פסקי דין על חמדאן מחמוד חאטר | פסקי דין על דן רולידר | פסקי דין על הפניקס הישראלי חב' לביטוח |

4530/97 א     11/06/2003




א 4530/97 חמדאן מחמוד חאטר נ' דן רולידר בע"מ,הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ




בעניין:
23



בתי המשפט

בית משפט השלום חדרה
א
004530/97


בפני
:
השופטת הדסה אסיף
תאריך:
11/06/03





חמדאן מחמוד חאטר
בעניין:





התובע



נ
ג
ד



1. דן רולידר בע"מ
2. הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ








הנתבעות

נ
ג
ד





אליהו חברה לביטוח בע"מ







צד ג'





החלטה


1.
התביעה שלפניי עניינה פיצוי בגין נזקי גוף שהתובע טוען להם, בעקבות תאונה שארעה לו במסגרת עבודתו אצל הנתבעת מס' 1.

2.
תחילה הגיש התובע תביעה בבית משפט השלום בחיפה, ובה עתר לפיצוי לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: התביעה בחיפה).

3.
התביעה בחיפה הוגשה שם נגד המעסיק – חב' "דן רולידר בע"מ
" (להלן:רולידר), מכח בעלותו ברכב, ונגד חב' הביטוח "אליהו", אשר ביטחה את הרכב בזמנים הרלבנטיים.

4.
בתביעה בחיפה יוצגה רולידר, ע"י משרד עו"ד מלכין אשר מונה לה ע"י "אליהו". כתב ההגנה הוגש בשם שתי הנתבעות.

5.
בהסכמת הצדדים ניתן פס"ד על סמך סיכומי הצדדים בכתב, וכב' השופט גולובנסקי קבע כי אין לראות בתאונה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ודחה לכן את התביעה.

6.
לאחר דחיית התביעה בחיפה, הגיש התובע את התביעה כאן בעילה נזיקית. התביעה הוגשה נגד רולידר, מכח אחריותה כמעבידתו של התובע.

7.
בזמנים הרלבנטיים ביטחה חב' "הפניקס" את רולידר בביטוח אחריות מעבידים. פוליסת הביטוח שהוצאה לרולידר מחריגה מתוכה כיסוי ביטוחי לתאונת דרכים.

8.
בתביעה כאן יוצגה רולידר ע"י משרדו של עו"ד זיגר, אשר מונה ע"י חב' הפניקס, ובכתב ההגנה מטעם רולידר נטען כי התאונה נשוא התביעה היא תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

9.
התובע טען כי רולידר מושתקת מלטעון טענה זו, מאחר וחל במקרה זה הכלל של השתק פלוגתא, ולפיו קיים מחסום דיוני לבעל דין לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית אשר נדונה והוכרעה כבר בין בעלי הדין בהתדיינות הקודמת.


התובע טען, כי השאלה באם התאונה היא תאונת דרכים, נדונה והוכרעה כבר בפסק דינו של כב' השופט גולובנסקי, ומאחר ורולידר היתה צד לתביעה בחיפה – היא מושתקת מלהעלותה שוב לדיון.


הצדדים סיכמו בענין זה.

10.
בהחלטתה מיום 24.2.99, קיבלה השופטת סלע את טענת התובע, וקבעה כי החלטתו של כב' השופט גולובנסקי מהווה מעשה בית דין לגבי רולידר, וכי לכן אין לראות בתאונה תאונת דרכים.

11.
לימים מונה כונס לרולידר, והתובע ביקש לכן לתקן את כתב התביעה, ולהוסיף את חב' הפניקס כנתבעת נוספת, וזאת מכח הוראות ס' 68 לחוק חוזה ביטוח.


בקשתו נתקבלה.



12.
בכתב ההגנה מטעם הפניקס, נטענו שתי טענות מקדמיות –

ראשית, טענה הפניקס כי עילת התביעה נגדה התיישנה.
ושנית, טענה שיש לראות בתאונה נשוא התביעה כאן, תאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.


לטענת הפניקס, אין להחיל עליה את הכלל בדבר השתק פלוגתא מהטעם שבשני ההליכים הקודמים, הן התביעה בחיפה והן החלטת כב' השופטת סלע, לא היתה צד להליך ועל כן אין היא כבולה להחלטות שנתקבלו שם.

אדון בטענות כסדרן.

טענת ההתיישנות.
13.
לטענת הפניקס, התאונה ארעה בשנת 1992, ורק בשנת 2002

צורפה כנתבעת, ועל כן, ומשחלפו 7 שנים – מתיישנת עילת התביעה נגדה.

14.
אינני מקבלת טענה זו.

15.
ס' 5 לחוק ההתיישנות קובע:


"התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא –

(1) בשאינו מקרקעין – 7 שנים.
(2) במקרקעין – חמש עשרה שנה ואם נרשמו בספרי האחוזה לאחר סידור זכות

הקניין לפי פק' הקרקעות (סידור זכות קניין) – עשרים וחמש שנה..."

(ההדגשה שלי – ה.א.).






בבש"א 1470/01 (שלום י-ם) הכשרת היישוב, חב' לביטוח בע"מ נ' נחום כהן, דינים שלום, כרך יח' בעמ' 113
, נאמר:

"מן האמור בס' 5 הנ"ל עולה כי הזמן להתיישנות משתרע על התקופה שבה לא הוגשה תובענה.
משהוגשה, שוב אין מדובר כלל בתקופת התיישנות ולנקטית לשון ההתיישנות אין כל משמעות אחרי הגשת התביעה".

16.
במקרה שלפניי הוגשה התביעה כאן נגד חב' רולידר עוד בשנת 1997, ובטרם חלפה תקופת ההתיישנות. אין חולק איפוא שהתביעה כנגד רולידר לא התיישנה.

17.
מה דין צירופה של חב' הפניקס כנתבעת רק בשנת 2002?

בת.א. 66789/94 (שלום ת"א) קובה מאיר נ' עו"ד ישראל וייסבלט, דינים שלום, כרך טז', 479, נקבע כי:

"כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי כלפי המבוטח, חשוף המבטח לסכנת תביעה והמחוקק קבע מפורשות כי חב' הביטוח אשר התחייבה לשפותו בביטוח אחריות, לא תוכל להתנער מחובתה לשפות את המבוטח בטרם חלוף תקופה זו".



עוד נאמר שם כי:

"חבותה של חב' הביטוח קיימת ותקפה כל זמן שחבותו של המבוטח קיימת ואין כל אפשרות להתנות על כך". (שם בעמ' 479).

18.
סעיף 70 לחוק חוזה הביטוח קובע מפורשות לאמור:

"בביטוח אחריות, התביעה לתגמולי ביטוח אינה מתיישנת כל עוד לא התיישנה תביעת הצד השלישי נגד המבוטח".

19.
מכאן שכל עוד נמשכת חבותו של המבוטח נמשכת גם חבותה של המבטחת ובמקרה שלפניי אין חולק כי התביעה נגד רולידר טרם התיישנה.

20.
משלא התיישנה התביעה נגד רולידר, הרי גם לא התיישנה עילת התביעה נגד הפניקס, המבטחת.

21.
אשר על כן דין טענת ההתיישנות להידחות.

השתק פלוגתא.
22.
הפניקס טוענת כי אין להחיל נגדה את הדוקטרינה של השתק פלוגתא. נימוקה העיקרי נעוץ בטענה כי היא לא היתה צד לתביעה בחיפה, שם נקבע כי התאונה נשוא התביעה איננה תאונת דרכים.

עוד מוסיפה הפניקס וטוענת כי גם בהליך הנוכחי ובעת שניתנה החלטת כב' השופטת סלע, לא היתה צד להליך.

23.
כעת, משצורפה כנתבעת, טוענת חב' הפניקס כי אין היא כבולה להחלטות שנתקבלו מבלי שהיתה צד להן ומבלי שנשמעו טענותיה.

24.
לעומת הפניקס, טוען התובע, כי השאלה אם התאונה נשוא התביעה כאן נחשבת תאונת דרכים, אם לאו, הוכרעה כבר בהתדיינויות קודמות. לטענתו, הפניקס היא בגדר חליפתה של רולידר – והיא מושתקת כמוה לגבי השאלה אם מדובר בתאונת דרכים, אם לאו.

25.
כידוע, אחד המבחנים לקיומו של השתק פלוגתא הוא אם היה לבעל הדין יומו בביהמ"ש, ולענין זה טוען התובע כי רולידר יוצגה עוד בתחילת ההליך הנוכחי ע"י עו"ד שמונה לה מטעם הפניקס, והוא אשר טען את טענותיו המקדמיות בהליך שנתקיים בפני
כב' השופטת סלע. על כן היה לפניקס יומה בבית משפט, והיא מושתקת בהשתק פלוגתא.




26.
השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות קודמות, והוא חל אם מתקיימים ארבעה תנאים:

א.
הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים;

ב.
קויים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בביהמ"ש ביחס לאותה פלוגתא;

ג.
ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של ביהמ"ש באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה;

ד.
ההכרעה היתה חיונית לצורך פסה"ד שניתן בתובענה הראשונה.

27.
במקרה שלפניי, אין חולק שמתקיימים שלושה מבין ארבעת התנאים המנויים, והמחלוקת היא האם מתקיים התנאי השני שפורט לעיל, היינו זהות בין הצדדים. כמו כן, נשאלת השאלה – האם בנסיבות דנן ניתן לומר כי לחב' הפניקס היה "יומה" בבית המשפט?

28.
אין חולק כי הפניקס עצמה אכן לא היתה צד להתדיינויות קודמות שבין הצדדים. עם זאת:

"...יש ובעל דין בתביעה השניה לא השתתף בדיון הראשון באותו תפקיד, או שלא השתתף בו כלל, ולמרות זאת מן הצדק הוא להשתיקו".
(ראה ע"א 718/75 שרה עמירם נ' סקורניק, פד"י ל"א (1) 29).




עוד נאמר בפרשת חלמיש (ראה ע"א 130/20 דוד ביטון נ' חלמיש, פד"י ל"ו (2) עמ' 706) כך:

"...יכול וטענת השתק פלוגתא תעלה לא רק בין אותם בעלי דין אלא בין בעלי דין וחליפיהם והוא הדין לגבי שולחם".

29.
בע"א 165/75 רשות הפיתוח ואח' נ' עלי חליל עזאם ואח', פד"י ל"א (1) בעמ' 258, נקבע כי הדין הוא שגם מי שלא היה צד בדיון קודם יכול להיות מושתק אם למעשה אותו אדם או גוף הינו, בין השאר, בעל זיקת ענין לדיון הקודם.


אין ספק כי בנסיבות הענין שלפניי, הפניקס, מכח היותה המבטחת של רולידר, היתה בעלת ענין בדיון שהתקיים בפני
כב' השופטת סלע, ואשר בו נקבע כי החלטתו של כב' השופט גלובינסקי מהווה מעשה בית דין וכי התאונה נשוא התביעה כאן איננה תאונת דרכים.

30.
בפרשת סקורניק, נקבע כי:

"אדם שאינו בעל דין, אך הוא שולט בניהולה של תביעה, קשור בפלוגתאות שנפסקו שם כאילו היה בעל דין, אם יש לו ענין כספי או רכושי בהכרעת שאלה של עובדה או של חוק ביחס לאותו נושא או לאותה עיסקה". (ההדגשה שלי – ה.א.).

מכאן, שגם מי שלא היה צד בדיון הקודם, יכול להיות מושתק על ידי קביעה שנעשתה בו, אם למעשה היתה לו שליטה על הדיון הקודם.

31.
הפניקס היא אשר מינתה לרולידר עורך דין על מנת שייצג אותה בהליך הנוכחי, והיה לה אינטרס ישיר בתוצאות הדיון הזה, מאחר שמתן פס"ד נגד רולידר משמעותו חיובה של הפניקס בסכום שנפסק, וזאת מכח חוזה הביטוח ביניהם.

32.
למרות חוסר הזהות בין בעלי הדין, קיימת לכן זהות אחרת מבחינה משפטית, שדי בה כדי לקבוע כי גם לגבי הפניקס חלים דיני ההשתק.

33.
אני סבורה כי זהו המקרה הקלאסי של יחסי קירבה עם בעל דין כ"מי שבא מכוחו בדרך אחרת" (ולענין זה ראה ע"א 8/83 ד' גורדון ואח' נ' כפר מונאש – מושב עובדים ואח', פד"י ל"ה (4) 797), במיוחד לאור העובדה שלאורך כל ההליך שקדם לצירופה של חב' הפניקס כנתבעת נוספת, היתה לה שליטה מלאה על דרך התנהלות ההליך.

34.
כל חבותה של הפניקס תלויה בחבותה של רולידר, ולענין זה יש לראות את הפניקס כחליפתה של רולידר וכמי שבאה מכוחה לכל דבר וענין.

35.
משהוכרעה כלפי רולידר השאלה אם מדובר בתאונת דרכים – ממילא יש בהכרעה גם כדי לחייב את הפניקס. זו גם הסיבה לכך שהפניקס העמידה מטעמה עורכי דין לייצג את רולידר וניסתה, באמצעותם, להפוך את הקביעה לפיה התאונה אינה תאונת דרכים.

36.
משכך, במסגרת ההליך השיפוטי שקדם להחלטת כב' השופטת סלע, היתה לפניקס הזדמנות מלאה והוגנת לפרוס טיעוניה – וכך גם עשתה, וזאת למרות שלא היתה צד פורמלי להליך.

37.
משנדחתה טענה זו בהחלטת כב' השופטת סלע – מושתקות הן רולידר והן הפניקס מלטעון אחרת.

38.
לפניקס היה אינטרס ישיר בתוצאות הדיון שהתנהל בפני
כב' השופטת סלע, שכן היא ידעה בוודאות כי מתן

פסק דין
כנגד רולידר, משמעותו חיובה בסכום הפסוק מכח הסכם הביטוח שבינה ובין רולידר.

בשל כך היתה הפניקס מעורבת בהליך שסופו בהחלטת כב' השופטת סלע, ובפועל היא ששלטה בניהולו.

39.
משנקבע בתובענה כאן כי התאונה אינה תאונת דרכים, מנועה הפניקס מלהעלות שוב שאלה זו לדיון.


תוצאה זו מתיישבת גם עם המדיניות והאינטרס הציבורי, למנוע מצב בו יתנו שני בתי משפט, פסיקות הפוכות באותן פלוגתאות ובנוגע לאותה מערכת עובדתית.

והשווה: ע"א 450/82 מד"י נ' חירם.

40.
לפיכך, אני דוחה את טענת הפניקס וקובעת, שוב, כי אין לראות בתאונה נשוא התביעה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

41.
הפניקס תשא בהוצאות התובע בגין בקשה זו, וזאת בסכום של 5,000 ₪ ומע"מ, וללא קשר לתוצאות התובענה העיקרית.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.


ניתנה היום י"א בסיון, תשס"ג (11 ביוני 2003) בהעדר.



הדסה אסיף
, שופטת

ב.ב.






א בית משפט שלום 4530/97 חמדאן מחמוד חאטר נ' דן רולידר בע"מ,הפניקס הישראלי חב' לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 11/06/2003)