פסקי דין על זוהיר סובחי אבו סיני | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

2316/04 בל     27/05/2007




בל 2316/04 זוהיר סובחי אבו סיני נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
בל 002316/04


בפני
:
כב' השופטת שפר ורד
- שופטת ראשית
נציג ציבור (עובדים): מר בן יוסף גבעתי
נציג ציבור (מעבידים): מר גבריאלי אילן

27/05/2007


בעניין:
זוהיר סובחי אבו סיני



ע"י ב"כ עו"ד
עספור נביל

התובע


נ ג ד



המוסד לביטוח לאומי



ע"י ב"כ עו"ד
מהלשכה המשפטית
הנתבע

פסק דין


1. התובע פנה לנתבע, וטען כי ביום 08/07/03, בעת שעבד במוסך שבבעלותו, נפל ונפגע, בעיקר בידו הימנית (להלן: "האירוע").
התובע ביקש להכיר באירוע כתאונת עבודה ולשלם לו דמי פגיעה.

הנתבע, מצידו, דחה את בקשת התובע, על בסיס הנימוק לפיו לא הוכחה התרחשותו של האירוע הנטען.

מכאן התביעה שבפני
נו.

2. שמענו את עדותו של התובע, אשר הייתה מהימנה בעינינו.
לאורה קבענו בהחלטה מיום 25.05.05 כי התרחשותו של האירוע כהגדרתו לעיל הוכחה בפני
ו, וגם קבענו כי התובע ביום 08/07/03, בעת שעסק במוסך לצביעת רכב שבבעלותו כעצמאי, נתקל בצינור אויר, נפל וספג מכה בידו הימנית וגם בראשו, בסמוך לעין (להלן ולעיל : "האירוע").

לצורך קביעת הקשר הסיבתי - רפואי בין האירוע לבין מצבו הרפואי של התובע מונה כמומחה רפואי מטעמו של בית הדין דר חיים צינמן, והופנו אליו השאלות שדלקמן -
א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבל התובע בידו הימנית החל מיום האירוע כהגדרתו בהחלטה ?
ב. האם קיימים בתובע נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בתובע לחלות במחלה או ללקות בליקוי אילמלא התרחשותו של האירוע?
אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.
ג. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי , והאם יש קשר סיבתי בינהם ובאיזו מידה?

3. בחוות דעתו הראשונית, נבצר מהמומחה להתייחס לנושא הקשר הסיבתי, וביקש כי יועבר אליו צילום ידו של התובע מיום 27.08.03.
לאחר שהצילום הנ"ל הועבר לידי המומחה, נתקבלה מטעמו השלמה לחוות הדעת, לפיה התייחס לשאלת הקשר הסיבתי, בין היתר, בזו הלשון, "האירוע לא גרם לשבר. נשאלתי באם האירוע היתה לו "השפעה כלשהי" יתכן והחבלה גרמה לכאב לפי התיאוריה של "הגולגולת הדקה".

4. לבקשת ב"כ התובע, הופנו למומחה שאלות ההבהרה שדלקמן -
א) רצ"ב להחלטה זו צילומי רנטגן נוספים שנערכו לתובע, שלא ברור אם הוצגו בפני
ך.
אנא תאר את מצבו של השבר כעולה מהצילום מיום 27/08/03, ואת הדינמיות של השבר בהתייחס לצילומים מתאריכים 18/09/03, 13/11/03, 17/01/05.
ב) האם נכון שבשבר ישן אין אפשרות לראות דינמיות והמצב ישאר סטטי, ולא ניתן יהא להצביע על התקדמות רנטגנית?
ג) האם נכון כי הגבולות החלקים והסקלרוטיים של השבר יכולים להיווצר כבר כשבעה שבועות מיום התרחשות השבר?
ד) מצ"ב לעיונך מפוי עצם מיום 20/11/05.
האם נכון כי המפוי מעיד על קליטה מוגברת ?
האם אין בדבר כדי להעיד על כך שאין מדובר בשבר ישן?
ה) אשר לסממנים שליוו את השבר:
1. האם זה נכון שנפיחות המלווה לשבר, עלולה להימשך חודש-חודשיים, מאחר ולפעמים יש תהליך דלקתי והצטברות נוזלים בהליך התחברות השבר?
2. האם זה נכון כי שטף דם בעקבות שבר יכול לאחר שבועיים שלושה להיעלם מאחר והגוף סופג אותו ובעצם לא נישאר כל סימן?
3. האם זה נכון כי בשברים קטנים עם נפיחות גבוהה, לא בהכרח רואים את שטפי הדם?
4. האם זה נכון כי מי שסובל מרגישות, כאבים, נפיחות וקושי בתפקוד, והגבלה בתנועות של שורש כף יד ימין, מצביע הדבר לרוב על שבר חדש באותו איזור?
5. האם זה נכון כי סימנים אלה מלווים לשבר חדש, להבדיל משבר ישן?
6. האם זה נכון כי השבר נשוא חוות הדעת הוא שבר יחסית קטן, שאפשר לטפל בו זמנית באמצעות תחבושת אלסטית?

5. לשאלות ההבהרה דלעיל השיב המומחה כדלקמן -
"5.א בצילום פרק כף יד ימין מיום 27/8/03 נראה מצב לאחר "שבר" ישן או וריאנט אנטומי של ה-ulnar styloid שנראה מעט יותר סקלרוטי עם גבולות חלקים. אין לראות סימן לשבר "טרי", גם לא באם חלפו 6 או 8 שבועות ממועד החבלה.
צילומים נוספים מיום 18/9/03, 13/11/03, 17/1/05 התמונה הרנטגנית הנה זהה לחלוטין לצילום מיום 27/8/03 דבר שמעיד על כך שהממצא הנו ישן.
ב. נכון.
ג. לא.
ד. נכון. הקליטה המוגברת במיפוי שהנה בדיקה רגישה מאוד יכולה להיות חיובית גם בחבלה ללא שבר.
ה. 1. נכון.
2. נכון.
3. נכון.
4. לא נכון. חבלה גם ללא שבר יגרום לאותם הסימנים שתוארו.
5. סימנים אלה מלווים חבלה ולאו דווקא שבר.
6. נכון.
כדי להסביר כל שמץ של ספק, לאחר עיון בצילומים אני בדיעה שמדובר בממצא ישן שאינו קשור לתאונה הנידונה או הפרדה של ה-ulnar styloid גרעין נוסף שיכול להיות וריאנט אנטומי או מצב של ריפוי לאחר שבר ישן".

6. בעקבות תשובות המומחה דלעיל, התבקשנו על ידי ב"כ התובע להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף ולחלופין להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות. הבקשה למינוי מומחה נוסף לא נעתרה, והוחלט להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות ואלה הן -
א. האם היה לתובע מצב פתולוגי כלשהו קודם לתאונה נשוא התביעה? האם ייתכן שהחבלה והכאבים שחייבו קבלת טיפול רפואי נובעים מאותו מצב פתולוגי קודם.
ב. האם איזה מהאבחנות העולות מתיק הרפואי של התובע, יכולה
להתיישב עם העובדה כי רק מיום התאונה נשוא התביעה התחיל התובע להתלונן על כאבים והגבלה בתיפקוד בשורש כף יד ימין ולבקש עזרה רפואית.
ג. מהתיעוד הרפואי בתיק עולה כי התובע, מאז פגיעתו, סובל מכאבים
בשורש כף יד ימין והגבלות בתיפקוד. כיצד תעודות רפואיות אלה מתיישבות עם הקבוע בחוות דעתך, חוות דעתך המשלימה ותשובותיך לשאלות ההבהרה.
ד. האם בדיקתו של התובע פיזית תסייע למי מבין מסקנותיך ככל שהדבר מתייחס לתלונות התובע בעניין כף ידו הימנית.

7. לשאלות אלה השיב המומחה כהאי לישנא -
"3.א לתובע היה מצב פתולוגי עובר לתאונה נשואת התביעה. בצילום מיום 27/8/03 נראה ממצא פתולוגי ב- ulnar styloid גבול העצם הנוספת חלק דבר שמצביע על כך שמדובר בממצא ישן. לו היה מדובר בממצא "טרי" של 6 שבועות היינו יכולים לראות דינמיקה בצילומים העוקבים מיום 18/9/03, 13/11/03 ו-17/1/05 ואין כל שינוי בצורת המבנה באיזור בתקופה כה ארוכה ולכן אין לקשור את תלונתו של התובע לממצא המקרי שנראה בצילום הרנטגן.
ב. אין בתיקו הרפואי אבחנות הקשורות לפרק כף ידו הימנית.
ג. התעודות ניתנו במועד לאחר התאונה מיום 8/7/03 התעודות נתנו עקב תלונות של כאבים והגבלה בתנועה שנגרמו לאחר שנפל על ידו הימנית. אין לקשור את הממצא הרנטגני שהוא ממצא לוואי מיקרי לבין החבלה שנגרמה עקב הנפילה.
ד. מנסיוני הקליני הרב שנים ממצא רנטגני כפי שנראה בצילום אינו ממצא נדיר ובבדיקה הקלינית לא נמצא כל ממצא פתולוגי. בעיון במסמכים של הרופא האורטופד המטפל – ד"ר סמיון קרסניאנסקי הרגישויות היתה בצד הנגדי לאזור החשוד וזה ה-snaff box. הקליטה הפתולוגית היתה בעצם ה-lunate ולא באזור ה"שבר" כך שבדיקה קלינית לאחר זמן כה ממושך לא תוסיף מידע".

8. דעתו של ב"כ הנתבע לא נחה, ושוב ביקש להורות על מינוי מומחה נוסף.
בית הדין נעתר לבקשתה, ובהחלטה מיום 26.10.06 הוחלט למנות כמומחה נוסף מטעמו של בית הדין את דר' אנג'ל דוד, והפנות אליו את השאלות שבהחלטה מיום 25.05.06 דלעיל.

9. דר' אנג'ל בחוות דעתו (בניגוד לדעתו של דר' צינמן) היה בדיעה כי קיימת פגיעה בשורש כף ידו של התובע פגיעה שלדעתו קשורה לאירוע, וכך השיב לשאלות -
"א. התובע נחבל בכף יד ימין. בצילומים מ-27/8/03 נראה שבר ישן ללא תזוזה בסטילואיד של האולנה בשורש כף היד. בצילומים מאוחרים יותר נראה איחוי השבר בעמדה תקינה. במיפוי עצם ה-20/11/03 היתה קליטה פתולוגית באספקט האולנרי של שורש כף היד (כנראה בעצם הלונט).
ב. אין ברישומים הרפואיים עדות לסיכון מיותר ללקות בפגיעה או עדות לפגיעות קודמות בעבר. היו נפילות קודמות אולם אחריהן התלונן התובע על כאב בגב ולא ביד.
ג. העובדה שהיתה פניה לרופא רק 3 שבועות אחרי האירוע אינה שוללת שהיתה פגיעה בתאירך 8/7/03. לא מדובר בשבר גדול או פגיעה קשה שהיתה צפויה בהכרח להביא את הנפגע לבדיקה רפואית דחופה. גרסתו של התובע נתקבלה כאמינה ע"י בית הדין ואין גם סיבה רפואית שלא לקבלה. העובדה שהיתה קליטה פתולוגית במיפוי עצם מצביעה גם כן בדרך כלל על פגיעה מהתקופה האחרונה, ותומכת באפשרות שאכן היתה פגיעה בשורש כף היד בתאריך 8/7/03".

10. לבקשת ב"כ הנתבע, הופנו למומחה שאלות הבהרה כדלקמן -
א. האם נכון שלתובע היה מצב פתולוגי עובר לתאונה נשוא תביעה זו, דהיינו לתאונה מיום 8/7/03?
ב. נכון שבצילום מיום 27/8/03 נראה מצב פתולוגי ב-ulnar-styloid גם גבולות חלקים, דבר שמצביע על כך שמדובר בממצא ישן?
ג. האם יהיה נכון לומר שלו היה מדובר בממצא "טרי" של 6 שבועות היינו אמורים לראות דינמיקה בצילומים העוקבים מ- 18/9/2003, 13/11/2003 ו- 17/1/2005?
ד. האם יהיה נכון לומר כי הניסיון מלמד כי הממצא הרנטגני מיום 28/8/2003 אינו ממצא נדיר?
ה. האם נכון שבבדיקה הקלינית לא מצאו כל ממצא פתולוגי?
ו. האם נכון שלא ניתן לראות כל שינוי בצורת המבנה באזור בתקופה כה ארוכה ולכן אין לקשור את תלונות התובע לממצא המקרי שנראה בצילום הרנטגן? באם התשובה שלילית, אנא נמק את תשובתך.

בתשובה לשאלות ההבהרה:
"א. ציינתי בתשובותי כי אין במסמכים שהומצאו לי כל רישום שמצביע על חבלות בשורש כף היד קודם לאירוע (היו חבלות שלאחריהן התלונן על כאב גב אולם לא ביד).
ב. השבר הוגדר כשבר ישן. אין לקבוע כמה ישן. הצילום בוצע חודש ושלושה שבועות אחרי האירוע ולכן שבר לא יראה טרי וגבולותיו יכולים להיות חלקים.
ג. יש דינמיקה בצילומים שלאחר ה-27/8 והיא עולה בקנה אחד עם שבר בן 6 שבועות.
ד. שבר לא מחובר או חלקיק עצם מנותק בקצה האולנה אינו ממצא נדיר במיוחד. עם זאת יש במקרה זה גם תמיכה נוספת לאפשרות של חבלה טריה בכך שגם מיפוי העצם הראה קליטה פתולוגית בצד האולנארי של שורש כף היד.
ה. היו ממצאים בבדיקות בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר. בתעודה מיום 27/8/03 נרשם כי היו כאבים בשורש כף היד ובבדיקה נמצאה נפיחות והגבלה בתנועות. ב-4/9 נרשם כי יש כאב בהנעת כף היד וחולשה בכף היד ללא הגבלה בתנועה.
ו. עניתי בתשובותי הקודמות ועכשיו כי הרישומים והצילומים אינם סותרים אפשרות שארע שבר ביום האירוע והוא נתגלה רק 6 שבועות אחריו. מאחר שאין רישומים שמזכירים תלונות בשורש כף היד קודם לאירוע, מאחר שהשבר אינו מסוג השברים שבהכרח יביאו את הנפגע לבדיקה דחופה ומאחר שהיתה קליטה פתולוגית במיפוי העצם, המלצתי להכיר בקשר סיבתי בין האירוע למחלתו".

11. מטעם ב"כ הנתבע הוגשו סיכומים ביום 27.09.05, עוד בטרם התבקשו שאלות הבהרה למומחה הראשון, דר' צינמן ובטרם מונה המומחה הנוסף, דר' אנג'ל. במסגרת סיכומיו אלו, ביקש ב"כ הנתבע כי בית הדין ישקול מחדש את ההחלטה לעניין ההכרה בעצם התרחשות האירוע ולטענתו התובע לא הצליח להביא ראשית ראיה להתרחשות האירוע בפועל, כנטען, תימוכין לכך לטעמו ניתן אף למצוא בחוות דעת דר' צינמן לפיה המומחה קבע באופן ברור כי מדובר בשבר ישן וכי האירוע לא גרם לשבר.
בסיכומיו של ב"כ הנתבע מיום 27.02.07, לאחר הגשת ככל חוות הדעת ותשובות שני המומחים לשאלות ההבהרה דלעיל, שוב ביקש לדחות את התביעה, בהפנותו לטענות העיקריות שדלקמן -
א. המסקנה העולה ממכלול תשובותיו של המומחה הראשון היא שקביעתו לעניין העדרו של קשר סיבתי היא קביעה ברורה, וודאית וחד משמעית.
ב. המסקנה העולה ממכלול תשובותיו של המומחה הנוסף היא שקביעתו לעניין קיומו של קשר סיבתי היא קביעה שאינה וודאית ואינה חד משמעית, ועולה ממנה נימה של הססנות.
ג. הן בחוות דעת והן בהשלמת לחוות הדעת, המומחה הנוסף מתייחס לקיומו של קשר סיבתי כאפשרות בלבד, וקביעותיו ניתנו על דרך השלילה.
ד. לאור הפער בין חוות דעת המומחה הראשון שהיא וודאית וחד משמעית לבין חוות דעת המומחה נוסף שאינה וודאית ואינה חד משמעית אלא הססנית, יש להעדיף את חוות דעתו של המומחה הראשון.
ה. לחלופין, במידה ובית הדין יעדיף את האמור בחוות דעתו של המומחה הנוסף, בית הדין מתבקש להביא בהכרעתו כי קביעת המומחה הנוסף לעניין קיומו של הקשר הסיבתי היא קביעה שאינה וודאית ואינה חד משמעית, ועולה ממנה נימה של הססנות.

12. ב"כ הנתבע בסיכומיה פירטה בפרוטרוט את ההשתלשלות העובדתית וביקשה לקבל את התביעה ולאמץ את חוות דעתו של דר' אנג'ל ולהעדיפה על פני חוות דעת פרופ' צינמן.

13. בהחלטה בה נקבעו העובדות נאמרו הדברים הבאים -
" האמנו לתובע כי אכן ביום 08/07/03, בעת שעסק במוסך לצביעת רכב שבבעלותו כעצמאי, נתקל בצינור אויר ופל, וספג מכה בידו הימנית וגם בראשו, בסמוך לעין (להלן ולעיל : "האירוע").
3. יש לומר כי הנתבע, מצידו, הפנה לשני נימוקים עיקריים ככאלה המצדיקים דחיית גרסת התובע -
ראשית - אין חולק שהרישומים הרפואיים הראשונים שהופקו בקשר לתלונות התובע בעקבות האירוע נעשו ביום 27/08/03 (מועד הפקת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה), וביום 04/09/03 (רישום ראשון ממרפאת קופ"ח בקיבוץ רמות מנשה שבו מתגורר התובע).
שנית - במסמכים הרפואיים שהופקו בגין התובע, או בחלקם, נרשם כי השבר שאובחן בידו הימנית , נכון למועד פנייתו לקבל טיפול רפואי - הינו "שבר ישן".
אשר לטענה הראשונה - התובע הסביר שנכון למועד האירוע אימו היתה מאושפזת במחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח רמב"ם, וימים ספורים לאחר מכן נפטרה.
התובע הוסיף שלאחר תום ימי האבל ניסה לתפעל את המוסך שלו, שממילא היה שרוי במצב כלכלי קשה ועובדיו עזבוהו, וכמכלול הנסיבות האמורות הביאוהו לידי מצב נפשי קשה, אשר הביאו להזניח את מצב ידו הימנית הפגועה, מתוך תקווה שהמצב ישתפר.
רק משסבלו וקשיי תפקודו נעשו בלתי נסבלים - הפנה אותו רופאו במרפאת הקיבוץ לקופ"ח "לין".
התובע טען כי עזרה ראשונה משחות ותחבושת אלסטית שכרך על היד הפגועה - סופקו לו ע"י חברים וע"י האחיות במרפאת הקיבוץ, שם, כאמור, הינו חבר.
האמנו להסברים האמורים של התובע אשר לעצם העיכוב בפני
ה לקבלת טיפול רפואי פורמלי, ועל כן איננו מוצאים בחלוף הזמן של כ - 6 שבועות ממועד האירוע ועד למועד הפקת התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה - כמצדיקים דחיית גרסתו.

אשר לטענה הנוגעת לממצא הלכאורי של "שבר ישן" - התובע טען בפני
נו, כמו גם בפני
הרופאים המטפלים, כי לא נפגע בעבר בידו הימנית, ועבד כרגיל לאורך עשרות שנים.
ממצא שכזה, אם כן, בין אם בכלל ובין אם בהתחשב בעובדה שהתובע נבדק ובוצעו לו צילומי רנטגן רק בחלוף כמעט חודשיים ממועד פגיעתו - טעון, לדעתנו, פרשנות רפואית, וגם הוא, כשלעצמו, אינו מצדיק דחיית גרסת התובע.".

איננו מוצאים לנכון לסטות מקביעותינו שפורטו לעיל, ומהעדפתנו את העולה מעדותו של התובע על פני העולה לכאורה מהמסמכים הרפואיים, הרישומים שנכללים בהם ואלה שנעדרים מהם, כאמור האמנו להסברי התובע לעצם העיכוב בפני
ה לקבלת טיפול רפואי פורמלי, ואיננו רואים שום סיבה להעריך מחדש את הקביעות העובדתיות ולשנות מקביעתינו בדבר קיומו של האירוע כהגדרתו לעיל.
ב"כ הנתבע הפנה אותנו להלכות לפיהן יכול בית הדין להעריך מחדש את הקביעות העובדתיות שלו בטרם מתן פסק הדין. הלכות אלה מתייחסות לנסיבות בהן בית הדין לאחר עיון מחדש בראיות, מוצא כי טעה מלכתחילה בקביעת האירוע החריג, ואז יכול הוא לשנות קביעותיו הוא (ראה, למשל, דב"ע נז/72-0 רמי שדה נגד המוסד לביטוח לאומי
, עבודה ארצי, כרך לא [1], 185).
איננו סבורים שזה המצב בענייננו, שכן ממצאינו דלעיל אף קיבלו תימוכין כעולה מהאמור בחוות דעת המומחה הנוסף, דר' אנג'ל וכן תשובותיו לשאלות ההבהרה.
כמו כן לא קיבלנו את עמדתו של ב"כ הנתבע שלדידו חוות דעתו של דר' אנג'ל "אינה וודאת ואינה חד משמעית ועולה ממנה נימה של הססנות", כפי שלהלן יובהר.

בפני
נו הונחו שתי חוות דעת:
על פי ההלכה הפסוקה, כאשר יש שתי חוות דעת של מומחים שבהם עמדה מנוגדת בענין הקשר הסיבתי - הכלל הוא שיש להעדיף את זו הקובעת שיש קשר סיבתי. בענין זה נאמר -
"אם היו בפני
בית הדין שתי חוות דעת מומחים, כאשר לפי האחת - קיים קשר סיבתי בין הפגיעה למחלה ועל פי השניה - יש לשלול קיומו של אותו קשר, ראוי ככלל, להעדיף את חוות הדעת הראשונה משבביטוח סוציאלי הספק פועל לטובת הנפגע." (בעב"ל 141/97 המוסד לביטוח לאומי
נגד יהונתן פורת, עבודה ארצי, כרך לג (12), 23).

כבר קבענו בהחלטה מיום 26.10.06 כי מחוות דעתו של פרופ' צינמן ותשובותיו לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, לא היה ניתן לבסס מסקנה חד משמעית לשאלות שהופנו אליו והן נראות חיוניות למתן פסק הדין.
ואכן כך – פרופ' צינמן בחוות דעתו וכן בתשובותיו לשאלות ההבהרה לא סיפק תשובה חד משמעית לגבי הקשר הסיבתי בין הפגיעה בכף ידו הימנית של התובע לבין האירוע הנטען, שכן התרשמנו כי פרופ' צינמן התמקד אך ורק בשבר הישן כפי שעולה מהמסמכים והצילומים הרפואיים והתעלם מהחבלה עצמה ומהקשר הסיבתי בין החבלה הזו לבין האירוע והממצא מהחבלה הנידונה.
כך למשל משנשאל לגבי מפוי העצמות מיום 20.11.05 והאם המפוי מעיד על קליטה מוגברת והאם אין בדבר כדי להעיד על כך שאין מדובר בשבר ישן, תשובתו היתה בזו הלשון - " נכון. הקליטה המוגברת במיפוי שהנה בדיקה רגישה מאוד יכולה להיות חיובית גם בחבלה ללא שבר", ובהמשך לשאלה אחרת - "...חבלה גם ללא שבר יגרום לאותם הסימנים שתוארו" ובהמשך לעוד שאלה – "סימנים אלה מלווים חבלה ולאו דווקא שבר", ובהמשך לשאלות אחרות השיב כך – " אין בתיקו הרפואי אבחנות הקשורות לפרק כף ידו הימנית", "התעודות ניתנו במועד לאחר התאונה מיום 8/7/03 התעודות נתנו עקב תלונות של כאבים והגבלה בתנועה שנגרמו לאחר שנפל על ידו הימנית. אין לקשור את הממצא הרנטגני שהוא ממצא לוואי מיקרי לבין החבלה שנגרמה עקב הנפילה".
לפיכך, כאמור, מינינו את דר' אנג'ל כמומחה נוסף.
דר' אנג'ל בחוות דעתו לעומת פרופ' צינמן, היה בדיעה כי קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בכף ידו של התובע (שורש כף יד) לבין האירוע, ולדעתו – " העובדה שהיתה פניה לרופא רק 3 שבועות אחרי האירוע אינה שוללת שהיתה פגיעה בתאירך 8/7/03. לא מדובר בשבר גדול או פגיעה קשה שהיתה צפויה בהכרח להביא את הנפגע לבדיקה רפואית דחופה. גרסתו של התובע נתקבלה כאמינה ע"י בית הדין ואין גם סיבה רפואית שלא לקבלה. העובדה שהיתה קליטה פתולוגית במיפוי עצם מצביעה גם כן בדרך כלל על פגיעה מהתקופה האחרונה, ותומכת באפשרות שאכן היתה פגיעה בשורש כף היד בתאריך 8/7/03".
על דבריו אלו חזר המומחה בנחישות, לאמור, "עניתי בתשובותי הקודמות ועכשיו כי הרישומים והצילומים אינם סותרים אפשרות שארע שבר ביום האירוע והוא נתגלה רק 6 שבועות אחריו. מאחר שאין רישומים שמזכירים תלונות בשורש כף היד קודם לאירוע, מאחר שהשבר אינו מסוג השברים שבהכרח יביאו את הנפגע לבדיקה דחופה ומאחר שהיתה קליטה פתולוגית במיפוי העצם, המלצתי להכיר בקשר סיבתי בין האירוע למחלתו".

לפיכך, ונוכח קביעותיו המפורטות והבהירות די צורכן של המומחה הנוסף, דר' אנג'ל, אנו מעדיפים את חוות דעתו על פני זו של פרופ' צינמן.

14. אשר על כן, התביעה מתקבלת במובן זה שאנו קובעים כי האירוע כהגדרתו לעיל היה בגדר תאונת עבודה, ומורה לנתבע לשלם לתובע דמי פגיעה שיחושבו בהתאם להוראות הדין.

הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2500 ₪ בצירוף מע"מ.

15. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיננו זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין.


ניתן היום י' בסיון, תשס"ז (27 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

________________ ______________ _______________
ורד שפר – ש. ראשית נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)


ענבל








בל בית דין אזורי לעבודה 2316/04 זוהיר סובחי אבו סיני נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 27/05/2007)