פסקי דין על תמיר ויטמן | פסקי דין על רמה"ח אחזקות 2000 בע"מ

6890/06 דמ     08/07/2007




דמ 6890/06 תמיר ויטמן נ' רמה"ח אחזקות 2000 בע"מ




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה תל אביב – יפו
דמ 006890/06


בפני
:
כב' השופט שמואל טננבוים

נ.צ. גב' חגית פורת (מ)

08/07/2007



בעניין:
תמיר ויטמן

התובע

נ ג ד


רמה"ח אחזקות 2000 בע"מ

הנתבע

פסק דין

1. זוהי תביעה לפיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה.

2. הנתבעת הינה מסעדה ברמת החייל העוסקת במשלוחים של מנות אוכל. התובע עבד בנתבעת כשליח על אופנוע החל מיום 26.4.03 ועד ליום 31.10.05.

לטענת התובע, במהלך חודש אוקטובר 2005 החל להרגיש כאבים בשרירי הגב התחתון ובפלג גופו העליון. כאבים אלו התגברו לאחר משמרות ארוכות בעבודה.

ביום 31.10.05, ניתן לתובע אישור של רופא תעסוקה המופנה לנתבעת ובו נכתב כדלקמן:
"הריני להודיעכם שבדקתי את הנ"ל ועיינתי במסמכים רפואיים. בהתחשב במצב בריאותו הנוכחי, הגעתי למסקנה שהנ"ל מוגבל לעבודות הדורשות הרמת משאות כבדים מעל 8 – 10 ק"ג. עבודתו כשליח על אופנוע לא מתאימה למצב בריאותו".

מעיד התובע, כי לאחר קבלת המכתב, הוא התקשר לבן דניאלי שהיה מנהלו והודיע לו על תוצאות הבדיקה. לשאלתו של התובע אם הוא צריך אותו ענה לו מר דניאלי שהוא יסתדר ואם יהיה משהו שהוא יצטרך, הוא ירים לו טלפון. מר דניאלי לא הציע לו שום דבר למרות שהתובע התקשר אליו מספר פעמים. לאחר שביום 19.11.05 קיבל התובע מכתב ממר אריה אודלר, מנהל התיפעול של הנתבעת, הגיע התובע, לגירסתו, למשרדו של מר אודלר ברח' אבן גבירול בתל אביב אולם הוא לא היה שם. התובע השאיר את הפרטים אולם מר אודלר לא חזר אליו. התובע שוב התקשר למר דניאלי וזה אמר לו שהוא ידבר עם מר אודלר על הבעיה והכל בסדר. מר דניאלי ציין בפני
התובע שהוא מטפל בכל הנושא הזה ושזה בסדר שלא הגיע לעבודה.
גירסתה של הנתבעת נשמעה בפני
נו מפי מר אריה אודלר שהיה מנהל התיפעול בנתבעת. לפי דבריו, מר דניאלי היה מנהל המשלוחים במסעדה ברמת החייל ואילו מנהלות המסעדה היו קרן עייני וקרן עשיר. שתי המנהלות נמצאות במסעדה שעות רבות והן זמינות לעובדים באופן שוטף ותמידי. מר אודלר מציין את שיטת העבודה במשלוחים. לשיטתו, שליח לוקח את המשלוחים באופנוע, כל משלוח כולל עד 4 מנות. כל מנה היא 400 גרם סך הכל המשלוח יכול להגיע ל-5 קילו. השליח לוקח את המנות מהמסעדה לאופנוע במרחק של 2 מטר ולאחר שהוא מגיע לבית הלקוח הוא אמור לקחת את המשלוח הספציפי לבית. מר אודלר מעיד שניסה ליצור קשר עם התובע ואף אמר למר דניאלי שהתובע צריך לדבר איתו וזאת על מנת להציע לו עבודה אחרת. הנתבעת היתה במצוקה של עובדים, גם של שליחים וגם של טלפנים. בדעתו של אודלר היה להציע לתובע לא לעשות משלוחים כבדים כך שהטלפן יביא את המשלוחים לאופנוע. אם לא ניתן היה לבצע את האמור, היו מציעים לתובע להישאר בעבודה כטלפן וזאת הואיל ויש לו את הידע והנסיון בתחום זה והנתבעת לא היתה צריכה להכשיר עובד חדש. משלא יצר התובע קשר, נכתב לו המכתב מיום 19.11.05. גם לאחר מכתב זה לא הופיע התובע לעבודה במסעדה. לא ידוע למר אודלר שהתובע הגיע למשרדו בתל אביב. לגירסתו, מנהלת המסעדה היא היחידה שרשאית לפטר או לקבל פיטורים. מר דניאלי לא היה מוסמך לכך.
מר דניאלי לא עובד יותר במסעדה.

3. עילתו של התובע לפיצויי פיטורים מעוגנת בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג – 1963. על פי סעיף זה, התפטרות של עובד לרגל מצב בריאותו, לאור הממצאים הרפואיים ושאר נסיבות הענין, היתה סיבה מספקת להתפטרות, רואים את ההתפטרות כפיטורים.

נפסק, כי במקרה של התפטרות לרגל מצב בריאותו של העובד, על העובד להודיע למעסיקו על סיבת ההתפטרות וזאת על מנת לאפשר למעסיק להציע תנאי עבודה ולהשפיע על שאר הנסיבות כך שלא תהא סיבה מספקת להתפטרות (דב"ע לג/2-3 זילבר נ' גלוביס בע"מ פד"ע ד' 153).

עדותו המפורטת של מר אודלר לא נסתרה והיא מקובלת עלינו. על פי עדות זו, לא התעלמה הנתבעת מהאישור הרפואי וביקשה לתאם עם התובע שינוי בתנאי עבודתו על מנת שימשיך לעבוד במסעדה. התובע לא חזר לגורמים המוסמכים בנתבעת על מנת לנסות ולתאם את המשך העבודה בתנאים שונים המתאימים למצבו הרפואי. באשר למכתבו של מר אודלר מיום 19.11.05 הרי שנכתב במפורש שעל התובע להגיע למקום העבודה. במקום זאת – לגירסת התובע – הוא הגיע למשרדו של מר אודלר רח' אבן גבירול בתל אביב. גם אם נתעלם מכך שגירסה זו לא מופיעה בכתב התביעה, הרי שמעשהו של התובע אינו תואם את האמור במכתב ואת הנדרש בפסיקה.

טענתו של התובע, כי מר דניאלי אמר לו שאין צורך להופיע לעבודה, לא הוכחה. על מנת להוכיח גירסה זו אמור היה התובע, שעליו נטל ההוכחה, להזמין את מר דניאלי כעד מטעמו. משלא נעשה הדבר, אנו שוקלים את העדר זימונו של מר דניאלי לחובתו של התובע. יתר על כן, מקובלת עלינו עדותו של מר אודלר לפיה, לא מר דניאלי הוא זה שהיה מוסמך לקבל את התפטרותו של התובע או להודיע לו, כי אין הוא צריך להגיע לעבודה. התובע אמור היה לפנות למנהלות המסעדה על מנת להסדיר את הדברים איתן.

נוכח כל האמור, אנו קובעים, כי התובע לא עמד בתנאים המפורטים בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים ועל כן, דין תביעתו לפיצויי פיטורים להידחות.

4. באשר לפדיון חופשה שנתית.

בכתב התביעה דרש התובע פדיון חופשה שנתית עבור 21.8 ימים לפי חישוב ממוצע של 145.39 ₪ ליום. החישוב שבכתב התביעה מקובל עלינו ועל כן, זכאי התובע לפדיון חופשה שנתית בסך 3,169.51 ₪. לא מקובלת עלינו שיטת החישוב של הנתבעת המבוססת על סעיף 10 לחוק חופשה שנתית. סעיף זה דן בחישוב ימי החופשה המנוצלים בפועל ולא בפדיון החופשה השנתית.

5. באשר לדמי הבראה.
בהתאם לחישוב הנתבעת, המקובל עלינו והמבוסס על כרטיסי העבודה של התובע (נ/1) היקף משרתו היה 45%. התובע זכאי לדמי הבראה עבור שנתיים אחרונות ובסך כולל של 1,744 ₪ וזאת בהתחשב בהיקף משרתו. התובע קיבל דמי הבראה בסך 1,816.09 ₪ ועל כן, אין הוא זכאי להפרשי דמי הבראה.

6. לאור האמור לעיל, הננו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע פדיון חופשה שנתית בסך 3,169.51 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.05 ועד ליום התשלום בפועל.

יתר עילות התביעה נדחות.

הואיל ורובה של התביעה נדחה, אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ב בתמוז, תשס"ז (8 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

נ.צ. גב' חגית פורת (מ)

ש. טננבוים, שופט

אתי/










דמ בית דין אזורי לעבודה 6890/06 תמיר ויטמן נ' רמה"ח אחזקות 2000 בע"מ (פורסם ב-ֽ 08/07/2007)