פסקי דין על עבדאללה עמאש | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

391/00 בל     04/04/2002




בל 391/00 עבדאללה עמאש נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:

9



בתי הדין לעבודה


בית הדין האזורי לעבודה - חיפה
בל 000391/00


בפני
:
כב' השופטת נאוה וימן
תאריך:
04/04/2002





עבדאללה עמאש


התובע


נ
ג
ד


המוסד לביטוח לאומי
הנתבע

החלטה

1.
ד"ר סלטי, המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, המציא את חוות דעתו מיום 10.2.02.

2.
ב"כ התובע הגיש בקשה להפנות מספר שאלות הבהרה למומחה.

לאחר עיון בהחלטת בית הדין, בחוות הדעת, בשאלות ההבהרה, בתגובת ב"כ הנתבע ו"בהבהרת" התובע , אני מחליטה להעביר למומחה את השאלות, כפי שינוסחו להלן.

מקובלת עלי התנגדות הנתבע לשאלות המתייחסות לאפשרות של פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, משלא הועלתה טענה כזו בכתב התביעה, הנתבע לא בדק תביעה למיקרוטראומה ולא החליט בתביעה כזו.

יחד עם זאת, אין מניעה כי התובע יגיש למוסד תביעה להכיר במחלתו כפגיעה בדרך של מיקרוטראומה, משכאמור תביעה כזאת לא נדונה בתיק זה.


אין גם מקום, במסגרת הדיון בתיק זה להפנות למומחה שאלות לגבי יכולתו לחזור לעבודתו. שאלות אלה הן בתחום סמכותה של הוועדה הרפואית אשר תדון בקביעת הנכות עקב התאונה, רק אם ולאחר שיקבע שהתובע נפגע בתאונת עבודה.

3.
המומחה מתבקש, אפוא, להשיב לשאלות הבאות:
(1)
המומחה קבע בחוות דעתו כי התובע סובל ממחלה ניוונית קשה של הסחוס הפירקי בשתי
הברכיים.
האם לדעת המומחה הפגיעה שארעה לתובע, כפי שתוארה בהחלטת בית הדין, יכולה
לגרום להחמרה של המחלה הניוונית, לשינויים בברכיים ולהחמרה של הכאבים.


(2)
המומחה ציין כי בעקבות הארוע מיום 22.1.99, נגרם לתובע "כאב זמני וחולף על רקע
החבלה".
מה הסיבה הרפואית לכאב הזמני והחולף?
האם תקופת האי כושר שציין המומחה בחוות דעתו (כדבריו: "להערכתי אינה עולה על
שבועיים") – נובעת מהחבלה.
(3)
בתעודות הרפואיות ובתעודות לנפגע בעבודה ניתנה לתובע תקופת אי כושר העולה על
שבועיים.
האם לדעת המומחה ניתן לייחס את כל תקופת האי כושר, לפי התעודות הרפואיות לנפגע
בעבודה להחמרה זמנית וחולפת של המחלה הניוונית הקשה, שנגרמה עקב החבלה?
אם לדעת המומחה תקופת האי כושר באישורים הרפואיים (ת/2 ות/3) אינה מוצדקת –
נא להסביר.
(4)
בהתחשב בכך שהתובע עבד כסבל, ללא הגבלות גופניות עד לארוע החבלה, האם נכון
לומר שהשפעת מחלתו הניוונית על החבלה שגרמה לאי כושר עבודה פחותה בהרבה, ואף
אפסית, לעומת החבלה שנגרמה בתאונה?
או שמא, כטענת הנתבע, שהשפעת הארוע על המצב שגרם לאי כושר עבודה, פחותה
בהרבה מהשפעת המחלה הניוונית.
(5)
התובע עבר לאחר התאונה ארטרוסוקופיה ניתוחית שבה נוקזה, לטענתו, כמות נוזל של
כ- 40 סמ"ק.

האם מסכים המומחה שהצורך בניתוח ארטרסוקופיה נגרם עקב החבלה?
(6)
בחוות הדעת של ד"ר ס. כרכבי אשר הומצאה לכבוד המומחה יחד עם החלטות כבוד בית
הדין מיום 07.0.1.02 נכתב בפרק הדיון ומסקנות "לאחר הנפילה כנראה נגרם נזק קשה
לסחוס המפרקי של ברך שמאל, הדבר אשר הוביל להופעת שינויים ארטרוטיים קשים
בברך השמאלית.
הרי ידוע שלאחר חבלה ופגיעה חבלתית של הסחוס המרפקי, הדבר מוביל להופעת
שינויים ארטרוטיים מוקדמים בברך וכאן זה המקרה".
האם מסקנותיו הנ"ל של ד"ר כרכבי מקובלות על כבוד המומחה? ואם לאו, מדוע?

במידה והמסקנות הנ"ל מקובלות על כבוד המומחה, ובשים לב לסוג עבודת התובע, האם
תקופות אי הכושר שניתנו לתובע בהתאם להמלצות רופאיו הינן מוצדקות בנסיבות
העניין?


4.
המומחה הרפואי מתבקש להשיב לשאלות, ככל האפשר, תוך 30 יום.

5.
שכר המומחה, ד"ר סלטי, ישולם מקופת בית הדין כמקובל.


ניתן היום כ"ב בניסן, תשס"ב (4 באפריל 2002) בהעדר הצדדים.




נאוה וימן
ש ו פ ט ת







בל בית דין אזורי לעבודה 391/00 עבדאללה עמאש נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 04/04/2002)