פסקי דין על תביעות חדרה -משטרת ישראל | פסקי דין על ברומנד שלמה

5253/99 פ     07/04/2002




פ 5253/99 תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' ברומנד שלמה




בעניין:

7



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
פ
005253/99


בפני
:
כב' השופט סברי מוחסן
תאריך:
07/04/2002




תביעות חדרה -משטרת ישראל
בעניין:


המאשימה





נ ג ד



ברומנד שלמה



הנאשם





ב"כ המאשימה:
הנאשם:
נוכחים:


הכרעת דין


1.
כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של גניבת בקר, בניגוד לסעיף 393 א' לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

2.
העובדות כפי שנטענו בכתב האישום הן כך: בתאריך 14.3.99 בשעה 10:30 באזור אנדרטת משמר הגבול, גנב הנאשם עז ושני גדיים השכיים למתלונן, גאזי בויראת, בכך שהעמיסם על רכבו ונסע בדרך עפר עד גבעת עדה.

3.
להוכחת אשמתו של הנאשם, הוגשה הודעתו של הנאשם באמצעות גובה ההודעה וסומנה ת/1.

4.
מטעם התביעה העידו שני עדים שהם המתלונן ואחיו. מעדותו של המתלונן ברור כי העז עם שני הגדיים הושארו כפתיון כדי לנסות ולהתחקות אחר הגנב, שנהג, לטענת המתלונן, לגנוב מעדרו.

אחיו של המתלונן ראה את הנאשם מעמיס את העז ושני גדייה, אך הוא לא פצה את פיו ולא העיר לנאשם כל הערה, אלא הלך לאחיו והודיע לו שהוא ראה עז ושני גדיים מועמסים על רכב, ושאל אם
הם שלו??

עפ"י עדויות שני העדים, הם נסעו אחרי רכבו של הנאשם בו הוסעה העזה, עד לחצר ביתו של הנאשם בגבעת עדה, מרחק של מס' קילומטרים, אך הם לא ניסו לעצרו ואם כי לטענתם הם סימנו לו. בהגיע הנאשם לחצר ביתו, לטענתו קרא הוא לבנו, אך בטרם יצא הבן הגיעו שני עדי התביעה, וכששאלו את הנאשם איפה העז, הוא ענה להם בתמיהה
איזו עזה?? היה ויכוח בין המתלונן והנאשם אך לטענת המתלונן כמעט הגיע למכות (עמ' 2 לפרו' שורה 19).

המתלונן עקב תשובת הנאשם ראה מכונית משטרה חולפת, הוא סימן לה והמכונית נעצרה.

השוטר שהיה במכונית המשטרתית הוציא את העזה ושני גדייה, וכשראה אותם ביקש להחזירם לאותו רכב כדי שהם יחזרו למקום ממנו נלקחה העז, ואכן הם, הנאשם במכוניתו ועדי התביעה במכוניתם בליווי המשטרה, נסעו עד לאנדרטת משמר הגבול ושם היה ג'יפ משמר הגבול אשר לקח את כל החבורה למשטרת עירון אשר פתחה בחקירה.

5.
לנאשם היתה גירסה שונה לפיה הוא אכן העמיס את העז ושני גדייה, כדי להביאם הביתה ולהודיע על מציאה למשטרה. בהעמיסו העז וגדייה, לא היתה לו כל כוונה לגנוב אותה, אלא לטפל בעז חולה ושני גדיים קטנים והוא לא הבחין באף אדם או עדר בסביבה.


הוא אישר שבמהלך נסיעתו הבחין ברכב נוסע אחריו, אך לא ניתן לו כל סימן ע"י נהג הרכב לעצור והמשיך לנסוע עד שהגיע לביתו וזמן קצר לאחר מכן הגיע עד תביעה מס' 2, אשר ראה אותו קודם לכן ליד אנדרטת משמר הגבול נוסע הלוך ושוב.

6.
השאלה היא האם התביעה הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר??

התשובה לשאלה זו הינה שלילית לאור הנימוקים הבאים:
א.
אמנם שני עדי התביעה אישרו את אשר אירע בחצר ביתו של הנאשם ושניהם העידו כי אין זה נכון שהנאשם הביע נכונות ליתן להם את העז ושני גדייה, אלא אף ניסה להסתיר את דבר לקיחת העז והגדיים, אך נראה לי כי את העדויות הנ"ל הינן עדויות מגמתיות ושני העדים תיאמו ביניהם את העדויות, כך שלא ניכרת בהם כל סתירה, דבר המצביע על תיאום גרסאות.



ב.
העבירה המיוחסת לנאשם הינה עבירה הדורשת קיומה של כוונה פלילית ולאחר שקבעתי שעדויות שני עדי התביעה הינן עדויות מגמתיות, ואינני מוכן לקבלן, לא הצליחה התביעה להוכיח קיומה של כוונה פלילית הדרושה להוכחת אשמת הנאשם במקרה זה.

ג.
אחד מהעדים המרכזיים באירוע במיוחד שעדותו יכולה היתה לשפוך אור על הפרשה הינו אותו שוטר אשר נקרא ע"י המתלונן עת ששהו בחצר ביתו של הנאשם.

עדותו היתה יכולה לתמוך באחת משתי הגרסאות או גרסת עדי התביעה, שהנאשם ניסה להסתיר את עצם לקיחת העז וגדייה או גירסת הנאשם שהוא מיד היה מוכן למסרם למתלונן.


אכן בכך שעדות זו היתה בשליטת התביעה ומשלא הובאה עדות זו, וכנראה שאותו שוטר לא מסר כל דו"ח על האירוע, הרי שאי הבאת ראייה שבשליטת בעל דין מקימה חזקה שלו היתה העדות מובאת היתה תומכת בגרסת היריב.

7.
לאור האמור לעיל, אני קובע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לכל ספק סביר ואני מזכה את הנאשם מכל אשמה.

ניתנה היום כ"ה בניסן, תשס"ב (7 באפריל 2002) במעמד הצדדים.


סברי מוחסן
, שופט







פ בית משפט שלום 5253/99 תביעות חדרה -משטרת ישראל נ' ברומנד שלמה (פורסם ב-ֽ 07/04/2002)