פסקי דין על פסטרנק ישראל | פסקי דין על משה פלומו | פסקי דין על רהיטי פלומו פיקס | פסקי דין על מוטי פלומו |

2108/06 תק     27/06/2007




תק 2108/06 פסטרנק ישראל נ' משה פלומו, רהיטי פלומו פיקס בע"מ, מוטי פלומו





בתי המשפט
1

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
תק 002108/06


בפני
כבוד השופטת אנה שניידר

תאריך:
05/07/2007


בעניין:
פסטרנק ישראל





התובע

נ ג ד



1. משה פלומו

2. רהיטי פלומו פיקס בע"מ

3. מוטי פלומו





הנתבעים

פסק דין


הרקע וההליכים

1. עניינה של התביעה שלפנינו, רכישת שולחן אוכל ו-8 כסאות (להלן – הריהוט) על ידי התובע מאת הנתבעת מס' 2 (להלן – החברה), על פי הזמנה מס' 9414 מיום 14.10.03 (להלן – ההזמנה). הריהוט סופק לתובע ביום 11.3.04.

2. על אף שההזמנה הוצאה על ידי החברה, הוגשה התביעה המקורית, ביום 6.4.06, כנגד הנתבע מס' 1 בלבד.
ביום 12.5.06 צורפה החברה כנתבעת מס' 2.

3. הואיל והנתבע מס' 1 נפטר ביום 8.12.06, ניתנה רשות לתובע לתקן את כתב התביעה, והנתבע מס' 3, בנו של הנתבע מס' 1 (להלן – מוטי) צורף לכתב התביעה. לטענת התובע, מוטי היה זה שניהל בפועל את החברה גם כאשר אביו היה עדיין בחיים.



טענות הצדדים

4. לטענת התובע, הריהוט שסופק לו לא תואם את ההזמנה. פלטות השולחן אינן תקינות, וצבע הריפוד שונה מזה שבהזמנה. לטענתו, הדבר צויין על ידו בגב ההזמנה כבר בעת האספקה, כאשר המוביל החתים אותו על קבלת הריהוט.

5. לטענת החברה, יש לדחות את התביעה על הסף, בשל חוסר תום לב של התובע, הבא לידי ביטוי בשיהוי הרב בהגשת התביעה, שהוגשה כשנתיים וחצי לאחר קבלת הריהוט. כמו כן נטען, כי מעיון בנספחים לתביעה עולה כי התובע "ערך אותם" וביצע בהם שינויים ומחיקות, היכולים להעיד על העידר אמינות. עוד טוענת החברה כי סכום התביעה אינו עומד בפרופורציה כלשהיא לנזק הנטען, בייחוד שהתובע ממשיך להשתמש בריהוט לרווחת בני ביתו ואורחיו.

6. לטענת מוטי, אין יריבות בינו לבין התובע הואיל והוא היה עובד בחברה בלבד.
לטענתו, לא היה לו כל קשר להליך ייצור הריהוט לרבות התנהלותה של החברה מול הלקוחות. עוד טוען מוטי כי אין במקרה דנן כל הצדקה להרמת מסך ההתאגדות של החברה.

דיון

אשר לאחריותו של מוטי

7. כפי שנאמר לעיל, הריהוט נרכש מאת החברה. על פי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 ניתנה סמכות לבית המשפט, במקרים מסויימים, להרים את מסך ההתאגדות מעל האישיות המשפטית הנפרדת של החברה ולחייב את בעלי מניותיה או את האורגנים השונים של החברה בחובותיה. מן המפורסמות הוא, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו זו בזהירות רבה ולצורך מניעת עוולות, ניצול לרעה והפעלה לא ראויה של האישיות המשפטית הנפרדת (ראה ע"א 4606/90 מוברמן נ' תל מד בע"מ, פ"ד מו(5) 353, וכן ע"א 9916/02 בן מעש נ' שולדר חברה לבניה בע"מ ואח, תק-על 2004(1), 938).
יש צורך בהנחת תשתית ראייתית מפורטת ובעלת משקל רב מהרגיל לצורך העלאת טענה של הרמת מסך.
יודגש כי בפגיעה גרידא באינטרס ההסתמכות של הנושה, כמו גם בעצם קריסתה של חברה אין די כדי להוביל להרמת מסך. לא זו אף זו, לא כל שימוש לרעה יצדיק, הרמת מסך, והשאלה היא תמיד שאלה שבמידתיות, שכן יש לבחון את מהות השימוש לרעה שנעשה, תוצאותיו ונסיבותיו הספציפיות (ראה ע"א 29800/99 ארז נ' דניאל וינמן ואח', פ"מ תש"ס (1) 2000 עמ' 720).

8. אמנם ניתן לחייב נושא משרה בחברה בנזקי צד שלישי לא רק על דרך הרמת מסך, אלא גם על ידי הטלת אחריות אישית, עצמאית וישירה על נושא המשרה עצמו, אך זאת בעילות כגון חוסר תום לב, תרמית ורשלנות. גם במקרה כזה יש להניח תשתית ראייתית כבדת משקל ביותר, (ראה ע"א 725/78 בריטיש קנדיאן בילדרס בע"מ ואח' נ' אורן ואח', פ"ד לה(4), 253).

9. יישומן של ההלכות שפורטו לעיל על המקרה שלפנינו מביאני למסקנה כי לא נתקיימו בו התנאים להרמת מסך או להטלת אחריות אישית כלשהי על מוטי, ועל כן דין התביעה כנגדו להידחות.

אשר לאחריות החברה

10. עלינו לבחון תחילה את הטענה בדבר השיהוי בהגשת התביעה. לאור הנספחים שצורפו לתביעה, מהם עולה שהתובע פנה לא אחת אל החברה בבקשה לתקן את הליקויים הנטענים בריהוט ולא נענה – הרי שדין טענת השיהוי להידחות. נראה שהתובע פנה לבית המשפט לאחר ש"הגיעו מים עד נפש".

למעלה מן הצורך יצויין, כי טענה של שיהוי מתקבלת במקרים חריגים ביותר, שהרי לא תימחק תביעה בנקל ותימנע מאדם זכות חוקתית לקבל יומו בביהמ"ש כדבר של מה בכך. איחור בהגשת תביעה הוא כשלעצמו אינו מעיד על ויתורו או מחילתו של התובע על זכות התביעה. השתהות בתחום תקופת ההתיישנות הינה זכותו של המתדיין, במיוחד במקרה כמו המקרה דנן, שהתובע לא "שקט על שמריו" אלא פנה פעמים רבות לחברה.

11. אשר לטענות לגופן – נראה שאין די בטענת החברה כי השינויים במרקם העץ נובעים משינויים במזג האוויר, שהרי אין טענה זו מסבירה את הליקויים בפלטות השולחן או את השינוי בצבע הריפוד של הכיסאות, שאינו תואם את ההזמנה.
לפיכך אני קובעת כי הריהוט שסופק אכן אינו תואם במלואו את ההזמנה והיו בו ליקויים.

12. אשר לסכום הפיצוי אותו תובע התובע – בהתחשב בכך כי לפי ההזמנה מחיר הריהוט היה 10,300 ₪, ובהתחשב בעובדה כי התובע בכל זאת השתמש ומשתמש גם כיום בריהוט במשך תקופה של כ-3 שנים על אף הליקויים שהתגלו בו – נראה שיהא זה צודק לפצות את התובע בסכום של 5,000 ₪. יש לזכור כי לפחות לגבי צבע הריפוד, השונה מן הציפיות של התובע, נגרמה לתובע עוגמת נפש.

13. לאור כל האמור, אני קובעת כדלקמן:

(א) התביעה כנגד הנתבע מס' 1 ז"ל, וכנגד מוטי, הנתבע מס' 3 - תידחה.

(ב) התביעה כנגד החברה, הנתבעת מס' 2, תקובל באופן חלקי. החברה תשלם לתובע סכום של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום שבו יגיע לידיה פסק הדין. אם לא ישולם הסכום במועד – יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד לתשלום בפועל.

(ג) כמו כן, תשלם החברה לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.



ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום י"א בתמוז, תשס"ז (27 ביוני 2007) בהעדר הצדדים

אנה שניידר
, שופטת









תק בית משפט לתביעות קטנות 2108/06 פסטרנק ישראל נ' משה פלומו, רהיטי פלומו פיקס בע"מ, מוטי פלומו (פורסם ב-ֽ 27/06/2007)