פסקי דין על סאלם בן מוסא אבו מוך

1205/01 תד     04/11/2002




תד 1205/01 מדינת ישראל נ' סאלם בן מוסא אבו מוך




10
בתי המשפט
תד 001205/01
בית משפט לתעבורה חדרה
04/11/2002
תאריך:
כב' השופט אביהו גופמן

בפני
:
מדינת ישראל

בעניין:
המאשימה
- נ ג ד-
סאלם בן מוסא אבו מוך
הנאשם
ב"כ המאשימה: עו"ד דורית לוי

הנאשם: בעצמו
ב"כ הנאשם: עו"ד מצארווה

נוכחים:

גזר - דין
1. הנאשם הואשם בכך שבתאריך 30.9.00, סמוך לשעה 11:00, עת שנהג בטרקטור גי'.סי.בי מספר רישוי מע"צ 47849 וביצע עבודת ניקוי פסולת תוך נסיעה קדימה ואחורה פגע, במהלך נסיעה אחורנית, עם גלגל אחורי שמאלי בפעוט בן 20 חודש שהיה במקום וגרם למותו.

הנאשם הורשע ע" הודאתו בעבירות של גרימת מוות ברשלנות ונסיעה אחורנית בחוסר זהירות.

2. התביעה בטיעוניה לעונש ביקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, פסילת רשיון נהיגה לתקופה ממושכת, פסילה על תנאי וקנס כספי משמעותי.

3. ההגנה בטיעוניה לעונש התייחסה לנסיבות האישיות של הנאשם בציינה שהמדובר בנאשם שהינו אב ל - 6 ילדים ומפרנס יחיד. הנאשם נוהג כ- 24 שנה כאשר לחובתו 10 הרשעות קודמות כולן ברירות משפט ולא היה מעורב בכל תאונת דרכים בעברו. כן צויין שהנאשם הביע חרטה על המקרה וכי הפעוט שנהרג הוא בנו של חברו, על כל המשמעויות הנובעות מכך.

4. המדובר בהרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, ובעבירות כגון דא נפסק לא פעם, שהקטל הנורא בכבישי הארץ מחייב אותנו להקשות את לבנו ולנהוג עם עבריינים כאלה במידת הדין ולא במידת הרחמים (ר' לעניין זה ע"פ 530/94 פס"ד שפר פד"י ל"ח (4) עמ' 61).

ואכן הנחיית המחוקק והפסיקה היא, שלאור חומרת תופעת תאונות הדרכים ותוצאותיהן הקשות על ביהמ"ש לנקוט במידת ענישה מחמירה. בצדק צויין בע"פ 2842/95 כחלון נ' מדינת ישראל
תקדין עליון כרך 96 (2) תשנ"ו - 1966, שבמציאות המצערת שלנו, יש להטיל עונשים חמורים ומרתיעים על אלה הפוגעים בבטיחות התנועה בדרכים, כאשר מידת הרחמים עלולה להוות פגיעה במשתמשים האחרים בדרך.

ובהמשך פסק הדין נאמר:
"הקלה בעונש עלולה לפגוע בתפקיד החשוב שממלאת הענישה במאמץ לצמצם את עבירות התנועה ואת תאונות הדרכים. הקטל הנורא בכבישים מחייב אותנו להקשות את לבנו ולנהוג עם עבריינים אלה במידת הדין ולא במידת הרחמים".

גם בע"פ 4484/92 פס"ד סיריה פד"י מ"ו (5) עמ' 176 בעמ' 182, הדגיש ביהמ"ש את חשיבות הענישה ההולמת בעבירות הקשורות לנהיגה בדרכים, וזאת כחלק מרכזי ואף דומיננטי בכל מאמץ לצמצום עבריינות התנועה.

אכן העקרונות כפי שנקבעו בפסקי הדין האמורים, חייבים לעמוד לנגד עיני בית המשפט בבואו לשקול את מידת הענישה הראוייה בכל מקרה ומקרה.

5.. יחד עם זאת, והגם שער אני לחובה האמורה של בתי המשפט לתרום תרומתם למלחמה בקטל בדרכים, הרי סבור אני שיהא זה מרחיק לכת אם ימנעו בתי המשפט, במסגרת שיקולי הענישה, מלייחס משקל לגורמים רלבנטיים ובכלל זה נסיבות האישיות.
כעקרון מידת העונש הושארה לשיקול דעת ביהמ"ש וזאת בשל הגורמים הרבים והמשתנים שיש להביאם בחשבון.

בע"פ 344/81 פד"י ל"ה (4) עמ' 313, הדגיש כב' השופט אילון, שלעניין הענישה ההולמת בכל מקרה ומקרה, יש חשיבות גם לנסיבות אישיות וכדבריו, "גישה אינדיבידואלית בתורת הענישה מקובלת עלינו כקו מנחה במלאכה קשה זו".

בע"פ 5910/94 פד"י מ"ט (5) עמ' 360 נאמר, שמבחינת הקורבן ובני משפחתו שום עונש לא יוכל להקל מן הטרגדיה הנוראה עם הלקח מהם יקירם. עם זאת, מחייבת מטרת הענישה להטיל על כל נהג את העונש ההולם את נסיבות העבירה ואת נסיבותיו האישיות (ההדגשה שלי א.ג.).

בע"פ 2580/93 פלוני נ' מדינת ישראל
פד"י מ"ז (3) עמ' 516 בעמ' 520, הבהיר ביהמ"ש העליון, שעל ביהמ"ש הגוזר את דינו של נאשם, לתת את הדעת למכלול, גם למצבו האישי של הנאשם, שהרי הענישה היא אינדיבידואלית וגם, במידה לא פחותה, לצורך להרתיע עבריינים בכוח בפני
מעשים כאלה ולקבוע נורמות ענישה שתהיינה ידועות לכל.

אכן, בשנים האחרונות מתגבשת מגמה, להעלות את רמת הענישה בעבירות תנועה, תוך הפחתת המשקל היחסי של הנסיבות האישיות, כאשר ככל שהעבירה חמורה יותר כך קטן המשקל היחסי שניתן לייחס לנסיבות האישיות בעת ששוקלים את המכלול. יחד עם זאת, מעולם לא נפסק שאין ליתן משקל כלל לנסיבות אישיות, כאשר באים לגזור את דינו של נאשם בעבירה זו.

6. לאור האמור לעיל, לאחר ששקלתי את כל השיקולים הראויים ובכלל זה חומרת העבירה, מרכיב ההרתעה ותוצאות התאונה ומול זאת נסיבותיו האישיות של הנאשם, אישיותו ועברו התעבורתי, אני גוזר על הנאשם את העונשים כדלקמן:
א. אני גוזר על הנאשם 6 חודשי מאסר, כאשר עונש המאסר ירוצה במסגרת עבודות שירות כפי שקבע הממונה על עבודות השירות בחוות דעתו ותחת פיקוחו. עבודות השירות יבוצעו במוסד נווה מנשה בימים ובשעות כפי שנקבע בחוות דעת הממונה.
הנאשם יתייצב לריצוי עבודות השירות בתאריך 1.1.03 שעה 08:00 במוסד עצמו וזאת תוך תיאום עם הממונה.

ב. אני פוסל את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה למשך 9 שנים בפועל.

ג. אני דן את הנאשם ל - 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה של גרימת מוות ברשלנות, נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה.

ד. אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך של 4,000 ₪ אשר ישולם ב 8 תשלומים חודשיים שווים ורצופים של 500 ₪ החל מיום 1.8.03 ובכל 1 לחודש בחודשים שלאחר מכן.

העתק גזר הדין יישלח לממונה על עבודות השירות.

ניתנה היום 04 בנובמבר, 2002 (כ"ט בחשון תשס"ג) במעמד הצדדים.

אביהו גופמן
, שופט








תד בית משפט לתעבורה 1205/01 מדינת ישראל נ' סאלם בן מוסא אבו מוך (פורסם ב-ֽ 04/11/2002)