פסקי דין על משה קודמן | פסקי דין על ד"ר לארי פרימונט | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי |

3632/07 בשא     26/06/2007




בשא 3632/07 משה קודמן נ' ד"ר לארי פרימונט , המוסד לביטוח לאומי




בבית המשפט העליון בירושלים

בש"א 3632/07 - א'

בפני
:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקש:
משה קודמן



נ ג ד

המשיבים:
1. ד"ר לארי פרימונט
2. המוסד לביטוח לאומי


בקשה להארכת מועד להגשת עתירה

החלטה
1. ההליך נסוב על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 5586/03 אשר במסגרתו התקבל ערעורו של משיב 1 על פסק דינו של בית המשפט המחוזי לפיו נקבע כי המשיב 1 התרשל בביצוע השתלת שיער בראשו של המבקש וכי עקב התרשלותו לקה המבקש במחלת הסכיזופרניה. מזכירות בית המשפט הודיע לב"כ המבקש מבעוד מועד כי פסק הדין יינתן ביום 29.3.07 ללא שימוע באולם בית המשפט וכי פסק הדין יופיע ביום זה, החל מהשעה 09:00, באתר בית המשפט באינטרנט. לטענת ב"כ המבקש, פסק הדין הגיע אליו בדואר רשום עם אישור מסירה ביום 16.4.07. הבקשה שלפני הוגשה ביום 25.4.07. בבקשה נטען כי ביום 22.4.07 הוגשה עתירה לדיון נוסף אולם היא לא התקבלה לרישום בשל איחור נטען בהגשתה. לטענת ב"כ המבקש, העתירה הוגשה במועד שכן אין לכלול במניין הימים את פגרת חג הפסח וכן יום שביתה בבתי המשפט (1.4.07). לחילופין, לטענתו, יש להתחיל את ספירת מניין הימים להגשת העתירה רק מיום הגעת פסק הדין למשרדו בדואר רשום. עוד נטען כי ככול שהעתירה אכן הוגשה באיחור, מדובר באיחור קל וכי בשל חשיבות הסוגיה הנדונה ראוי להיעתר לבקשתו למתן ארכה. משיב 1 מתנגד לבקשה. משיב 2 אינו מתנגד לה.

2. המועד להגשת עתירה לדיון נוסף הינו 15 יום מעת מתן פסק הדין (תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, תשמ"ד-1984). מנין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף מתחיל מיום מתן פסק הדין ולא מיום המצאתו, בין אם נכחו בעלי הדין כאשר ניתן פסק הדין ובין אם לאו (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה 7, בעריכת ש' לוין, 1995), 874; בש"א 652/00 שפיגל נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, תק-על 2000(1), 1029). כמו כן, ימי הפגרה נכללים במניין הימים להגשת עתירה לדיון נוסף. פרק הזמן הקצר, כמו גם מנייתו החל מיום מתן פסק הדין, ולא מיום המצאתו, נובעים מייחודו של ההליך (ראו: בש"א 6206/93 her majesty the queen in right of canada נ' ריינהולד, תק-על 93(3), 1481). בנסיבות העניין, משהוגשה העתירה לאחר שחלפו 15 יום מיום מתן פסק הדין, העתירה הוגשה באיחור.

3. אשר לבקשה למתן ארכה להגשת העתירה לדיון נוסף. הכלל הוא, שיש לנקוט בעניין זה גישה קפדנית ומצמצת וזאת על מנת למנוע את השהיית תוקפו של

פסק דין
סופי. אכן, עתים הכיר בית המשפט באי מסירת פסק הדין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף באיחור (ראו: בש"א 205/88, (רע"א 421/87) חברת בלו סקיי קראוון בע "מ נגד מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מב(2) 841; בש"פ 8150/99 יעקב חביב נ' מ' קרוסופט קורפורשטיין, פ"ד נד(1), 769). אולם איני סבורה שיש לראות בנימוק זה טעם מיוחד שעה שלב"כ המבקש הודע בעוד מועד על כך שפסק הדין לא יושמע באולם בית המשפט אלא הוא יינתן במועד מסוים וכי באותו מועד, החל משעה מסוימת, יופיע פסק הדין באתר האינטרנט של בית המשפט. אוסיף, כי על פני הדברים אף סיכויי ההליך אינם טובים שכן מעיון בפסק הדין נשוא הבקשה לא עולה כי קיימת עילה למתן עתירה לדיון נוסף לפי אמות המידה הקבועות בעניין זה בסעיף 30 לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית.

ניתנה היום, י' בתמוז תשס"ז (26.6.2007).
שושנה ליבוביץ
ר ש מ ת

_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07036320_e02.doc טו
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

??

??

??

??

1
2
1









בשא בית המשפט העליון 3632/07 משה קודמן נ' ד"ר לארי פרימונט , המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 26/06/2007)