פסקי דין על האגודה למען שירותי בריאות הציבור | פסקי דין על מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה – הממונה על חוק עבודת נשים | פסקי דין על התשי"ד – 1954 | פסקי דין על טל ברטשניידר |

5911/05 עב     02/05/2007




עב 5911/05 האגודה למען שירותי בריאות הציבור נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה – הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 , טל ברטשניידר




1


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
עב 005911/05


בפני
:
כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ

נ.צ. (מ) גב' הדסה שליסל
תאריך:
02/05/2007


בעניין:
האגודה למען שירותי בריאות הציבור



ע"י ב"כ עו"ד נילי קציר

המערערת


נ ג ד



1. מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה – הממונה על חוק עבודת נשים
, התשי"ד – 1954
.
2. טל ברטשניידר



ע"י ב"כ עו"ד יובל כהן

המשיבות




פסק דין

זהו ערעור על החלטת הממונה מטעם חוק עבודת נשים אשר החליטה שלא ליתן למערערת היתר לפטר את המשיבה 2.

העובדות הצריכות לעניין
1. 1. המערערת הינה עמותה המספקת עובדים בתחום שירותי בריאות הציבור.

2. 2. ביום 30/09/03 הודיעה המערערת למשיבה 2 על פיטוריה אשר נכנסו לתוקף ביום 31/10/03.

3. 3. בעקבות פיטוריה, ביום 23/09/04 הגישו המשיבה 2 ועובדות נוספות אשר פוטרו מהמערערת, תביעה המתבררת בבית דין זה (ע"ב 4073/05).

4. 4. ביום 13/02/05 הגישה המערערת בקשה לקבלת היתר לפיטורי המשיבה 2. בקשה זו דחתה הממונה ביום 03/04/05. המערערת הגישה בקשה לבחינה מחודשת ביום 05/04/05, אשר נדחתה אף היא ביום 05/05/05.

טענות המערערת
5. 5. המערערת טוענת כי לא ידעה בעת פיטורי המשיבה 2 אודות הריונה אלא לראשונה נודע לה על כך בכתב התביעה אשר הומצא לידיה אך ביום 14/11/04.

6. 6. המערערת מציינת כי החלטת הממונה איננה סבירה באופן קיצוני. המערערת מדגישה כי המשיבה 2 פוטרה יחד עם עוד 700 עובדות אחרות ועל כן לא היה כל שיקול זר בפיטוריה.

טענות המשיבות
7. 7. המשיבה 1 מציינת כי על פי חומר הראיות אשר הונח בפני
הממונה, ניכר כי המערערת ידעה על הריון המשיבה 2 זמן רב טרם שהוגשה הבקשה.

8. 8. המשיבה 1 סבורה כי בנוסף לשיהוי הרב בהגשת הבקשה, סברה הממונה כי אין להתיר את פיטורי המשיבה 2 בדיעבד. המשיבה 1 מציינת כי גם כאשר מדובר בפיטורים כלכליים אין בכך כדי להצדיק הימנעות מבקשת היתר עובר לפיטורים.

הכרעה
9. 9. סבורות אנו כי דין הערעור להידחות.

התשתית הנורמטיבית
10. 10. סעיף 9 לחוק הגנת נשים התשי"ד - 1954 (להלן: חוק הגנת נשים) קובע כדלקמן:

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות; לענין סעיף קטן זה רואים סיום חוזה עבודה לתקופה קצובה, כפיטורים.

11. 11. על פי ההלכה הפסוקה (ע"ע 307/99 אופיר טורס בע"מ - זהבה גולדנברג . תק-אר 2002(3), 725 , 728. להלן - עניין אופיר טורס):
"ההגנה על העובדת היא מוחלטת, מקום בו הגיע המפקח למסקנה שהפיטורים הם "בקשר להריון", ואין מוקנה למפקח שיקול דעת, אלא שלא להתירם בלבד. מקום בו מפוטרת עובדת בהריון, לאו דווקא משיקולים הנובעים מהיותה בהריון, אין המפקח חייב בחובה מוחלטת להתיר את הפיטורים, כי אם "רשאי" הוא אף שלא להתירם. במקרה כזה, יהיו שיקוליו כאלה הקשורים במכלול יחסי העבודה במקום ובהליכים שהובילו לפיטורים" (וכן: ע"ע 1334/02 - הלי נוסצקי - מדינת ישראל - משרד החינוך, התרבות והספורט תק-אר 2004(4), 167; ע"ע 1633/04 אופטיק דורון - מזל זכאי ואח' תק-אר 2006(2), 471).

12. 12. הביקורת השיפוטית על החלטות הממונה לפי חוק עבודת נשים הינה בהתאם לכללי המשפט המנהלי ואין בית הדין מהווה ערכאת ערעור (עניין אופיר טורס, שם):
"...בית הדין לא ימיר את שיקולי הרשות המוסמכת בשיקוליו הוא, ולא יתערב בהחלטת הרשות המוסמכת לשנותה, כל עוד פעולתה, שיקוליה והחלטתה נעשו וניתנו באופן עניני, בסבירות, במידתיות, בתום לב ובמסגרת הסמכות על פי דין..."

13. 13. בשנת 2004 תוקן חוק עבודת נשים והוסף בו סעיף 9ב אשר החריגים הרלוונטיים בו לענייננו קובעים כדלקמן:
"החליט שר התעשיה המסחר והתעסוקה לתת היתר לפי סעיף 9(א) או סעיף 9א, לא יינתן ההיתר לגבי התקופה שקדמה ליום מתן ההחלטה בבקשה להיתר, ואולם רשאי הוא לתת את ההיתר למועד הקודם ליום מתן ההחלטה, אם התקיים האמור באחת מהפסקאות (1) עד (5) וכאמור בהן, לפי הענין:

(1) המעביד הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת ביום הפיטורים או ביום הפגיעה בהיקף המשרה, לפי הענין, שהעובדת בהריון, ולדעת השר לא יהיה זה צודק לתת את ההיתר רק מיום מתן ההחלטה בבקשה להיתר; לענין פסקה זו, "יום הפיטורים", "יום הפגיעה בהיקף המשרה" - היום שבו היו אמורים הפיטורים או הפגיעה בהיקף המשרה, לפי ענין, להיכנס לתוקפם אלמלא הוראות סעיף 9(א) או 9א;

(4) המעביד הוכיח כי עסקו חדל לפעול, ובלבד שההיתר לא יינתן לגבי תקופה שקדמה ליום שבו חדל העסק לפעול או ליום הגשת הבקשה להיתר, המאוחר מביניהם"

14. 14. המערערת טוענת כי בעניינה מתקיימים החריגים המנויים בסעיף 9ב(1) ו-9ב(4). אין דעתנו כדעתה.

המועד בו נודע למערערת על ההריון
15. 15. הממונה הגיעה לכלל מסקנה כי המערערת ידעה על הריון המשיבה 2 עוד ביום 01/02/04. המערערת מכחישה זאת ותומכת טענותיה בראיות מראיות שונות.

16. 16. לשיטת המערערת נודע לה על הריון המשיבה 2 רק בעת שהומצא לידיה כתב התביעה, קרי, ביום 14/11/04. על אף זאת, לא אצה הדרך למערערת ובקשתה לממונה הוגשה כשלושה חודשים לאחר מכן - ביום 13/02/05.

17. 17. כפי שניתן להיווכח, המשיבה 2 פוטרה בחודש השישי להריונה בעת שדבר הריונה היה צריך להיות בולט לעין. למעלה מכך, כפי שניתן להיווכח בהחלטת הממונה (נספח ב' לכתב הערעור) המערערת מילאה עבור המשיבה 2 ביום 01/02/04 טופס דמי לידה. עובדה זו יש בה לשיטת הממונה כדי למנוע מהמערערת לטעון כי לא ידעה על דבר הריונה של המשיבה 2.

18. 18. הממונה התייחסה באריכות ובפירוט לטענות המערערת ונימקה את החלטתה היטב. סבורות אנו כי החלטתה הינה סבירה לחלוטין ועומדת בכללי המשפט המינהלי ואין אנו רואות מקום להתערב בה.

סעיף 9ב(4) לחוק עבודת נשים - עסק שחדל לפעול
19. 19. מבלי לבחון טענה זו לגופו של עניין, גם אם היה בה ממש אין בה כדי להועיל למערערת. כפי שניתן לראות, סעיף 9ב(4) הנ"ל קובע כי לממונה קיימת סמכות לאשר רטרואקטיבית את פיטוריה של אישה בהריון. אלא שהיתר כאמור יינתן החל מיום סגירת המפעל או ממועד הגשת הבקשה להיתר לפי המאוחר. המערערת הגישה את הבקשה להיתר רק ביום 18/02/05 וגם אם היה ניתן היתר החל מאותו היום לא היה בכך כדי להעלות או להוריד, מאחר שעד לאותו היום ממילא היה על המערערת להעסיק את המשיבה 2.

20. 20. התוצאה הינה כי דין הערעור להידחות.

21. 21. המערערת תישא בהוצאות המשיבות בסך 500 ₪ ובשכר טרחת עו"ד בסך 7,500 ₪ בתוספת מע"מ כדין.

ניתן היום י"ד באייר, תשס"ז (2 במאי 2007) בהעדר הצדדים.


___________________ ___________________
נ.צ. (מ) גב' הדסה שליסל אריאלה גילצר-כץ
, אב"ד








עב בית דין אזורי לעבודה 5911/05 האגודה למען שירותי בריאות הציבור נ' מדינת ישראל – משרד התעשייה המסחר והתעסוקה – הממונה על חוק עבודת נשים, התשי"ד – 1954 , טל ברטשניידר (פורסם ב-ֽ 02/05/2007)