פסקי דין על גולן (בן דוד) אביכזר | פסקי דין על יובל (בן אברהם) בנימין |

2902/01 בש     12/11/2001




בש 2902/01 מדינת ישראל נ' גולן (בן דוד) אביכזר , יובל (בן אברהם) בנימין




בעניין:

1



בתי המשפט


בית המשפט המחוזי בירושלים
בש 002902/01


בפני
:
כבוד השופט עוני חבש

תאריך:
12/11/01




בעניין:
מדינת ישראל



ע"י ב"כ
פרקליטות מחוז ירושלים

המבקשת

נ
ג
ד


1. גולן (בן דוד) אביכזר

2. יובל (בן אברהם) בנימין



ע"י ב"כ עו"ד
ליטן

המשיבים


החלטה


1.
זו בקשה למעצר המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. כתב אישום
אשר הוגש נגד המשיבים מייחס להם עבירה של שוד. לפי כתב האישום, ביום 24.10.01 בשעה 22:45 הגיעו המשיבים, יחד עם עוד שניים לסופרמרקט "ויקטור" במרכז סביון בבית שמש. שם היו אותה עת, המנהל, סגנו והקופאית, אשר עסקו בסגירת המקום (להלן: המתלוננים). אחד מהארבעה ביקש לקנות טיטולים ונאמר לו כי המקום סגור, מיד לאחר
מכן נכנסו השלושה האחרים. נאשם 1 (משיב 1) שלף אקדח, דרך אותו, איים על המתלוננים וביקש שיעבירו לידיו את הכסף. במקביל, החל נאשם 2 (משיב 2) לצעוק על המתלוננים ולהכות את מנהל המקום. בהמשך לאמור, אילצו הארבעה את המתלוננים, כשהם מכים אותם ומאיימים עליהם לרדת אל המחסן של הסופרמרקט, שם נמצאת הכספת. בהגיעם למחסן, ותחת איום, נתן המנהל את מפתחות הכספת לנאשם 1, אשר פתח את הכספת והוציא ממנה סך של 120,000 ₪ לערך, והעבירו לשלושת האחרים. לפני צאת הארבעה מהסופרמרקט, ניתקו את מכשיר הטלפון ולקחו מהמתלוננים את מכשירי הפלאפון שהיו ברשותם.
2.
בא כוח המשיבים חלק על קיומו של חומר ראיות לכאורה. לדידו, כל מה שיש בתיק איננו מספיק להרשעתם של מרשיו, החומר משופע בסתירות, אין ראיות חפציות, הזיהוי לא צלח, ומעתקי טביעות האצבע אשר הועתקו מהמקום לא תאמו את טביעות אצבעותיהם של המשיבים. אי לכך, יש לשחררם ללא כל תנאי.

באת כוח המבקשת פירטה את טענותיה גבי חומר הראיות. היא הדגישה את הנקודות הבאות: המתלונן אופיר, סגן מנהל המקום, זיהה את המשיבים זיהוי ספונטני, כאשר ראה אותם מובלים יחד עם אחרים, בתחנת המשטרה. הוא אף אמר זאת לאחד השוטרים. גם בהודעתו, קשר אופיר את משיב 1 לשוד, כאשר אמר שהבחור המתולתל, אשר צעק שהוא יודע איפה נמצאת הכספת, עבד במקום מלפני שנתיים וחצי שלוש. עובדה זו מאשר המשיב 1 בהודעתו. גם את המשיב השני הוא זיהה באותה הזדמנות, אך נתן לו שם אחר, חייקה עזרן, שם אשר נתנו לו חבריו לאחר שתיאר להם את האיש. לדידה, די בזיהוי ספונטני כדי להרשיע, אף אם יתר המתלוננים לא הצליחו לזהות את המשיבים. היא הוסיפה, כי האליבי אשר מסרו המשיבים נמצא מופרך ואין לו כל ערך. לגבי המשיב 1 הוא ציין כי ביום השוד, הוא היה בביתו משעה 17:00 עד שהשוטרים דפקו בדלת. לפי מזכר של אחד השוטרים, הוא אמר להם שהיה בבית משעה 16:00 ולא 17:00. סתירה נוספת נעוצה בכך שדברי אחיו של המשיב 1 אינם מתיישבים עם דבריו לעניין השאלה מי יכול לתמוך בטענתו שהוא היה בבית אביו.

גם בגרסתו של משיב 2 נתגלו סתירות לעניין האליבי שמסר, בעיקר למה שנוגע לטווח הזמנים אשר נתנה חברתו אוסנת, ובין מה שמסר אביו.
3.
עיינתי בתיק החקירה. ממנו עולות העובדות הבאות:

ראשית, נערכו למתלונן, אסרף עופר, מנהל הסופרמרקט, שני מסדרי זיהוי תמונות, הנוגעים לענייננו, ביום 30.10.01. בפעם הראשונה, תמונתו של המשיב 2 הייתה בין יתר התמונות אשר הוצגו לעד. הוא זיהה אדם בשם ספונוב ודים וסילי, כמי שהיה השודד הראשון, מבין הארבעה, שנכנס למקום. בזיהוי השני, צורפה תמונתו של המשיב 1 בין התמונות. אסרף זיהה אדם בשם אברג'יל מימון בן יוסף כמי שנכנס למקום.

שנית, לא ידועה הסיבה מדוע לא נערך למתלונן אסרף מסדר זיהוי חי.
שלישית
, המתלוננת רינת כהן, הקופאית, הביעה את פחדה לעריכת מסדר זיהוי חי מחשש שיבולע לה לאחר מכן. ביום 30.10.01 הוצגו בפני
ה שני מסדרי זיהוי תמונות. במסדר הראשון, תמונתו של משיב 2 הוצבה בין התמונות אשר הוצגו לה. היא זיהתה אדם בשם חאמד פארס זהיר, לגביו היא אמרה, הוא "היה מוכר לי מהשוד. הוא מזכיר לי את ההוא עם התלתלים". במסדר זיהוי תמונות השני, תמונתו של משיב 1 הייתה בין התמונות. היא לא זיהתה אף אחד.
רביעית
, המתלונן אופיר, סגן מנהל המקום, לא השתתף באף מסדר זיהוי, לא חי ולא של תמונות, ולא ידוע מה הסיבה לכך, אף שאמר שהוא מסוגל לזהות את חייקה עזרן במסדר זיהוי (עמ' 4, ש' 5).

חמישית, אין הסבר מדוע לא נערך לאופיר מסדר זיהוי ברגע שהוא זיהה את המשיבים בתחנת המשטרה, במקום זאת, הוא התבקש ללכת הביתה ויתקשרו אליו מאוחר יותר.

ששית, שלושת המתלוננים נתנו תיאורים שונים לאותו אדם אשר החזיק בידו אקדח, שלפי כתב האישום זה אמור להיות משיב 1. אסרף תיאר אותו כמי שלבש חולצה לבנה טריקו עם הדפס, מבנה גוף רחב. אופיר לעומתו, תיאר אותו כמי שחבש על ראשו כובע ירוק, שיער מתולתל, גבוה, מבנה גוף מלא וחולצה שחורה שרוולים ארוכים עם קפוצ'ון. רינת כהן, לעומתם, תיארה אותו שחום, מבנה גוף רזה, שיער מקוצץ חלק, זיפי זקן, פנים חומות. משיב זה נראה לי כאדם רזה, גובה ממוצע, שיער מקורזל ארוך ושחור.
4.
אי זיהויים של המשיבים במסדרי הזיהוי תמוה ביותר. לפי דבריו של אסרף, שהיה שוטר במשך 11 שנים, וגם יתר המתלוננים, השודדים לא היו רעולי פנים והיו חשופי ידיים, והשוד נמשך בין 10-15 דקות. במצב זה, הייתה להם הזדמנות טובה להתבונן היטב בפני
הם של השודדים. חרף זאת, אסרף ורינת לא זיהו אף אחד מהמשיבים. בנוסף לכך, אף אחד לא נתן כל תיאור משמעותי לשני השודדים האחרים, כאליו לא היו. תשובתו של אסרף לשאלת אי זיהויים של שני האחרים תמוהה מאוד. הוא ענה לחוקר: "לא התמקדתי", כאשר השודדים היו בפני
ו במשך זמן לא מבוטל והיה בינו לביניהם דו שיח.

לדברי בא כוח המשיבים, תוצאות מעתקי טביעות האצבע והתאמתן למשיבים היו שליליות, אף שלטענת המתלוננים הם לקחו מהם את הפלאפונים שלהם, ואחד מהם, מי שהחזיק באקדח, משיב 1, חיטט בארנקה של רינת, כך שיש להניח כי השאירו טביעות אצבע על החפצים האמורים.
5.
אף שקיימת ראיה בעלת משקל לא מבוטל כנגד המשיבים, בעיקר נגד המשיב 1, עניין הזיהוי הספונטני, אין לקחת עניין זה במנותק מכל מה שנאמר לעיל. במלים אחרות, הדבר יוכרע לפי מידת המהימנות שבית המשפט ייחס לעדי
המבקשת, דבר שאין זה השלב שיש להכריע בו.

לאור האמור, אני מחליט לעצור את המשיבים עד תום ההליכים, ואולם, הם יכולים להשתחרר באם יקיימו את התנאים הבאים:
א.
מעצר בית משעה 18:00 ועד השעה 6:00.
ב.
כל אחד מהמשיבים יחתום על ערבות עצמית, וערבות צד ג' בסך 15,000 ₪ כל אחת.
ג.
כל אחד מהמשיבים יפקיד בקופת בית המשפט סך 10,000 ₪.
ד.
אף שלא נשמעה טענה בדבר השפעה על עדים, אני אוסר על המשיבים ליצור מגע כלשהו, בין ישיר ובין עקיף, עם אף אחד מהמתלוננים.
ה.
אני מעכב את יציאת המשיבים מהארץ.


ניתנה היום כ"ו בחשון, תשס"ב (12 בנובמבר 2001) במעמד בא כוח המבקשת, המשיבים ובא כוחם.


עוני חבש
, שופט


002902/01בש 053 עוני חבש







בש בית משפט מחוזי 2902/01 מדינת ישראל נ' גולן (בן דוד) אביכזר , יובל (בן אברהם) בנימין (פורסם ב-ֽ 12/11/2001)