פסקי דין על סמיח אחמד אבו מוך | פסקי דין על פוקרא נוהא | פסקי דין על פוקרא אקרם |

7464/98 א     07/06/2001




א 7464/98 סמיח אחמד אבו מוך נ' פוקרא נוהא,פוקרא אקרם




בעניין:

16



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
007464/98


בפני
:
כב' השופט סברי מוחסן
תאריך:
07/06/2001




בעניין:
סמיח אחמד אבו מוך





תובע

נ ג ד



1 . פוקרא נוהא


2 . פוקרא אקרם




נתבעים

פסק דין

1.
התובע, סמיח אחמד אבו מוך
, (להלן:"התובע"), הגיש תביעתו זו כנגד הנתבעים, נוהא פוקרא ואכרם פוקרא (להלן:"הנתבעים"), בגין סכום של 25,000 ₪ שמגיע לו, לטענתו, מהנתבעים, בגין הפרש מחיר בין מכונית מסוג מאזדה שנת יצור 96 שמכר לנתבעים לבין מחיר מכונית מסוג מאזדה שנת יצור 92 שקנה מהנתבעים.

2.
ביום 16.2.97, החליפו הצדדים רכביהם כמפורט לעיל, תוך הסכמה ביניהם שמחיר מכונית הנתבעים הוא 41,000 ₪, ואילו מחיר מכונית התובע היה 66,000 ₪.

3.
לטענת הנתבעים, מחיר המאזדה 92 הוא 43,000 ₪ ואילו מחיר מכונית מאזדה שנת יצור 96 היה 60,000 ₪, כך שההפרש בין שתי המכוניות הוא 17,000 ₪, כאשר מתוך הסכום הנ"ל שילם הנתבע 2 לתובע סך של 10,000 ₪ במזומן, ונשארה יתרה בסך 7,000 ₪ בלבד שלא שולמה משום שבבדיקה שערך הנתבע לרכב שרכש מהתובע, התברר כי הרכב הנ"ל עבר תאונה קשה ב"שסי" של הרכב, פגיעה שיש בה כדי להוריד את שווי הרכב בצורה דרסטית.


לטענת הנתבע, הרכב נבדק ע"י חבר מקצועי מטעמו, ומשנודע לו כי הרכב עבר תאונה קשה, הודיע הוא על רצונו לבטל את העיסקה, ומשום כך ראה את עצמו פטור מתשלום יתרת המחיר.

4.
לתמיכה בטענתו צירף התובע לתצהיר העדות הראשית מטעמו את הדף הרלוונטי ממחירון יצחק לוי, כפי שפורסם ביום 1.1.97.

הנתבע טוען כי העיסקה בוצעה ביום 16.2.97, ועל כן המחירון שצורף אינו מעודכן, ומשום כך התובע לא הצליח להוכיח את מחיר הרכב שמסר לנתבע.

5.
בסיכומיו טען ב"כ הנתבעים כי אין לקבל את גירסת התובע, משום שאין זה סביר שאדם יסכים לקנות רכב משומש במחיר מחירון, בעוד שזכאי היה להוריד, לפחות, 7% מערך הרכב עקב היותו רכב השכרה.
ב"כ הנתבעים תמהה על כך שלפי המקובל, אם אכן רכב הנתבעים היה רכב השכרה, הרי שיש להפחית מערכו 20%, כך ששווי הרכב הוא 34,000 ₪, וכיצד יסכים אדם לרכוש רכב מעל לשוויו?

6.
צודק ב"כ הנתבעים כי נטל הוכחת מחיר הרכב על הנתבעים וכפי שהסכימו עליו הצדדים, מוטל על התובע, אך נראה לי כי התובע עמד בנטל זה, עת צירף לתצהירו את הדף הרלוונטי ממחירון לוי יצחק, שהוא המחירון הנפוץ והמקובל ביותר בשוק המכוניות המשומשות.

אמנם התובע לא צירף את הדף הרלבנטי של חודש החלפת הרכבים, אך נראה לי כי בהתחשב בכך ששווי שני הרכבים מתייחס לאותו חודש, הגיוני שאם מחיר הרכב של התובע יורד, אזי מחיר רכב הנתבעים יורד גם הוא.

יתרה מזאת, העובדה שהתובע טוען כי הם הסכימו להחליף את רכביהם לפי המחירון, ושווי רכב הנתבעים הוא כפי שסוכם 41,000 ₪ כטענת התובע ולא 43,000 ₪ כטענת הנתבעים, יש בכך כדי לתמוך בגירסת התובע.

זאת ועוד, כנראה שבידי הצדדים בעת קשירת העיסקה היה מחירון חודש ינואר 97, והם הסכימו שמחירי רכביהם יהיו לפי המחירון שבידיהם, ומשום כך אני מקבל את גירסת התובע וקובע כי הצדדים הסכימו על מחירי רכביהם כגירסת התובע, כאשר ההפרש בין מחירי שני הרכבים הוא 25,000 ₪.

7.
כאמור, לנתבעים שתי טענות, האחת נוגעת לסכום ששולם על ידם במזומן – 10,000 ₪, והשניה רצונם לבטל את העיסקה משום שהתברר להם שהרכב עבר תאונה קשה.

נטל הוכחת שתי הטענות הנ"ל רובץ על פתחם של הנתבעים, ועליהם להוכיח שתי טענות אלה.

מאחר והתובע הכחיש שקיבל כל סכום שהוא מהנתבעים, היה על הנתבעים להוכיח את התשלום, ומאחר והנתבעים לא הביאו כל ראייה התומכת בגירסתם, הרי דין הטענה להידחות, ואני קובע כי הנתבעים לא הוכיחו תשלום כל סכום שהוא.


לגבי הטענה שהם הודיעו לתובע על רצונם לבטל את העיסקה עקב תאונה קשה שעבר הרכב, שכתוצאה ממנה נפגע המרכב "השסי" – גם טענה זו לא הוכחה ע"י הנתבעים.

הנתבעים לא הביאו כל ראייה שמתייחסת לפגיעה שלטענתם קיימת ברכב. הרכב, מאז החלפת הרכבים ועד היום, נמצא ברשותם, רשום על שם הנתבעת 1, ויכולים היו הנתבעים להמציא חוו"ד של מומחה שתתמוך בגירסתם הנ"ל.

זאת ועוד, הנתבע 2 טען בעדותו כי מספר ימים לאחר ביצוע העיסקה נבדק הרכב ע"י חבר שלו, אך גם חבר זה לא הובא לעדות.

הלכה פסוקה היא כי אי הבאת ראייה שבשליטת בעל דין ללא הצדק סביר, מקימה חזקה שלו היתה הראייה מובאת, היתה תומכת בגירסת בעל הדין היריב.

בנסיבות אלה אני קובע כי הנתבעים לא עמדו בנטל ההוכחה המוטל עליה בדבר רצונם לבטל את העיסקה, מה גם שלא נשלחה לתובע כל הודעה על כך, והמכתב היחידי שנשלח היה כתשובה למכתב שנשלח לנתבעים ע"י ב"כ התובע.


זאת ועוד, הנתבעים טענו כי הם לא חתמו לתובע על שטר העברת הבעלות, ולא על יפוי כח, ומשום כך תמהים הם כיצד יכול היה התובע לבצע העברת בעלות.

לעומת טענה זו טען התובע כי הוא קיבל יפוי כח מהנתבעים, ולפיו העביר את הבעלות ברכב הנתבעים כעבור מס' ימים.

גם עול הוכחת טענה זו רובץ על הנתבעים. הנתבעים לא הגישו כל תלונה למשטרה בדבר זיוף החתימה שנטען על ידם, ומשום כך אני קובע כי לא הוכיחו גירסתם זו, ואני דוחה אותה.

8.
סיכומו של דבר, אני מקבל את תביעת התובע במלואה, ומחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע את הסך של 25,000 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.3.97 ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ ועליו מע"מ כדין.

הסכום הנ"ל ישא ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות
תשלח פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתנה היום ט"ז בסיון, תשס"א (7 ביוני 2001) בהעדר.



סברי מוחסן, שופט



חיה לוי








א בית משפט שלום 7464/98 סמיח אחמד אבו מוך נ' פוקרא נוהא,פוקרא אקרם (פורסם ב-ֽ 07/06/2001)