פסקי דין על הסעות אהבת ישראל בע"מ | פסקי דין על אינדיק הסעות | פסקי דין על שלמה אינדיק |

1870/07 א     30/07/2007




א 1870/07 הסעות אהבת ישראל בע"מ נ' אינדיק הסעות בע"מ, שלמה אינדיק




1
בתי המשפט

א 001870/07
בית משפט השלום ירושלים
30/07/2007
תאריך:
כב' השופט גד ארנברג

לפני:

הסעות אהבת ישראל בע"מ

בעניין:
תובעת
נ ג ד
1 . אינדיק הסעות בע"מ

2 . שלמה אינדיק
נתבעים
פסק דין
בפני
תביעה על סך 19,440 ₪. הצדדים הם תאגידים רשומים ועיסוקם במתן שירותי הסעה.
הצדדים מקיימים ביניהם שיתוף פעולה בכל הנוגע לשירותי הסעה בעיקר למוסדות חינוך, הניתנים על ידם, כאשר בכל תקופה נעשית התחשבנות לאותה תקופה. התובעת טוענת כי בחודש יולי 2006 ביצעה התובעת עבור הנתבעת הסעות בסכום של 26,538.70 ₪. מסכום זה קוזז סך של 7,100 ₪ עבור הסעות שביצעה הנתבעת עבור התובעת. לפיכך נותרה הנתבעת ביתרת חוב כלפי התובעת בסך 19,438.70 ₪. פניות חוזרות לנתבעים לצורך כיסוי חובם לא נענו, ולפיכך הוגשה תביעה זו. הנתבעים טוענים כי בעבר הצדדים קיימו ביניהם שיתוף פעולה בנוגע לשירותי הסעה, אך זו הופסקה באופן חד צדדי על ידי התובעת בחודש ספטמבר 2006 בכך שהפסיקה לספק מסלולים לנתבעת וזאת בניגוד להסכם שהיה בין הצדדים. הנתבעים טוענים כי ההסכמה וההתקשרות בין הצדדים היתה כי התובעת תתגבר במיניבוס מסלולי נסיעה של הנתבעת 1 וכנגד כך תעמיד הנתבעת אוטובוס וטנדר בעל תכולה להובלת 26 נוסעים לטובת התובעת בשעות הצהריים. ההסכמה היתה כי התשלום בין הצדדים יתבצע כאשר כל צד יעמיד לטובת הצד השני מסלולים וההתחשבנות תהיה בעבודה מול עבודה שיספק הצד השני, ולא בתשלום במזומן. בשל כך שהתובעת לא סיפקה לנתבעת מסלולים עומדת לה טענת קיזוז בגין הפסדים שנגרמו לה. ההתקשרות אמורה היתה להיות לכל שנת הלימודים מספטמבר 2006 עד לסוף שנת הלימודים ב-2007. שקלתי את טענות הצדדים, על רקע מכלול הראיות, והגעתי למסקנות כדלקמן:
( למותר לציין כי הנתבעים לא הגישו סיכומים).
אין מחלוקת בין הצדדים כי סוכם ביניהם שישתפו פעולה במתן שירותי הסעה, כאשר כל צד מעביר לרעהו שרותי הסעה תמורת שרותי הסעה נגדיים, וכי אם יווצרו הפרשים יתחשבנו הצדדים ביניהם. התובעת טוענת כי ההפרשים אמורים להשתלם בכסף ואילו הנתבעים טוענים כי ההפרש צריך להתקזז בהסעות. נראה כי הצדדים נהגו לשלם בעבור ההפרשים ביניהם בכסף מזומן ולפיכך אם נוצרו פערים כלשהם ישלימו אותם בכסף, הדבר נלמד מעדויות הצדדים:
מר אהרון כהן, התובע מעיד כך:

"ישבתי עם הנתבע וסיכמנו שהאחד יעשה לשני נסיעות לפי הצורך. בסוף נקזז את מס' הנסיעות הזהה ואם אחד יעשה לשני יותר נסיעות השני ישלם לו על עודף הנסיעות 100 ₪ לכל נסיעה." (עמ' 3 שורות 11-13 לפרוטוקול בית המשפט מיום 10.5.2007).

מר שלמה אינדיק
, הנתבע מעיד כך:

"סוכם שתהיה נסיעה כנגד נסיעה. לכל נסיעה יש ערך אחר תלוי אם עושים אותה בטנדר או באוטובוס או במיניבוס. אם נוצרו הפרשים כמובן שצריך לשלם אבל לא סיכמנו בעניין זה דבר" (עמ' 5 שורות 9-11 לפרוטוקול בית המשפט)

ובהמשך:

"היו בינינו העברות כספים בעבר לפני חודש אלול האחרון"
(עמ' 5 שורה 14 לפרוטוקול בית המשפט).

חשוב לציין כי נערך הסכם בעל פה, אך לא ניתן להבין ממנו מספיק פרטים על מחויבותו של כל אחד מן הצדדים לעסקה בעניין מחויבותו לדאוג לשני להסעות. מן האמור לעיל ניתן ללמוד כי הצדדים נהגו להתקזז בעיקר בנסיעות וההפרש שולם בכסף.

החוב:
האם אכן נצבר חוב כספי לנתבע?
התובע מעיד כך:

"אני עשיתי ממוצע כל יום 4 נסיעות בשבילו, והוא עשה בשבילי נסיעה אחת ביום" (עמ' 3 שורה 9 לפרוטוקול בית המשפט) "הוצאתי את החשבונית רק ביולי לאחר שהיו לי כל הנתונים" (עמ' 4 שורה 4 לפרוטוקול בית המשפט).)

הנתבע מעיד כך:

"במקרה דנן לא היו העברות כספים ולא היו אמורות להיות העברות כספים כי אין הפרש בנסיעות או שהתובע לא עמד בסיכום ולא נתן לי נסיעות כפי שהתחייב..." (עמ' 5 שורות 15-16 לפרוטוקול בית המשפט). התובע מעיד בעמ' 3 שורה 7 לפרוטוקול בית המשפט כי סיכמו שערכה של כל נסיעה יהיה 100 ₪ ואילו הנתבעת טוענת כי הערך שנקבע לנסיעה עומד על 75 ₪, מכיוון שהחשבונית שהוצאה לנתבעת מציינת כי נדרשו 100 ₪ לנסיעה לפרוטוקול בית המשפט אקבל כי החישוב לנסיעה עמד על סך של 100 ₪.

לעניין טענת הזיוף בדפי הריכוז שצורפו לכתב התביעה: הנתבע טוען כי אין להסתמך על דף הריכוז משום שחלקו השמאלי מזויף- הנתבע מעיד כי הסכומים שונו ולא הוא שכתב את הסכומים שבעמודה השמאלית. לטענתו מישהו תיקן עם טיפקס את הכתוב שם. הנתבע לא הציג לבית המשפט את המסמך המקורי או כל מסמך אחר המעיד על כך, ולפיכך לא ניתן יהיה להתייחס לטענה זו. התוצאה היא שאני מקבל את דפי ריכוז הנסיעות כפי שהוגשו כמסמך המחייב את הצדדים. הנתבע עצמו העיד כי הוא חייב לנתבע סך של 11,200 ₪ (וראה לענין זה עמ' 6 שורה 15 לפרוטוקול בית המשפט). לאור האמור לעיל נראה כי יש לקבל את טענת התובע לפיו הנתבעת חייבת לו סך של 19,438.70 ₪ בגין נסיעות שביצע.

הקיזוז:
לטענת הנתבע , התובעת חדלה לספק לו מסלולים וכך נוצר החוב הכספי. לטענת הנתבעים התובעת היתה אמורה לספק הסדרי הסעה קבועים לנתבעת עם מוסדות לימודיים, ומשום שלא עשתה כן נותרו האוטובוס והטנדר מושבתים וללא עבודה חלופית ולכן נגרמו להם נזקים כלכליים. הנתבע לא דרש סכומים אלו עד שהוגשה התביעה, ייתכן ולא עשה כן משום שקיווה כי בהמשך הם יתקזזו בגין הסכומים הללו.

הנתבע מספר כך:

"מבחינת נסיעות מגיע לו סך של 11,200 ₪ אבל מהבחינה שהוא הפסיק לי את האוטובוס שלא עובד, מגיע לי כספים" (עמ' 6 שורות 15-16 לפרוטוקול בית המשפט).

עוד הוא הוסיף:

"...לאוטובוס מסדרים נסיעות בתחילת שנת הלימודים ולא הצלחתי למצוא לו עבודה מאוחר יותר כיוון שכל המוסדות היו כבר מסודרים." (עמ' 6 שורות 18-19 לפרוטוקול בית המשפט).

ההסכם של הצדדים היה לפיו האחד יעשה לשני נסיעות לפי הצורך ובסוף יקזזו את מספר הנסיעות הזהה. נוצר פער גדול בין הצדדים מתחילת שנת 2006. בהנחה שאקבל את גירסתו של הנתבע לפיו נגרמו לו הפסדים כלכליים בשל אי קיום חלקו של התובע בחוזה, עדיין נראה כי הוא היה צריך להעלות את טענותיו בפני
התובע בתחילת השנה ולא לחכות שיווצרו פערים כספיים כה גדולים. הנתבעים לא הראו באופן ברור וסביר כיצד הגיעו לסכומים שנקטו בהם ובנוסף לא הציגו מסמכים כלשהם התומכים בטענה זו. הנתבע אף לא הראה כיצד פעל להקטנת הנזק. לפיכך איני מקבל את טענת הקיזוז. לכל האמור יש להוסיף גם את העובדה שהנתבע לא הגיש סכומים ועל פי הוראות תקנה 160(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד - 1984 דינו כדין מי שלא התייצב.

התוצאה היא שאני מקבל את התביעה. הנתבעים ישלמו לתובעת סך של 19,440 ₪ וכן את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ + מע"מ. כל הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום שאם לא כן הם ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום ט"ו באב, תשס"ז (30 ביולי 2007) בהעדר הצדדים
גד ארנברג
, שופט
קלדנית: כרמלה עובדיה








א בית משפט שלום 1870/07 הסעות אהבת ישראל בע"מ נ' אינדיק הסעות בע"מ, שלמה אינדיק (פורסם ב-ֽ 30/07/2007)