פסקי דין על ביטוח ישיר איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ | פסקי דין על כארם חסן | פסקי דין על חאלד חסן |

1049/05 א     24/05/2007




א 1049/05 ביטוח ישיר איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ נ' כארם חסן, חאלד חסן




1
בתי המשפט

א 001049/05
בית משפט השלום בית שאן
בתיק עיקרי: 001049/

24/05/2007
תאריך:
כב' סגנית הנשיא עיריה מרדכי

בפני
:

ביטוח ישיר איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ

בעניין:
התובע/ת
עו"ד גולדרט )ניסינו אילנה

ע"י ב"כ
נ ג ד
1 . כארם חסן

2 . חאלד חסן
הנתבע/ת
עו"ד מאור גיורא

ע"י ב"כ
נ ג ד
הדר חב' לביטוח

צד ג'

ע"י ב"כ
פסק דין

א. רקע

1. בפני
תביעת שיבוב. התובעת שילמה פיצוי למבוטחה בגין נזקי פח שנגרמו לרכבו בתאונה שארעה ביום 3.9.03. במועד ההתנגשות הנתבע 1 נהג ברכב שבבעלות אביו, הנתבע 2.

2. הצדדים חלוקים בשאלות האחריות וגובה הנזק. כמו כן, הנתבעים הגישו הודעת צד ג' כנגד חברת ביטוח הדר, ככל שלטענתם, היא ביטחה את רכבו של התובע 2 בביטוח צד ג', במועד התאונה.

3. צד ג' אינו מכחיש שהוא הנפיק פוליסת ביטוח צד ג', עבור רכבו של הנתבע 2, לתקופה שמיום 23.5.03 ועד ליום 31.1.04, אולם מאחר ותמורת הפוליסה לא שולמה, בוטלה הפוליסה על ידי צד ג כדין והחל מ-15.8.03, לא היתה בתוקף.
ב. נסיבות התאונה ושאלת האחריות.

1. אין מחלוקת שהנתבע 1 הורשע ביום 24.2.04 בתיק ת.ד 10763/03 (בית משפט לתעבורה נצרת) בביצוע שורה של עבירות תעבורה במועד התאונה, כולל נהיגה בחוסר זהירות ותוך כדי גרימת נזק וביצוע פרסה שלא כדין.

2. הנתבע 1 אינו מכחיש את אחריותו לתאונה, אך טוען שיש להטיל על נהג הרכב השני (המבוטח של התובעת), אשם תורם.

3. לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים הנני סבורה שאין בסיס לטענה זו.

4. הנתבע 1 מודה שהתאונה ארעה בכביש מהיר, בשעת לילה מאוחרת, ללא תאורה מרובה. הוא מודה שהוא עצר והעמיד את הרכב של אביו בשולי הדרך. לאחר מכן, הוא יצא משולי הדרך וחצה את מסלול הכביש, בעת שנהג הרכב המבוטח על ידי התובעת הגיע, בכביש המהיר. באותה עת, הנתבע 1 לא הבחין ברכב שנסע בכביש ולא נתן לו זכות קדימה. בעת ההתנגשות, רכב הנתבע פרץ לכביש בזווית של כ-45 מעלות.

5. עדות הנהג מטעם התובעת היתה מהימנה עלי. מקובלת עלי טענת המבוטח של התובעת שהנתבע הגיח משולי הדרך באופן פתאומי ופרץ לנתיב נסיעתו, תוך כדי חסימת מסלול נסיעתו ועל אף שהמבוטח של התובעת ניסה לסטות שמאלה בכדי לברוח מהנתבע, התאונה היתה בלתי נמנעת, עקב מעשי הנתבע 1.

ג. הנתבע 2 והודעת צד ג

1. הנתבע 2 הינו בעל הרכב הפוגע אולם ככל שאין מחלוקת שהוא לא נכח במועד התאונה ולא היה מעורב בה, אין להטיל עליו אחריות אישית לפצות את התובעת מכוח בעלותו על הרכב במועד התאונה, בלבד.

2. אין חובה מוטלת על בעל רכב לבטח את רכבו בביטוח צד ג', על כן אין לומר שיש בבחירת בעל רכב שלא להחזיק ביטוח צד ג כדי להטיל על בעל הרכב אחריות לפיצוי. ניתן לטעון שהוא אחראי לקרות התאונה ולגרימת הנזק, באם מייחסים לבעל הרכב רשלנות, כגון שרכבו היה נהוג בהרשאתו על ידי נהג לא כשיר לנהיגה או באם התאונה ארעה בגין מצב מכני פגום של הרכב שהיה על בעל הרכב למנוע, אולם התובעת לא טענה טענות מסוג אלה כלפי הנתבע 2 והסתפקה בייחוס האחריות לנתבע 2 מכוח בעלותו על הרכב. מאחר וציינתי שלא די בכך כדי להקים חבות אישית של הנתבע 2 כלפי התובעת, דין התביעה כנגדו להידחות.

3. באשר להודעת צד ג (שהוגשה על ידי הנתבעים כנגד חברת ביטוח הדר), הרי שאין מחלוקת שאם הפוליסה היתה בתוקף, מחוייב צד ג, מכוח הפוליסה, לשאת בתשלום הנזקים שנגרמו על ידי נהג הרכב של הנתבע 2 בתאונה. החבות זו קמה בין אם מדובר בתביעה של בעל הרכב הנפגע ובין אם מדובר בתביעת שיבוב של מבטחו, לאחר שבעל הרכב הנפגע פוצה על ידי מבטחו על פי הפוליסה שלו.

4. דין ההודעת צד ג להידחות מאחר וצד ג הרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענותיו. במילים אחרות, צד ג הוכיח, על פי מבחן מאזן ההסתברות, שבעת הארוע התאונתי הפוליסה לא היתה בתוקף ובוטלה זה מכבר, כדין.

5. צד ג הציג ראיות שהוראות הקבע של הנתבע 2 לתשלום הפרמיה מיום 5.6.03 ו-5.7.03 לא כובדו. ב-17.6.03 נשלחה התראה בגין העדר התשלום וב-17.7.03 נשלחה הודעת ביטול הפוליסה. הודעות אלה נשלחו לכתובת שנמסרה על ידי הנתבע 2 לתובעת, בדואר רשום. הנתבעת פעלה בכל הנדון על פי הוראות חוק חוזה הביטוח וביצעה את אשר הוטל עליה בהוראות המחוקק בנדון.

6. הנתבע 2 מכחיש את קבלת המכתבים של התובעת ומכחיש כל ידיעה אודותיהם, אולם הנני סבורה שעדותו בנדון היתה מגמתית ומתחמקת. על אף טענותיו "לבעיות" עם דברי דואר, הוא הודה בעדותו שאין לו כתובת אחרת ושהבעיות שהיו לו עם הדואר, לא היו בשנת 2003. הוא מחזיק תיבת דואר ומקבל דואר באופן סדיר ואין כל סיבה לקבל את טענתו שדווקא שני המכתבים הנ"ל של צד ג לא הגיעו ליעדם. על פי עדותו, הוא או הבן שלו (הנתבע 1) אוספים את הדואר ובנו ובתו מקריאים לו את תוכנם.

7. הנתבע 2 הודה שאין זו הפעם הראשונה שתשלום ו/או שיק שלו לא כובד. על פי עדותו, שקים שלו חוזרים והוא משלם תשלומים באיחור, כדבר "שבשיגרה". הנתבע 2 העיד על כך בכזו טבעיות, עד שניתן היה להתרשם שהוא מזמן הצליח להשכיח מעצמו שמדובר בעצם במוסר תשלומים קלוקל ופסול.

8. הנתבע 2 צרף לתצהירו טופס הפקדת שיקים בידי צד ג, המעיד, לטענתו, שהוא שילם את הפרמיה עבור הפוליסה ב-25.8.03, בשיקים דחויים ל-10.03 ו-11.03.

9. אין מחלוקת שהטופס נערך על ידי סוכן הביטוח של הנתבע 2, שלא הובא להעיד על ידי הנתבעים והנתבע 2 אינו כשיר להעיד על נכונות תוכנו של מסמך זה.

10. יתרה מכך, באם היינו מקבלים את טענת הנתבע 2 שהוא ביקש לשלם את הפרמיה ב25.8.03, הרי שלא היה בכך אלא לתמוך בגרסת צד ג, שהנתבע 2 אכן ידע היטב שהפרמיה לא שולמה והוא אכן קיבל את מכתבי ההתראה וביטול בנדון. מכל מקום, אין מחלוקת שאין בביצוע תשלום בדיעבד, על דעת צד אחד, כדי "להחיות" פוליסה שכבר בוטלה כדין, אלא בהסכמת המבטחת ולא נטען על ידי הנתבע שהסכמה כזו ניתנה.

11. לגופו של ענין, הנתבע 2 לא הוכיח את טענתו שהפרמיה שולמה על ידו כלל ולו בדיעבד, כפי שהוא ביקש לטעון. על אף שסוכן הביטוח שלו מטפל בענייני הביטוח שלו מזה שנים ועל אף טענתו שסוכן הביטוח יכול לתמוך בגרסתו, שהפוליסה היתה בתוקף במועד התאונה, הוא נמנע מלהעידו. לדבריו, הוא לא ראה בכך "צורך" והסוכן לא רצה להעיד. הכלל הראייתי הינו, שצד הנמנע מלהעיד עד מטעמו בוחר לפעול כאמור, מאחר ואין בעדות אותו העד כדי לתמוך בגרסתו.

12. הנתבע 2 הודה בעדותו שהוא ידע, מתחילת הדרך, על עמדת צד ג שהפוליסה בוטלה. במילים אחרות, הנתבעים ידעו את מהות המחלוקת בינם לבין צד ג אודות שאלת הכיסוי הביטוחי כבר בעת הגשת ההודעת צד ג. על אף האמור, אין זכר למחלוקת זו בהודעת צד ג המסתמכת על הפוליסה שהופקה.
13. צד ג טען שהנתבעים מנועים מלטעון את הטענות שהועלו על ידיהם, ככל שהנתבעים לא בחרו להגיש כתב תשובה ויש לראות בטענות הנתבעים, כהרחבת חזית פסולה. אין לשלול טענה זו, אך אין גם צורך להיזקק לה, משקבעתי, שלגופו של ענין, הנתבעים אף לא הרימו את הנטל להוכחת טענותיהם וככל שעלה בידי צד ג להוכיח את טענתה שהפוליסה בוטלה כדין ולא היתה בתוקף במועד התאונה. בנסיבות המתוארות, דין ההודעת צד ג, להידחות.

14. הנני על כן דוחה את ההודעת צד ג.

ד. גובה הנזק

1. לרכב של המבוטח של התובעת נגרמו נזקים רבים אשר על פי חוות הדעת השמאי הגיעו לכדי כ-55% מערך הרכב. כמו כן, השמאי קבע שלאחר ביצוע התיקון, קיימת סבירות לא מבוטלת של ירידת ערך ב-10% נוספים. התובעת החליטה לאשר את בקשת בעל הרכב לפיצוי בגין אובדן כללי ולקבל את הרכב לידיה, להעברה לשיקום.

2. לטענת הנתבעים (וצד ג), אין בהסכמת התובעת לפעול כאמור, כדי לחייבם במלוא התשלומים ששולמו על ידי התובעת לידי המבוטח, ככל שמוטל על התובעת לפעול להקטנת הנזק וחבותם אינה עולה אלא כדי סכום הנזק שבית המשפט היה מחייבם לשלם, אילו נתבעו על ידי בעל רכב הנפגע, בעצמו.

3. מקובלת עלי טענת התובעת שבשעה שמדובר בתביעת שיבוב, יוטל על המזיק המבקש לפקפק בשיקולי הפיצוי של המבטחת ולפסלם, להוכיח ששיקולי המבטחת היו בלתי סבירים ועניינים בעליל.

4. אין זו מדיניות משפטית ראויה להרתיע מבטחים מלהעתר לבקשות לגטימיות של מבוטחם, בגין החשש שלא יעלה בידיהם להיפרע מהניזוק, לאחר מכן. אכן חברות ביטוח נוהגות לא פעם להסכים להשבתת רכבי מבוטחיהם בשעה הנזק הגולמי נופל מ-60%. אין לראות בכך משום "הגדלת הנזק" או התנהגות בלתי סבירה, על פי פוליסת הביטוח.

5. כמו כן, מקובלת עלי טענת התובעת שכללי ההגיון הבריא מקימים חזקה שחברת ביטוח אינה משלמת "כמתנדבת" והמבקש לסתור חזקה זו, עליו הראיה.

6. במקרה דנן, לא הוגשה כל חוות דעת נגדית ואין מחלוקת שנזקי הרכב הגיעו לכדי כ-55% מערך הרכב, עם צפי ל-10% ירדת ערך נוספת, לאחר תיקון. החלטת הנתבעת להכיר בבקשת התובע לפיצוי מלא ערך הרכב היתה סבירה וראויה בנסיבות הענין ותאמה להוראות ורוח הפוליסה בנדון. התובעת פעלה למכירת הרכב לשיקום ולא הובאה כל ראיה שהיה ביכולתה לקבל תשלום גבוה יותר תמורת הרכב, במצבו לאחר התאונה.

7. בנסיבות המתוארות, התובעת זכאית להחזר הכספים ששולמה על ידיה לידי מבוטחה ולהוצאות הנלוות שנטענו והוכחו כדבאי.

ה. סיכום

1. לאור כל האמור, הנני מחייבת את הנתבע 1 לשלם לידי התובעת סך 72,968 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום המלא בפועל. הנתבע 1 ישא בהוצאות התובעת בגין אגרת בית משפט ושכר עדי התובעת, (כפי שנפסקו), בצרוף ריבית והפרשי הצמדה מיום תשלומם (על ידי התובעת), ועד ליום תשלומם המלא בפועל על ידי הנתבע 1, לידיה.

2. ככל שהתביעה כנגד הנתבע 1 התקבלה, בעוד שהתביעה כנגד הנתבע 2 נדחית, אין צו להוצאות נוספות ולשכ"ט עו"ד וכל צד ישא בהוצאותיו (בענין התביעה העיקרית).

3. באשר להודעת צד ג שנדחתה, הנתבעים (המודיעים) ישאו ביחד ולחוד בהוצאות צד ג בגין ניהול התיק, כולל שכ"ט עו"ד, בסך כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ. במסגרת קביעת סכום זה, התחשבתי באמור בפרוטוקול מיום 4.12.05, כאשר ב"כ התובעת והנתבעים הציעו לצמצם את המחלוקת ולשמוע הוכחות לענין שאלת הכיסוי הביטוחי בלבד, אך צד ג לא הסכים לאמור ותרם בכך, בעצמו, להארכת הדיון.

ניתן היום ז' בסיון, תשס"ז (24 במאי 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.
ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.
מותר לפרסום מהיום .

עיריה מרדכי
,סגנית נשיא
001049/05א 117 איריס סויסא הרוש








א בית משפט שלום 1049/05 ביטוח ישיר איי.די.איי חב' לביטוח בע"מ נ' כארם חסן, חאלד חסן (פורסם ב-ֽ 24/05/2007)