פסקי דין על מנשה כהן

6871/05 ת     08/05/2007




ת 6871/05 מדינת ישראל נ' מנשה כהן




19


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה חיפה
ת 006871/05

ת 6872/06
ת 6873/06
באיחוד דיון
בפני
:
כב' השופט ש' יציב

תאריך:
08/05/2007


בעניין:
מדינת ישראל

המאשימה

- נ ג ד -


מנשה כהן

הנאשם

נוכחים:
התובע – רפ"ק מאיר אורניק
הנאשם – בעצמו

הכרעת דין

1. כתב האישום
על פי המיוחס לנאשם בכתבי האישום המאוחדים הוא נהג במונית בדרך המחולקת על ידי שטח הפרדה, כשלא היה חגור בחגורת בטיחות, עבירה על תקנה 83 ב' (א') לתקנות התעבורה, תשכ"א – 1961 (תק"ת), השתמש בטלפון שלא באמצעות מיקרופון המותקן ברכב, עבירה על תקנה 28 (ב') לתק"ת ועבר על שטח הפרדה, עבירה על תקנה 36 (ב') לתק"ת.


2. תמצית הראיות הרלוונטיות
עד תביעה 2, מר שמעון כרמי (כרמי), הינו מתנדב במשא"ז וערך על הארוע שלוש דוחות תנועה (ת/2, ת/3 ות/4). אישר אמיתות תוכנם בעדותו.
מת/3 עולה כי בתאריך 20/01/04 בשעה 21:55 נהג הנאשם במונית ברחוב מוריה 22 בחיפה. במונית לא היו נוסעים. הנאשם דיבר בטלפון סלולרי ולא היה חגור בחגורת בטיחות. כרמי הורה לנאשם לעצור, אך הנאשם המשיך בנסיעה. כרמי נסע אחרי הנאשם "עם אמצעים" והנאשם עצר ברחוב מוריה 64. כרמי עם "שותפו" (כוונתו לחברו למשמרת) יצא אל הנאשם, אך אז החל הנאשם במנוסה. המונית אותרה לבסוף, ללא הנהג, בשדרות הנדיב 12. לאחר מספר דקות הופיע הנאשם וטען כי כלל לא נהג במונית. כרמי זיהה את הנהג על פי מראהו ופרטי לבושו, אך לא צויין בת/3 מה היה המיוחד במראהו של הנאשם או מה היו פרטי הלבוש שעל פיהם זוהה.
מת/4 עולה כי באותן נסיבות המצויינות בת/3 הבחין כרמי בטלפון סלולרי הצמוד לאוזנו הימנית של הנאשם והנאשם נראה כמשוחח בטלפון.
מת/2 עולה כי במהלך הנסיעה אחרי המונית הנאשם ביצע פניה שמאלה, עלה על אי תנועה בנוי והמשיך לנתיב הנגדי תוך שהוא מסכן את הנהגים בנתיב התחבורה.
נתבקש להסביר פשר המילים "הוריתי לנהג לעצור" המופיעים בת/2 ועל כך השיב:
"כל מתנדב משא"ז נראה כמו עץ אשוח אנחנו זוהרים בחושך
כובעים זוהרים, כותפות זוהרות וכן יש לנו פנס שאיתו אנו
מאותתים לנהג לעצור. באותו מקרה לפחות הלבוש אני בטוח
היה זוהר. אני לא זוכר אם אותתי עם הפנס לעצור".
העיד כי התאורה ברחוב הייתה חזקה וניתן היה לראות כמעט כבאור יום.
את מספר המונית רשם במכשיר הסלולרי שלו.
במסגרת החקירה הנגדית הציג הנאשם לכרמי סוודר ושאל אם הוא מזהה את הסוודר כסוודר אותו לבש הנאשם ביום הארוע. העד השיב כי אינו מזהה ואינו זוכר מה לבש הנאשם.



עד תביעה 1, מר לביא ברלב (ברלב), שאף הוא מתנדב במשא"ז, ערך מזכר על הארוע (ת/1).
מהמזכר עולה כי יחד עם העדים כרמי וברלב היו שני מתנדבי משא"ז נוספים. ברלב הבחין במונית חולפת על פניו מכיוון מרכז הכרמל לכיוון חורב. נהג המונית אחז טלפון בידו הימנית צמוד לאוזן ימין ולא היה חגור בחגורת בטיחות. חגורת הבטיחות נראתה בבירור מקבילה לקורה האנכית שבמונית. במונית לא היו נוסעים. כרמי, ברלב והמתנדב אורן מדיני נכנסו לניידת והמשיכו בנסיעה אחרי המונית כאשר הפנסים הכחולים של הניידת פועלים. מספר כלי רכב הפרידו בין הניידת למונית, אך הם שמרו על קשר עין עם המונית באמצעות פנס המצביע על כך שהרכב הוא מונית והמותקן על גג המונית (ה"כובע"). מעט לפני בית מספר 64 בשדרות מוריה המרחק בין הניידת למונית הצטמצם וכרמי קרא לנהג המונית, באמצעות מכשיר הכריזה, לעצור. המונית עצרה. הניידת עצרה לפני חזית המונית ובסמוך אליה. ברלב וידא כי מספר המונית אותו רשם בטלפון שלו זהה למספר המונית שעצרה. כרמי ואורן מדיני יצאו מהניידת והתקרבו למונית, אך לפני שהספיקו להגיע אליה המונית עזבה המקום. למעשה, ברחה. הם מיד החלו בנסיעה אחרי המונית לכיוון רחוב חורב, המשיכו בשמירה על קשר עין עמה ואז הבחינו במונית מבצעת פנית פרסה ונוסעת לכיוון הנגדי. הם פנו אחריה. נהג המונית ביצע שוב פנית פרסה, אלא שהפעם עשה זאת תוך שהוא עובר על שטח הפרדה בנוי שהפריד בין המסלולים. כלי רכב שנסעו במסלול הנגדי נאלצו לעצור ולסטות מנתיב נסיעתם כדי למנוע תאונה. נהג המונית המשיך בנסיעה מהירה ופרועה. ברלב סבר כי מדובר במחבל וזאת לאור אופן נהיגתו ולאור ההתרעות שהיו על פיגועים אפשריים. הוא ביקש מכרמי לעשות גם הוא פניית פרסה באותו מקום ולנסוע אחר המונית. כרמי עשה כן, אך למרות זאת איבדו את קשר העין עם המונית. אזרחים התקשרו למשטרה והודיעו על מונית הנוסעת בצורה פרועה וכן מסרו כי ראו את המונית פונה לשדרות הנדיב ועוצרת שם. השוטרים נסעו לשדרות הנדיב. שדרות הנדיב הוא רחוב שבין שני מסלולי הנסיעה בו ישנה שדרת עצים. הם איתרו את המונית חונה בכביש המקשר בין שני מסלולי הנסיעה של שדרות הנדיב. מכסה המנוע היה חם. בגלגל האחורי – ימני של המונית היה תקר. השוטרים התייעצו ביניהם אם להזמין חבלן למקום, אך לאחר מספר דקות הבחינו בנהג המונית ההולך לקראתם בשדרות הנדיב ושאל אותם אם "יש בעיה". שאל את נהג המונית כמה זמן הוא חונה במקום ונהג המונית השיב "הרבה זמן". הפנה תשומת לב הנהג לכך שהמנוע עדיין חם ועל כך השיב הנהג "ככה זה במנוע דיזל". שאל את הנהג איפה היה. התרשם כי הנהג אינו מוצא תשובה לשאלה ורק לאחר שהשאלה נשאלה מספר פעמים מסר הנהג כי היה אצל חברים. ברלב ביקש פרטים מדויקים יותר והנהג השיב כי היה אצל מאהבת שלו אך הוא רוצה להסתיר זאת. הנהג התבקש להציג רשיונותיו והשוטר כרמי החל לרשום את הדוחות. רישום הדוחות ערך כשלושים דקות.

הנאשם העיד כי נהג במונית במקום ובמועד הרשומים בכתב האישום. נזקק לשירותים, אך מכיוון שאין שירותים זמינים במקום התפנה בשדרות הנדיב שזה רחוב צדדי ושדרת עצים נטועה בו. הכחיש את כל העבירות המיוחסות לו.
במסגרת החקירה הנגדית מסר כי אמר לשוטר כי עצר במקום על מנת להתפנות, אך מכיוון שהשוטר לא האמין לו אמר לו, בבדיחות הדעת, כי היה אצל המאהבת שלו. בגלגל היה חסר אוויר, אך לא היה תקר.

3. דיון
ברלב עשה עלי רושם אמין ביותר. ת/1 מפורט בפרטי פרטים וערוך בדקדקנות. השאלה היחידה שהייתה עלולה להתעורר הינה שאלת הזיהוי. האם מספר הרישוי של המונית כאשר המונית חלפה על פני השוטרים, זה אמנם המספר של המונית בה נהג הנאשם. לעניין זה בת/1 ציין ברלב במפורש כי כאשר המונית עצרה בשדרות מוריה הוא וידא כי מספר המונית אותו רשם כשהמונית חלפה על פניו זהה למספר המונית שנעצרה. לאור האמור לעיל נחה דעתי כי אין טעות בזיהוי. החקירה הנגדית של ברלב הייתה בלתי יעילה ולא ערערה אמינותו. ת/2, ת/3 ות/4 תומכים בת/1 וכן עדותו של כרמי. מאידך, לא התרשמתי כי הנאשם העיד אמת ובפרט הגרסאות השונות שמסר לעניין סיבת עצירת מוניתו בשדרות הנדיב.
לאור האמור לעיל החלטתי להרשיע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתבי האישום.

הודע בפומבי לנוכחים דלעיל כ' באייר, תשס"ז (8 במאי 2007).
ש' יציב
- שופט
התובע טוען לעונש:
מגיש גליון הרשעות קודמות. הוגש וסומן ת/5. אבקש פסילה, פסילה על תנאי וקנס.

הנאשם:
את ההגנה שלי לא עשיתי מי יודע מה. אני לא עו"ד. המשפט חולק לשניים.

בית המשפט מסביר לנאשם כי שלב ההוכחות הסתיים ועליו להצטמצם לטיעונים לעונש.

הנאשם:
אם הייתי יכול להשבע עברתי שם במקום הזה.

בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להתמקד בטיעונים לעונש.

הנאשם:
נהג מונית. זו הפרנסה שלי. בלי שום קשר להיה או לא היה אתה לא יכול. זו הפרנסה שלי. מדובר כאן בשלושה דוחות ומספר הנקודות זה 18. 36 נקודות לוקחים את הרשיון. יש לי כבר 6. עוד דו"ח קטן ואני מובטל. רווק. מה גם שכפי שניתן לראות בשנים האחרונות עשיתי עבירה אחת. סה"כ זה לא משהו שמאפיין אותי בחיים.

גזר דין

הנאשם נוהג משנת 1988 ולחובתו 17 הרשעות קודמות. הנאשם נהג מונית, נהג רכב ציבורי. אמנם יוחסו לנאשם שלוש עבירות תנועה בלבד, אך מתיאור הנסיבות עולה כי מדובר בהתנהגות פרועה ובריונית בכביש. לאור הנסיבות החמורות ועברו של הנאשם ולמרות שפסילה תפגע בפרנסתו של הנאשם:
אני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 5 חדשים.

אני פוסל את הנאשם מלקבל או מהחזיק ברשיון נהיגה לתקופה של 3 חדשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 2000 ₪.

הקנס ישולם ב – 4 תשלומים חדשיים שווים ורצופים החל מתאריך 10/06/07.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

הנאשם הפקיד רשיונו בבית המשפט היום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

הודע בפומבי לנוכחים דלעיל 08 במאי, 2007 (כ' באייר תשס"ז).

ש' יציב
– שופט

הקלדנית: פ.ש









ת בית משפט לתעבורה 6871/05 מדינת ישראל נ' מנשה כהן (פורסם ב-ֽ 08/05/2007)