פסקי דין על חוק החברות | פסקי דין על תשנ"ט – 1999 | פסקי דין על חברת עומר זיידאן | פסקי דין על מוסא נעים - עו"ד נאמן |

137/00 פשר     24/04/2001




פשר 137/00 חוק החברות, תשנ"ט – 1999 בע"מ נ' חברת עומר זיידאן בע"מ ,מוסא נעים - עו"ד נאמן




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בנצרת
פשר000137/00


בפני
:
השופט נסים ממן






בעניין:
חוק החברות
, תשנ"ט – 1999 בע"מ




החוק



ובעניין:
1. חברת עומר זיידאן בע"מ
[בהקפאת הליכים]

2. מוסא נעים - עו"ד נאמן




המבקשים


החלטה




בתיק זה ניתן על ידי כב' השופטת דנון ביום 14.5.00 צו הקפאת הליכים נגד החברה הנדונה, עם הוראות לנאמן בדבר כינוס אסיפות נושים לפי סוגים והכנת תוכנית להסדר נושים.


ביום 25.10.00 הגיש הנאמן, עו"ד נעים מוסא, בקשה לאישור הסדר נושים. בית המשפט החליט, בהחלטה מיום 31.10.00, לדרוש מהנאמן לתת פרטים אודות אופן ההצבעה, רשימת הנושים ועוד. ביום 15.11.00 הגיש הנאמן רשימות מסויימות בעקבותיהן נתן בית המשפט החלטה ביום 27.11.00 בה נדרש הנאמן ליתן פרטים ומסמכים שפורטו בה. בדיון שנקבע למטרה זו ליום 14.12.00 מסר עו"ד מוסא קלסר המכיל פרוטוקולים, מאזנים, דוחות ועוד, וכן נתן פרטים בעל פה בנושאים שנתבקש. בהחלטה מיום 27.1.00 נתבקש עו"ד מוסא להשלים פרטים נוספים. במקביל, ביקש עו"ד מוסא להאריך את תוקף צו הקפאת ההליכים עד להשלמת הפרטים המבוקשים [בש"א 1031/01]. בית המשפט החליט ביום 7.1.01 כי בטרם יידרש לבקשה להאריך את המועד, על הנאמן ליתן פרטים בשישה נושאים שנתבקש בשעתם ליתן פרטים ביחס אליהם ולא עשה כן. ההחלטה מיום 7.1.01 הועברה לעו"ד מוסא בפקס, בו ביום. בשולי ההחלטה נאמר כי הפרטים ימסרו עד ליום 10.1.01. במקום פרטים הוגשה ממשרד עו"ד מוסא, ביום 15.1.01, בקשה להארכת מועד להשלמת הפרטים בטענה שעו"ד מוסא שוכב חולה וגם דרוש לו זמן לקבלת הסכמתו בכתב של הנושא המובטח – בנק הפועלים. בית המשפט קבע בהחלטה מיום 16.01.01 כי "יש להעביר לבית המשפט את כל הפרטים שנדרשו מיד". החלטה זו לא בוצעה אלא באיחור ובאופן חלקי.

בנסיבות אלה ונוכח אי שיתוף פעולה מצד הנאמן הוריתי להעביר עותק ההחלטה בלווית עותק ההחלטות הקודמות שפורטו לעיל לידיעתו ולפעולתו של כונס הנכסים הרשמי במשרד המשפטים במחוז חיפה.
כן הוריתי לנאמן להתייצב בפני


באופן אישי
על מנת להביא איתו את כל החומר שברשותו הנוגע לתפקידו כנאמן.


ביום 11.2.01 התקיים דיון במעמד הנאמן עו"ד מוסא ועוה"ד שטרצר וקויפמן בשם הנושים, חב' אקרשטיין וחב' קומסקו.
כונס הנכסים הרשמי לא הצטרף ולא התייצב לדיון. בסופה של אותה ישיבה ניתנה ההחלטה הבאה:

"לאחר שקיבלתי מעו"ד מוסא את הפרטים דלעיל אני מוכן לתת סיכוי נוסף להסדר ולמצוא כל דרך סבירה כדי לאשר אותו, בכפוף להשלמת פרטים הרשומים לעיל ואשר עו"ד מוסא התחייב להשלימם בהקדם האפשרי. במיוחד יש צורך לקבל את עמדת הבנק להסדר, הן לגבי מה שסוכם באותה ישיבה שעו"ד מוסא מסר עליה והן עמדת הבנק דהיום, שכפי שאני מבין מעו"ד מוסא לא השתנתה פרט לדרישה לסלק גם את חיובי הריבית שנצברו. אני מפנה את תשומת לב הבנק שעמדתו היא קרדינלית בפרשה זו ועל כן אני מבקש ממנו לפרט אותה לגופה. אוסיף כי אותה הסכמה שניתנה בשעתה בעל פה היוותה במידה רבה את הבסיס לביצועו של הסדר הנושים כך שנסיגה ממנה מחייבת הסבר.
כמו כן יגיש עו"ד מוסא יגיש תוכנית כספית לתקופת ההסדר עד ליום 25.2.01.
בנוסף לכך ניתן בזה צו המחייב את המועצה המקומית מטולה להעביר את כל הכספים המגיעים ממנה לחברה לזכות חב' צינורות המזרח התיכון מכוח המחאת הזכות מיום 31.1.00 וזה לאחר שהומצאו למועצה המקומית אישורים על סילוק כל העיקולים שחלו על הכספים הללו. הנאמן ידווח לבית המשפט על ביצוע הוראה זו.
יש להביא התיק בפני
י ביום 20.02.01".

לצערי, מאז 11.2.01 לא קיבלתי כל מענה מצד עו"ד מוסא. כזכור, הוא הבטיח לבית המשפט להמציא מסמכים מסויימים, ובעיקר את הסכמת הבנק ותוכנית הבראה לחברה, אולם הוא לא עשה כן עד כתיבת החלטה זו.


התוצאה היא שאין בפני
י כיום שום אפשרות לאשר את הסדר הנושים ואין מנוס אלא לבטלו.


הריני מפרט להלן את מהותה של הבקשה, פרטיה ונתוניה, שיש בהם כדי להצביע על כך שמשהו פגום ביסודו עמד בבסיס בקשת ההסדר.

מטרת הבקשה להקפאת הליכים היתה "לאפשר לחברת עומר זידאן בע"מ [להלן
- המבקשת או החברה] לגבות חובותיה ולהשלים את הפרוייקטים בהם החלה, ולהסדיר את חובותיה לכלל ספקיה ו/או נושיה". לצורך כך ביקשו למנות את עו"ד מוסא נעים כנאמן לביצוע הפרוייקטים בהם מעורבת המבקשת, לגבות את החובות ו"להפעיל את החברה ואת עסקיה בדרך נאותה להבטחת זכויות נושיה". קיום ההליך יביא ל"תשלום כל החובות לכל הנושים... הדבר אפשרי בפרק זמן קצר" וכי "הקפאת ההליכים וביצוע גבית הכספים... מבטיח פרעון כל חובות המבקשת (100%)". הבקשה פרטה את חובות הלקוחות, אותם התחייב הנאמן לגבות, כלהלן:

חשבונות שאושרו לתשלום
+ חשבונות שהוגשו אך טרם אושרו
5,487,178
ש"ח
לקוחות שהוצאו חשבונות עבורם
וטרם נפרעו
2,618,353
סה"כ
8,105,531
פקדונות להשלמת ביצוע בידי לקוחות
672,650
סה"כ כספים בידי לקוחות
8,778,181 ש"ח

בנוסף לחייבים הללו נטען כי לחברה יש פקדון בנקאי 874,262 ש"ח. לכן סך נכסיה לצורך הסדר הנושים הוא 9,652,443 ש"ח.

כנגד נכסים אלה הציג הנאמן את התחייבויות החברה כלהלן:



נושה מובטח (בנק הפועלים)
5,588,721
נושים בזכות קדימה (עובדים רשויות מס)
457,824
חובות בלתי מובטחים: (ספקים, קבלני משנה
ונותני שירות
3,337,046
סה"כ נושים
9,383,591
ש"ח

לפי מצג זה סכום הנכסים - החייבים לגביה והיתרה בחשבון הבנק
- גבוה מסכום ההתחייבויות ולכן נראה היה כי מימוש ההסדר אפשרי תוך זמן קצר, כלומר פרעון מלוא ההתחייבויות, בכפוף לגבית מלוא סכום החייבים - ללא צורך במקורות מימון נוספים. על יסוד מידע זה ניתן צו הקפאת הליכים לתקופה של ששה חדשים.

ביום 25.10.00 הגישה המבקשת באמצעות הנאמן בקשה לאשר את הסדר הנושים. התברר כי סכומי ההתחייבויות בבקשת ההסדר שונים מסכומי ההתחיביויות בבקשת הקפאת ההליכים באופן מהותי:

בקשת הסדר הנושים מראה מצבת התחייבויות כלהלן:

נושה מובטח (בנק הפועלים):
4,231,454 ש"ח
נושים בדין קדימה (עובדים ורשויות מס)
736,823
נושים בלתי מובטחים אך יש להם
ערבות אישית מטעם המנהלים
2,480,982
- נושים בלתי מובטחים אחרים
6,011,489
סה"כ נושים בלתי מובטחים
8,492,471 ש"ח
סה"כ התחייבויות
13,460,748 ש"ח



להלן טבלת השוואה:


סכום השינוי
בבקשת אישור הסדר הנושים
בבקשת
הקפאת הליכים
סוג הנשייה

1,357,267
ירידה
4,231,454
5,588,721
נושה מובטח
בנק הפועלים
278,999
עליה
736,823
457,824
נושים בדין קדימה (עובדים,
רשויות מס)
5,155,425
עליה
8,492,471
3,337,046
נושים בעלי ערבות אישית
ולא מובטחים
4,077,157
עליה
13,460,748
9,383,591
סה"כ

סכום ההתחייבויות בבקשת אישור ההסדר (נכון למועד בקשת ההקפאה 14.05.00 גדול ב- 4,077,157 ש"ח ממה שהוצג בבקשת ההקפאה [!]. לכן גם סכום ההתחיבויות לפי בקשת ההסדר גבוה מסכום החובות אותם יש לגבות לפי בקשת ההקפאה
ב
–
4,682,567 ש"ח.

גם אם לוקחים בחשבון את היתרה בחשבון הבנק עדיין קיים פער העומד על 3,808,305 ש"ח. את ההפרש בסכום הנושים הבלתי מובטחים הסביר הנאמן כ"טעות" שנפלה בבקשת הקפאת ההליכים. את ההפרש בסכום החוב לנושה המובטח הסביר הנאמן כ"החזר ערבויות", בלא להבהיר מדוע הוחזרו כספים לבנק, יהיה שמם אשר יהיה - חרף צו ההקפאה.

למרות שבבקשת אישור ההסדר כבר היה ברור לנאמן כי אין חובות הלקוחות מספיקים לכיסוי ההתחייבויות, אלא קיים פער בסך 4,682,567 ש"ח (בניגוד למצג בבקשת הקפאת ההליכים) הצהיר הנאמן גם בבקשת אישור הסדר הנושים כי ישולם לכל הנושים בשיעור 100% משיעור החוב, אך לא בזמן קצר אלא
במועדים ובסדר כלהלן:

א.
לבנק הפועלים 2,000,000 ₪, בשני תשלומים שהאחרון בהם לא יאוחר מיום 31.12.00 (אם כי צויין כי הוא מנהל עם הבנק מו"מ לפריסת אחד מתשלומים אלה). כיוון שסכום ההתחייבות לבנק הוא
4,231,454 ש"ח - משמעות הדבר כי הבנק מסכים להקפיא היתרה 2,231,454 ש"ח עד תום ההסדר.

ב.
לנושים בדין קדימה (עובדים ורשויות מס): 200,000 ש"ח לחודש, במשך 4 חדשים לאחר התשלום לנושה המובטח.

ג.
לנושים בעלי ערבות אישית 100,000 ש"ח לחודש במשך 25 חודש לאחר תום התשלומים לנושים בדין קדימה.

ד.
לנושים הבלתי מובטחים האחרים 100,000 ש"ח לחודש יחד עם התשלומים לנושים בעלי ערבות אישית, וכאשר יסתיימו התשלומים לבעלי הערבות האישית - 200,000 ש"ח לחודש. כלומר - הפרעון לנושים הלא מובטחים יחל בחודש ה 14 להסדר ויסתיים בחודש ה- 53 להסדר.

עקב הפער בין הנכסים להתחיבויות והבטחת הנאמן לשלם לכל הנושים את מלוא חובם - נדרש היה להראות מנין יבואו הכספים החסרים לפרעון ההפרש, גם לאחר הפחתת חלק מהחוב לבנק, שיוקפא עד תום ההסדר (ולכך נדרשת הסכמת הבנק). (יוזכר כי בבקשת ההקפאה סכום הנכסים דמה לסכום ההתחייבויות).


בנוסף לכך חסר דו"ח הנאמן את הפרטים הבאים:

פרטים על גבית כספי ההסדר
: כמה גבה בתקופת הקפאת ההליכים על חשבון חובות העבר: בגין החשבונות שאושרו לתשלום, בגין החשבונות שהוגשו טרם אושרו (ליום 04.05.00), אך מאז אושרו ושולמו, פקדונות
בידי הלקוחות, מהי יתרת החובות לגבייה, מהם החובות שהתבררו כקשים לגביה, מסופקים או אבודים, כמה יש להפחית בגין המחאות זכות שניתנו על ידי החברה בטרם צו ההקפאה (התברר כי ניתנו לנושים מסויימים המחאות זכות). יצויין כי בישיבת בית המשפט האחרונה טען הנאמן שלא גבה כלום בגין העבר ועל כך ראו בהמשך.

דוח על ניהול הנאמן את החברה בתקופת הקפאת ההליכים.
דו"ח על ההכנסות וההוצאות והתוצאה העסקית, מה היו מקורותיו למימון הפעילות העיסקית בתקופה זו, שהרי הנאמן אינו רשאי להשתמש בכספי העבר המיועדים לנושים שחובותיהם הוקפאו למימון פעולות עכשויות. בבקשת הקפאת ההליכים ציין הנאמן כי פעילות החברה מתאפיינת בגביה מאוחרת. מאידך עליו לשלם לספקים. מכאן חשיבות מימון הביניים הדרוש להמשך ההפעלה. לדרישת בית המשפט המציא הנאמן דוח על הפעילות בתקופת ההקפאה ודוח זה מצביע על הפסד 355,021 ש"ח. נראה כי דו"ח זה אינו משקף את האמת לאשורה. בצד ההכנסות הוצגה גביית כספי העבר כהכנסה המיוחסת לתקופת הקפאת ההליכים. בצד ההוצאות הוצאו כספים בעד פעילות שוטפת. אין שום ידיעה מה היה היקף הפעילות, מצד ההכנסות, בתקופת ההקפאה.

תכנית כלכלית על הפעלת החברה בתקופת ההסדר.
כאמור, תכנית זו הכרחית עקב הפער בין הנכסים המיועדים למימוש [חייבים] ובין ההתחייבויות שבהסדר. מה עוד שבאשר לכמה חייבים ציין הנאמן (בישיבות שנערכו בהמשך) כי חובותיהם אבודים או מסופקים. לכן גדל עוד יותר הפער בין החובות הטובים וההתחייבויות. לכן נדרשת תכנית כלכלית המבוססת על המשך הפעלת החברה שתראה תרומתה להסדר - במשמעות רווחים שמהם ניתן לממן את הפער בין ההתחייבויות לנכסים. אין הכוונה ל"תקבולים" כפי שהנאמן ציין במספר הזדמנויות בישיבות שהתקיימו, אלא לתוצאת הפעילות, לאחר תשלום לספקים, שרק היא יכולה לממן את חובות העבר.

לא הוצגה תרומת בעלי השליטה להסדר, מה עוד שהתברר כי בעלי השליטה חייבים כספים לחברה, וחוב זה הלך וגדל משנה לשנה (ראו בהמשך).

לתכנית ההסדר לא צורפה רשימת הנושים ויתרותיהם הכלולים בהסדר [רשימה שהומצאה לפי דרישת בית המשפט לאחר מכן] וגם על כך ראו בהמשך.

לתכנית ההסדר לא רק שלא צורפה רשימת החייבים שמהם על הנאמן לגבות החובות לצורך פרעון החובות לנושים שבהסדר אלא אף לא היה איזכור לקיומם.

לתכנית ההסדר לא צורפו מסמכי הסכמת הנושים לפי אסיפות הנושים השונות שקויימו על ידי הנאמן. הן הומצאו אח"כ לפי דרישת בית המשפט ומהן התברר כי אף רשימה אינה מקיימת את הקריטריון הדרוש [שיעור הסכמה של 75%].

בית המשפט פנה לנאמן מספר פעמים עד שהנאמן המציא מסמכים שונים. לחלק מן הדרישות לא נענה, לחלק אחר ענה תשובות סתמיות או מעוררות תמיהה, בלשון המעטה.
בסיכום מצב הדברים נראה כלהלן:

בישיבת בית המשפט (האחרונה שנתקיימה) ציין הנאמן כי לא גבה כל סכום ממצבת החייבים ליום מתן צו ההקפאה וכי כל הכספים שגבה [4,197,167 ש"ח] מקורם בפעילות בתקופת ההסדר. אין לקבל זאת, והדברים נאמרו כיוון שעולה חשש כי הוא השתמש בכספי העבר שגבה למימון פעילות ההווה. לבקשת הקפאת ההליכים צורפה על ידי הנאמן טבלה הכוללת את רשימת העבודות בגינן הוגשו חשבונות שאושרו לתשלום וכן חשבונות שהוגשו וטרם אושרו בסך כולל 5,487,178 ש"ח. השוואת רשימה זו מול דוח הנאמן על גבית הכספים בתקופת הקפאת ההליכים [הקרוי על ידו דוח גביה בתקופת ההקפאה], שגם אותו המציא לדרישת בית המשפט, העלתה כי מרבית הכספים שנגבו, אם לא כולם, הינם חובות בגין העבודות שבוצעו עד צו הקפאת ההליכים
[ראו "דוח גביה" שהמציא הנאמן על סך
4,197,167 ש"ח).

משמעות הדברים היא כלהלן:

א.
הנאמן לא מסר דברים נכוחה לבית המשפט באומרו כי הכספים שגבה הינם תמורת עבודות שביצע בתקופת ההקפאה. [הדברים עומדים בסתירה לעצם הצורך בהליך כולו
- כי הרשויות המקומיות משלמות חובותיהן באיחור רב].

ב. הנאמן השתמש בכספים המיועדים לתשלום לנושים שיתרותיהם הוקפאו לביצוע תשלומים אחרים כגון לנושים בגין פעילות שוטפת בתקופת ההקפאה או לתשלום לחלק מן הנושים שבהקפאה. מהשוואת רשימת הנושים בבקשת ההקפאה עם רשימת הנושים בבקשת ההסדר עולה כי חלק מהנושים שהופיעו בבקשת ההקפאה אינם מופיעים בבקשת ההסדר או שיתרותיהם פחתו.



בית המשפט ביקש מן הנאמן להמציא בהקדם את חשבון הבנק שבו פעל לרבות העתקי דפי הבנק שמהם אפשר ללמוד על סכום התקבולים וגם כרטיס חשבון הבנק שהנאמן עצמו ניהל. הנאמן לא המציא את חשבון הבנק שאליו הופקדו כספי הנאמנות כך שאין לדעת מה עשה בכספים שגבה.

התברר כי הנושה המובטח, בנק הפועלים,
לא נתן אישור בכתב להסדר ובית המשפט ביקש מן הנאמן להמציא אישור בכתב אך זה לא התקבל.

מהשוואת האישורים בכתב שנתקבלו מן הנושים שהנאמן המציאם לפי החלטת בית המשפט, מול רשימת הנושים [שגם היא לא צורפה לבקשת אישור ההסדר אלא הומצאה על פי החלטת בית המשפט], התברר כי שיעור הסכומים שבגינם ניתנה הסכמה, בכל אחת מקבוצות הנושים (בלתי מובטחים, בעלי ערבות אישית ונושים בזכות קדימה) - לא עמד הנאמן בשיעור הדרוש 75% מסכום נושי אותה קבוצה. את השיעור 75% צריך לבחון מתוך כלל הנושים ולא רק מתוך "שיעור הנושים שהשתתפו באסיפה" כיוון שאין לדעת האם כל הנושים קיבלו לידיהם את הצעת ההסדר. באשר לנושה המובטח, הנאמן המציא פרוטוקול (שערך בעצמו והבנק לא חתם עליו) על ישיבה שנערכה, כביכול ובה ניתנה לו מעין הסכמה בעל פה. אין בכך די, שכן החלטת בית המשפט מקפיאה חוב גדול לבנק, ולהקפאה זו נדרשת הסכמת הבנק. זו צריכה להיות ברורה ושלמה: הן ביחס לסכום המוקפא והן ביחס לתקופת ההקפאה - ושני יסודות הכרחיים אלה אינם כלולים ב"פרוטוקול" שערך הנאמן.

הנאמן המציא דוח רוח והפסד לתקופת הקפאת ההליכים (14.05.00 - 12.12.00) ממנו עולה כי בתקופת ההקפאה בה פעלה החברה תחת ניהולו הפסידה החברה 355,021 ש"ח. דוח זה אינו מתיישב עם ההצהרה בבקשת אישור ההסדר כי בתקופת הקפאת ההליכים החברה "מתאוששת" (או בלשון דומה). "התאוששות" זו מוסברת בכך שהנאמן גבה למעלה מ 4,000,000 ש"ח ומאידך תביעות הנושים הוקפאו בהחלטת בית המשפט ובקופת הנאמנות נצטברו כספים רבים. אין מדובר, אם כן, ב"ההתאוששות", או פעילות עצמאית מנותקת מהתחייבויות העבר שיש בכוחה גם לממן את עצמה. בסעיף ההכנסות נרשמו כספי הגביה מן החייבים בגין עבודות שבוצעו לפני הקפאת ההליכים, אך בפועל הנאמן לא המציא מידע על ההכנסה שהפיק בתקופת ההקפאה [גם אם תמורתה טרם נגבתה]. מאידך בצד ההוצאות באותו דו"ח נרשמו סכומים שהנאמן שילם בפועל [בגין הפעילות החדשה]. צד ההכנסות בדו"ח, במקום לשקף את התפוקה
משקף סכומים שנגבו מפעילות שהתקיימה בעבר.

מתוך המאזנים שהנאמן המציא לפי דרישת בית המשפט ליום 31.12.98, ליום 31.12.99 וליום 13.05.00 התברר כי המנהלים חייבים לחברה כספים וחוב זה הולך וגדל מדי שנה, עד שליום 13.05.00 הגיע ל- 1,1825,878 ש"ח. בבקשת הקפאת ההליכים וכן בבקשת אישור ההסדר לא רק שהנאמן לא ציין שהמנהלים חייבים לחברה כספים אלא אף ביקש מבית המשפט להחיל גם על המנהלים את צו ההקפאה. בהופיעו בפני

בית המשפט הבהיר הנאמן כי כוונתו שהצו יעמוד בתוקפו כל עוד החברה תעמוד בהסדר הנושים. מאידך חובתו כנאמן החברה והנושים לפעול לגבית כספי החברה לרבות גביית החוב מן המנהלים. חובה זו אינה קשורה ביחסים שבין המנהלים והנושים המובטחים. המידע על החוב המלא הוסתר מבית המשפט,
הן בבקשת הקפאת ההליכים בתחילת חודש מאי 2000, הן בבקשת אישור ההסדר ולבסוף בתשובותיו העמומות של הנאמן לשאלות בית המשפט כאילו חלק מן החוב נפרע "בימים אלה" או ש"ולגבי חלק אחר אמרו לו שהחוב נפרע", הם דברים שלא ייעשו. אפילו יש ממש בטענה כי חלק מהחוב נפרע לאחרונה לא זה היה המצב כשהנאמן הגיש את בקשת ההקפאה במאי 2000 ולא זה היה המצב כאשר הגיש את בקשת אישור ההסדר באוקטובר 2000. אז כלל הנאמן בבקשה הקפאת הליכים גם לגבי המנהלים ולרבות פעולת החברה כנגד המנהלים, בעוד חובתו כנאמן היא לגבות החוב גם מן המנהלים. מתעוררת גם שאלה של ניגוד אינטרסים בין חובותיו כנאמן החברה והנושים וחובותיו כלפי המנהלים.

בישיבה האחרונה ביקש בית המשפט מהנאמן כי ימציא רשימה סופית על מה יחול ההסדר ותשובת הנאמן היתה כי לצורך כך דרוש לו הרבה זמן. אי אפשר לאשר הסדר נושים ללא רשימה מלאה ומפורטת מי הנושים, מה הסכומים המגיעים להם ומתי ישולמו. אם לא כן יהיה יתעוררו ללא סוף מחלוקות מהו סכום החוב שבהסדר. פרטים אלה לא נמסרו עד כתיבת שורות אלה.

באחת ההזדמנויות ציין הנאמן כי כיוון שתקופת הקפאת ההליכים לא הוארכה - נאמנותו פקעה.
גם אם יש ממש בטענה - נאמנותו לא פקעה לגבי הכספים שגבה - למעלה מארבעה מיליון ש"ח, וביחס לכספים אלה וחשבון הבנק בו הופקדו הכספים, וביחס לשימוש שעשה בהם בפועל. היה עליו מיד עם תום תקופת הקפאת ההליכים, לפנות לבית המשפט בבקשת
הוראות מה לעשות בכספים שגבה, אך ככל הידוע לי הוא לא עשה כן.


ולבסוף, אני מצר ביותר על עמדתו של כונס הנכסים הרשמי אשר לא מצא לנכון להתערב בהליך ולהביע את עמדתו חרף בקשות חוזרות ונשנות של בית המשפט וחרף אמירות שמהן יכול היה להבין כי בית המשפט סבור כי דברים שאינם כתקנם מתרחשים בתיק זה. אכן סעיף 350 לחוק החברות
תשנ"ט– 1999 נוגע לנושים ולחברה בלבד אולם על כונס הנכסים הרשמי לדאוג גם לעניינם של אותם נושים שהנאמן טוען כי נתנו את הסכמתם, ולהיות מוכן לדאוג להם למקרה שיתברר כי הסכמה כזו אינה קיימת. במיוחד על כונס הנכסים להיענות לפנייתו של בית המשפט כשמדובר בתיק מסוג זה. חוסר שיתוף הפעולה הביא את בית המשפט להתייצב מול הנאמן ולערוך בעצמו, ללא תמיכה מצד שום נושה אך גם ללא תמיכת כונס הנכסים הרשמי,
את החישובים והבדיקות שנדרשו לשם בדיקת בקשת ההקפאה וההסדר.


מכל האמור לעיל, הנני מבטל את צו ההקפאה מיום 14.5.00.




אני מורה לנאמן להעביר עותק החלטה זו לכל אחד מהנושים שנתנו את הסכמתם להסדר. כמו כן תועבר החלטה זו על ידי המזכירות לידי כונס הנכסים הרשמי ולידי עורכי הדין שהגישו בקשות בבש"א 1204/01, 1371/01, 1650/01, 1563/01 ו- 1608/01, וכן לעורכות הדין שטרצר וקויפמן. במידה שאינם נוכחים בעת מתן ההחלטה, אני מחייב את עו"ד מוסא נעים לשלם לכל אחד מהנושים אקרשטיין וקומסקו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 2,000 ₪ נכון להיום.


החלטה זו ניתנה והודעה היום א' באייר התשס"א [24 אפריל 2001] במעמד עו"ד עותמאן חאלד ממשרד עו"ד מוסא נעים, עו"ד דראושה [תיק בש"א 1204/01] ועו"ד חלאילה [תיק בש"א 1650/01] ובהעדר יתר הצדדים שהוזמנו ולא הופיעו.


המזכירות תמציא עותק החלטה זו לב"כ הצדדים שאינם נוכחים.




ניסים ממן, שופט

















פשר בית משפט מחוזי 137/00 חוק החברות, תשנ"ט – 1999 בע"מ נ' חברת עומר זיידאן בע"מ ,מוסא נעים - עו"ד נאמן (פורסם ב-ֽ 24/04/2001)