פסקי דין על משה ארגוב | פסקי דין על רשם האגודות השיתופיות

217/02 עמנ     09/09/2002




עמנ 217/02 משה ארגוב נ' רשם האגודות השיתופיות




1
בתי המשפט
עמנ000217/02
בית משפט מחוזי ירושלים
20/11/02
תאריך:
כב' השופט מ' גל

לפני:
1. משה ארגוב

2. יצחק בן שלח פסקל
המערערים
בעניין:

- נ ג ד -
1. רשם האגודות השיתופיות

2. קו-אופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ
3. קו-אופ זבולון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ
4. תקווה אדרי ועוד 37 בעלי מניות
המשיבים

עו"ד א' לויט

בשם המערערים:
עו"ד א' קוטב

עו"ד ד' גושן
עו"ד ה' כספי
בשם המשיב 1:
בשם המשיבות 3-2:
בשם המשיבים 4:
פ ס ק - ד י ן
1. זהו ערעור מינהלי, לפי סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס2000-, על החלטת רשם האגודות השיתופיות
, המשיב מס' 1 (להלן: "הרשם"), אשר ניתנה ביום 21.7.02 בתיקים 389/517/02 ו389/518/02-. בהחלטה האמורה דחה הרשם את בקשת המערערים מיום 7.7.02, לפסול עצמו מלהכריע בשאלת הסיווג של האגודות, הן המשיבות 2 ו3- (להלן: "האגודות"). כמו-כן החליט לשנות את סיווג האגודות הנ"ל מאגודה צרכנית לאגודה למתן שירותים.

2. שלוש בקשות הגישו המערערים ביום 17.2.00 אל הרשם: האחת, סיווג מחדש של אגודת קו-אופ צפון (המשיבה מס' 2), בהתאם לסעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות, 1933, ותקנות האגודות השיתופיות (סוגי אגודות), תשנ"ו1995-; השנייה, מינוי חוקר לאגודה זו לפי סעיף 43 לפקודה הנ"ל; והשלישית, מינוי וועד ממונה לאגודה, בהתאם לתקנה 29 לתקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה), תשל"ה1975-. קודם לכן, בשלהי שנת 99', הגישו המערערים תובענה ייצוגית אל בית המשפט המחוזי בחיפה, שמטרתה הייתה לקבוע ערך ריאלי של פדיון מניות החברים באגודה, לעומת תשלומן על-פי ערכן הנומינלי. לאחר מכן הוגשו תובענות דומות גם על-ידי בעלי מניות נוספים.

3. כרקע לעניין האגודות, שבשנת 88' נערך ביניהן הסכם מיזוג, יש לציין מחלוקת קודמת לגבי אגודה אחרת בשם קו-אופ הריבוע הכחול. שם הוגשה עתירה ייצוגית על-ידי בא-כוח המערערים דנן (בהיותו בעל מניה), כדי לקבוע תשלום שווי ריאלי של המניות לבעליהן, שכן בהעדר כל פעילות צרכנית איבדה האגודה את אופייה הצרכני. לבסוף, הסוגייה נפתרה בהחלטת הרשם לשנות את סיווג האגודה דשם, מאגודה צרכנית לאגודה למתן שירותים. בהתאם לתקנה 11 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג1973-, ניתן באגודה למתן שירותים לפדות את המניות בערך ריאלי, מה שאין כן באגודה צרכנית, זולת לפי צו מיוחד של הרשם. בהליכים שהתנהלו בנושא בבית המשפט העליון (בג"ץ 8047/98 לויט נ' שר העבודה והרווחה, דינים עליון, כרך סא, 110), לא היה כדי לשנות את המצב האמור, שכן בהחלטת הרשם ניתן מענה לסוגיות שהועלו בהליך הייצוגי. בכך הושג פתרון הולם וצודק לכל בעלי המניות.

4. גם בהחלטת הרשם בענייננו, לסווג את האגודות הנ"ל כאגודות למתן שירותים ולא כאגודות צרכניות, היה למעשה כדי לייתר את הצורך בתובענות הייצוגיות שהוגשו כאמור אל בית המשפט. מעצם שינוי הסיווג חלה זכות לבעלי המניות לפדותן בערכן הריאלי. ואכן, לאחר החלטת הרשם דנן החליט בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י' דר), שלא לאשר את התובענות לפניו כייצוגיות. עם זאת, במסגרת התובענה האישית הוא ראה למנות כונס נכסים למשיבה מס' 2, כדי שניתן יהיה לממש את נכסיה (ת"א (חי') 1472/99 ארגוב נ' קו-אופ צפון אגודה צרכנית שיתופית בע"מ, טרם פורסם. יוטעם, כי המחלוקת בין הצדדים דנן - האם המדובר במינוי של כונס נכסים קבוע או זמני בלבד - אינה רלוונטית לעניינים הצריכים לערעור דנן). לנגד בית המשפט עמדה החלטת הרשם נושא הערעור שלפני, בכל הנוגע לשינוי סיווג האגודות. בנסיבות אלו, מכיוון שהמדובר בהחלטה שתוצאתה היא גם תשלום ערך ריאלי של המניות, יצא בית המשפט מתוך הנחה ברורה כי אלה הם פני הדברים לאשורם. כדבריו שם: "החלטת הרשם מעניקה גושפנקה רשמית לקביעה המאפשרת פדיון המניות בערכן המלא" (סעיף 5.4 להחלטה). בהמשך לכך קבע כב' השופט דר: "אין עוד מחלוקת בדבר זכותם של בעלי המניות לקבל את ערך מניותיהם בשווי הריאלי. השווי הריאלי הוא החלק היחסי לגבי כל מניה מן השווי הכולל של נכסי הנתבע, העומדים למכירה ולמימוש ואשר ימכרו וימומשו בהמשך עד למימוש כל נכסי הנתבע" (שם, סעיף 6.2). לפיכך לא נמצאה הצדקה להכיר בתובענה כהליך ייצוגי. בהחלטת בית המשפט בולטת אפוא הזיקה ההדוקה להחלטת הרשם, נושא ערעור זה. עם זאת, ניתן שם כאמור צו לכינוס נכסים, על-מנת שהליכי המימוש לא יהיו נתונים בידי ראשי האגודה בלבד וגם לבעלי המניות יהיה מעמד בנושא.

5. בערעור הנוכחי מעלים המערערים טענות אישיות כלפי התנהגות הרשם, וכפועל יוצא מכך גם כלפי החלטתו לשינוי הסיווג, אף אם אין להם טענה לעצם השינוי (סעיף 13 לכתב הערעור), שהרי יש בו אך להיטיב עם בעלי המניות. ערעורם בנושא זה מתמקד אפוא בכך, שמקור ההחלטה הוא בעוולה ולכן היא אינה יכולה לקבל תוקף, באשר "המטרה אינה יכולה לקדש את האמצעים הבלתי חוקיים" (סעיף 12 לכתב תשובת המערערים). מטבע הדברים הם מבקשים, כי ההכרעה בנושא ערכן הריאלי של המניות תיקבע במסגרת הליך בבית המשפט, אם על-פי התובענה הייצוגית הנ"ל ואם על-פי תובענה ייצוגית אחרת. בנסיבות אלו, אין הם מוכנים לקבל את החלטת הרשם למרות שבפועל היא מובילה לאותה התוצאה. ואכן, הרושם הברור והבולט שקיבלתי הנו, כי עיקר המחלוקת בין הצדדים סבה בשאלת ההחזקה במושכות ההליכים, כאשר המערערים חפצים שהנושא יהיה נתון לשליטתם, על כל הנובע והמשתמע מכך. זאת לדעת: האגודות מונות למעלה מ35,000- חברים (ער20/), כאשר שני המערערים דנן מעונינים לקבל לידיהם את משימת הטיפול עבור כולם, אף שאותה תוצאה מושגת גם מכוח החלטת הרשם, מבלי שבעלי המניות יידרשו לשאת בכל העלויות הכרוכות בכך. ודוק: 38 בעלי מניות אחרים (המשיבים 4), שאף הם נקטו בשעתו בהליכי תובענה ייצוגית, מסכימים לאימוץ החלטת הרשם וטענו כנגד עמדת המערערים.

6. על רקע זה נעמוד על טענות המערערים כלפי הרשם, בכל הנוגע לפסילתו מלדון בענייני האגודות בכלל ובשאלת הסיווג בפרט, ככל שיש בהן כדי להשפיע גם על המערערים. נושאים אחדים עמדו בבסיס בקשת הפסילה אשר הוגשה אל הרשם: לטענת בא-כוחם המלומד של המערערים, נהג הרשם בחוסר שוויון בין הצדדים, תוך שהתייחס באופן שונה לבקשותיהם לעומת בקשת האגודות. בכך מבקשים המערערים לטעון, כי דעתו לגבי שינוי הסיווג של האגודה התגבשה למעשה כבר מלכתחילה. בהמשך לכך הם טוענים כי נפגעו עקרונות הצדק הטבעי: הן בשל החשש מפני משוא פנים והן מכיוון שלא ניתנה להם זכות הולמת לעיין במסמכים השונים, בטרם יכלו לממש את זכותם להתנגד לסיווג האגודות כאגודות למתן שירותים. להוכחת טענותיהם האמורות התבססו המערערים גם על מפגש שהתקיים בין הרשם ונציגי משרדו לבין האגודות ומיצגיהן, שבמסגרתו סוכם לטענתם לשנות את סיווג האגודות תוך קיפוח זכויותיהם. טענת הקיפוח מתייחסת לפגיעה בזכויותיהם הדיוניות להשמיע את טענותיהם כראוי; לחוסר הנייטרליות של הרשם כלפיהם; ולפגיעה בזכויותיהם הממשיות, כפי שהן היו אמורות לבוא לידי ביטוי בתובענה הייצוגית.

המערערים טוענים כאמור, כי הרשם נהג איפה ואיפה בין בקשתם לשינוי הסיווג לבין בקשת האגודות. משהוגשה בקשתם לסיווג מחדש של קו-אופ צפון (ביום 17.2.00), נשלחה זו לתגובת באי-כוח האגודות. לאחר מכן, ביום 2.7.00, החליט הרשם כי הבקשה האמורה לסיווג האגודה תידון רק לאחר השלמת עדכון פנקס החברים. ואכן, קודם לכן - כבר בחודש ינואר 2000 (זמן קצר לאחר הגשת התובענה הייצוגית) - פנו האגודות אל הרשם על-מנת שיורה על עדכון פנקס חבריהן. בעקבות זאת מונו שני חוקרים. בנסיבות אלו סבר אז הרשם, כי לא יהיה נכון לדון בשאלת הסיווג בטרם יושלם העדכון של פנקס החברים. רק לאחר מכן הוגשה בקשת המערערים לסיווג מחדש של קו-אופ צפון, ובה התבקש הרשם לקבוע כי אין היא עוד אגודה צרכנית, אלא המדובר ב"תאגיד אחזקות" (סעיף 9(א)(4) למכתבו של עו"ד לויט מיום 17.2.00, המסומן ער12/). לאחר ההחלטה האמורה פנה בא-כוח המערערים בבקשה נוספת אל הרשם, כאשר הפעם עתר בשם מרשיו לבטל כליל את סיווג האגודה. רק לחלופין ביקש לסווגה כתאגיד אחזקות (סעיף 31 למכתב מיום 17.8.00, המסומן ער17/).

יוטעם כבר עתה: לבקשות האמורות, כמות שהן, לא יכול היה הרשם להיזקק אף לו רצה לעשות כן, שכן "אגודת אחזקות" אינה מוכרת בתקנות האגודות השיתופיות (סיווגי אגודות) הנ"ל, ואילו ביטול הסיווג לחלוטין פירושו, שאין המדובר עוד באגודה שיתופית. כזאת אין בידי הרשם להחליט, זולת על דרך של פירוק האגודה (ועתירה לכך לא עמדה לפניו), או על דרך רישום האגודה כחברה, בהתאם לסעיף 345 לחוק החברות, תשנ"ט1999-. רישום אגודה שיתופית כחברה אינו נושא הנתון לסמכותו של הרשם, שכן האגודה צריכה לבקש זאת, הגם שלשם כך נדרש אישורו לתכנית הארגון מחדש. פשיטא, שבקשות המערערים כפי שהובאו לפני הרשם נדונו למעשה לכישלון מראש. אף-על-פי-כן, הלה לא נתן החלטה פורמלית בעניין והורה להמתין עם כל הבקשות השונות, עד להשלמת עדכון פנקס החברים.

7. ביום 5.12.01 הגישו האגודות אל הרשם בקשה, לשנות את סיווגן מאגודה צרכנית לאגודת למתן שירותים (לפי סמכותו בסעיף 7 לפקודת האגודות השיתופיות). הבקשה נומקה בכך, שאגודת קו-אופ הצפון מכרה בסמוך לפני כן את אחזקותיה באגודה אחרת, תמורת סכום של 38 מיליון דולר. בכך חדלה היא למלא אחר המטרה של אגודה צרכנית לשמה נוסדה, בכדי להוזיל את עלויות הצריכה עבור חבריה. לפיכך פורט בבקשה, כי "כחלק מן המטרה של פדיון מניות החברים בערכן הריאלי, מבקשת האגודה לשנות את סיווגה לאגודה שיתופית לשירותים" (סעיף 2 בער25/). הבקשה הנ"ל התייחסה כאמור גם לקו-אופ זבולון, היא המשיבה מס' 3. ואכן, שינוי הסיווג מחייב מימוש נכסים כדי שיהא בידי האגודה לעמוד בתשלום המלא לבעלי המניות. כאן הוקדם מימוש הנכסים של האגודה, ללא קשר להחלטת הסיווג, אולם בכך הוכשרה הדרך לאפשר את השינוי המבורך. זו הייתה המטרה בביצוע העסקה. בשלב זה הגיע עדכון פנקס החברים אל שלבי הסיום (התהליך הושלם סופית כ3- חודשים לאחר מכן, בהחלטת הרשם מיום 3.3.02). בנסיבות אלו סבר הרשם כי בשלה השעה למנות חוקר לבחינת שינוי הסיווג, על-כן מינה סגנו את רואה החשבון א' עצמון כחוקר לשתי האגודות (ער26/ ו-ער27/). מינוי החוקר התייחס רק לבקשת האגודות לשינוי סיווגן מאגודה צרכנית לאגודה למתן שירותים.

החוקר החל בתפקידו ואף נפגש עם בא-כוח המערערים, אשר שטח לפניו את טענותיו ופירט את עמדתו. בסופו של דבר הוגש על-ידו, ביום 19.6.02, הדו"ח המשותף לשתי האגודות (ער33/). בשוליו פורטה ההמלצה הבאה: "הח"מ ממליץ בפני
הרשם להיענות לבקשות האגודות קו-אופ צפון וקו-אופ זבולון ולשנות את סיווגן מאגודות צרכניות לאגודות לשירותים וזאת לאור המצב העובדתי כי האגודה קו-אופ צפון בפועל, מעניקה שירותי ניהול כספים ושירות ניהול במשביר לצרכן עבור החברים ובעלי הזכויות בה...". לפי הרשום שם, בהמלצה יש כדי ליתן מענה ראוי לטובת חברי האגודות, לאמור - לזכותם בערך הריאלי של שווי המניות בעת פדיונן.

לאחר הגשת הדו"ח ביקש הרשם את תגובת הנוגעים בדבר, לרבות את תגובת בא-כוח המערערים. דא-עקא, חלף תגובה דרש האחרון לקבל לעיונו את כל המסמכים שעמדו לנגד עיני החוקר, בטרם גיבש את המלצתו האמורה. בקשה זו נדחתה על-ידי הרשם בהיותה כללית וגורפת מדי, באשר לדעתו המדובר במסמכים שאין לבעל המניות זכות לעיין בהם. לאחר הגשת דו"ח החוקר הוגשה כאמור הבקשה לפסילת הרשם, שהיא למעשה הנושא המרכזי בערעור דנן.
8. לטענת המערערים, ההליך לפני הרשם נועד למעשה לסכל את הליכי התובענה הייצוגית, מתוך שיקולים זרים ופסולים, כאשר לעניין זה חָבַר הרשם אל האגודות ולא נקט במידת האובייקטיביות הנדרשת ממי שאמור להכריע בין הצדדים בפלוגתא זו. לעיל הובהר שתימוכין לטענה האמורה מצאו המערערים בפגישה שהתקיימה בין הרשם ואנשי משרדו לבין נציגי האגודות, אשר כונתה על-ידי בא-כוח המערערים "פגישה סודית" או "דיון חסוי".

במה דברים אמורים? רשם האגודות השיתופיות
ממלא תפקידים רבים ומגוונים בפיקוח על אגודות שיתופיות. תקצר כאן היריעה מלפרט את כל סמכויותיו (באופן כללי ראו על-כך בחיבורה של פרופ' ס' אוטולנגי אגודות שיתופיות דין ונוהל (כרך א', תשנ"ה) 129-113). בקווי מתאר כלליים מתמצה תפקידו בפיקוח מינהלי על רישום, סיווג וניהול אגודות שיתופיות ובידיו הכלים הסטטוטוריים לקיים בדיקות וחקירות אודות הרישומים בפנקסי האגודות, או דרך תפקודן בפועל. הוא גם מוסמך לקבל החלטה על פירוקה של אגודה. בנוסף לכך מוקנות לו סמכויות רבות לאישור פעולות שונות הנוגעות לאגודות שיתופיות, ובידו אף סמכות לשמש כבורר במקרה של סכסוך (סעיף 52 לפקודה).

העובדה שלרשם האגודות מוקנות סמכויות מעין שיפוטיות, אינה מלמדת על-כך שכל החלטותיו נמנות על סוג פעילות זה. נראה שגם המערערים לא טענו כך. בדומה לראש ההוצאה לפועל, הממלא באחת תפקיד מינהלי ומעין שיפוטי - אף אם במסגרת חוק ההוצאה לפועל מוקנות לו סמכויות שיפוטיות אחדות (סעיפים 19(ג), 25(ב), 48(ב) ו58-(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-. ראו: ד' בר אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהד' רביעית, 1999), עמ' 23 ו25-) - כך גם רשם האגודות השיתופיות
, שעיקר תפקידו מתמצה בהחלטות ובפיקוח מינהליים. עם זאת, בסמכותו גם הכרעות מעין שיפוטיות. על כך נאמר בפרשיה אחת, לגבי סמכותו לתקן פנקס חברים באגודה שיתופית: "סמכותו זו של הרשם דומה לסמכותו של בית-משפט להחליט החלטות בנושאים אלה ואחרים, והרשם - כמוהו כבית משפט - יפעל דרך-כלל על-פי בקשות שתופנינה אליו מפיהם של בעלי-עניין" (בג"ץ 6627/98 נוימן נ' רשם האגודות השיתופיות
, פ"ד נד(5) 299, 307 מול ו'-ז').

ואכן, בשבתו לברור מחלוקת בין שני צדדים (lis), כפוף הרשם לכל המגבלות המינהליות החלות על רשויות מעין שיפוטיות. בעיקרם של דברים הוא כבול לכללי ההגינות והצדק הטבעי, החלים על הליך מסוג זה: "לפני... בעל תפקיד מעין-שיפוטי, מוצבות דרישות נורמטיביות של אובייקטיביות, אי-משוא פנים, תום-לב ויושר" (רע"א 6999/96 מכשירנות חדרה בע"מ נ' רויכמן, פ"ד נב(2) 752, 758 מול ו'-ז'). עם זאת, ההליך לפניו איננו הליך שיפוטי טהור וכללי המשפט האדוורסרי אינם חלים בו. ודוק: כאשר עולה מחלוקת בשאלת סיווגה של אגודה, אין הרשם נזקק לראיות הצדדים אלא הוא ממנה חוקר, אשר תפקידו לאסוף את הנתונים העובדתיים שיונחו לפניו לשם ההכרעה במחלוקת. אף אם עדיין שומה עליו לאפשר לצדדים לטעון את טענותיהם, אין המדובר בהליך שיפוטי רגיל. גם הביקורת בהליך דנן על החלטת הרשם אינה ערעורית אלא מינהלית, לפי כללי הביקורת החלים על רשויות המינהל (סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים).

ואכן, הערעור לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים מכוון לביקורת מינהלית על החלטה מעין שיפוטית, להבדיל מביקורת על החלטה מינהלית טהורה ומנגד לכך, להבדיל מביקורת ערעורית על הכרעות שיפוטיות ממש. כך נקבע גם בעבר, למשל, בערעורים על החלטות מעין שיפוטיות של ועדות המוניות (ע"א 199/88 מ"י נ' מיכאלי, פ"ד מב(4) 215, 218 מול ד'-ה'; ע"א 316/88 שרר נ' ועדת המוניות, פ"ד מד(2) 420, 424 מול ג'-ד'). ככלל, מגמת ההתערבות של ערכאת הערעור המינהלי נוטה לצמצום, בהיות הרשות המינהלית פועלת על-פי שיקול דעתה, אולם, זאת כל עוד שיקול הדעת הופעל במסגרת מתחם הסבירות (ע"א 311/88 נסים נ' ועדת המוניות, דינים עליון, כרך טז, 358). הווי-אומר: בית המשפט שלערעור יתערב במסקנות משפטיות שגויות של הוועדה ולא בקביעת ממצאיה, זאת לאור שיקול הדעת הרחב המסור לה. לפיכך, ההתערבות תהייה רק עת "מתגלה משגה משמעותי הלובש, למשל, לבוש של התעלמות מעובדה מהותית או של טעות בהבנת עניין מהותי או בהסקת המסקנה העובדתית ממנו" (שם, שם). זו הייתה גם גישת בית המשפט הגבוה לצדק בביקורת על החלטות הרשם (בג"ץ 3815/92 פיין נ' רשם האגודות השיתופיות
, פ"ד מז(2) 424, 427 מול ד'-ז', אף ששם נדונה סמכותו השיפוטית של הרשם כערכאת ערעור על בורר).

9. ומכאן לענייננו: במסגרת תפקידיו לפיקוח ולביקורת, נוהג הרשם לבקר מעת לעת באגודות השונות. אגודת הצפון השלימה עסקה גדולה מאד למכירת נכסיה. בנסיבות אלו נראה היה לו מוצדק לקיים ביקורת ופיקוח במשרדיה. לפיכך הוצאה ביום 26.11.01 על-ידי סגן הרשם הודעה על קיומו של הביקור באגודה (ער22/), שיתקיים ביום 3.12.01. בין היתר פורט שם, כי יועלה לדיון נושא "שינוי סיווג האגודה". על-כך באה טרוניה מרכזית מצד המערערים, שבשעה שבקשתם לשינוי סיווג האגודה תלויה ועומדת, בא הרשם - מי שאמור להחליט בנושא זה - לבקר במשרדי האגודה ולהעלות, שלא בנוכחות המערערים ובא-כוחם, את נושא הסיווג. תימוכין לאמור מוצאים המערערים גם בפרוטוקול סיכום הביקורת של הרשם, מסמך שנכתב מטעם האגודות (ער23/) והוגש על-ידם אל בית המשפט, במסגרת הדיון בתובענה הייצוגית. בסעיף 4 לפרוטוקול האמור נרשם: "סוכם שהאגודה תפנה לרשם בבקשה לשנות את הסיווג מאגודה צרכנית לסיווג מתאים (הבקשה תתייחס לשני הקו-אופים)". אכן, ניתן היה למצוא דופי בהתנהגות זו לו באמת הייתה מתקבלת עמדת המערערים, שלפיה הרשם בא בדברים ובתכנון מוקדם עם האגודות, כדי לתאם עמן את החלטתו בדבר שינוי הסיווג. ואולם, אינני סבור כי אלה הם פני הדברים לאשורם, ובפועל ניתן להסיק מסקנה שונה לגבי מסכת אירועים זו. נבהיר זאת להלן.

האפשרות שהסיווג של האגודות ישתנה מאגודות צרכניות לאגודות למתן שירותים, לא היה אז בגדר סוד או רעיון חדשני מיוחד. כזכור, קודם לכן ננקט מהלך של שינוי הסיווג לגבי אגודת קו-אופ הריבוע הכחול. לא הייתה סיבה לסבור שפני הדברים יהיו שונים בנוגע לאגודה דנן, לאחר שזמן קצר קודם לכן מכרה אגודת קו-אופ הצפון את נכסיה העיקריים. במהלך הביקור של הרשם הועלו נושאים שונים, כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול שנערך מטעמו ואשר תעד את מהלך הביקורת ביום 3.12.01 (פרוטוקול זה הוגש על-ידי באת-כוח המשיב מס' 1, כחלק מכתב התשובה). אכן, במהלך אותו מפגש ביקורת הועלה נושא סיווג האגודה, כאשר הדוברים הבהירו כי אין המדובר עוד באגודה צרכנית. על-כן סוכמה פגישת הביקורת בכך שתוגש בקשה. אין זו החלטה בתוצאות הבקשה, אלא התווית דרך לקראת הדיון בה. עורך הדין לויט ניסה בטענותיו לפני להראות שיבושים ברישומו של פרוטוקול זה, אולם לא אוכל לשעות לטענותיו אלו, המחייבות עיגון ראייתי מבוסס יותר. בנסיבות אלו ניתן גם להבין את הרשום בפרוטוקול שנערך מטעם האגודות, לפיו סוכם רק כי תוגש בקשה לשינוי סיווג האגודות. מנגד לכך לא הוסכם על שינוי הסיווג לגופו, שהרי הדבר מחייב הליכים נוספים: הן בנוגע למינוי חוקר והן לגבי שמיעת טענות של נוגעים אחרים בדבר, כולל בעלי המניות עצמם.

בהחלטתו מתייחס הרשם ארוכות לנושא הנ"ל ומבהיר את עמדתו, כי בפועל לא התקיים דיון בשאלת הסיווג והנושא הועלה אך כבקשה מצד האגודות. לא מצאתי טעמים לפקפק בנכונות עמדה זו, על-כן נשמט למעשה בסיס מרכזי בטענות המערערים על דעה מגובשת מראש ועוד כיוצאות באלה טענות אחרות, הנוגעות לדרכי פעולתו של רשם האגודות. אין בידי גם לקבל את הטענה, לפיה הרשם נהג איפה ואיפה בהתייחסות שונה לבקשות שינוי הסיווג מטעם המערערים, לעומת הבקשה מטעם האגודות. לעיל כבר הובהר, כי הבקשה מטעם המערערים נדונה מלכתחילה לכישלון, באשר היא לא התבססה על חלופות אפשריות לפי הפקודה או לפי התקנות בדבר סיווגי האגודות; כל שכן כאשר אז נושא עדכון פנקס החברים היה עוד בתחילתו.

בנסיבות האמורות אין מתקיים בענייננו תנאי ה"חשש הסביר" למשוא פנים, המצדיק פסילה של בעל הסמכות המעין שיפוטית (כל שכן "אפשרות ממשית", לפי המבחן המקל יותר עם פקיד הציבור: ע"א 2444/98 טרבלסי נ' ראש המועצה המקומית נתיבות, פ"ד נב(3) 849, 854 מול ג'-ד'; וכן: h.w.r wade administrative law (oxford, 6th ed., 1988) 483-486). זאת ועוד, החלטת הרשם מיום 2.7.00 להמתין עם בקשות המערערים עד להשלמת העדכון האמור, לא הועמדה על-ידי המערערים לביקורת, שכן הם לא ביקשו לערער עליה או לתקוף אותה בכל דרך אחרת.

10. עוד נטען, כי זכויות המערערים קופחו בכך שלא אפשרו לבא-כוחם להתנגד כראוי לדו"ח החוקר, באשר לא הועמדו לעיונו כל המסמכים שהתבקשו. ואכן, זכות הטיעון קשורה גם לזכותו של צד לקבל לעיונו מסמכים הרלוונטיים להתנגדות. זהו פן של חובת ההגינות המינהלית (with fairness) עובר להכרעה בעניינו של האזרח (בג"ץ 549/75 חברת סרטי נח בע"מ נ' המועצה לבקורת סרטי קולנוע, פ"ד ל(1) 757, 767 מול א'-ב'). ואולם, אין פירושם של דברים שכדי להתנגד להחלטה מינהלית או להחלטה מעין שיפוטית, רשאי צד לקבל כל מסמך כאוות נפשו. לעניין זה קבע הרשם בהחלטתו, כי המסמכים שהתבקשו הם בעיקרם בלתי רלוונטיים לנושא ההתנגדות. במסירתם עלולות להיפגע זכויות של צדדים שלישיים ואין המדובר אלא במסע של "דיג ראיות" לצרכים אחרים. נימוקיו בנושא משכנעים ולא מצאתי טעמים שלא לקבל עמדתו זו. ואכן, גם בערעור דנן לא נשמעו טעמים להצדיק עיון במסמכים קונקרטיים, כשם שלא הועלו טעמים טובים ובכלל כנגד גופה של ההחלטה לשנות את הסיווג, שאין בה אלא רק להיטיב עם כל בעלי המניות, ואולי אף לחסוך הוצאות ניכרות הכרוכות בהליכים אחרים. מכאן, שלא הוכח כי קופחה זכות ממשית של המערערים, בין אם להשמיע את טענותיהם ובין אם לגופה של החלטה (השוו: בג"ץ 656/80 אבו רומי נ' שר הבריאות, פ"ד לה(3) 185, 189-188).

11. הוסיף וטען עו"ד לויט, כי הרשם הזדרז שלא כראוי להכריע בהחלטה מאוחדת אחת, הן בשאלת הפסילה העצמית והן בשאלת הסיווג, ולא נזקק לשתי החלטות נפרדות בנושא: ראשית, ההכרעה בבקשה לפסול את עצמו ורק לאחר מכן, הכרעה בעניין לגופו. אכן, בבית-משפט נוהג כלל לפיו בלא טעמים מיוחדים הוא אינו נזקק לדיון לגופם של דברים, כאשר מועלית כלפיו בקשה לפסילה (סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד1984-; ותקנה 471ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-), אולם בעוד ששם מדובר בערעור מיידי על ההחלטה, לא כן הם פני הדברים בנוגע לרשויות המינהל ולהחלטות מעין שיפוטיות. מכל מקום, משלא נמצאה עילה לפסילת הרשם מלדון בעניין, ממילא אין כבר רלוונטיות לשאלת ההפרדה בין ההחלטות השונות.

12. לאור כל האמור, לא מצאתי טעמים המצדיקים התערבות בהחלטת הרשם שלא לפסול את עצמו מלדון בנושא סיווג האגודות. בהמשך לכך, אין פגם בהכרעתו להורות על שינוי הסיווג של האגודות, מאגודות צרכניות לאגודות למתן שירותים.

הערעור נדחה. המערערים יישאו בהוצאות המשיבים וכן בשכ"ט כל אחד מעורכי דינם, סך של 4,000 ש"ח בצירוף מע"מ (משיבות 2 ו3- ייחשבו לעניין האמור כבעל דין אחד; כך גם כל המשיבים הרשומים כ"משיב מס' 4").

ניתן היום, ג' בתשרי תשס"ג (9.9.02).

המזכירות תשלח אל באי-כוח הצדדים העתקים מאושרים מפסק-דין זה.
מ' גל
, שופט








עמנ בית משפט מחוזי 217/02 משה ארגוב נ' רשם האגודות השיתופיות (פורסם ב-ֽ 09/09/2002)