Google

בנק לאומי לישראל בע"מ - צומת האלופים בע"מ,ש.ה.ש. השקעות בע"מ,. תכלת הים בע"מ,ת.ה.ש. השקעות בע"מ,לורוס נובליס יזמים בע"מ,שטאוי עמוס,מסיקה יוסף,לאלו עמנואל,שבי מיכאל,וידר דב

פסקי דין על בנק לאומי לישראל בע"מ | פסקי דין על צומת האלופים | פסקי דין על ש.ה.ש. השקעות | פסקי דין על . תכלת הים | פסקי דין על ת.ה.ש. השקעות | פסקי דין על לורוס נובליס יזמים | פסקי דין על שטאוי עמוס | פסקי דין על מסיקה יוסף | פסקי דין על לאלו עמנואל | פסקי דין על שבי מיכאל | פסקי דין על וידר דב |

970/02 א     24/06/2007




א 970/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' צומת האלופים בע"מ,ש.ה.ש. השקעות בע"מ,. תכלת הים בע"מ,ת.ה.ש. השקעות בע"מ,לורוס נובליס יזמים בע"מ,שטאוי עמוס,מסיקה יוסף,לאלו עמנואל,שבי מיכאל,וידר דב




1
בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה
א 000970/02
בפני
:
כב' השופט יצחק עמית

תאריך:
24/06/2007
בעניין:
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד
טימור דרור

התובע

- נ ג ד -
1 . צומת האלופים בע"מ

2 . ש.ה.ש. השקעות בע"מ

3 . תכלת הים בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד רוני מתניה
4 . ת.ה.ש. השקעות בע"מ

5 . לורוס נובליס יזמים בע"מ

6 . שטאוי עמוס

7 . מסיקה יוסף

ע"י ב"כ עו"ד צבי גולן
8. לאלו עמנואל

ע"י ב"כ עו"ד רוני מתניה
9 . שבי מיכאל

10 . וידר דב
ע"י ב"כ עו"ד
צבי גולן
הנתבעים
פסק דין
1. הנתבעת מס' 1, חברה בשם צומת האלופים בע"מ
(להלן: "החברה") הוקמה לצורך הקמת פרוייקט של מבנה מסחר ומגורים בחדרה (להלן: "הפרוייקט"). המניות בחברה הוחזקו על ידי ארבע חברות שכל אחת מהן החזיקה ב-25% ממניות החברה. מאחורי חברות אלו עומדים חמישה אנשי עסקים (בהחזקה ישירה של המניות או דרך חברות אחרות שבשליטתם) כלהלן:

הנתבעת 2 (להלן: "ש.ה.ש.") בהחזקתו של הנתבע מס' 6 (להלן: "שטאוי").
הנתבעת 3 (להלן: "תכלת הים") בהחזקתם של שטאוי והנתבע 8 (להלן: "לאלו").
הנתבעת 4 (להלן: "ת.ה.ש.") בהחזקתם של שטאוי והנתבע 9 (להלן: "שבי").
הנתבעת 5 (להלן: "לורוס") בהחזקתם של נתבעים 7 ו-10 (להלן: "וידר ומסיקה").

שטאוי, לאלו, שבי, וידר ומסיקה ייקראו להלן "היזמים".

מכאן ששיעור החזקות היזמים בחברה באמצעות החברות השונות הוא כלהלן:

שטאוי - 50%.
לאלו – 12.5%.
שבי – 12.5%
וידר ומסיקה – 25% ( 12.5% כל אחד).

2. מעדותו של שטאוי עולה, כי בתחילת הדרך, לאלו, שבי, וידר ומסיקה השקיעו בחברה סך של חצי מליון דולר כל אחד (וידר ומסיקה יחדיו). שטאוי עצמו לא הזרים כסף כהשקעה ראשונית ושיעור החזקותיו בחברה נובע מכך, שהוא היה הרוח החיה בייזום הפרוייקט ובניהולו מטעם היזמים.

3. החברה ניהלה את חשבונה אצל התובע (להלן: "הבנק") ושעבדה את המגרש שהיה מיועד להקמת הפרוייקט כבטחון לאשראי שנתן הבנק לחברה.

בתחילת שנת 1997, החברה העבירה את פעילותה הבנקאית לבנק לפיתוח התעשיה, שהסכים להעמיד ליווי בנקאי לפרוייקט תמורת עמלה נמוכה מזו שדרש הבנק. בד בבד הועבר השעבוד של המגרש לזכותו של הבנק לפיתוח התעשיה ונפתח חשבון חדש (להלן: "החשבון"),שאליו הועבר חלק מיתרת החוב בחשבון הקודם. הכוונה הייתה כי יתרת החוב תכוסה מרווחי הפרוייקט.

נקצר בדברים ונספר כי הפרוייקט קרס בשל סיבות שונות שאינן מענייננו והחברה נותרה חייבת סכומים נכבדים לבנק לפיתוח התעשיה ולבנק (בסופו של יום נרכש הפרוייקט, על ידי לאלו ושותף נוסף, מכונס הנכסים של הבנק לפיתוח התעשיה).

הבנק פעל לגביית החוב בחשבון, ולאחר שמימש את הבטוחות שנזקפו לזכות החשבון הגיש התביעה דכאן.
4. ואלו הבטחונות שעמדו לבנק לכל אורך התקופה בה התנהל החשבון:

( - ) וידר ומסיקה העמידו בשעתו ערבות בנקאית בסך 250,000$ כבטחון להבטחת חוב החברה בבנק. הערבות חולטה על ידי הבנק ותמורתה שימשה להקטנת החוב בחשבון.

( - ) שטאוי ושבי שעבדו בשעתו מגרש בקרית גת כבטחון לחוב החברה בבנק. המגרש מומש על ידי הבנק ותמורתו שימשה להקטנת החוב (שבי "פדה" את חלקו במגרש תמורת סך של 474,000 ₪).

(לאלו, שהיה לקוח ותיק ומכובד בסניף חדרה בו התנהל החשבון, לא העמיד בטוחה משל עצמו).

( - ) בנוסף לבטוחות אלו, החזיק הבנק בערבויות אישיות ללא הגבלה בסכום של כל אחד מהיזמים, ומכאן תביעתו כנגדם. הבנק טען כי מבחינתו כל אחד מהיזמים היה ערב אישית למלוא סכום החוב, מבלי שהבנק נדרש לחלוקה הפנימית בין היזמים לבין עצמם.

5. היזמים התגוננו מפני תביעת הבנק.

שבי טען כי ערבותו אינה עולה על 12.5% משעור החוב וכי ידע והבין שהבנק מחזיק בטחונות להבטחת חוב החברה מכל אחת מארבע הקבוצות לפי שיעור החזקותיה במניות החברה.

בדומה, טענו וידר ומסיקה, שסברו שכל אחד מהיזמים העמיד ערבות בנקאית של 250,000 $ ובכך מובטח מלוא החוב בחשבון, חוב שעמד בשעתו על מליון דולר.

לאלו כפר בתוקפה של הערבות האישית. לטענתו, חתם על כתב הערבות מחוץ לכתלי הבנק, בטפסים שהובאו לו על ידי שטאוי, והוא סבר לתומו כי מדובר בערבות לבנק לפיתוח התעשיה. בתשובה לשאלה היפותטית אם היה חותם על כתב הערבות לבנק אילו היה מוסבר לו במה מדובר השיב שייתכן והיה חותם. שטאוי אישר כי החתים את לאלו על טופס הערבות, אך זכר שאמר לו שמדובר בכתב ערבות ללא הגבלה בסכום.

6. לאחר שמיעת הראיות הגיעו הצדדים להסכמה, שאותה חזרו ואישררו בישיבה מיום 20.6.07, ולפיה יועמד סכום החוב הכולל שישולם לבנק על סך של 2.4 מליון ₪ (בצרוף ריבית על פי דין מיום 4.3.07) ובית המשפט יפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לגבי חלוקת הסכום בין שלוש הקבוצות הסולוונטיות: קבוצת וידר ומסיקה; קבוצת לאלו וקבוצת שבי.

מאחר שהדבר לא נכתב במפורש בפרוטוקול, אני נותן להסכמה זו תוקף של החלטה.

7. ביחסים בינם לבין עצמם טענו וידר, מסיקה ושבי כי יצאו ידי חובתם בכך שהעמידו בטוחה, אם בדמות ערבות בנקאית ואם בדמות מגרש, ולכן אינם צריכים להוסיף ולשלם בגין ערבותם לבנק. שבי הדגיש בעדותו, כי בנוסף, שילם מליוני שקלים בגין ערבותו לחברה בבנק לפיתוח ולתעשיה.

לאלו טען כי שילם והשתתף בחלקו בחוב בדרכים עוקפות, שלא במישרין אל מול הבנק, ובין היתר, השתתף בעקיפין בחלק נכבד מהערבות שהעמידו וידר ומסיקה (בכך ששילם לאחד בשם מרציאנו שהלווה לשטאוי שהעביר את הכסף לוידר ולמסיקה). בנוסף, שילם מליוני שקלים לבנק לפיתוח ולתעשיה בגין ערבותו לחברת תכלת הים.

8. כפי שהובהר לצדדים, איני רואה לנמק את פסק הדין (וראה גם סעיף 2 להחלטתי מיום 25.3.07) וממילא לא אכריע בטענות שהועלו, הן ביחסים שבין היזמים לבין עצמם והן ביחסים בינם לבין הבנק.

אומר אך זאת, ובקצרה, שהתרשמתי שכל אחד מארבעת היזמים (שבי, לאלו, וידר ומסיקה) ראה את "האמת" שלו. אף אחד מהם לא היה מעורב למעשה בניהול החשבון, והם לא היו בקשר זה עם זה. הארבעה סמכו על שטאוי שינהל את ענייני החברה ובפועל, כל הפעולות בחשבון התנהלו באמצעות שטאוי ועל ידו.

9. לאחר שעיינתי בחומר שבפני
והבאתי בחשבון שיקולים שונים הצריכים לענין, אני פוסק כלהלן:

( - ) לאלו ישלם לבנק בגין ערבותו סך של 900,000 ₪ (תשע מאות אלף ₪).

( - ) וידר ומסיקה ישלמו לבנק בגין ערבותם, ביחד ולחוד, סך של 800,000 ₪ (שמונה מאות אלף ₪).

שבי ישלם לבנק בגין ערבותו סך של 700,000 ₪ (שבע מאות אלף ₪).

למען הסר ספק, החיוב של כל אחד מהיזמים הנ"ל הוא לחוד (למעט וידר ומסיקה שחייבים כלפי הבנק ביחד ולחוד) ועל הסכום דלעיל תיווסף ריבית על פי דין החל מיום 4.3.2007 ועד התשלום בפועל.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ח' בתמוז, תשס"ז (24 ביוני 2007) בהעדר הצדדים.

י. עמית, שופט








א בית משפט מחוזי 970/02 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' צומת האלופים בע"מ,ש.ה.ש. השקעות בע"מ,. תכלת הים בע"מ,ת.ה.ש. השקעות בע"מ,לורוס נובליס יזמים בע"מ,שטאוי עמוס,מסיקה יוסף,לאלו עמנואל,שבי מיכאל,וידר דב (פורסם ב-ֽ 24/06/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים