פסקי דין על מאיר פריזט | פסקי דין על קלריס פנחס | פסקי דין על ורד ונגל | פסקי דין על ליאור רבי | פסקי דין על גור רבי |

13935/07 א     02/05/2007




א 13935/07 מאיר פריזט, קלריס פנחס נ' ורד ונגל, ליאור רבי, גור רבי




1
בתי המשפט
א 013935/07
בש"א 157913/07
בית משפט השלום תל אביב-יפו
02/05/2007
תאריך:
כב' השופטת ניב ריבה

לפני:

1. מאיר פריזט

2. קלריס פנחס

בעניין:
המבקשים/(הנתבעים)
א. שמש

ע"י ב"כ עו"ד
נגד
1. ורד ונגל

2. ליאור רבי

3. גור רבי
המשיבים/(התובעים)
מ. סער

ע"י ב"כ עו"ד
החלטה

1. 1. לפניי בקשה לדחיית תביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית.
2. 2. עניינה של התביעה סכסוך משפחתי שמקורו בהברחת נכסים וגזל כספים, אשר שייכים, לכאורה, למשיבים מכוח ירושה. לטענת המשיבים, החתימו המבקשים את אמם, היא סבתם של המשיבים, על הסכם מכר מקרקעין להעברת הבעלות בנכס על-שמם, וזאת בניגוד לדין, ללא תמורה ובתרמית. כן נטען, כי המבקשים שלשלו לכיסם את הכספים מחשבון הבנק של אב המשפחה (סבם המנוח של המשיבים).
3. 3. לטענת המבקשים, הסעדים העיקריים בתביעה הינם בגדר "תביעות אחרות במקרקעין" לפי הסיפא לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט, ולכן אינם בסמכותו העניינית של בית משפט זה, אלא של בית המשפט המחוזי, שלו מוקנית הסמכות העניינית לדון במכלול הסעדים הנתבעים, על-פי הלכת "הטפל הולך אחר העיקר".

דיון
4. 4. התביעה הנדונה הוגשה תחילה לבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (תמ"ש 61520/06). משנדחתה בקשת המשיבים להטלת צו עיקול זמני, בנימוק של העדר סמכות עניינית לדון בה, מיהרו והגישו ביום 9.1.2007 בקשה דחופה להעברת התיק בכללותו לבית משפט זה (בש"א 1311/07). ביום 14.1.2007 ניתנה החלטת כב' השופט בן ארי אריאל וזו לשונה:
"להעביר התביעה והבקשה לבימ"ש השלום בת"א, שם תיבחן שוב שאלת האגרה כמתחייב מהתקנות ההולמות".
5. 5. המבקשים טוענים, כי לנוכח סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט, מנוע בית המשפט מלהעביר התביעה לבית המשפט המחוזי, ועליו להורות על דחייתה לשם הגשתה מחדש בערכאה הנ"ל. מנגד, סבורים המשיבים, כי משהעביר בית המשפט לענייני משפחה את התביעה לבית משפט זה, קנה האחרון סמכות לדון בתביעה, על שלל עילותיה, והדבר הינו בבחינת מעשה בית דין.
6. 6. סעיף 79 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 (להלן- "החוק"), קובע, כדלקמן:
"(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם."
(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד."
7. 7. ההעברה לפי סעיף 79 לחוק מבוססת על שלוש קביעות של הערכאה המעבירה, ואותן יש לקבוע במפורש: האחת, כי לה עצמה אין סמכות. השניה, כי הסמכות נתונה לערכאה מסוימת אחרת. השלישית, מתן החלטה אופרטיבית המעבירה את התביעה לאותה ערכאה, שלפי קביעת הערכאה המעבירה, לה מסורה הסמכות. במקרה כזה, צו ההעברה מכריע בשאלת הסמכות וקובע את סמכותו של בית המשפט אליו הועברה התביעה, גם אם באופן מקורי נעדר הוא סמכות לדון בה (ראה: כב' השופט ברלינר בבר"ע (חיפה) 1310/02 חג'בי נ' נוריס ואח', תק-מח2002(2) 19833).
8. 8. מכאן נובע, שהוראת חוק זו חלה, מקום בו בית המשפט המעביר שקל וסבר, כי אינו יכול לדון בה מפאת העדר סמכות, ושזו נתונה לבית משפט אחר.
אולם, לא כך היה בענייננו. המשיבים הם שביקשו את העברת התיק לבית משפט זה, ובית המשפט לענייני משפחה נעתר לבקשתם במעמד צד אחד, ועוד בטרם נמסר למבקשים כתב התביעה והבקשה לסעד זמני. בבית המשפט קמא לא התקיים, אפוא, כל דיון ענייני בשאלת הסמכות העניינית לדון בתביעה העיקרית, וממילא לא נקבע באופן פוזיטיבי ומפורש, כי זו אינה מצויה בסמכותו, כי אם בסמכותה של ערכאה אחרת.
9. 9. לאור האמור לעיל, אני סבורה, כי אין עסקינן בהעברת דיון מכוח סעיף 79 לחוק, ולכן אין היא מקנה לבית משפט זה סמכות שאינה מצויה בידו מלכתחילה (ראה:

פסק דין
חג'בי, לעיל).
בנסיבות אלו, אין מניעה לדון לגופה בבקשת המבקשים לדחיית התביעה על הסף.
10. 10. גדרי סמכויותיהם של בתי המשפט נקבעים על-פי הסעד הנתבע בהתאם לסעיפים 40 ו-51 לחוק. סעיף 51(א)(3) לחוק קובע את גדר סמכותו של בית משפט השלום לדון בענייני מקרקעין:
"תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין".
בכל הנושאים השיוריים האחרים הקשורים במקרקעין ידון בית המשפט המחוזי, בהתאם לסעיף 40 לחוק.
11. 11. המבחן הנקוט בכל הנוגע לשאלת הסמכות העניינית הינו מבחן הסעד, ולפיו נקבעת הסמכות לפי הסעד שעותר לו התובע בכתב התביעה (ע"א 2846/03 עו"ד אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529, ע"א 510/82 חסן ואח' נ' פלדמן, פ"ד לז(3) 1, 12, ע"א 8130/01 מחאג'נה נ' אגבאריה ו-2 אח', תק-על 2003(2), 1478, עמ' 1480; ע"א 4796/95 אלעוברה נ' אלעוברה, פ"ד נא(2) 669, 679; ע"א 472/83 אריאלי נ' אריאלי, פ"ד מא(3) 200, 208; ע"א 27/77 טובי ואח' נ' רפאלי, פ"ד לא(3) 561, 570).
12. 12. מעיון בכתב התביעה עולה, כי הסעדים להם עותרים המשיבים הינם:

פסק דין
הצהרתי, לפיו הסכם המכר ללא תמורה בטל, צו עשה למחיקת רישום הנכס על-שם המבקשים ולרישום הזכויות בו על-שם סבתם של המשיבים או עיזבונה, סעד כספי של השבה בגין חלקם של המשיבים בעיזבון הסב המנוח ובזכויותיהם בנכס, וכן פיצוי כספי בגין עוגמת נפש וצער.
13. 13. תביעות בעניין בעלות במקרקעין הינן בסמכותו העניינית של בית משפט המחוזי. וכבר נקבע כי בית המשפט המחוזי הוא המוסמך לפסוק בשאלת ביטולו, תקפותו, ואכיפתו של חוזה מכר מקרקעין (ע"א 476/88 אשתר שושנה ואח' נ' נפתלי עליזה ואח', פ"ד מה(2), 749, עמ' 756-755).
14. 14. מתוך לשון החוק וההלכה הפסוקה מתבקשת, אפוא, המסקנה, כי הסעדים הנוגעים לבטלות הסכם המכר ולרישום הזכויות בנכס, מסורים לסמכותו של בית המשפט המחוזי.
15. 15. על-פי סעיף 76 לחוק, מוסמך בית המשפט להכריע בגררה, לצורך אותו ענין, "אף אם העניין שבשאלה הוא בסמכותו הייחודית של בית משפט או של בית דין אחר". אולם, איני סבורה, כי זהו המקרה המתאים לענייננו, משהתרשמתי, כי השאלות הנוגעות לתקפותו של הסכם המכר ולשינוי רישום הזכויות בהתאם, הינן מרכזיות ועיקריות כאן. לפיכך, לא ניתן לומר, כי בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה ההצהרתית ובתביעה לצו עשה מכוח סמכותו הנגררת.
16. 16. הסעדים הכספיים הנכללים בתביעת המשיבים אמנם מצויים בסמכותו של בית משפט זה, אולם לטעמי הינם נלווים לסעד הביטול, במיוחד כאשר חלקם הינו תוצאה של הבירור העובדתי והמשפט לגבי הבעלות בנכס.זוהי הסיבה בגינה איני מורה על פיצול הדיון והותרת סעדים אלו בבית משפט זה.
התוצאה
17. 17. לנוכח האמור לעיל ובנסיבות העניין, איני מורה על דחיית התביעה על הסף, אלא על מחיקתה.
לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.
________________
ניב ריבה
, שופטת








א בית משפט שלום 13935/07 מאיר פריזט, קלריס פנחס נ' ורד ונגל, ליאור רבי, גור רבי (פורסם ב-ֽ 02/05/2007)