פסקי דין על יצחק יחזקאל | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

12730/04 בל     08/05/2007




בל 12730/04 יצחק יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי המשפט
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 012730/04


בפני
:
דיתה פרוז'ינין
- סגנית שופטת ראשית
נציג עובדים – מר ממליה
נציג מעבידים – מר קליינר

08/05/2007



בעניין:
יצחק יחזקאל



ע"י ב"כ עו"ד
י. גתאי

התובע

נ ג ד


המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
א. רוזן-אמיר

הנתבע

פסק דין


1. לפנינו תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין תאונת עבודה מיום 9/10/2003. זאת, בעקבות מכתב פקיד תביעות נפגעי עבודה, מיום 22/7/2004, שבו הודע לתובע כי תביעתו לדמי פגיעה כאמור נדחתה, משום שלא הוכח שנגרם לו ארוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו.

2. בתום ישיבת ההוכחות חזר בו הנתבע מטענתו כי לא ארע לתובע אירוע תאונתי (ע' 12 ש' 8-5), הוסכם כי יתמנה מומחה רפואי, אשר יחווה את דעתו בדבר פגיעתו של התובע, ונקבעו המוסכמות כדלקמן:
א. התובע עובד בסולל בונה. ביום 9/10/03 השתתף התובע בסיור באתר בנייה.
ב. במהלך הסיור נתקל התובע בסרט אריזה קשיח. התובע לא נפל אולם הוא מעד קדימה, ורגלו נמתחה לאחור. לאחר האירוע, המשיך התובע בעבודתו הרגילה.
ג. ביום 14/10/03 פנה התובע לראשונה לקבלת טיפול רפואי.
ד. מצבו הרפואי של התובע קודם לאירוע הינו כאמור במסמכים הרפואיים.

3. ביום 23/4/2006 התמנה ד"ר יעקב אגינסקי כמומחה-יועץ רפואי בתיק זה. השאלות שהופנו למומחה היו כדלקמן:
א. מה הליקוי או המחלה שמהם סובל התובע.
ב. האם יש קשר סיבתי בין הליקוי לבין האירוע המתואר בסעיף 2 לעיל.

4. בחוות דעתו מיום 7/5/2006 קבע המומחה כי התובע סובל מזה שנים רבות משינויים ארטרוטיים וסינוביטיס בברך שמאל מלווה בנוזל תוך-פרקי שהוצא מספר פעמים בניקור הברך. לאחר סקירה של הרישומים הרפואיים של התובע הגיע המומחה למסקנה הבאה:
”אין קשר סיבתי בין השינויים הארטרוטיים והסינוביטיס שאובחנו בברכו השמאלית של התובע במשך שנים רבות טרם התאונה הנדונה ועל כך יעידו הרישומים ..."

המומחה פרט בחוות דעתו את כל הרישומים במהלך השנים הנוגעים לבעיות התובע בברכו השמאלית החל מ- 11/82 ועד – 1/03.

5. הצדדים לא ביקשו להפנות למומחה שאלות הבהרה.

6. בסיכומיו טען התובע כי המומחה הרפואי משמש כיועץ לבית-הדין, ובית-הדין לא חייב לקבל את חוות דעתו. מוסיף התובע עוד כי חוות דעתו של המומחה חסרה בשני עניינים:
א. אין כל התייחסות בחוות דעתו לסמיכות הזמנים שבין האירוע לבין ההחמרה הניכרת במצב ברכו של התובע, והצורך לעבור ניתוח בברך.
ב. אין התייחסות לכך שהרישומים מאוקטובר 2003 ומנובמבר 2003 (מייד לאחר האירוע), כפי שהם מצוטטים בחוות הדעת, מדברים על חבלה ועל חשש לקרע של מיניסקוס לטראלי ומניסקוס מדיאלי, ולא על שינויים אריטריטיים.

7. מנגד טוען הנתבע, כי יש לקבל את האמור בחוות דעתו של ד"ר אגינסקי. תשובותיו ברורות, והמומחה שולל קשר סיבתי בין האירוע לבין מחלת התובע בברכו.

8. בבתי הדין לעבודה נהוגה הפרקטיקה של מינוי מומחה-יועץ רפואי, המחווה את דעתו בשאלות שברפואה. מטרת מינויו של המומחה הינה לספק לבית הדין את היעוץ הדרוש לו בשאלה העומדת להכרעה משפטית (דב"ע מז/98-0 אוחנה - המל"ל, פד"ע יט 413). חוות דעת המומחה שנתמנה ע"י בית הדין אינה עדות "לטובת" אחד הצדדים, והמומחה אינו עד של צד זה או אחר (בג"צ 1199/92 לוסקי נ' ביה"ד הארצי לעבודה, פ"ד מז(5) 734). לפיכך, נוטה בית הדין ליתן משקל רב לחוות דעת המומחה, אלא אם כן יש סיבות כבדות משקל שלא לעשות כן. יפים לעניין זה דברים שאמר בית המשפט העליון באשר למשקלה של חוות דעת שניתנה על-ידי מומחה אשר נתמנה על-ידי בית המשפט:
"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדין, סביר להניח שיבת המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה, אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עוד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל את שיקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ע"א 558/96 חב' שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, דינים עליון, כרך נה 46).

9. חוות הדעת שניתנה בענייננו הינה חד משמעית, ברורה ובהירה. המומחה נימק היטב את קביעתו כי אין קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי שבו לקה. אין כל סיבה שלא להסתמך על האמור בחוות הדעת. יש לדחות את טענת התובע כי המומחה לא התייחס בחוות דעתו לסמיכות הזמנים שבין האירוע לבין ההחמרה הניכרת במצב ברכו של התובע, והצורך לעבור ניתוח בברך. המומחה קיבל לידיו מסמכים רפואיים הנוגעים לתובע הן לגבי העבר והן לגבי התאונה והאירועים שלאחריה. המסמכים כולם היו מונחים בפני
המומחה והוא היה ער להם ולאמור בהם. מחוות דעת המומחה עולה באופן חד משמעי כי לאחר האירוע, היה חשש לקיומו של קרע במיניסקוס הליטרלי וכן קרע במינסקוס המדיאלי, ואף בוצעה ארטרוסקופיה ביום 12/2/2004. ממצאי הארטרוסקופיה היו כי התובע סובל מאוסטיאוארטריטיס ואוסטיאופיט גדול בברך שמאל, ושאר חלקי הברך נמצאו תיקנים, דהיינו, לא היו ממצאים של החמרה רפואית לאחר האירוע אלא רק ממצא תחלואי טבעי.

10. יש לדחות גם את טענת התובע, כי אין התייחסות לכך שהרישומים מאוקטובר 2003 ומנובמבר 2003 (מייד לאחר האירוע), כפי שהם מצוטטים בחוות הדעת, מדברים על חבלה ועל חשש לקרע של מיניסקוס לטראלי ומניסקוס מדיאלי, ולא על שינויים אריטריטיים. המומחה פרט בחוות דעתו אחד לאחד את הרישומים מאוקטובר 2003 ומנובמבר 2003 תוך התייחסות מפורשת לקרע של מיניסקוס לטראלי ומניסקוס מדיאלי. כך נכתב בחוות הדעת:
"ב- 21.10.03 – בן 63 ... הוצא נוזל... (לא צוין איזה נוזל הוצא והאם נשלח לבדיקה היסטולוגית) צילומים מדגימים שינויים אוסטיאואטריטיים קלים תלת מדוריים... הרושם קרע l.m (מניסקוס לטרלי).
ב-2.11.03 – לאחר חבלה סיבובית לברך שמאל ... בחשד לקרע m.m" [מניסקוס מדיאלי – לא במקור – ד.פ.]

לפיכך, לאחר האירוע, הופרך החשש לקרעים, וכל שנותר הוא המצב התחלואי הראשוני של התובע.

סוף דבר - התביעה נדחית.
אין צו להוצאות.

ניתן היום 8/5/07 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

נציג עובדים
מר ממליה

ד. פרוז'ינין - שופטת
אב"ד

נציג מעבידים
מר קליינר

012730/04בל 730 אילנית ג'והרי








בל בית דין אזורי לעבודה 12730/04 יצחק יחזקאל נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 08/05/2007)