פסקי דין על שאלתיאל יהודה | פסקי דין על ברוך מאיר הרצל

3187/02 א     31/03/2003




א 3187/02 שאלתיאל יהודה נ' ברוך מאיר הרצל




בעניין:

10



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
א
003187/02


בפני
:
כב' השופטת נילי פלד
תאריך:
31/03/2003




בעניין:
שאלתיאל יהודה





התובע

נ ג ד


ברוך מאיר הרצל





הנתבע

פסק- דין

זוהי תביעה שטרית- על פי שני צ'קים שמשך הנתבע- הרצל-מחשבונו בבנק הלאומי הראשון.
מועד פרעונו של הצ'ק הראשון- על סך 16,800 ₪- 23/1/01 והצ'ק השני- על סך 3,200 ₪- ב-19/2/01.
אין מחלוקת כי הפרטים המופיעים על פני הצ'קים- נרשמו על ידי הנתבע- שחתם את חתימתו בתחתיתם, למעט שמו של הנפרע- אשר בשני הצ'קים הנו התובע שאלתיאל יהודה
- שרשם את שמו בעצמו.
יש מחלוקת בשאלה מי רשם את תאריך הפרעון.
עוד אין מחלוקת כי שני הצ'קים נמסרו לתובע כדין- והמחלוקת הנה באשר לנסיבות בהן נמסרו הצ'קים לתובע- ומי מסר לו אותם.

גרסת התובע הינה כלדקמן:
התובע הנו בעל מינימרקט והוא מכיר את הנתבע שנים אחדות- תחילה- כקונה בחנותו, ובהמשך- נוצרו ביניהם יחסי ידידות קרובים ביותר, והנתבע סיפר לו כי הוא נקלע לקשיים כלכליים, וכי הוא חייב כספים לאנשים שונים, וכי הוא משלם מזונות.
מתוך רצון לסייע לנתבע- קיבל התובע מהנתבע צ'קים וביצע בהם ניכיון.
עוד קודם שקיבל התובע מהנתבע את הצ'קים נשוא התביעה- קיבל, לדבריו, לפחות שלושה צ'קים בהזדמנויות קודמות בסכומים של בין 3000 ל-10,000 ₪.
בכל אחת מהפעמים נתן התובע לנתבע מייד מזומנים כנגד הצ'קים, ביצע ניכיון באמצעות צד שלישי, ובאותן פעמים- נפרעו הצ'קים, כל אחד בהגיע מועד פרעונו, ללא תקלות.

בחודש נובמבר 2000 מסר הנתבע לתובע את שני הצ'קים נשוא התביעה- קיבל עבורם מזומנים, אך צ'קים אלה חוללו בנימוק כי ניתנה הוראת ביטול לגבי כל אחד מהם.
התובע מוסיף כי הצד השלישי שניכה עבורו את הצ'קים החזיר לו אותם- ודרש את כספו חזרה, והוא נאלץ להחזירו.
כאשר פנה התובע לנתבע- לא הכחיש האחרון את חובו, וחזר וטען כי הוא מצוי בקשיים כלכליים.

גרסת הנתבע- כפי שמובאת בתצהיר ההתנגדות-
"למיטב ידיעתי, המשיב (התובע) הנו בעל חנות מינימרקט ביהוד. חנותו נשרפה והוא נקלע לקשיים כספיים.
מר שאלתיאל שלמה (להלן שלמה)- והתובע היו בקשרי חברות וניסה לעזור לו להחלץ מקשייו. לבקשתו של שלמה מסרתי לידו את הצ'קים נשוא תיק זה, אשר העבירם לתובע לפורטם בשוק האפור.
הצ'קים נמסרו דחויים לשלושה חודשים לערך, הועברו לקונדיטוריה אור אשר עוסקת כנראה בניכיון צ'קים בשוק האפור- וקיבל תמורתם כסף מזומן לצרכיו העסקיים.
התובע היה אמור להחזיר לי את הצ'קים כשלושה ימים קודם למועד פרעונם, או להעביר לידי כסף במזומן כדי להפקיד בחשבון ככיסוי לפרעון הצ'קים. משלא עשה כן- הוריתי לבנק על ביטול הצ'קים".
טענת הנתבע הינה, איפוא, כי נתן לתובע, באמצעות חברם המשותף שלמה, צ'קים לטובה בלבד- ללא תמורה, ובדין הורה על ביטולם כאשר התובע לא החזירם לו- או שהפקיד תמורתם בחשבון הבנק של הנתבע; כמסוכם ביניהם.

בחקירתו הנגדית בבית המשפט אישר הנתבע כי פעם אחת מסר לתובע, באמצעות שלמה, צ'ק שלו לניכיון- וקיבל כסף תמורתו; הנתבע מכחיש קיומם של קשרי ידידות בינו לבין התובע- ואף מכחיש כי קנה בחנותו .

העד שאלתיאל שלמה- חברם המשותף של התובע והנתבע, לפחות בזמנו, תומך בגרסת הנתבע, ומעיד כי בין השניים לא שררו יחסים
כלשהם- עד כדי שאינם מכירים זה את זה .
הוא, לעומת זאת, מכיר היטב כל אחד מהשניים- ובמיוחד את הנתבע.
בעקבות השריפה שפרצה בחנותו של התובע- פנה האחרון לשלמה וביקש הלוואה של 15,000-20,000 ₪.
שלמה, לגרסתו, פנה לנתבע וזה משך את שני הצ'קים מחשבונו, וגו'- כגרסת הנתבע.
הוא, שלמה, זה אשר העביר את הצ'קים מידי הנתבע- לתובע, ואמור היה להחזירם או להעביר מזומן מהתובע לנתבע. משלא עמד התובע במסוכם- אמר לנתבע לבטל את הצ'קים, וכך נעשה.
שלמה יודע כי לנתבע אין קשיים כלכליים כלשהם ,יש לו חסכונות בבנק- והוא עובד ומשתכר יפה.
לשאלה מתי התרחשה אותה שריפה, או, למעשה, שתי שריפות בזו אחר זו בהפרש של כחודש ימים- השיב שלמה כי למיטב זכרונו היה זה בספטמבר- אוקטובר 1999- ואולי באותם חודשים בשנת 2000.

התובע מעיד- ומחזק עדותו במסמך מטעם חברת הביטוח- כי השריפה ארעה באוגוסט 1999. במסמך זה אמנם לא מצויין טיב האירוע הביטוחי- שריפה, אך מצויין כי שולם לתובע סכום של 242,188 ₪- לא נאמר מתי- אך מצויין תאריך סגירה- 15/8/00.
כאמור, נקשרת גרסתו של הנתבע- וזו של העד שלמה בשריפה- שבעקבותיה, סמוך לאחריה, נכנס התובע לקשיים כלכליים וביקש הלוואה משלמה.
מועד השריפה- אוגוסט 1999- משמיט את בסיס המהימנות מגירסת הנתבע- שהרי הצ'קים ניתנו בנובמבר 2000- שנה ומעלה אחרי השריפה, ולאחר שהתובע כבר פוצה, כאמור, על ידי חברת הביטוח.

אין, איפוא קשר בין השריפה לבין מסירת הצ'קים לתובע- כעולה מגירסת הנתבע, והתוצאה היא שלא זו בלבד שהנתבע לא עמד בנטל הראייה הרובץ עליו לשכנע כי לא קיבל תמורה בעבור הצ'קים- אלא שגרסתו נמצאת שקרית, והנני דוחה אותה- ומקבלת את התביעה, ומחזירה את התיק להמשך הליכי הוצל"פ בתיק שמספרו 1-01-03538-12, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות לרבות שכ"ט עו"ד + מע"מ בסך 4,000 ₪ בתוספת ריבית והצמדה מהיום ועד הפרעון.

ניתן היום 31 במרץ, 2003 (כ"ז ב אדר ב תשס"ג) בהעדר הצדדים.

נילי פלד
, שופטת
ג.ל.






א בית משפט שלום 3187/02 שאלתיאל יהודה נ' ברוך מאיר הרצל (פורסם ב-ֽ 31/03/2003)