פסקי דין על אליאס חליל מוראני ואח' | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ ואח'

1128/01 עא     10/03/2003




עא 1128/01 אליאס חליל מוראני ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'




בעניין:

7



בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת
עא 001128/01


בפני
:
כב' ס. הנשיא – מנחם בן דוד
– אב"ד
כב' השופט – נסים ממן
כב' השופט – אברהם אברהם
תאריך:
10/03/2003



בעניין:
1. אליאס חליל מוראני
2. חליל נאיף יוסף מוראני
3. דורין חנא מוראני


ע"י ב"כ
עו"ד קובטי שכיב

המערערים



נ
ג
ד



1.
בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד הצובאי זיסי
2. לואי רינאווי


ע"י ב"כ
עו"ד דחלה עלא

המשיבים




פסק דין

השופט אברהם אברהם
1.
המשיב 1 (להלן - הבנק) נושה במערערים בחוב שהובטח במשכנתא. משלא שולם החוב ביקש הבנק לממש את המשכנתא. הליכי המימוש בלשכת ההוצאה לפועל התקדמו עד לשלב בו כונסת הנכסים שמינה כב' ראש ההוצאה לפועל מכרה את הנכס הממושכן למשיב 2, וביקשה את כב' ראש ההוצאה לפועל לאשר את המכירה. או אז הודיעו המערערים על רצונם לפדות את הנכס, וביקשו לעכב את המכירה משך 60 יום, על מנת שיהא סיפק בידם לגייס את הכספים לפדיון הנכס. בקשתם זו נדחתה. על החלטה זו של כב' ראש ההוצאה לפועל משיגים בפני
נו המערערים.

2.
תיארנו למעלה בתמצית את הרקע לערעור. הבה ונפרוס עתה את ההשתלשלות המפורטת של האירועים שקדמו להחלטת ראש ההוצאה לפועל, זו העומדת עתה לבחינה בערעור.

ובכן, מאז חודש מרס 2000 מנסה הבנק לעשות למימוש המשכנתא הרובצת על הנכס, משכנתא שניתנה לו על ידי המערערים להבטחת חוב שלהם כלפיו.

ביום 29.5.2001 הגישה כונסת הנכסים ללשכת ההוצאה לפועל בקשה לאישור מכירת הנכס למשיב 2. בהחלטה מאותו יום נתן כב' ראש ההוצאה לפועל בידי המערערים שהות בת 15 יום להתיחס לבקשה, ובכלל זה להודיעו אם רצונם בפדיון הנכס.

ביום 18.6.2001 ביקשה כונסת הנכסים מראש ההוצאה לפועל כי יאשר את המכירה, אך זו נדחתה בנימוק, כי המערערים קיבלו הודעה על ההחלטה מיום 29.5.2001 רק ביום 11.6.2001, ולכן טרם חלף המועד למתן תגובתם, מועד שיחלוף רק ביום 26.6.2001.

ביום 19.6.2001 הודיעו המערערים ללשכת ההוצאה לפועל על כוונתם לפדות את הנכס. הם ביקשו ארכה בת 60 יום לעשות לפדיון הנכס. בהחלטתו מאותו יום נענה כב' ראש ההוצאה לפועל לבקשת המערערים ונתן בידיהם 60 יום לפדיון הנכס.

ועוד באותו יום (19.6.2001) פנתה כונסת הנכסים לכב' ראש ההוצאה לפועל והפנתה את תשומת ליבו לכך שהמערערים קיבלו את ההודעה על החלטתו מיום 29.5.2001 כבר ביום 31.5.2001. היא חזרה וביקשה, על כן, לאשר את המכירה. בקשתה נדחתה על ידי ראש ההוצאה לפועל, בהחלטה מאותו יום.

כונסת הנכסים שבה ופנתה (באותו יום, משמע 19.6.2001) לכב' ראש ההוצאה לפועל, והסבה את תשומת ליבו לטעות שבמועד המסירה שננקב בהחלטתו (11.6.2001), וביקשתו כי יעיין שוב בהחלטתו.

ואמנם, ביום 27.6.2001 נענה כב' ראש ההוצאה לפועל לבקשת כונסת הנכסים, לאחר שבדיקתו העלתה כי אישור המסירה אכן מצביע על כי החלטתו ביום 29.5.2001 לא נמסרה למערערים ביום 11.6.2001 כפי שסבר בתחילה, כי אם ביום 31.5.2001 (כעמדת כונסת הנכסים), ועל כן המועד למתן תגובה לבקשה לאישור המכירה חלף עבר כב' ביום 15.6.2001. הוא ביטל, איפוא, את החלטתו ליתן למערערים ארכה בת 60 יום לפדות את הנכס, והורה על המשכת הליכי ההוצאה לפועל.

3.
טרונייתם של המערערים בערעור שלפנינו באה על כך, שכב' ראש ההוצאה לפועל ראה לקבוע, כי הם קיבלו את החלטתו לידיהם כבר ביום 31.5.2001. הם טוענים, כי למסמכים שהומצאו להם ביום 31.5.2001 לא צורפה החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל. הם טוענים עוד, כי כב' ראש ההוצאה לפועל לא התחשב בכך, ששמאי שלהם העריך בעבר את הנכס הממושכן בסכומים גבוהים הרבה יותר מכפי התמורה שהוסכמה בחוזה המכר עם המשיב 2. ועוד הם טוענים, כי על ראש ההוצאה לפועל היה להתחשב בכך שהם לא היו מיוצגים עד יום 19.6.2001, ומשום כך לא ידעו על 'הסכנות הטמונות באי הגשת תגובה מטעמם ועל התוצאות הצפויות מכך'. הם טוענים לפגיעה קשה בזכויותיהם, רק בשל פגם פרוצדורלי שבאי הגשת תגובה במועדה.

4.
בראשית הדברים נציין, כי משכב' ראש ההוצאה לפועל הגיע לידי כך, שההמצאה של ההחלטה מיום 29.5.2001 הומצאה לידי המערערים ביום 31.5.2001, כי אז המועד להגשת התגובה להחלטה חלף ביום 15.6.2001, ולכן התגובה שהוגשה ביום 19.6.2001 - הוגשה באיחור. אין צריך לומר, העובדה כי קודם לכן הוא סבר מתוך טעות, כי המסירה נעשתה מאוחר יותר - אין בה כדי לכבול את ידיו מלשנות מהחלטתו הקודמת, שניתנה מתוך הסתמכות מוטעית על תאריך שגוי של המצאת ההחלטה מיום 29.5.2001.

טענת המערערים כאילו במסמכים שהומצאו להם ביום 31.5.2001 לא נכללה החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל היא טענה תמוהה, ומכל מקום היא חסרה פרטים ותמיכה ראייתית (כגון תצהיר שצריך היה שיוגש לערכאה קמא). דומה כי בטענה זו אין כל ממש. מכל מקום, אישור המסירה מצביע על המצאת ההחלטה ביום 31.5.01, ולכן קביעת ראש ההוצאה לפועל כי ההמצאה נעשתה באותו יום – אינה פגומה.

5.
וגם לטענה, לפיה כב' ראש ההוצאה לפועל לא התחשב בכך שבעבר נערכה לנכס הנדון שומה בסכום גבוה הרבה יותר מסכום המכירה הנוכחי - אין לשעות, ולו משום כך שעניין זה כלל לא בא בהחלטה נשוא הערעור, שכל עניינה דחיית בקשתם של המערערים ליתן בידיהם אורכה לגיוס כספי הפדיון. מכל מקום, לא ראינו כל פגם בהליכי הערכת הנכס, ובטענה לבדה, כי בעבר נעשו שומות אחרות בסכומים גבוהים יותר אין כדי להצביע בהכרח על פגם בשומה הנוכחית.

6.
גם בטענת המערערים, לפיה לא היו מיוצגים עובר ליום 19.6.2001, אין כדי לסייע בידיהם. ראשית, כפי שקבע כב' ראש ההוצאה לפועל, המערערים היו מיוצגים עובר ליום 19.6.2001, שהרי לפני מועד זה נתקיימה חליפת מכתבים בין בא כוחם לבין כונסת הנכסים (ראו הרישא להחלטת כב' הרשם). ומכל מקום, גם אם המערערים לא היו מיוצגים בידי עורך דין, לא היה בכך כדי לפגום כלשהו בהחלטת כב' הרשם. ראש ההוצאה לפועל איננו צריך להסביר לחייבים-המערערים את 'הסכנה' (כלשונם) הטמונה בהחלטתו מיום 29.5.2001 או מהליכי המשכנתא בכלל, ומדוע לא ידעו מה טיבם של הליכי מימוש המשכנתא, שסופם במכירה של הנכס לשם סילוק החוב?!


7.
בשולי הדברים ראינו להוסיף, כי אם מדובר היה בפגם פרוצדורלי גרידא, פגם שבהחמצה של מספר ימים בלבד מן המועד שניתן בידי המערערים, כי אז יכול והיינו מוחלים על הפגום, על מנת שלא לגרום עוול למערערים. אלא שהרושם המתקבל מהתנהגותם הוא רושם של
על נסיון לדחות את קץ מימוש הנכס. תחילה נזכיר, כי החלטת כב' ראש ההוצאה לפועל מיום 29.5.2001 באה בשלב מתקדם מאוד של הליכי מכירת הנכס, משמע לאחר שכבר נמצא קונה וכונסת הכנסים חתמה עימו הסכם (שהוגש לאישור). קודם לכן, במהלך החיפוש אחר קונה פוטנציאלי, המערערים הוזמנו ליתן הצעות לרכישת הנכס, אלא שהם לא עשו דבר וחצי דבר, נקטו בשב ואל תעשה, ורק לאחר שנמצא קונה ונכרת עימו הסכם מכר - הם ביקשו לעכב את אישור המכירה (בבקשתם מיום 19.6.2001), וגם את זאת הם לא עשו מתוך שהודיעו כי הם מבקשים לרכוש את הנכס לאלתר, כי אם ביקשו ארכה בת 60 יום כדי לנסות ולקבל הלוואה מאת בנק, הלוואה שלא ברור כלל אם היתה ניתנת להם.

לא זו אף זו: כאמור מעלה, ההחלטה נשוא הערעור עניינה ארכה בת 60 יום לגיוס הכספים לשם פדיון הנכס. אלא שמאז ניתנה החלטת כב' הרשם (29.5.2001) חלפו מאות ימים, ולא ראינו כי המערערים עשו ניסיון כלשהו לגיוס הכספים הצריכים לשם הפדיון. ניתן לומר, אמנם, כי משהחליט הרשם הנכבד את שהחליט, ומשהוגש ערעור על החלטתו, לא צריכים היו, ואולי גם לא יכולים היו המערערים לעשות דבר בקשר עם פדיון הנכס. אלא שבכתבי טענות שונים שהגישה כונסת הנכסים במסגרת הערעור היא ציינה שוב ושוב את העובדה, כי אף שחלפו ימים רבים מאז ההחלטה לא עשו המערערים דבר בעניין הפדיון. דברים אלה של כונסת הנכסים, שכאמור חזרו על עצמם בכל כתב טענות שהגישה, הזמינו בהכרח תגובה של המערערים, לכל הפחות כזו המפרטת את הפעולות שעשו לשם גיוס הכספים, אלא שתגובתם בעניין זה לא באה.







8.
מכל הדברים הללו אנו מגיעים כדי כך, שדין הערעור להידחות, וכך אנו עושים. הליכי המכירה יימשכו כסדרם. המערערים ישלמו לכל אחד מהמשיבים הוצאות הערעור בסך של 5,000 ₪ ועוד מע"מ (סה"כ- 10,000 ₪ ומע"מ).

ניתן היום ו' באדר ב, תשס"ג (10 במרץ 2003) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים
.



________________
________________
_________________


מנחם בן דוד


נסים ממן


אברהם אברהם

ס. נשיא – אב"ד

שופט

שופט

001128/01עא 054 טלי רוזין






עא בית משפט מחוזי 1128/01 אליאס חליל מוראני ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' (פורסם ב-ֽ 10/03/2003)