פסקי דין על מאיר כהן | פסקי דין על דוד חלפון

29765/96 א     11/11/2002




א 29765/96 מאיר כהן נ' דוד חלפון




בתי המשפט
א 029765/96
בית משפט השלום תל אביב-יפו
11/11/2002
תאריך:
כב' השופט אשר גולדין
, סג"נ
בפני
:
מאיר כהן

בעניין:
תובע
ע"י ב"כ עוה"ד דוד ויניצקי
ואח'
נ ג ד
דוד חלפון
נתבע
ע"י עו"ד ש. זומר

פסק-דין

1. מהות התביעה:

בפני
נו תביעה כספית לחיוב הנתבע בתשלום סך של -.29,553 ₪ לתובע, עבור השימוש שעשה הנתבע במשאית מסוג רנו 170, מספר רישוי 85857-12 [להלן: "המשאית"], ועבור תשלום ביטוח המשאית וכן תביעה לפירוק שיתוף במטלטלין.

2. העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת:

1. בתאריך 10.04.02 קנה התובע ממר קלדרון ניסים את חלקו [מחצית] בזיכיון בקו חלוקת גז באזור חולון בת-ים, כאשר השותף האחר לזיכיון היה הנתבע [להלן: "הסכם הרכישה].

2. על פי הסכם הרכישה, רכש התובע גם את מחצית זכויות הבעלות על המשאית.

3. בתאריך 23.10.95 נשלחה לתובע הודעה מטעם סוכנות גז קדרון בע"מ, לפיה הופסקה עבדות התובע בחלוקת הגז.

3. המחלוקת המשפטית:

טענות התובע:

א. התובע עבד כמחלק גז בחברת גז קדרון בחולון הקשורה לחברת פז-גז, וזאת החל מחודש אפריל 1992 ועד לתאריך 23.10.95.

ב. המשאית בוטחה על ידי הצדדים אשר נשאו בעלות הביטוח בחלקים שווים, חלקו של התובע בביטוח המשאית היה -.4,236 ₪. כמו כן נשאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות השוטפות של תחזוקת הרכב ותיקונו.

ג. על פי הסכם הרכישה, הצדדים היו מבצעים את חלוקת הגז בקו, בו יש להם זיכיון משותף, באמצעות המשאית המשותפת, תוך הפקת רווחים שהתחלקו בין התובע לבין הנתבע בחלקים שווים.

ד. מיום 23.10.95, בו הופסקה עבודת התובע בחלוקת הגז, הנתבע סרב להעביר לתובע את חלקו בגין השימוש הבלעדי במשאית ובגין חלוקת הגז בקו החלוקה, וכן סירב לפרק את השותפות בין הצדדים בזיכיון, תוך שהוא משתלט על חלקו של התובע בזיכיון ובמשאית ועושה בהם שימוש לתועלתו הוא, תוך פגיעה שלא כדין בזכויותיו של התובע במשאית ובקו החלוקה, ותוך הפרת ההסכם, לפיו פעלו הצדדים עד לאותו מועד, תוך הפקת רווחים מהשותפות באופן בלעדי.

ה. לחילופין, הנתבע עושה עושר שלא כדין בשימושו בזכויותיו וברכושו של התובע לעשיית רווחים לעצמו בלבד אשר לתובע זכות השבה בגינם.

ו. לחילופי חילופין, התובע זכאי לפירוק השותפות הלא רשומה שבין הצדדים, ולקבלת מחצית מהרווחים בגין התקופה החל מ - 23.10.95 ועד לפירוק השותפות.

ז. רווחי התובע בגין עבודתו בחלוקת הגז הסתכמו לסך של -.5,064 ₪ בממוצע לחודש במשך 10 החודשים הראשונים של שנת 1995, ובסה"כ עד ליום הגשת התביעה -.25,320 ₪.

ח. בסה"כ התובע זכאי לקבל מהנתבע כדלקמן:

1. סך של -.25,320 ₪ בגין השימוש במשאית מתאריך 23.10.95 ועד ליום הגשת כתב תביעה זה.

2. סך של -.4,236 ₪ בגין חלקו בביטוח המשאית.

3. התובע זכאי, כי המשאית תימכר וכי פדיונה יחולק בין הצדדים בחלקים שווים.

טענות הנתבע:

א. עבודתו של התובע הופסקה בשל מעורבותו במעשי הונאה ומרמה.

ב. ביטוח המשאית כולה הסתכם ב - -.4,236 ₪ בלבד, וכל אחד מהצדדים נשא במחצית הסכום. תוקפו של הביטוח פג בחודש מרץ 1996, ובחידושו נשא הנתבע בלבד.

ג. מאז חודש אוקטובר 1995, הנתבע הוא שנושא לבדו בהחזקת המשאית.

ד. הנתבע לא השתלט על קו החלוקה אלא נאלץ ליטול על עצמו מכורח הנסיבות, את עבודת התובע ולהכפיל שלא מרצונו את עומס העבודה המוטל עליו.

ה. כל הצעות הנתבע שכללו גם הסכמה למכירת חלקו שלו בקו, לא נענו על ידי התובע שסרב לכל הצעת פתרון. הצעת הנתבע לרבות מכירת הקו כולו, תשלום דמי שימוש במשאית או מכירתה, בעינן עומדות.

ו. בשל סירובו המתמשך של התובע לכל פתרון שהוצע על ידי הנתבע, הנתבע נאלץ ליטול על עצמו את כל נטל העבודה, שהתחלק בינו ובין התובע, ונטל ההוצאות.

ז. התובע אינו זכאי להשתתף בפרי עמלו של הנתבע.

ח. הנתבע דחה את הפתרון של מכירת המשאית.

ט. הנתבע לא עשה דבר לצמצום נזקיו, לא תרם מאום למאמץ המשותף של הצדדים, ואין הוא זכאי לתשלום או לפיצוי כלשהו.

4. המסכת הראייתית:

בתיק הוגשו ראיות:

מטעם התובע:
עת/1, מר מאיר כהן
, נחקר על תצהירו, כולל נספחיו, סומן ת/1.

מטעם הנתבע:
עה/1, מר דוד חלפון
, נחקר על תצהירו, כולל נספחיו, סומן נ/1.

5. המסכת הדיונית:

א. ביום 26.05.98 נתתי החלטה, לפיה, בהסכמת הצדדים, הוריתי על פירוק השיתוף במשאית וקו החלוקה למרבה במחיר וחלוקת הפדיון בין הצדדים בחלקים שווים.

לצורך ביצוע הנ"ל מיניתי את ב"כ הצדדים ככונסי נכסים.

ב. ביום 12.12.99 נתתי החלטה נוספת, ולפיה נעתרתי לבקשת כונסי הנכסים שמיניתי למכור את הקו באמצעות מכרז.

ג. ביום 4.6.02, הודיעו ב"כ הצדדים לבית המשפט, כי לא ניתן היה למכור את קו החלוקה, מאחר והקו הלך וגסס עם השנים ואין מי שיקנה אותו, וביקשו להוסיף לסיכומיהם בכתב לעניין זה. ב"כ הצדדים לא הוסיפו דבר לסיכומיהם בעניין זה.

על כן, אינני חוזר לדון בעניין פירוק השיתוף והשאלה שנותרה לדיון הינה שאלת התביעה הכספית, ובכך בלבד יעסוק פסק הדין.

6. דיון והכרעה:

לאחר שקראתי את כתבי הטענות, שקלתי את עדויות הצדדים, בחנתי את החומר המשפטי המצוי בתיק, וכן נתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את התביעה.

להלן הנימוקים שהביאוני למסקנתי:

7. ביטוח המשאית:
התובע טוען, כי המשאית בוטחה על ידי הצדדים אשר נשאו בעלות הביטוח בחלקים שווים, כאשר חלקו של התובע בביטוח המשאית היה -.4,236 ₪. מאידך, טוען הנתבע, כי ביטוח המשאית כולה הסתכם ב- -.4,236 ₪ בלבד, וכל אחד מהצדדים נשא במחצית הסכום.
לא הוכח לי, כי על הנתבע להשיב לתובע תשלום בסך של -.4,236 ₪ עבור ביטוח המשאית.

להלן נימוקיי:

א. בידוע הוא, כי על בעל הדין הטוען טענה משפטית מוטל נטל השכנוע להוכיח את טענתו, וכפי שנפסק:

"בעל דין במשפט האזרחי, הטוען טענה משפטית התומכת או המבססת את עמדתו, יישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו, לשכנע כי זו אכן מתקיימת".
[ע"א 357/72 עזיז נ' בצלציוני, כ"ז[1], עמ' 744 וכן ראה י' קדמי עמ' 1276].

לאמור, במקרה דנן, נטל השכנוע מונח לפתחו של התובע.

לשם ביסוס טענתו, צירף התובע מכתב מאת מר ברוך מלכה, רואה חשבון, אשר כתב במכתבו [נספח ה' לת/1] כדלקמן:

"... הנני לציין כי חלקך בביטוח המשאית היה -.4,236 ₪".

ברם, אין אני נותן משקל רב לתוכנו של מכתב זה, שכן התובע נמנע מלזמן את כותב המכתב, מר ברוך מלכה, לעדות ולא נחקר בחקירה נגדית. בנוסף לכך, הרי שהתובע לא צירף מכתב מאת חברת הביטוח, המאשר כי דמי הביטוח בגובה האמור שולמו על ידי התובע.

כך או כך, על פי המכתב [סומן נספח ה' לת/1], אשר כותרתו היא "הכנסה חודשית ממוצעת לתקופה 10/95 - 1", נראה, כי דמי הביטוח שולמו עבור התקופה בה עבד בפועל, ועל כן, משעבד במשך מרבית השנה, כל תשלומיו להחזקת הרכב בשנת 1995 שרתו גם אותו, ואין על הנתבע להחזיר סכום זה לתובע.
אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, התובע לא הרים את הנטל המוטל על שמו להוכיח את טענתו, ועל כן לא שוכנעתי, כי על הנתבע לשלם לתובע סך של -.4,236 ₪ עבור ביטוח המשאית.

8. עשיית עושר ולא במשפט:
התובע טען, כי על פי דיני עשיית העושר, שותף המשתמש בכל הנכס, מפיק טובת הנאה גם מן החלקים השייכים לשותפים האחרים, ומשום כך בלבד הוא חייב בהשבה לתובע. במקרה דנן, הנתבע היה שותפו של התובע בקו החלוקה ובמשאית. לאחר הפסקת העסקתו של התובע, הנתבע המשיך להשתמש בחלקו של התובע בקו החלוקה ובמשאית, ועל כן, לטענת התובע, על הנתבע לשלם לו שכר ראוי בגין השימוש שעשה בחלקו של התובע במשאית ובזיכיון וכן זכאי התובע למחצית מהרווחים שהרוויח הנתבע בגין התקופה, שבין יום 23.10.95 ועד לפירוק השיתוף ובסה"כ על הנתבע לשלם לתובע סך של -. 25,320 ₪.

אני דוחה את טענת התובע לעניין עשיית עושר ולא במשפט, ולפיכך אין על הנתבע לשלם לתובע שכר ראוי ומחצית מרווחי הנתבע, שכן לא הוכח לי, כי הנתבע עשה עושר על חשבון התובע שלא כדין.

במקרה הנדון, הנתבע לא גרם להפסקת העסקתו של התובע בקו החלוקה, כי אם חברת הגז היא אשר עשתה זאת. על כן, המצב לפיו היה על הנתבע להמשיך לבדו בחלוקת הגז בקו החלוקה, נכפה עליו ולא נעשה מתוך בחירה ורצון חופשי.

לא זו אף זו, הוכח לי כי הנתבע לא היה מעוניין להמשיך לעסוק בקו החלוקה לבדו, ולא היה מעוניין להשתמש בחלקו של התובע ולשם כך פנה אל התובע והיה מוכן למכור את כל קו החלוקה ואת המשאית, אך לא זכה לשיתוף פעולה כלשהו מהתובע.

התובע, לעומת זאת, לא עשה דבר לשם הקטנת נזקיו בעקבות הפסקת העסקתו בקו החלוקה.

בסעיף 4.2 לכתב הגנתו, כתב הנתבע כי פנה אל התובע על מנת להסדיר את העברת הבעלות במחצית הרכב על שמו, אך התובע אינו משתף פעולה עימו. בתצהיר הצהיר בסעיף 4.2 כך:

"הזמנתי אותו לביתי והצעתי לו שנמכור ביחד את הקו כולו, אלא שהתובע סרב לשתף עימי פעולה במכירת הקו, וזאת למרות שפניתי אליו יותר מפעם אחת בהצעה שנמכור את הקו".

בחקירתו הנגדית, העיד הנתבע כדלקמן:

"התובע לא הציע לעבוד כשכיר שלי".
[פ' עמ' 11 , שורות 8].

וכך:
"קראתי לו כמה פעמים לשוחח איתו והוא לא התייחס אליי בכלל"
(פ' עמ' 11 שורות 9-10)

אף התובע בעצמו, העיד כי הוא לא רוצה למכור את קו החלוקה.

וכך העיד התובע:

"אחר שהפסיקו לי את העבודה בקו לא פרסמתי מודעה בעיתונים. לא היתה לי שום כוונה לעזוב את הקו. לא הייתי מעוניין למכור את הקו כי זה מקום פרנסה לי ולילדי ולא רציתי למכור אותו".
[פרוטוקול עמ' 8 שורות 7-4].

שוכנעתי, כי התובע לא הסכים לשום פתרון ולא ניסה אפילו להקטין את נזקיו, על כן אין לו להלין אלא על עצמו.

לא זו בלבד שהתובע סרב לשתף פעולה למכור את הקו ולא עשה דבר על מנת להקטין את הנזק, ועל כן אינו זכאי לדרוש את ההכנסות והרווחים שצבר הנתבע מעבודתו בקו באופן עצמאי, אלא שגם אילו היה מוכח, כי התובע ניסה למכור את הקו ולהקטין את נזקו, הרי שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח את גובה התשלום אותו תבע, ועל כן אני דוחה את תביעתו כנגד הנתבע לתשלום -.25,234 ₪.

להלן אפרט:
א. בכתב תביעתו תבע התובע תשלום סך של -.25,230 ₪ המורכב, לטענתו, משכרו הממוצע בסך של -.5,067 ₪, והכפלתו בחמישה חודשים עד ליום הגשת התביעה.

על מנת להוכיח את הכנסתו החודשית הממוצעת, צירף התובע מכתב (נספח ה' לת/1) ממר ברוך מלכה, רואה חשבון (להלן: "מר מלכה"], אשר בו ציין מר מלכה, כי:

"לבקשתך ועל פי נתוני מחזור ההכנסות לתקופה ינואר - אוקטובר 1995, להלן הכנסתך החודשית הממוצעת לתקופה האמורה -.5,064 ש"ח".

דא עקא, שאין בכך כדי להוכיח שאכן הכנסתו הממוצעת עומדת על סך של -.5,064 ₪.

מר מלכה, לא הוזמן להעיד בבית המשפט על ידי התובע, הוא לא ציין במכתבו את מועד כתיבת המכתב, ופרט מציון הסכום
-.5,064.1 ₪, הוא לא פרט כיצד חישב את הכנסתו הממוצעת של הנתבע. התובע לא צירף כל ראייה המוכיחה מהו גובה הכנסתו החודשית, כגון תדפיס חשבון בנק בו מופיעה הכנסתו ו/או כל ראייה קבילה אחרת, ועל כן לא הוכח לי, כי הכנסתו החודשית של התובע עומדת על סך של -.5,064 ₪.

ב. בסיכומיו, ציין ב"כ התובע, כי הסכום שמגיע לתובע עומד על סך של 5,719.95 ₪ לחודש ובסה"כ -.28,599.791 ₪, בגין רווחיו של הנתבע.

סכום זה נטען לראשונה בסיכומי ב"כ התובע ובידוע הוא כי:

" סיכומים בכתב אינם המקום להביא בו... טענות נוספות על אלו שהובאו במהלך המשפט כאשר היתה לצדדים שהות להתייחס לטעות הן בעל פה והן על דרך של הבאת העדים".
[ע"א 496/89 סלאם סלאמה אל קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פ"ד מ"ה[4], 347].

על כן אין אני מקבל את התביעה באשר לסכום האמור.

ג. לסיכום
מכל האמור לעיל, הוכח לי, כי הנתבע היה מוכן ללכת לקראת התובע אפילו במחיר של מכירת הקו כולו אך התובע סרב לכל פתרון על מנת להקטין את נזקיו, ועל כן התובע אינו זכאי לפירות מפרי עמלו של הנתבע עצמו אשר עבד בקו החלוקה ונשא בכל הנטל הכרוך בהחזקת קו חלוקה, לבדו.

כך או כך הנתבע לא עמד בנטל המונח לפתחו להוכיח את הסכום הנטען, ואשר על כן אני דוחה את תביעתו.

9. לאור כל האמור לעיל, התוצאה היא כדלקמן:
א. התביעה נדחית.

ב. אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ בסך כולל של -.10,000₪. סכום זה יישא ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום ה' בכסלו, תשס"ג (10 בנובמבר 2002) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
מותר לפרסום מיום 12.11.02

אשר גולדין
, שופט סג"נ








א בית משפט שלום 29765/96 מאיר כהן נ' דוד חלפון (פורסם ב-ֽ 11/11/2002)