פסקי דין על אלכס מלר | פסקי דין על נביעות טבע הגליל בע"מ

1154/06 דמ     08/07/2007




דמ 1154/06 אלכס מלר נ' נביעות טבע הגליל בע"מ




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
דמ 1154/06


בפני
:
כב' הרשמת סלווא שאמי


08/07/2007


בעניין:
אלכס מלר



ע"י ב"כ עוה"ד
אוגינץ ליאור
ואחרים
התובע


נ ג ד



נביעות טבע הגליל בע"מ



ע"י ב"כ עוה"ד
בן סירה משה

הנתבעת

פסק דין


מבוא

1. בפני
י תובענה לתשלום שכר עבודה מולן ופיצוי הלנת שכר.

נטען בכתב התביעה כי התובע עבד בשירות הנתבעת החל מיום 1/3/02 לתקופה של כשנתיים. התובע כיהן בתפקיד מהנדס אחזקה, ותנאי העסקתו ושכרו סוכמו בחוזה עבודה אישי אשר נערך ונחתם ביום 28/2/02 (נספח 1 לכתב התביעה).

משכורתו של התובע, על-פי האמור בחוזה העבודה האישי, עמדה על סך של 12,000 ₪ ברוטו צמוד לתוספת יוקר.

בחודש 9/03 קיבל התובע מכתב מאת הנתבעת (נספח 3 לכתב התביעה), בו הודיעה הנתבעת על נקיטת תהליכי ארגון מחדש במסגרתם הוחלט להפחית משכרם של עובדיה, לפי הקריטריונים אשר פורטו במכתב. בהתאם למכתב, עובדים אשר שכרם היה בין 6,000 ₪ לבין 12,000 ₪ ברוטו יופחת משכרם סכום בשיעור של 3% מהשכר ברוטו, זאת החל משכר חודש 10/03. במכתב צוין כי במידה והחברה תעבור לרווח תפעולי בשנת 2004 כי אז כל הסכומים שהופחתו יוחזרו במלואם. לעובדים ניתנה הזכות להודיע על אי-הסכמתם לביצוע הפחתה משכרם, כאמור, ובמקרה זה יהיו רשאים להתפטר וישולמו להם מלוא פיצויי הפיטורים המגיעים להם בגין תקופת עבודתם.

נטען כי התובע מחה כנגד ההפחתה הצפויה בשכרו, ללא הועיל. יחד עם זאת, ובהיותו אב לשלושה ילדים קטינים, לא יכל היה להתפטר וליטול סיכון של העדר פרנסה לתקופה בלתי קצובה ובלתי ידועה מראש.

התובע טען כי נוכה משכרו, באופן חד-צדדי ושלא כדין, סכום כולל של 3,920.40 ₪, זאת במהלך התקופה מחודש 10/03 ועד חודש 3/04.

בחודש 4/04 הפסיק התובע עבודתו בשירות הנתבעת.

התובע פנה לנתבעת בדרישות חוזרות ונישנות לשלם לו את הסכומים אשר נוכו משכרו, אם כי פניותיו הושבו ריקם. הנתבעת טענה כי משהפסיק התובע את עבודתו בשירותה, כי אז לא היה זכאי להחזר הסכומים אשר נוכו משכרו. התובע טען כי ידוע לו שהנתבעת השיבה לעובדים אחרים את הסכומים אשר נוכו משכרם, אם כי סרבה לנהוג עמו בהתאם.

התובע פנה, באמצעות בא-כוחו, לנתבעת בדרישה להשיב לו הסכומים אשר נוכו משכרו. בתשובה נטען על ידי הנתבעת, באמצעות בא-כוחה, כי מאחר והתובע אינו עוד "עובד" של הנתבעת אזי אין הוא זכאי לקבל את "ההטבה".

בית הדין נתבקש לחייב את הנתבעת בסכומים אשר נוכו משכרו, כאמור לעיל, בצירוף פיצויי הלנת שכר כדין עד ליום התשלום בפועל.

2. הנתבעת הכחישה בכתב ההגנה אשר הוגש מטעמה את טענות התובע, כפי שהובאו בכתב התביעה.

הנתבעת הודתה כי התובע עבד בשירותה החל מחודש 3/02 ועד חודש 3/04, כשתנאי העסקתו ושכרו נקבעו בחוזה העבודה האישי מיום 28/2/02.

הנתבעת טענה כי עקב המצב הכלכלי הקשה אשר שרר במשק, אשר נתן את אותותיו גם על הנתבעת, סוכם בין הנתבעת לבין עובדיה על שינוי תנאי העבודה, כך ששכרם של העובדים אשר השתכרו מעל לסך של 6,000 ₪ ברוטו לחודש יופחת, באופן יחסי, בשיעורים המפורטים במכתבים אשר נשלחו לעובדים.

הנתבעת טענה כי אין מדובר ב- "ניכוי שכר", כטענתו של התובע, כי אם ב- "שינוי" בתנאי השכר שנקבעו בחוזה העבודה האישי, בדרך של הפחתת שכר.

הנתבעת הדגישה כי במכתבים אשר נשלחו לעובדים (נספח 3 לכתב התביעה) הוסבר והובהר לעובדים כי ככל שאינם מסכימים לשינוי תנאי העבודה וההפחתה בשכרם כי אז רשאים הם להתפטר מעבודתם, וזכויותיהם, לרבות זכותם לקבלת פיצויי פיטורים, שמורות להם. הנתבעת הוסיפה וטענה כי בעקבות משלוח המכתבים האמורים התקיימו מפגשים בין חברי הנהלת הנתבעת לבין העובדים באתרים ובמפעלים השונים של הנתבעת, במהלכם הוסבר לעובדים מהלך ההתייעלות אשר ננקט על ידי הנתבעת והמשמעויות הכרוכות בו.

הנתבעת טענה כי התובע לא התפטר מעבודתו עקב ההפחתה בשכרו והוסיף לעבוד בשירות הנתבעת, ובכך גילה את הסכמתו לשינוי בתנאי העסקתו.

רק בחודש 3/04 התפטר התובע מעבודתו בשירות הנתבעת, כשבמכתבו ציין התובע כי התפטרותו יסודה בעובדה שמצא מקום עבודה עם תנאי העסקה עדיפים. במכתב ההתפטרות של התובע (נספח א' לכתב ההגנה) לא נאמר דבר או חצי דבר בנוגע להפחתה בשכרו. למרות שתובע התפטר מעבודתו ביוזמתו, הנתבעת שחררה עבור התובע מלוא הסכומים אשר נצברו לזכותו בקרן הפנסיה "מבטחים" ושילמה לו, בנוסף, השלמת פיצויי פיטורים על-פי שכרו טרם ההפחתה.

הנתבעת הדגישה כי אין עסקינן בניכוי משכרו של התובע אשר נעשה באופן חד-צדדי וללא הסכמתו, כפי שטען, כי אם בשינוי תנאי העסקתו ושכרו, אשר נעשה בידיעתו של התובע ובהסכמתו, דבר אשר בא לידי ביטוי באי-התפטרותו והמשך עבודתו עד התפטרותו בחודש 3/04.

זאת ועוד, גם אם היתה הנתבעת משיאה רווח תפעולי בשנת 2004,לא היה התובע זכאי לתשלום הטבה לה זכאים עובדיה, מאחר ובמועד הקובע לא היה התובע עובדה של הנתבעת.

באשר לתביעה לחייב הנתבעת בפיצוי הלנת שכר נטען על ידי הנתבעת כי ככל שבית הדין יפסוק כי התובע זכאי לתשלום סכום כלשהו אין התובע זכאי לתשלום פיצוי הלנת שכר מאחר והתביעה לפיצוי הלנת שכר התיישנה.

3. במעמד הדיון אשר התקיים בתובענה העיד התובע בעצמו, ומטעם הנתבעת העיד מר חזי עובדיה, מנכ"ל הנתבעת.

דיון והכרעה

4. הלכה פסוקה היא כי אין לשנות תנאי העסקתו של עובד, לרבות ביצוע הפחתה משכרו, ללא ידיעתו ו/או ללא הסכמתו.

5. נשאלת השאלה האם הסכמה, כאמור, היא אך הסכמה מפורשת הניתנת מפיו של העובד או שמא ניתן ללמוד על הסכמתו של העובד גם מהתנהגותו.

6. במקרה דנן אין חולק כי התובע ידע על ההפחתה הצפויה בשכרו, שכן הודעה מפורשת על כך נמסרה לכלל עובדי הנתבעת, והתובע בכללם (נספח 3 לכתב התביעה). לא זו אף זו, טענתה של הנתבעת כי קיימה מפגשים עם ציבור עובדיה, לאחר משלוח ההודעה על תהליך ההתייעלות, במסגרתם הוסבר לעובדים אודות התהליך והשלכותיו לא הוכחשה ולא נסתרה על ידי התובע.

בנוסף, אין חולק כי לעובדים שאינם מסכימים לתהליך ההתייעלות אשר ננקט על ידי הנתבעת, לרבות להפחתה בשכרם, ניתנה הזכות להודיע על התפטרותם כשזכותם לקבלת פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתם נשמרה במלואה.

זאת ועוד, אין חולק כי התובע לא הודיע על התפטרותו כי אם הוסיף לעבוד בשירות הנתבעת כחצי שנה אחרי קבלת ההודעה על תהליך ההתייעלות וההפחתה בשכרו, עד חודש 3/04, כשבמכתב התפטרותו לא נאמר דבר או חצי דבר בנוגע להפחתה בשכרו והתובע הבהיר כי התפטרותו יסודה, בעיקר, בעובדה שמצא מקום עבודה בו הוצעו לו תנאי העסקה עדיפים על תנאי העסקתו בשירות הנתבעת, זאת בנוסף לעובדה שמקום העבודה החדש קרוב יותר למקום מגוריו (נספח א' לכתב ההגנה).

7. בית הדין סבור כי התנהגותו של התובע, ובפרט המשך עבודתו בשירות הנתבעת עד למועד בו מצא מקום עבודה חלופי בתנאי העסקה טובים ועדיפים על תנאי העסקתו בשירות הנתבעת, מעידה על הסכמתו להליך ההתייעלות אשר ננקט על ידי הנתבעת, לרבות על ההפחתה בשכרו בשיעורים אשר צוינו בהודעה על תהליך ההתייעלות אשר נשלחה לכלל עובדי הנתבעת (נספח 3 לכתב התביעה).

כזכור, לרשות התובע עמדה הזכות להודיע על אי-הסכמתו להפחתה בשכרו ולהודיע על התפטרותו, כשזכותו לקבלת פיצויי פיטורים בגין תקופת העסקתו נשמרה לו.

טענתו של התובע כי לא יכל היה להודיע על התפטרותו באותו מעמד, מחשש להיות מובטל לתקופה בלתי ידועה, אין בה כדי לשלול את העובדה כי "הסכים", כן הסכים לתהליך ההתייעלות ולהפחתה בשכרו, ואין לראות בחששו מאבטלה, כאמור, כאילוץ או כפיה להסכים לתנאי ההעסקה החדשים במסגרת תהליך ההתייעלות. התובע שקל את האפשרויות אשר עמדו בפני
ו והחליט את אשר החליט משיקוליו הוא.

8. בכל מקרה, טענתו של התובע כי מחה על ההפחתה בשכרו והודיע על התנגדותו להפחתה כאמור לא הוכחה כלל ועיקר. הטענה נטענה אך בחצי פה, ללא סימוכין ו/או תימוכין.

לא זו אף זו, טענתו זו של התובע נסתרה מפיו של התובע אשר העיד במעמד הדיון אשר התקיים בתובענה כי "היה לי הסכם עבודה כתוב עם החברה ולאחר כשנה וחצי של עבודה הם החליטו על דעתם לשנות את ההסכם, החתימו אותי על מכתב שאני מסכים . . . " (עמוד 1 לפרטיכל, שורות 15-14) (ההדגשה שלי – ס.ש.).

מדבריו אלה של התובע אנו למדים כי התובע נתן את הסכמתו המפורשת לשינוי בתנאי העסקתו, במסגרת תהליך ההתייעלות אשר ננקט על ידי הנתבעת, ואף חתם בכתב ידו על מסמך המאשר הסכמתו לשינוי תנאי העסקתו.

9. לאור האמור לעיל, טענתו של התובע כי ההפחתה בשכרו ושינוי תנאי העסקתו נעשו על ידי הנתבעת באופן חד-צדדי וללא הסכמתו נדחית.

10. נדון עתה בשאלה האם זכאי היה התובע להשבת הסכומים אשר נוכו משכרו בתום שנת 2004, בשים לב לכך שיחסי העבודה בינו לבין הנתבעת באו על סיומם בחודש 3/04, או שמא מדובר ב- "הטבה" או "זכות" המוקנית רק למי שהיה "עובד" הנתבעת במועד הקובע, כטענת הנתבעת .

11. בהודעה על תהליך ההתייעלות וההפחתה בשכר אשר נשלחה על ידי הנתבעת לעובדיה (נספח 3 לכתב התביעה) נרשם כדלקמן:

"לפיכך, החל משכר חודש אוקטובר 2003, שכרך יופחת לפי הקריטריונים הנ"ל והוא יהיה מעתה בסכום שיירשם בתלוש השכר הבא.
במידה והחברה תעבור לרווח תפעולי בשנת 2004, כל הסכומים שהופחתו יוחזרו במלואם." (ההדגשה שלי – ס.ש.).

12. מעיון בהודעה לעיל עולה כי לא נאמר כי הזכות להחזר הסכומים אשר יופחתו מהשכר מוקנית רק למי שיוסיף לעבוד בשירות הנתבעת עד למועד הקובע (תום שנת 2004).

13. הנתבעת הציגה מטעמה דו"ח מיום 15/9/03, אשר הוגש לרשות לניירות ערך, הבורסה לניירות ערך בע"מ ולרשם החברות (נ/3), בו נרשם, אומנם, כי "במידה והחברה תעבור לרווח תפעולי בשנת 2004 וזאת עפ"י דו"חותיה הכספיים השנתיים המבוקרים, יוחזרו לעובדים שימשיכו לעבוד בחברה הסכומים שקוצצו ובלבד שהחזר זה לא יעביר את החברה להפסד תפעולי." (ההדגשה שלי – ס.ש.), ואולם, אין כל ראיה לכך כי מסמך זה הובא לידיעת ציבור עובדיה של הנתבעת בכלל, ולידיעתו של התובע בפרט.

בהקשר זה יצוין כי אין "לסמוך" על העובדה שהנתבעת הינה חברה ציבורית בכדי ללמוד על ידיעתו של התובע על הדו"חות אשר הוגשו על ידי הנתבעת לגופים ו/או למוסדות השונים, כטענת מנכ"ל הנתבעת (עמוד 3, שורות 4-1, וכן שורות 22-19).

14. ככל שהחזר הכספים אשר הופחתו משכרו של התובע היה מותנה בהמשך עבודתו של התובע עד למועד הקובע (תום שנת 2004), כי אז שומה היה על הנתבעת לפרט זאת בהודעה על ההפחתה (נספח 3 לכתב התביעה), שכן עסקינן בתנאי מתנאי ההעסקה המהווה חלק משינוי חוזה העבודה האישי, ומשכך – השינוי והתנאי האמורים טעונים עיגון מפורש בתנאי ההעסקה החדשים (נספח 3 לכתב התביעה).

15. מבלי לפגוע באמור לעיל יצוין כי התובע הוסיף, למעשה, לעבוד בשירות הנתבעת במשך כשישה חודשים לאחר תחילת תהליך ההתייעלות, ולא התפטר מעבודתו לאלתר. משכך, סבורני כי התובע זכאי היה להחזר הסכומים אשר הופחתו משכרו, הגם שלא הוסיף לעבוד עד תום שנת 2004.

הדברים מחויבים נוכח נוסח ההודעה על ההפחתה בשכר (נספח 3 לכתב התביעה), בה לא נאמר כי הזכות להשבת הסכומים אשר יופחתו משכרו של עובד מותנית בהמשך עבודתו של אותו עובד עד תום שנת 2004.

הדברים אף מתיישבים עם ההיגיון שביסודה של הוראה זו, אשר ביקש "להיטיב" עם אותם עובדים אשר בחרו להמשיך ולעבוד בשירות הנתבעת, חרף ההפחתה בשכרם. משבחר התובע להמשיך ולעבוד בשירות הנתבעת, הגם שהמשך עבודתו היה לתקופה של שישה חודשים בלבד ולא עד תום שנת 2004, כי אז זכאי היה התובע להחזר הסכומים אשר הופחתו משכרו עד למועד סיום העסקתו.

16. הנתבעת לא חלקה, למעשה, על גובה הסכומים אשר הופחתו משכרו של התובע, כפי שפורטו בכתב התביעה.

17. אשר על כן, ולאור האמור לעיל, הריני מחייבת הנתבעת לשלם לתובע הסכומים כדלקמן:

א. א. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 10/03, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/11/03 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ב. ב. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 11/03, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/12/03 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ג. ג. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 12/03, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/1/04 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ד. ד. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 1/04, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/2/04 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ה. ה. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 2/04, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/3/04 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ו. ו. סך של 653.40 ₪, בגין החזר הסכום אשר הופחת משכרו של התובע בגין חודש 3/04, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1/4/04 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ז. ז. סכום כולל של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, זאת בגין הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכום הנ"ל ישולם לתובע תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן – יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

18. התביעה לתשלום פיצוי הלנת שכר נדחית, מאחר ובית הדין סבור כי הסכומים הנקובים לעיל לא שולמו לתובע עקב מחלוקת כנה בין הצדדים, לרבות בנוגע לעצם זכותו של התובע לתשלום הסכומים לעיל.

19. מזכירות בית הדין תשלח פסק הדין לבאי-כח הצדדים.

ניתן היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.


סלווא שאמי
, רשמת









דמ בית דין אזורי לעבודה 1154/06 אלכס מלר נ' נביעות טבע הגליל בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)