פסקי דין על מיכאל לוינשטיין | פסקי דין על עינת כרובי | פסקי דין על אמיר לוינשטיין | פסקי דין על ד"ר יוסף אלדור

22947/07 א     02/05/2007




א 22947/07 מיכאל לוינשטיין, עינת כרובי, אמיר לוינשטיין נ' ד"ר יוסף אלדור




1
בתי המשפט
א 022947/07
בש"א 157658/07
בית משפט השלום תל אביב-יפו
02/05/2007
תאריך:
כב' השופטת ניב ריבה

לפני:

1. מיכאל לוינשטיין

2. עינת כרובי

3. אמיר לוינשטיין

בעניין:
המבקשים/(הנתבעים 5-3)
רועי שוחט

ע"י ב"כ עו"ד
נגד
ד"ר יוסף אלדור
המשיב/(התובע)

בעצמו

החלטה
1. 1. לפניי בקשת המבקשים (הנתבעים 5-3) לדחיית התביעה על הסף בשל העדר סמכות עניינית.
יצוין, כי זוהי בקשה נוספת לסילוק התביעה על הסף בשל חוסר סמכות עניינית. קדמה לה בקשתם של הנתבעים 2-1, אשר נתקבלה ביום 25.7.2006 על-ידי כב' השופטת אברהמי, והתביעה כנגדם נמחקה על הסף.
2. 2. עניינה של התביעה סכסוך בין בעלי דירות בנוגע לשימוש בחצר בנין ברחוב פרץ חיות בתל-אביב. לטענת המשיב, הרסו המבקשים חלק מהגינה בחזית הבניין ובמקומה הקימו מקום חניה נוסף, בניגוד לחוק, מבלי שקיבלו את הסכמת רוב הדיירים לשינויים שביצעו ותוך סיכון חיי אדם.
3. 3. המשיב עותר ליתן צו עשה כנגד המבקשים להחזרת הגינה החוקית חלף החניה הבלתי חוקית.
4. 4. התביעה הנדונה הוגשה תחילה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (תמ"ש 16488/056) (להלן- "התביעה הראשונה"). ביום 23.3.2006 ניתן (כב' השופטת נ. מימון)

פסק דין
, הדוחה את התביעה על הסף בשל חוסר סמכות.
5. 5. בהחלטתו הנ"ל, ניתח בית המשפט את תחולת הוראת סעיף 72 לחוק המקרקעין על אותה תובענה, וקבע, כדלקמן:
"סמכות הדיון בסכסוך בין הצדדים, שעניינו בהחזקתו וניהולו התקין של הרכוש המשותף ולא בזכויות קנייניות, מוקנית באופן ייחודי למפקח על רישום מקרקעין".
בית המשפט הוסיף וציין, כי:
"גם מהפן המעשי, מן הראוי לדון בה בפני
המפקח שהוא הטריבונל היעיל ביותר להכריע בסכסוכים מסוג זה... כך גם בבחינת "הפורום הראוי" נראה שבסכסוכים הנוגעים להתנהלות שכנים וניהול הבית המשותף "הפורום הטבעי" הינו המפקח על רישום המקרקעין.
עולה מן האמור כי דין התביעה להידחות. צד החפץ בכך יפנה לבירור הסכסוך למפקח על רישום מקרקעין על מנת שידון בפני
ו לגופו."
6. 6. המבקשים נסמכים על קביעת בית המשפט קמא בפסק הדין הנ"ל, שהפך לחלוט, ומציינים, כי למרות האמור בו, בחר המשיב להגיש את תביעתו לבית משפט זה, תוך שהוא מסתיר את העובדה שכבר הגיש תביעה בעניין, ושניתן

פסק דין
הקובע שבתי המשפט נעדרי סמכות לדון בו.
7. 7. המשיב סבור, כי בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה, וזאת בהתאם לסעיף 72ב' לחוק המקרקעין, הקובע, כי "סכסוך לגבי הרכוש המשותף - רשאי התובע להביאו, לפי בחירתו, לפני בית משפט מוסמך או לפני המפקח". בנוסף, הוא טוען, כי עסקינן בתביעה "בדבר חזקה או שימוש במקרקעין", ולכן מצויה בסמכותו של בית משפט זה לפי סעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט.
8. 8. אני סבורה, כי יש ממש בעמדת המבקשים.
9. 9. לפי תקנה 101(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן:"התקנות"), בית המשפט רשאי, בכל עת, לדחות תובענה על הסף מחמת מעשה בית-דין.
"כלל מעשה בית-דין(res judicata) מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של

פסק דין
, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי 'קרבה משפטית' עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו עוד לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנדונו והוכרעו ב

פסק דין
". (נ' זלצמן מעשה בית דין בהליך אזרחי (פרסומי הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א).
בנושא של מעשה בית דין, יש להבחין בין השתק עילה לבין השתק פלוגתא (לענין זה ראה: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, בעמ' 584).
10. 10. משניתנה לבעל דין הזדמנות למצות את זכותו בבית המשפט ביחס לפלוגתא כלשהי, בכוחו של

פסק דין
סופי שניתן באותה התדיינות להקים לאותו בעל דין מחסום דיוני - השתק פלוגתא - המונע בעדו מלהתכחש או מלסתור ממצא שקבע בית המשפט ביחס לאותה פלוגתא (זלצמן, לעיל).
כלל השתק הפלוגתא יחול גם במקרה בו בעלי הדין אינם זהים. לעיתים בעל הדין לא השתתף בדיון הראשון באותו תפקיד או שלא השתתף כלל, ולמרות זאת מן הצדק יהיה להשתיקו.
11. 11. על מנת שיחול כלל השתק הפלוגתא, יש צורך בהתקיימותם של ארבעה תנאים מצטברים:
האחד - עסקינן באותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
השני - לבעל הדין שכנגדו מועלית טענת ההשתק בתביעה השניה היה יומו בבית המשפט בתביעה הראשונה ביחס לפלוגתא הרלבנטית.
השלישי - ההתדיינות הראשונה הסתיימה בהכרעה תוך קביעת ממצא פוזיטיבי להבדיל מממצא של חוסר הוכחה.
הרביעי - ההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בהתדיינות הראשונה להבדיל מהכרעה שולית או הערת ביניים. (זלצמן, לעיל, בעמוד 141 ואילך).
12. 12. מעיון בתביעה הראשונה ובתביעה שבפני
י עולה, כי מדובר באותן תובענות ובאותו סעד נתבע, ועל כך אין חולק. למעלה מן הצורך יצוין, כי התביעה הראשונה הוגשה על-ידי בנותיו הקטינות של המשיב, באמצעות אביהן (המשיב), ואילו בתביעה זו משמש המשיב תובע, שהינו האפוטרופוס הטבעי של בנותיו הקטינות (מכל מקום, יובהר, כי אין הדבר מעלה או מוריד לעיין תחולת כלל השתק הפלוגתא בענייננו).
13. 13. במסגרת התביעה הראשונה, נדונה לגופה שאלת הסמכות העניינית לדון בסכסוך בין הצדדים, בקשר עם הריסת גינת הבית והקמת החניה במקומה. ב

פסק דין
שניתן שם, נקבע במפורש, כי הסמכות העניינית לדון בסכסוך הנדון מסורה באופן בלעדי למפקח על רישום המקרקעין. זאת ועוד, בית המשפט קמא הפנה את הצדדים למפקח על רישום המקרקעין לצורך בירור הסכסוך.
14. 14. אשר על כן, ומאחר והתביעות זהות במהותן, הרי שהממצא הפוזיטיבי אשר נקבע בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 23.3.2006, כי למפקח על רישום המקרקעין מוקנית סמכות שיפוט ייחודית לדון בתביעה, מהווה השתק פלוגתא. מכאן נובע, כי דין התביעה להידחות על הסף מחמת מעשה בית דין בכל הנוגע לשאלת הסמכות העניינית.
15. 15. לנוכח האמור לעיל, הנני מקבלת את הבקשה ומורה על דחיית התביעה על הסף.
16. 16. המשיב ישא בהוצאות המבקשים בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ.
________________
ניב ריבה
, שופטת








א בית משפט שלום 22947/07 מיכאל לוינשטיין, עינת כרובי, אמיר לוינשטיין נ' ד"ר יוסף אלדור (פורסם ב-ֽ 02/05/2007)