פסקי דין על עו"ד אביגדור שלוש | פסקי דין על שירות דלק וסיכה גרינוולד ושות' | פסקי דין על יוסף שואף – תיקון תקרים וצמיגים | פסקי דין על ארי שואף – תיקון תקרים | פסקי דין על יוסף אזולאי – מסעדת ג'קי |

509/89 רעא     23/01/1990




רעא 509/89 עו"ד אביגדור שלוש נ' שירות דלק וסיכה גרינוולד ושות' בע"מ, יוסף שואף – תיקון תקרים וצמיגים, ארי שואף – תיקון תקרים, יוסף אזולאי – מסעדת ג'קי




(פד"י מד(1) 637)

בבית המשפט העליון

רע"א מס' 509/89
השופט: כבוד השופט י' מלץ
המערער: עו"ד אביגדור שלוש

ע"י ב"כ עו"ד י' חגבי
נ ג ד
המשיבים: 1. שירות דלק וסיכה גרינוולד ושות' בע"מ

2. יוסף שואף - תיקון תקרים
וצמיגים

3. ארי שואף - תיקון תקרים

4. יוסף אזולאי - מסעדת ג'קי

ע"י ב"כ עו"ד מ' קניאל
בקשות רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (סגן הנשיא, הגב' ש' וולנשטיין) מיום 14.11.89 בהמ' 12084/89 (ע"א 838/88).
החלטה
המבקש הגיש בבית משפט השלום בתל אביב יפו תביעה לפנות את המשיבים מנכס שבבעלותו, כאשר הטענה העיקרית היא, שבניגוד לסעיף 2 מפורש בחוזה השכירות השכירה המשיבה 1 חלק מהמושכר בשכירות משנה. ההגנה העיקרית של המשיבים הייתה, שאין המדובר בשכירות משנה, האסורה על פי החוזה, אלא במתן רשות שימוש, שהיא מותרת. שופטת השלום המלומדת, שכתבה

פסק דין
ארוך ומפורט, פסקה, כי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה, כי אכן הייתה הפרה מצד המשיבים, ולפיכך דחתה את תביעת הפינוי.

המערער הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, בו טענו הצדדים את טענותיהם בהרחבה. בסוף שלב הסיכומים בבית המשפט המחוזי העלה בא כוח המבקש טענה חדשה, שלא נטענה קודם לכן בשום שלב. הטענה בתמצית היא, שהמוסד "בר רשות" איננו קיים בארץ. בא כוח המשיבים טען, שאין לעורר בסוף הסיכומים טענה, שלא נטענה בבית המשפט קמא ושאף בהודעת הערעור לא בא זכרה. בית המשפט קמא קיבל את עמדת המשיבים ופסק:

"מקובלת עלינו עמדת המשיבים שלא היה מקום לעורר בסיכומים בכתב טענה שלא הועלתה הן בהודעת הערעור והן בבית משפט קמא. מבחינה זו נראה לנו הענין שבפני
נו דומה לזה שנדון בהמ' 560/72 פד"י כז' (1) 639, 644. כמו שם, גם כאן נראה לנו השלב הנוכחי מאוחר מכדי לעורר השאלה העקרונית של קיום מוסד "הרשות" בדין הישראלי.

לפיכך, הערעור יוכרע על סמך הטיעונים שהיו בפני
בית המשפט קמא והסיכומים לגבי השאלות שהיו בדיון שם".
לאחר שבא כוח המבקש הודיע לבית המשפט קמא שבכוונתו להגיש בקשה לרשות ערעור לכאן, החליט בית המשפט שלא ליתן

פסק דין
בערעור עצמו, עד שתיפול הכרעה בבקשת רשות הערעור הנ"ל.

בקשה לרשות ערעור אכן הוגשה, והיא מונחת לפניי.

דין הבקשה להידחות. הטענה החדשה הנטענת עתה היא בבחינת "הצתה מאוחרת", ולכל הדעות באה באיחור. המבקש לא טרח אפילו לבקש תיקון של הודעת הערעור. אם מדובר בחידוש הלכה, כפי שטוען בא כוח המבקש, יש להעלותה במועד ולאפשר לצד השני התייחסות נאותה. כאמור, בענייננו לא נטענה הטענה - לא בבית משפט השלום ולא בהודעת הערעור בבית המשפט המחוזי. סוגיה כמעט זהה עלתה כבר בהמ' 560/72 גולדשמיד נ' שקד, פ"ד כז (1) 639. באותו עניין אמר כבוד השופט ויתקון, על דעת חבריו להרכב, דברים אלה, בעמ' 644:
"בסיכומיו בכתב הוסיף בא כוח המחזיק שתי טענות שבהן חולק הוא על קיום מוסד 'הרשות' לגבי בתי עסק לפי חוק המקרקעין וכן על האפשרות לקשור יחסי רשות בנכסי דלא ניידי לאחר חקיקת חוק המקרקעין. טענות אלה לא הועלו ולא נדונו בערכאות הקודמות והייתי מסס להיזקק להן לראשונה בשלב מאוחר זה של הדיון. אוסיף רק שלכאורה אין אני סבור שיש בטענות אלו השפעה על התוצאה, ולו אך מהטעם כי שלילת האפשרות להעניק רשות אין פירושה עדיין שכל רשות שניתנת הופכת ממילא לשכירות".
דברים אלה יפים לענייננו.

הבקשה נדחית. המבקש ישלם למשיבים יחדיו הוצאות הליך זה, בלא קשר לתוצאת הערעור, בסך כולל של 2,000 ₪ נכון להיום.

ניתנה היום, כ"ו בטבת תש"ן (23.1.90).








רעא בית המשפט העליון 509/89 עו"ד אביגדור שלוש נ' שירות דלק וסיכה גרינוולד ושות' בע"מ, יוסף שואף – תיקון תקרים וצמיגים, ארי שואף – תיקון תקרים, יוסף אזולאי – מסעדת ג'קי, [ פ"ד: מד 1 637 ] (פורסם ב-ֽ 23/01/1990)