פסקי דין על יעקב שטיין | פסקי דין על הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס של מר איתן חייט

4280/02 בשא     13/02/2003




בשא 4280/02 יעקב שטיין נ' הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס של מר איתן חייט




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא004280/02

בתיק עיקרי: א
002762/00

בפני
:
כב' השופטת דיאנה סלע
תאריך:
13/02/2003



בעניין:
יעקב שטיין





המבקש


נ
ג
ד


הקרן לטיפול בחסויים
כאפוטרופוס של מר איתן חייט




המשיבה

החלטה


1.
בפני
י בקשה להורות למשיבה להשיב על השאלון שהוצג לה מיום 8.7.02, ולחלופין להורות על מחיקת התובענה באם המשיבה תמשיך לאחוז בסירובה לענות על השאלון.

2.
לטענת המבקש מר יעקב דהאן הינו הדמות הדומיננטית בתביעה זו וכמי שנכנס בנעליו של החסוי, מר איתן חייט (להלן: החסוי), הרי שמחובתו לתת תשובות לשאלות שהופנו אליו ע"י המבקש.

החסוי מעוניין לדעת מדוע מסתירים ממנו מידע בעניין מכירת הדירה ברחוב תרנ"א בחדרה, ועל כן ביקש מהמבקש שישמש לו כפה ויברר את זכויותיו.

3.
עמדת המשיבה:
המשיבה מתנגדת לבקשה ברובה. לטענתה, השאלה שבמחלוקת היא באם על המבקש להשיב לחסוי כספים שקיבל ממנו. עצם העובדה שהמבקש נתבע ע"י החסוי באמצעות אפוטרופא בתביעה כספית אינה מקנה למבקש זכות לקבל מידע שאינו רלוונטי. רוב השאלות שנשאלו אינן רלוונטיות כלל לעניינים השנויים במחלוקת, ומכל מקום מתן התשובות עלול להכביד יתר על המידה.

זאת ועוד, רבות מהשאלות נוגעות לדברים אשר ארעו לפני למעלה מעשור שנים. עובדי הקרן אשר טיפלו אותה שעה בענייני החסוי, אינם עובדים עוד בקרן. השאלות הנוגעות לתקופה האמורה לא רק שאינן רלוונטיות אלא יש בהן אף כדי להוות הכבדה יתר על המידה.

לפנים משורת הדין ומבלי להודות בחובה לעשות כן, מסכים המשיב לענות, באמצעות אפוטרופא גם על שאלות 43 ו-44.
א. שאלות 1-3: מדובר בשאלות הקשורות למנהל סניף חיפה של הקרן לטיפול בחסויים, מר יעקב דהן (להלן: מנהל הקרן) ו/או למעשי הקרן בעבר וכיום, שאלות שאינן רלוואנטיות לתובענה נשוא תיק זה.
ב. שאלות 4-18: שאלות אלו עוסקות במכירת המשק של הורי החסוי ע"י הקרן, עוד בתקופת כהונתה הראשונה כאפוטרופא, בשנת 88', מכירה שנעשתה באישור בית משפט. לתלונות כנגד מכירה זו אין קשר לתובענה דנן.
לטענת המשיבה, אפילו היו תלונותיו של המבקש נכונות הרי שי בכך כדי להחמיר מעשיו שכן מאותו סכום "מוקטן" אותו קיבל החסוי לטענת המבקש, נטל המבקש שלא כדין סך של 95,000 $.
מעבר לחוסר הרלוונטיות, הרי שמכיוון שמדובר שמעשעם משנת 88' יש בשאלות אלו כדי להכביד.
ג. שאלה מס' 18:

לא ברורה הכוונה במונח "איש קש".
ד. שאלות 19-21: חוסר רלוונטיות.
שאלה 19- לא ברורה הכוונה בשאלה "מהם יחסי הגומלין?
שאלה 20- שאלה כללית.
ה. שאלות 22-28:
השאלות בנוגע לתקופה בה לא שימשה הקרן כאפוטרופא על החסוי ועל כן אינן רלוואנטיות מה גם שאינן בידיעתה של הקרן.
שאלה 22- כללית.
ו. שאלה 30: עדות סברה.
ז. שאלות 31-33 וכן 58-59: שאלות אלו עוסקות במכירת הדירה שהיתה בבעלות החסוי שקיבלה אישור של בית משפט בשנת 99'. לשאלת מכירתה של דירה זו אין רלוונטיות לתביעה דנן כמו כן בשאלות אלו יש משום חדירה לפרטיותו של החסוי.
ח. שאלות 34-37: חוסר רלוונטיות שכן תלונות כנגד מעשיה של הקרן בטיפול בחסויים, אין מקומן במסגרת התביעה דנן, כמו כן
בשאלות אלו יש משום חדירה לפרטיותו של החסוי.
ט. שאלות 40,45, 53-59: כל השאלות הנוגעות לדו"חות אותן מגישה הקרן ולמגעים נוספים בין הקרן לאפוטרופוס הכללי, אינן רלוונטיות לתובענה.
י. שאלות 41-42: השאלה אם מנהל הקרן ביקר את החסוי לאחרונה אינה רלוונטית.
יא. שאלה 46: עמדתו של החסוי ביחס לתביעה זו אינה רלוונטית, בדיוק לצורך הכרעות כגון הכרעות בשאלת הצורך בהגשת תביעות בשם החסוי, נתמנה לחסוי אפוטרופא.
יב. שאלה 47: השאלה אינה לשאלון שכן זוהי שאלה המגלה את עדויות היריב.
יג. שאלות 49-50: השאלה אם מר דהן בדק את העובדות האמורות אינן רלוונטיות ו/או שאלות שנועדו לברר את העדויות של היריב.
יד. שאלות 51-52: אינן רלוונטיות , כל אשר יש בהן הן השמצות.
טו. שאלות 43-44: לפנים משורת הדין, ומבלי להודות כי בחובתו לעשות כן, מסכים המשיב לענות, באמצעות אפוטרופא על השאלות דנן.

4.
דיון:
"מטרת גילוי ידיעות היא משולשת: (א)קבלת אינפורמציה שתעזור למבקש בהוכחת טענותיו או בהריסת העמדה של המתנגד; (ב) להשיג הודיות מפי המתנגד; (ג) לחסוך, בדרך זו, את הטרחה וההוצאות הכרוכות בהבאת עדים. לשופט יש שיקול דעת רחב ביותר, הכפוף, לכאורה, רק לתנאי שהשאלה תהא נוגעת לדברים השנויים במחלוקת. לתנאי זה יש סייג חשוב, שאין להרשות הצגת שאלה בנסיבות שבהן מתן התשובה עלול להכביד יתר-על-המידה על הצד הנשאל.
מטרת השאלונים כמטרת גילוי מסמכים היא, לברר לפני שמיעת המשפט את הנקודות שעליהן תהיינה
עדויות סותרות. שני אלו הם שתי זרועות של שאיפה אחת. הצגת השאלון בגבולות המותרים, יכולה לשמש אמצעי יעיל כדי לחסוך את ההוצאות ואת הקשיים הכרוכים בהבאת הראיות". (א. וינוגרד, תקנות סדרי הדין, כרך ראשון, 281).

"אפשר לשאול כמעט את כל הנחשב עתה כחשוב (
material
). הזכות להציג שאלות
אינה מצומצמת בעובדות שהן שנויות במחלוקת במישרין, אלא היא חלה גם לגבי כל אותן העובדות שקיומן או אי קיומן נוגע לקיום או אי קיום העובדות שהן שנויות במחלוקת במישרין".
(ראה: ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פד ג, 121).

מהאמור לעיל עולה כי המדיניות המשפטית הראויה הינה להתיר ככל האפשר את הצגת
השאלונים למעט שאלות שיש בהן משום הכבדה מיותרת על הצד שכנגד.


השאלון מתמקד במערכת היחסים שבין המשיבה לחסוי, כאשר המבקש טוען בהגנתו שהכספים הנתבעים ממנו ניתנו לו על ידי החסוי במתנה בין השאר על רקע אכזבתו מהטיפול שקיבל מהמשיבה, אם בניהול ענייניו הכספיים, ואם בניהול ענייניו האחרים,
ומאחר שהמבקש היה חברו היחיד בעולם.

א. שאלות 1 ו- 2 הן שאלות הקשורות למנהל סניף חיפה של הקרן לטיפול בחסויים, מר יעקב דהן, (להלן: מר דהן) מדובר בשאלות המהוות את הבסיס להצגת השאלון בפני
מר דהן ואין בהן משום הכבדה מיותרת ועל כן אני מתירה אותן.

ב. שאלות 3, 34-37, 41-42, 40, 45 קשורות לטיפול הקרן בעניינינו של החסוי. מענה לשאלות אלו יכול לשמש בסיס לטענת המבקש כי הוא היחיד אשר "נחלץ" לעזרתו של החסוי, הוא זה המסייע לו בכל צרכיו הנפשיים והחומריים, וההסכם בין הצדדים נעשה מרצונם הטוב של הצדדים.

ג. לענין שאלות 4-17, 31- 33, 53-59, מדובר בשאלות העוסקות במכירת המשק של הורי החסוי ובמכירת הדירה ברח' תרנ"א בחדרה ע"י הקרן, תשובות לשאלות אלו יהיה בהן כדי "לשפוך אור" על מערכות יחסים קודמות של החסוי עם צדדים שלישיים ולשמש בסיס לטענות המבקש אודות הטיפול בחסוי, ההסכם הרצוני בין הצדדים ועובדת היות החסוי נותן אמון מלא במבקש.

ד. שאלה 18 טומנת בחובה הטחת אשמה כנגד הקרן ואינה ברורה דיה ועל כן איני רואה להתירה.

ה. שאלות 19-21 עניינן מערכת היחסים בין בית החולים "שער מנשה" לקרן, מדובר בשאלות שאין בהן כדי לספק אינפורמציה להוכחת טענות המבקש, נחזות כבלתי רלוונטיות ואיני רואה להתירן.

ו. שאלות 22-28, לטענת המשיבה מדובר בשאלות הנוגעות לתקופה בה לא שימשה הקרן כאפוטרופא. מעיון בכתבי הטענות ובנספחים עולה כי יש ממש בטענת המשיבה, קרי,
משנת 88' עד 19.1.97 הקרן לא היתה אפוטרופא על החסוי ועל כן לא ניתן להציג אליה שאלות הנוגעות לתקופה האמורה.

ז. בשאלה 30 לשאלון נתבקש מר דהן להשיב האם הוא יודע על איזה "עסקים מפוקפקים" מדבר מר חפץ שי בתצהירו, כמו כן התבקש מר דהן לתת דעתו לכוונותיו של מר שי חפץ בפני
יתו לבית המשפט המחוזי. לטענת המשיבה מדובר בעדות סברה.

"הכלל הוא: עד מעיד בבית-המשפט על "עובדות" שקלט בחוש מחושיו- ואין הוא מעיד על "מסקנות" (קרי: סברות), שהוא מסיק מאותן עובדות. הסקת מסקנות שמורה, עקרונית, לבית המשפט לבדו; וככלל- מסקנותיו של עד פסולות כראיה".
(ראה: י.קדמי, על הראיות, חלק שני, עמ' 554).

לגבי הריישא של השאלה, הנשאל נשאל לגבי ידיעתו האישית ואין לומר כי מדובר בעדות סברה.
לגבי סייפת הסעיף, הנשאל מתבקש לתת דעתו לעניין כוונותיו של מר חפץ שי מדובר בעדות סברה ואיני רואה להתיר חלק זה של השאלה.

ח. שאלות 38-39, 48, 46 הן שאלות הרלוונטיות לעניין מערכת היחסים בין החסוי למבקש ויש בהן כדי לשפוך אור לעניין הרקע למתן ההלוואה נשוא תובענה זו.

ט. המשיב באמצעות אפוטרופא אינו מתנגד למענה על שאלות 43 ו- 44 ועל כן מתייתר הדיון בעניינן.

י. שאלות 49,50 הן שאלות רלוונטיות לעניין טענות המשיבה שהמבקש/הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו כלפי החסוי.


יא. שאלות 51,52 הן שאלות שתוכנן הטחת השמצות כנגד מר דהן ואיני רואה להתירן.

יב. לענין שאלה 47, איני רואה לקבל את עמדת המשיבה כי מדובר בשאלה המגלה את עמדת היריב ואני רואה להתירה.

5.
מן המקובץ, אני רואה לקבל את הבקשה ברובה, המשיב יענה על כל השאלות שהוצגו בשאלון למעט שאלות 18-21, 51, 52 וסייפת סעיף 30.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.


המזכירות תשלח עותק מהחלטה זו לב"כ הצדדים
.


ניתנה היום 13 בפברואר, 2003 (י"א באדר א תשס"ג) בלישכה

דיאנה סלע
, שופטת

ו.ב.






בשא בית משפט שלום 4280/02 יעקב שטיין נ' הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס של מר איתן חייט (פורסם ב-ֽ 13/02/2003)