פסקי דין על ישראל אהרון | פסקי דין על אבי אטיאס |

549/07 בש     12/07/2007




בש 549/07 ישראל אהרון , אבי אטיאס נ' מדינת ישראל




1


בתי המשפט

בית משפט לתעבורה רמלה
בש 000549/07

בש 000560/07
בפני
:
כב' השופטת לאה שלזינגר-שמאי

תאריך:
12/07/2007



בעניין:
ישראל אהרון

אבי אטיאס





מבקשים

נ ג ד


מדינת ישראל





משיבה

החלטה
1. בפני
בקשות להורות על ביטולה של פסילה מנהלית לפי סעיף 48 וביטולה של הודעת איסור שימוש ברכב לפי סעיף 57 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) שתיהן למשך 30 יום, אשר הוטלו על המבקשים ביום 22/6/07.

2. על פי ההזמנה לדין וכתב אישום (דו"ח) בליל ה-22/6/07 שעה 3:21 בערך, בעת שהמבקש 2 נהג ברכב שמספרו 4523671, שהינו בבעלות המבקש 1, הוא נתפס ע"י המשטרה לאחר ששתה משקאות משכרים. למבקש נערכה בדיקת מאפיינים בה החטיא המבקש הבאת אצבעו לאפו הן ביד ימין והן ביד שמאל, והתנהגותו רדומה, ומפיו נדף ריח של אלכוהול.
המבקש הודה, כי שתה משקה משכר לפני שנבדק על ידי המשטרה (שתה כוסית וודקה – טופס בדיקת מאפיינים סעיף 2 ב').
בבדיקת נשיפה נמצאו בגופו 345 מ"ג אלכוהול לליטר אויר נשוף.

3. לטענת ב"כ המבקש, אין ראיות לכאורה לכך, שהמבקש ביצע עבירה כלשהי עפ"י פקודת התעבורה, וכי אין כל מסוכנות בהמשך נהיגת המבקש את הרכב.
לטענת ב"כ המבקש, אין כל ראיות ולו לכאורה נגד המבקש ואין כל בסיס וצידוק להחלטת קצין המשטרה להורות על צו איסור השימוש ברכב.

4. ב"כ המשיבה התנגד לבקשה וטען , כי יש ראיות מוצקות בתיק.
מלבד בדיקות המאפיינים והינשוף, המבקש הודה כי שתה משקה משכר, אלא שטען ששתה בכמות מועטה (טופס בדיקת מאפיינים) ודי בכך כדי להוות "ראיה לכאורה".

5. בתיק הנדון מצויות ראיות אשר יש בהן כדי לבסס החלטת הקצין, היינו דברי המבקש בעת רישום הדו"ח, טופס בדיקת המאפיינים, בדיקת הינשוף וריח האלכוהול שנדף מפיו.

6. יסוד המסוכנות בא לידי ביטוי הן בסוג העבירה והן בהרשעותיו הקודמות של המבקש בתחום התעבורתי, ויש במתואר במזכר וברישומי השוטרים תשתית מספקת לחשש, כי המשך נהיגת המבקש עלול ליצור סכנה לעוברי דרך ובראש ובראשונה לחיי המבקש עצמו.

7. אציין , כי המבקש נוהג משנת 87' ולחובתו 47 הרשעות בתחום התעבורה מהן מהירות מופרזת (5), נהיגה באור אדום (2), גרימת תאונת דרכים (2) ועקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
הרשעות אלו וביצוע אותן עבירות באופן חוזר ונשנה מצביעות על זלזול בחוקי התעבורה ונטילת סיכונים ממשיים בנהיגתו.
לפיכך ניתן לומר, כי מדובר בנהג שעברו מכביד למדי והשארת הפסילה, יש בהן משום החלטה מידתית ומאוזנת לאור החומרה בעבירת המבקש.

8. לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני
, לא שוכנעתי, כי יש בפני
נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית ואיסור השימוש ברכב ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש, ואיסור השימוש ברכב.

9. מאחורי איסור מנהלי על השימוש ברכב עומד הרציונל של נטילת "כלי העבירה" מידי בעליו, בין היתר על מנת למנוע הישנותם של מקרים דומים ועל מנת להדק את פיקוחו של בעל הרכב על הנהג הנוהג ברכב ולוודא באופן מוחלט, שהנהג יהיה מורשה וכשיר לנהוג ברכב.

10. סע' 57 ב (2) לפקודת התעבורה מאפשר לבית המשפט לבטל צו איסור שימוש, אם הוכח, כי הנהג פעל בניגוד להוראות בעל הרכב ובעל הרכב עשה כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה.

כמו כן , סעיף קטן (ג) מסמיך את בית המשפט לבטל או לקצר את תקופת האיסור, בנסיבות אחרות המצדיקות זאת: " ולענין זה רשאי בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר , את הזיקה בין בעל הרכב לבין מי שנהג ברכב".
המבקש 1 כשל מלהצביע על קיומן של ההגנות הקבועות בסעיף 57 ב (2) הנ"ל.
בתיק זה כאמור, קיימות ראיות לכאורה לכך, שהנהג ברכב ביצע את המיוחס לו.
בראיות אלה די כדי להקים את סמכותו של הקצין להורות על השבתת הרכב .
המבקש 1 לא בדק האם המבקש 2 יהא כשיר לנהוג ברכבו בדרך חזרה מהארוע, ולא דאג להבטיח זאת ולפקח על כך.
המבקש 1 לא יצא ידי חובתו עפ"י החוק בכך, שדרש מהנהג, המבקש 2, שלא ינהג אם ישתה משקאות משכרים, ואף לא נטען על ידו, כי אסר על המבקש 2 שתיית משקאות משכרים לפני הנהיגה.
במתן רשות לנהוג ברכב לאדם אחר מבלי לוודא עמו את האמור לעיל, נטל על עצמו המבקש 1 את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות של פגיעה באחרים וכן היה עליו לדעת, שאם ייתפס הנהג , עלול הוא להענש גם מנהלית בהתאם לחוק.
המבקש 1 גילה זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו.

11. אשר על כן, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת קצין המשטרה והבקשה נדחית, על שני חלקיה.

ניתנה היום כ"ו בתמוז, תשס"ז (12 ביולי 2007) בהעדר הצדדים

שלזינגר-שמאי לאה, שופטת
מוריה








בש בית משפט לתעבורה 549/07 ישראל אהרון , אבי אטיאס נ' מדינת ישראל (פורסם ב-ֽ 12/07/2007)