פסקי דין על שי אליהו |

402/02 עפ     25/03/2003




עפ 402/02 שי אליהו נ' מדינת ישראל




בעניין:

5



בתי המשפט

בית משפט מחוזי נצרת
עפ 000402/02

בתיק עיקרי: ש
001422/02

בפני
:
כב' השופט יצחק כהן
, אב"ד
כב' השופט אברהם אברהם
כב' השופטת גבריאלה (דה ליאו) לוי

תאריך:
25/03/2003




בעניין:
שי אליהו
ת.ז. 028630069





המערער


נ
ג
ד


מדינת ישראל






המשיבה




פסק דין

כב' השופט אברהם אברהם
:


1.
בית משפט השלום בנצרת הרשיע את המערער במעשי אלימות שונים שעשה באישתו. הוא הורשע בכך, שבמהלך ויכוח שהתפתח ביניהם הוא אחז באישתו בשתי ידיה, משך אותה בשערות ראשה והיכה בה באגרופיו בגבה. ועוד הוא הורשע בכך שאיים עליה להורגה נפש. איומים אלה הופנו מאת המערער לאחר גירושיו מאישתו-המתלוננת. המערער זוכה משני מעשי אלימות שייחס לו כתב האישום, משום שלא באה עליהם כל ראיה שהיא, גם לא מתוך עדותה של אישתו-המתלוננת.


בית משפט קמא גזר על המערער 6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים, וקנס בסך של 1,500 ₪.

2.
המערער קובל על הרשעתו בדין בבית משפט קמא (אין בערעורו קבילה כלשהי על חומרת העונש). לגישתו - לא היה מקום להעדיף את גירסת אישתו על פני גירסתו שלו, בה הוא כפר מכל כל במעשי האלימות שייחס לו כתב האישום. המערער מטיח באישתו, כי בדתה את הדברים מליבה, על מנת שישמשו אותה כלי במאבק המתחולל ביניהם. הוא פורס בערעורו טענות מטענות שונות, שיש בהן כדי להוליך - לגישתו - למסקנה, כי על בית משפט קמא היה להעדיף את גירסתו על פני גרסת המתלוננת, ולכל הפחות – שלא לקבל את עדותה-גירסתה ככזו שיש בה כדי להוכיח את האישום.

3.
בפני
בית משפט קמא העידו מטעם התביעה אשת המערער וחברתה סיגל כהן, בעוד המערער העיד לעצמו. בית משפט קמא האמין למתלוננת, ודחה את גירסתו של המערער, מתוך הרושם שהתרשם מן העדויות הללו. הוא נתמך במסקנתו, זו המעדיפה את גירסת המתלוננת, בדברי העדות של גב' כהן, שהעידה על דברים שאמרה לה המתלוננת אודות מעשי האלימות והאיומים, וכן על מצבה הנפשי בעת ההיא. בית משפט קמא הוסיף עוד טעמים שבהגיון ומתוך נסיון החיים, המחזקים את המסקנה שבביכורה של גירסת המתלוננת על פני זו של המערער, ומתוך כל אלה מצא לקבוע, כי אירועי האלימות והאיומים אכן התרחשו, כגירסת המתלוננת.


4.
כאמור, המערער מבקש מאיתנו כי נתערב בהעדפתו של בית משפט קמא את גירסת המתלוננת על פני גירסתו שלו. ובכן בפתח הדברים נציין, כי ערעורו של המערער מתמצה, נוכח הדברים הללו, בערעור על קביעות שבעובדה שיצאו מלפני בית משפט קמא, ובכגון דא אנו יודעים, כי ערכאת ערעור אינה נוהגת להתערב. נכונותה של ערכאת ערעור להתערב בקביעת עובדות מעטה עוד יותר, מקום שהערכאה הדיונית סמכה את יתדות קביעותיה העובדתיות על מהימנות העדים שהופיעו בפני
ה, משמע מתוך רושם בלתי אמצעי שהתרשמה מהם, שאז יתרון נודע לה – דרך כלל – על ערכאת הערעור. ומשכאלה הם פני הדברים בענייננו, ומשלא ראינו טעמים של ממש לסטות מכלל זה הנקוט לפני ערכאת ערעור, דין הערעור, זה המבקש כי נתערב בהעדפתה של גירסת המתלוננת על פני גירסת המערער, להידחות מיניה וביה.

חרף מסקנה זו שלנו ראינו להוסיף הערות מספר למקצת הטענות שבאו בערעור, ושלגישת המערער היה בהן משום הצדקה לדחיית גירסתה של המתלוננת. את השורות הבאות נקדיש, ולו בקצרה, לדברים אלה.

5.
לגישת המערער, על בית משפט קמא היה לגזור מן השיכחה שפקדה את המתלוננת באשר לאירועים שמהם זוכה המערער, כי אף האירועים האחרים, שמצאו ביטוי בעדותה של המתלוננת, לא היו ולא נבראו, כי אם ניבדו מהרהורי ליבה.


לדברים אלה של המערער איננו מסכימים. ראשית נציין, כי העובדה שחלק מן האישום לא הוכח אין בו כדי להשליך, בהכרח, על חלקים אחרים שהוכחו, ובית משפט יכול להרשיע נאשם במקצת העבירות שבכתב האישום, חרף העובדה כי הוא מוצא לזכותו מחלקים אחרים שבכתב האישום. שנית, העובדה שהמתלוננת לא סיפרה בעדותה בבית המשפט על האירועים האחרים שבכתב האישום אין בה כדי לקעקע את עדותה. בית משפט קמא נתן הסבר לחוסר התיחסותה של המתלוננת בעדותה לכל אירוע שבכתב האישום, כמו גם לכל פרט בתוך כל אירוע מן האירועים שעליהם דיבר כתב האישום, והסבר זה, שעיקרו במצבה הנפשי של המתלוננת באותם ימים, הוא הסבר מתקבל על הדעת ומתיישב עם נסיון החיים, ובהסתמך עליו רשאי היה בית המשפט קמא לעשות את ההבחנה שעשה בין האירועים בכתב האישום שבהם הרשיע את המערער לבין אלה שמהם הוא מצא לזכותו.

6.
המערער קבל עוד על עניינים שונים שסבבו את עדותה של העדה סיגל כהן. כאמור, גב' כהן, חברתה של המתלוננת, העידה כעדת תביעה על דברים שסיפרה לה המתלוננת אודות מעשי אלימות שסבלה מבעלה-המערער. היא סיפרה גם על מצבה הנפשי של המתלוננת באותם ימים. והנה כאשר ביקשה המתלוננת להעיד, כי היא סבורה כי המתלוננת שיקרה כשסיפרה לה את שסיפרה, לא התיר לה בית המשפט לעשות כך. בית המשפט לא התיר למערער גם להביא ראיות, שיש בהן כדי לקעקע את עדותה של המתלוננת, כגון עדויות על מאהב שהיה לה בעת שהיתה נשואה למערער.


בטענות אלה של המערער אין כדי לסייע בידו. דעתה של גב' כהן אודות מהימנות דבריה של המתלוננת אינה קבילה, בהיותה עדות סברה. זהו תפקידו של בית המשפט לקבוע את מהימנות העדים, לא העדים קובעים את מהימנותם של עדים, שאת דבריהם הם שמעו ושעליהם הם מעידים. ואשר לדברים אחרים שביקש המערער להוכיח, כדי לקעקע את מהימנותה של המתלוננת, התרת הבאתם של עדויות שכאלה היתה סוטה מן הכלל בדבר סופיות דברי עד בעניינים צדדיים, ונכון עשה בית משפט קמא כשלא התיר הבאתם של עדויות אלה, שעל פני הדברים נראה, כי לא היה בהם כדי להשפיע על העדפת הגירסה שבאה מפיה של המתלוננת על פני הגירסה המכחישה שבאה מפי המערער. מכל מקום נציין, כי בית משפט קמא נכון היה להניח, לשם הדיון, כי המתלוננת ניהלה רומן בעת שהיתה נשואה למערער, ומתוך הנחה זו (שאותה רצה המערער להוכיח והדבר נמנע בעדו ועל כך הוא קובל) בחן בית משפט קמא את העדויות, והעדיף בכל זאת את עדות המתלוננת. בית משפט קמא ציין, ובצדק ציין, כי העובדה כי האישה-המתלוננת ניהלה רומן בעת שהיתה נשואה אינה מוליכה, כשהיא לעצמה, למסקנה כי יש לדחות את גירסתה בדבר האיומים שהפנה אליה המערער, כאילו היא גירסת שקר.

7.
סיכומו של דבר, ערעורו של המערער נסב על

פסק דין
, שכל כולו נסמך על קביעות שבעובדה, המתבססות על קביעות שבמהימנות עדים, משמע עדות המתלוננת מול עדות המערער, ובכגון דא איננו נוהגים להתערב למעט מקרים חריגים, והמקרה שלפנינו, על שלל הטענות שהעלה המערער בערעורו ושלעיקריהן התיחסנו למעלה, איננו נופל בגדר מקרים חריגים אלה. יוצא מכל אלה - דין הערעור להידחות, וכך אנו עושים.

_______________

אברהם אברהם
,
שופט


כב' השופט יצחק כהן
, אב"ד:
מסכים.

_______________
יצחק כהן
, שופט


אב"ד








כב' השופטת גבריאלה (דה – ליאו) לוי:
מסכימה.

____________________
גבריאלה (דה – ליאו) לוי



שופטת


ניתנה היום כ"א באדר ב', תשס"ג (25 במרץ 2003) במעמד ב"כ המשיבה, ב"כ המערעוהמערער בעצמו.



000402/02עפ 054 טלי רוזין






עפ בית משפט מחוזי 402/02 שי אליהו נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 25/03/2003)