פסקי דין על בשותי זאהר בע''מ | פסקי דין על ברכת אברהם-סויסה בע''מ | פסקי דין על שוישה אליהו | פסקי דין על שוישה (ויינרוי) ציונה |

14505/04 א     19/06/2007




א 14505/04 בשותי זאהר בע''מ נ' ברכת אברהם-סויסה בע''מ, שוישה אליהו, שוישה (ויינרוי) ציונה




4
בתי המשפט

א 014505/04
בית משפט השלום חיפה
19/06/2007
תאריך:
כב' השופט ש. לבנוני

בפני
:
בשותי זאהר בע''מ

בעניין:
תובע/ת/ים
שלש יוסף

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד-
1 . ברכת אברהם-סויסה בע''מ

2 . שוישה אליהו

3 . שוישה (ויינרוי) ציונה
נתבע/ת/ים
2 - 3. חטיב מאג'די

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל שעיסוקה במכירות ושיווק בשר. הנתבעת 1 (להלן, גם "החברה") אף היא חברה הרשומה כחוק בישראל שעיסוקה בממכר מוצרי בשר לקהל הרחב. בזמנים הרלוונטיים היו הנתבע 2 (להלן - "הנתבע") והנתבעת 3 (להלן - "הנתבעת") בעל ואישה. בינתיים הם נקלעו למשבר בנישואיהם.

2. אין חולקין, כעולה מכתב התביעה, כי התובעת סיפקה לחברה מוצרי בשר בסכום של 184,902 ₪, אשר לא שולמו. בגדר כתב התביעה נתבעו כל הנתבעים לשלם הסך הנ"ל. הנתבעים התגוננו בפני
התביעה. הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות ונמסרו עדויותיהם של מר בשותי עימאד, מנהל התובעת (להלן - "בשותי") ושל הנתבע והנתבעת. קבעתי התיק לשמיעת הוכחות. בפתח הישיבה הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן

פסק דין
מנומק על דרך הפשרה על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. סוכם כי מכל מקום יינתן

פסק דין
כנגד החברה, על פי התביעה ובהעדר הגנה. ככל שעסקינן בנתבעים 2 ו-3, הסכימו הצדדים כי מכל מקום תזכה התובעת למצער ב-10% מסכום התביעה, הגם שבית המשפט ישקול האם לחייב את הנתבעים 2 ו-3 או מי מהם. ועוד סוכם, כי מכל מקום לא יחוייבו הנתבעים 2 ו-3, או מי מהם, ביותר מ - 90% מסכום התביעה.

3. בחנתי מכלול הנתונים שבפני
י. כולם מטים את הכף, בבירור, לעניין דחיית התביעה כנגד הנתבעת מכל וכל. כולם מטים את הכף, בבירור, ככל שעסקינן בעניינו של הנתבע, לזכותו.

4. בגדר כתב התביעה הודתה התובעת כי הגם שלפנים נוהלו עסקי המסחר בין התובעת לבין הנתבע, הרי בתחילת 2003 נמסר לתובעת כי ההתחשבנות השוטפת, מכאן ואילך, תהיה עם התובעת. ברי כי התובעת הסכימה לכך. ברי שנתון זה עומד בסתירה לתצהירו של בשותי על פיו הדבר הסתבר לו, בדיעבד, רק בחודש אפריל 2003, ומשעה שחוללו שיקים של החברה.

5. ועוד נטען בסעיף 9 לכתב התביעה כי בשותי הבין שהוא נפל קורבן למעשה מרמה ועוקץ של הנתבעים שמשכו שיקים על החברה, תוך שהם יודעים ששיקים אלו לא יכובדו על ידי הבנק הנמשך.

לנוכח חומרת הטענה האמורה, היתרתי לב"כ התובעת להגיש כתב תביעה מתוקן המפרט את טענת המרמה והעושק הנטענים. משעה שלא עשה כן ציינתי כי לא אדרש לכך בהמשך. הפועל היוצא מכל אלו מצביע על כך שבגדר כתב התביעה נטענה טענת מרמה "ועוקץ" שאין בדעתי להידרש לה, כל עיקר, בהעדר פירוט כמתחייב. נותרת טענה אחת אודות חיוב אישי הנלמד מחתימת הנתבעים 2 ו-3 על תעודות משלוח. הטענה האמורה נדחית מכל וכל. ברי כי עצם חתימה על תעודות משלוח, שיכולה אף להיעשות על ידי פועל או נהג, לא מעמיסה חבות אישית על החותם אותה.

6. לנוכח השיקולים האמורים ברי שאין בדעתי להידרש לשורה של נתונים נוספים, העולים מתצהירו של בשותי ומסיכום טענות ב"כ התובעת, שהם בבחינת הרחבת חזית.

7. עסקינן, בפשטות, בניסיון להעמיס חבות אישית על מנהלו של תאגיד. ואולם התובעת בחרה לנהל את עסקיה עם החברה. מוסד האישיות המשפטית הנפרדת של חברה נטוע עמוק בהווייתנו המשפטית, העסקית והחברתית. על מנת להתגבר על הסיכונים הכלכליים הכרוכים בעסקים עם חברה, אף נטוע בהווייתנו המשפטית, העסקית והחברתית, מוסד הערבות האישית.

על מנת להתגבר על הנתונים האמורים אמורה הייתה התובעת להצביע על מערכת עובדתית חריגה בעוד שבפני
י, כמסתבר, מקרה שגרתי של כישלון עסקי של תאגיד. ואולם כישלון עסקי כאמור אינו גוזר, אוטומטית, חיובו של בעל מניות ומנהל. כך הייתי פוסק, לדוגמא, אף אילו הכישלון העסקי היה של התובעת ולא של החברה.

8. הנתבעת, בזמנים הרלוונטיים, אף לא הייתה בעלת מניות ומנהלת בחברה והתביעה כנגדה חסרת שחר. הנתבע היה בעל מניות ומנהל יחיד בחברה. לנוכח הנתונים האמורים דין התביעה כנגדו היה להידחות. רק משום ההסכמה הדיונית שהושגה, אחייב אותו ב-10% מסכום התביעה, אך ללא חיוב בהוצאות ושכ"ט עו"ד.

9. לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת 1 לשלם לתובעת סך של 184,902 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 4.8.04 ועד מועד התשלום המלא בפועל, מלוא הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הנני מחייב את הנתבע 2, הדדית עם החיוב של הנתבעת 1, לשלם לתובעת סך של 18,490 ₪, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 4.8.04 ועד מועד התשלום המלא בפועל.

הנני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעת 3.

איני נותן צו להוצאות לעניין התביעה כנגד הנתבע 2 והנתבעת 3.

10. הסכומים האמורים מעלה ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעת תוך 30 יום מיום המצאת

פסק דין
זה, כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור.

11. המזכירות תמציא עותק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתנה והודעה היום ג' בתמוז, תשס"ז (19 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

ש. לבנוני
, שופט
קלדנית: נורית א.








א בית משפט שלום 14505/04 בשותי זאהר בע''מ נ' ברכת אברהם-סויסה בע''מ, שוישה אליהו, שוישה (ויינרוי) ציונה (פורסם ב-ֽ 19/06/2007)