פסקי דין על ד"ר יעקב דגן | פסקי דין על עו"ד | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

1501/02 עבל     03/11/2005




עבל 1501/02 ד"ר יעקב דגן, עו"ד נ' המוסד לביטוח לאומי




בעניין:


בית הדין הארצי לעבודה




עבל001501/02




ד"ר יעקב דגן
, עו"ד

המערער




המוסד לביטוח לאומי

המשיב



לפני: השופט עמירם רבינוביץ
, השופט שמואל צור
,
השופטת ורדה וירט-ליבנה
,

נציג עובדים מר אבישי ספיר,
נציג מעבידים מר גד מאיר



המערער -
בעצמו
בשם המשיב -
עו"ד סאוסן קאסם



פסק דין

השופטת ורדה וירט-ליבנה

1.
המערער מנהל מספר הליכים כנגד המוסד לביטוח לאומי
והערעור שבפני
נו נסוב על אחד מאותם הליכים. המערער ביקש כי נרחיב את הכרעתנו גם בנושאים שבית הדין האזורי לא התערב בהם ולא הסכים להרחיב את חזית התביעה. המוסד לביטוח לאומי
התנגד להרחבת חזית התביעה ועל כן נדון בתביעותיו של המערער כפי שבאו לידי ביטוי בכתב התביעה ובפסק הדין של בית הדין האזורי, מושא ערעור זה (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר אלדר ומר גמליאלי; בל 1595/97).

2.
המערער בכתב התביעה ביקש את הסעדים הבאים:

א.
לחייב את המוסד לביטוח לאומי
לשלם לו סך של 2723 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק הכוללים
(835 ש"ח החזר בגין שנת 1994, 125 ש"ח קנס משנת 1995 וסך של 1763 ש"ח משנת 1996).
ב.
לתקן את המקדמות לשנת המס 1997 על פי השומה של שנת המס -
1996.

ג.
להורות למוסד להפריד את ההודעות שלו למס הכנסה בין סכומים שמוגדרים כהפרשי הצמדה וריבית, לבין סכומים שמוגדרים כהפרשי שומה.
ד.
לתקן את חישוביו המוטעים בחישובי ההפחתה לפי סעיף 345 לחוק.

בית הדין האזורי תל אביב (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר אלדר ומר גמליאל) קיבל את התביעה, בחלקה ואף חייב את המוסד לביטוח לאומי
בהוצאות בסך של 3,000 ש"ח.

3.
קביעותיו של בית הדין האזורי
א.
המערער היה החל מתאריך 1.1.94 "עובד עצמאי" שאינו עונה להגדרה. ובתקופה שבין 1.1.94 – 30.4.94 ו-1.12.94 – 31.5.97 היה המערער עצמאי ושכיר במקביל.

בחודש מאי 1994 היה המערער במעמד של עצמאי שלא עונה להגדרה וקיבל דמי אבטלה.
ב.
בית הדין האזורי דן בתביעת המערער לכל שנת מס בנפרד.

התביעה לשנת המס 1994
א.
בית הדין האזורי קיבל את טענתו של המערער כי המוסד לביטוח לאומי
גבה שלא כדין חוב ע"ס 73 ש"ח בגין שנים עברו והורה למוסד לביטוח לאומי להשיב סכום זה למערער.
ב.
כמו כן בוטל חיוב המערער בחוב עבור חודש מאי 1994 ע"ס 289 ש"ח.
ג.
פיצוי בגין הפרש החיוב בדמי ביטוח לשנת 1994 לבין הדיווח למס הכנסה על דמי הביטוח לשנה זו – בית הדין האזורי קיבל את הסבריו של המוסד לביטוח לאומי
וקבע כי המוסד לביטוח לאומי
בדין דחה את תביעה.
ד.
לגבי אופן חישוב הביטוח לשנת 1994 בית הדין האזורי קיבל את עמדת המוסד לביטוח לאומי
כי דמי הביטוח חושבו על פי שבעה חודשים מתוך אותה שנה ודחה את תביעתו זו של המערער.



התביעות לשנת המס 1995
א.
המערער טען כי המוסד לביטוח לאומי
גבה ממנו בשנת המס 1995 דמי ביטוח ביתר בסך 1923 ש"ח. בית הדין האזורי קיבל את דרך החישוב של המוסד לביטוח ובין היתר את קיזוז יתרת חוב כנגד גמלת מילואים שהמערער קיבל באותה עת. ואכן, משהסכום של 2,346 ש"ח קוזז כנגד יתרת חוב בגין שנים קודמות, אין לראות בסכום זה תשלום דמי ביטוח לאותה שנה ועל כן המוסד חייב את המערער בדין באותה שנה.
ב.
החזר קנס בגובה 125 ש"ח לאותה שנה – המוסד לביטוח לאומי
הסכים להחזיר למערער את הקנס ועל כן תביעתו זו של המערער התקבלה.
ג.
בית הדין האזורי חייב את המוסד לביטוח לאומי
ליתן הודעה מתוקנת לפיה יהא ברור לרשויות מס ההכנסה כי תוספת ההצמדה הינה תוספת הצמדה ולא הכנסה לצורך מס הכנסה.
ד.
באשר לטענות המערער כל הקשור לתגמולי המילואים – אלה לא נתבעו באותה תביעה ובית הדין האזורי לא התיר הרחבת חזית.

התביעות לשנת המס 1996
א.
בית הדין האזורי בחן את דרך חישוב דמי הביטוח באישור הראשוני והמסמך המתוקן וקיבל את דרך החישוב של המוסד לביטוח לאומי
. באשר לשינוי
הדיווח על תשלום דמי בריאות אין מקום לפצות את המערער מאחר והשינוי נעשה כדין לאחר קבלת השומה הסופית לאותה שנה.
ב.
המערער העלה טענות נוספות לגבי טעויות של המוסד לביטוח לאומי
באותה שנה ובית הדין האזורי בחן את כל הטענות ובחלקן המוסד לביטוח לאומי
הסכים להחזיר, לפנים משורת הדין, חלק מאותם הקנסות שחייב את המערער. כן חייב בית הדין את המוסד לביטוח לאומי
בתשלום פיצויי בסך 684 ש"ח בגין טעות בדיווח לרשות מס ההכנסה.


התביעות לשנת המס 1997
א.
בית הדין האזורי לא קיבל את דרך החישוב של המערער לגבי אותה שנה וקיבל את הסברי המוסד לביטוח לאומי
על כל המערכת המסועפת של חיובים וזיכויים לרבות גם בגין השנים הקודמות.
ב.
המערער חזר על טענותיו בסיכומים לגבי הטעויות בחישובי המוסד לביטוח לאומי
ובדיון שהתקיים בפני
נו התרכז בטענותיו לגבי חישוב תגמולי המילואים.

בא כוח המשיב ביקש לאמץ את מסקנות בית הדין האזורי ולגבי חישוב תגמולי מילואים הרי שזוהי הרחבת חזית והליכים בנושא זה תלויים ועומדים בית הדין האזורי.

הכרעה
4.
א.
כפי
שכבר
ציינתי
בפתח
דברי, בערעור
שבפני
נו
לא
נדון
בתביעת
המערער לעניין חישוב תגמולי המילואים, הליכים בנושא זה מתבררים בבית הדין האזורי ויוכרעו במסגרתם.
ב.
באשר לתביעות שנדונו בבית הדין האזורי – לאחר עיון בטענת באי כוח הצדדים, הנני סבורה כי בית הדין האזורי דן בכל טענותיו של המערער אשר בחלקן התקבלו והסביר היטב את מסקנותיו בכל אחד מרכיבי תביעתו.

בית הדין האזורי עשה עבודה מעמיקה והתייחס לכל אחת מן הרכיבים לפרטי פרטים.


לא מצאתי כי יש מקום להתערב במסקנותיו שמעוגנות היטב בהוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה-1995 (להלן – החוק) בדבר דרכי החישוב של דמי הביטוח, גביית חוב בגין העבר וקיזוז חובות.


כמו כן, בית הדין האזורי הסתמך על תעודת עובד הציבור, שהובאה בפני
ו ולא מצא כי המערער הצליח לסתור את האמור בה.


מקום בו סבר המוסד לביטוח לאומי
כי טעה או מקום בו הסכים להחזיר למערער את הקנסות, לפנים משורת הדין, בית הדין האזורי חייבו בהחזר הכספים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק או בהתאם לכללים הקבועים בחוק להחזר תשלומי יתר שנגבו על ידי המוסד, בהתאמה.
ג.
אין בטענות המערער לשכנע כי יש מקום להתערב בפסק דינו המנומק והמפורט היטב של בית הדין האזורי ועל כן יש לאשרו מטעמיו.

ד.
הערכאה הנכונה לבדוק טענות עובדתיות וחישוביות שמעלה אותן המערער היא הערכאה הדיונית.

נראים הדברים שבית הדין האזורי ירד לנבכי הטענות ובדק אותן לפרטיהן.

בנסיבות אלה, כאשר על פני הדברים עשה בית הדין האזורי את מלאכתו נאמנה, לא תתערב ערכאת הערעור בפסק דינו.

5.
סוף דבר: הערעור נדחה מטעמיו של בית הדין האזורי ללא צו להוצאות.


ניתן היום א' בחשון, תשס"ו (3 בנובמבר 2005) בהעדר הצדדים.



השופט עמירם רבינוביץ


השופט שמואל צור


השופטת ורדה וירט-ליבנה



נציג עובדים מר אבישי ספיר



נציג מעבידים מר גד מאיר









עבל בית הדין הארצי לעבודה 1501/02 ד"ר יעקב דגן, עו"ד נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 03/11/2005)