פסקי דין על יצחק לזימי | פסקי דין על שלום דהן | פסקי דין על כלל חברה לביטוח |

20656/04 א     06/08/2007




א 20656/04 יצחק לזימי נ' שלום דהן, כלל חברה לביטוח בע"מ




3
בתי המשפט

א 020656/04
בית משפט השלום חיפה
06/08/2007
תאריך:
כב' השופט ש. לבנוני

בפני
:
יצחק לזימי
ת.ז. 034421255
בעניין:
התובע
א. תירוש

ע"י ב"כ עו"ד
- נ ג ד-
1. שלום דהן

2. כלל חברה לביטוח בע"מ
הנתבעים
א. צחייק

ע"י ב"כ עו"ד
פסק דין
1. בתאריך 16.12.03 היה התובע מעורב בתאונת דרכים. אין חולקין כי הנתבעים נושאים באחריות מוחלטת לגרם התאונה ותוצאותיה בהתאם להוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

2. התאונה האמורה הייתה אף תאונת עבודה שהוכרה על ידי המל"ל. ועדות רפואיות של המל"ל פסקו לתובע נכות צמיתה בשיעור של 10% החל מיום 1.12.05 וזאת לאחר נכויות זמניות ממושכות, שאף כללו נכות זמנית של 100% למשך 8.5 חודשים. אין חולקין כי התאונה ארעה שעה שרגלו הימנית של התובע נחבלה מפלטות שנפלו ממלגזה ומחצו כף רגלו הימנית. הנכות הצמיתה היא בגין "מצב לאחר מעיכת כף הרגל עם צלקת באספקט הגבי והתעבות של רקמה רכה". הוועדה הרפואית קבעה כי אין מקום להפעלת תקנה 15 הואיל והתובע "מסוגל לעבודתו ועובד".

3. ניסיונות לסיים התיק בדרך מוסדרת לא עלו יפה. אף הניסיון להגיע להסדר דיוני אשר ימנע שמיעת הוכחות לא עלה יפה. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית ונחקר על תצהירו. יכולני לקבוע בוודאות כי מכלול שיקוליי, שיניעו אותי לפסוק את הפיצוי ההולם לתובע, הוא פועל יוצא של מכלול המסמכים והטיעונים שבפני
י. חקירתו של התובע, כך אני קובע, לא העלתה ולא הורידה דבר במאזן שיקוליי ואומדני השיפוטי.

4. עובר לתאונה היה התובע היה התובע בן 26. כיום הוא בן 30. התובע מאז ומתמיד עבד בעבודת כפיים. עובר לתאונה הוא עבד באמצעות חברות כוח אדם. כתוצאה מכך, כמסתבר, רמת שכרו הייתה נמוכה באופן יחסי. התובע הוא אדם שאפתן. ביום 26.12.04 הוא הצליח להיקלט במקום עבודה במפעל פי.ס.בי. טכנולוגיות בע"מ, בו הוא מתמיד ועובד עד עצם היום הזה. שעה שהתובע נקלט בעבודה עדיין הוא שהה בנכות זמנית בשיעור של 25%. אין ספק כי מאז ועד היום, לא זו בלבד שלא חלה נסיגה בשכרו של התובע, שכרו אף עלה, ובאורח משמעותי. נתון זה, כך אני קובע, לא צריך לעמוד לרועץ לתובע, מחד גיסא, אף בוודאי לא יכול להיפקד ממאזן שיקוליי, מאידך גיסא.

5. ועוד בדעתי לשקול את מצבו הרפואי של התובע, עובר לתאונה, וללא קשר אליה. הנתבעים מצביעים על שורה של מחלות ותאונות שאירעו לתובע ברבות השנים, ובעיקר לפני התאונה. אין בדעתי להידרש למכלול המחלות והתאונות. ועם זאת לא ניתן להתעלם, באורח משמעותי, מכך שמאז ומתמיד התלונן התובע על כאבים בגפיים התחתונות שלו וכי נרשם כי הליכת התובע מסורבלת וספסטית, כאשר גם לאביו, כמסתבר, קשיי הליכה. אף טענתו של התובע כי הוא סובל מחוסר שיווי משקל, כך עולה מהחומר שבפני
י, היא תופעה שהוא מתלונן עליה זה מכבר.

6. שומה עליי, איפוא, לזקוף לחובת התובע את מצבו הרפואי, שאין לו כל קשר לתאונה, וכן את הנתון כי ברבות השנים מאז התאונה ועד היום לא חלה נסיגה בשכרו, אלא הוא אף התקדם באורח מרשים. מנגד שומה עליי לזקוף לזכות התובע, בעיקר, את גילו הצעיר. התובע כיום הוא בן 30. נכונו לו עשרות שנים של תוחלת עבודה. אין לדעת מה צפון בחיק העתיד. התובע מעלה על נס את התחשבות מעבידתו במגבלותיו, ויכול שיש ממש בטיעון זה. אך יכול שלא לעולם חוסן. לא מן הנמנע כי אם התובע, ברבות השנים, ייפלט ממקום העבודה, תהא השפעה לנכותו. עוד עליי לזקוף את הנתון של נכות אורטופדית ברגל ימין, כאשר עסקינן בתובע שהוכח בפני
י שהוא מאז ומתמיד עובד עבודת כפיים גופנית.

נכותו הרפואית של התובע עולה, כאמור, לכדי 10%. לנוכח שיקלול הנתונים האמורים, בדעתי לחשב את אובדן כושר השתכרותו של התובע לעתיד, על בסיס נכות תפקודית של 7%.

7. לנוכח הנתונים שבפני
י הוכח לי כי שכרו של התובע, עובר לתאונה, עמד על פי הדיווח למל"ל, על סך של 3,037 ₪. דומה שממוצע תלת-שנתי זה אינו הבסיס הנאות לאומדן שכרו למונחי אותו זמן. לטעמי יש לפסוק על בסיס שכר של 3,800 ₪. לנוכח כל אלו, ובגין אי כושר עבודה למשך 8.5 חודשים, זכאי התובע לסך של 32,300 ₪. בהתחשב בהפסד שכר חלקי ראוי, אף בחלק מתקופת נכותו הזמנית, הנני מעגל הסכום האמור לכדי 36,000 ₪.

8. רמת שכרו של התובע כיום עולה כדי 7,200 ₪ נטו. הדבר מצביע על כך שברי שהתובע לא זכאי לכל פסיקת שכר מאז שנקלט אצל מעבידתו ועד הנה. ואולם הדבר משקף את רמת שכרו הסכויה לעניין העתיד. על בסיס זה, וכן על יסוד נכות תפקודית של 7%, הנני פוסק לתובע, במעוגל, בגין הפסד כושר השתכרות לעתיד סך של 135,000 ₪.

9. התובע זכאי לפסיקת פיצוי בגין נזק לא ממוני. בהתאם לתחשיבו של ב"כ התובע, המקובל עליי, הוא זכאי בגין כך לסכום של 18,600 ₪.

10. התובע טוען לשורה של ראשי נזק, שאין בדעתי לפסוק לתובע בגינם דבר. וכך, לא שוכנעתי כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד פנסיה לעתיד והוצאות עתידיות בגין עזרת צד ג', הוצאות רפואיות ונסיעות. ברי שאין שחר לדרישת התובע להשיב לו ריבית עקב הלוואה שנאלץ ליטול בבנק, עקב מצבו הכלכלי הקשה הנטען.

11. מנגד, שוכנעתי כי בגין אובדן כושר עבודה לתקופה ממושכת יחסית זכאי התובע לעזרת צד ג' בעבר. אומדנו של ב"כ התובע כי בגין פריט זה הוא זכאי לסכום של 4,000 ₪ נראה לי סביר. כך, אף אומדנו הצנוע בגין הוצאות נסיעה בעבר לטיפולים רפואיים בסכום של 750 ₪. בגין אלו, איפוא, זכאי התובע לסכום נוסף של 4,750 ₪.

12. חככתי בדעתי האם יש לזכות את התובע בגין רכישת זוגות נעליים בעבר ובעתיד עקב בליית-יתר. טיעונו זה נסמך על כך שלנוכח צליעתו יש לפסוק לו בגין רכישת נעליים ומדרסים עקב בליית-יתר זו. בסופה של דרך החלטתי לא לפסוק לתובע דבר בעניין זה. לטעמי, עסקינן בראש נזק ייחודי שאמור הייתי לקבל ראיה מקצועית או רפואית מובהקת המוכיחה את הקשר בין הנזק הנטען לבין הנכות, שבסופה של דרך היא אינה גבוהה.

13. סך כל נזקי התובע עולים, איפוא, לסך של 194,350 ₪. עד הנה קיבל התובע הן תשלומים תכופים מן הנתבעים והן תקבולים מן המל"ל. מקובל עליי תחשיב ב"כ הנתבעים כי ערכם המשוערך של התשלומים התכופים עולה לסך של 17,800 ₪ וכי ערכם המשוערך של תקבולי המל"ל עולה לסך של 45,200 ₪. יש לנכות, איפוא, מסכום הפיצויים סך כולל של 63,000 ₪ באופן שהתובע זכאי ליתרה בסך של 131,350 ₪.

14. לפיכך הנני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 131,350 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה כמתחייב ושכ"ט עו"ד בשיעור 13% + מע"מ על הסך הנ"ל.

הסכומים האמורים ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה, כאשר פגרת ביהמ"ש לא תקטע את מרוץ המועדים האמור.

15. המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

ניתן היום כ"ב באב, תשס"ז (6 באוגוסט 2007) בהעדר הצדדים.
ש. לבנוני
, שופט
קלדנית: ברטה א.








א בית משפט שלום 20656/04 יצחק לזימי נ' שלום דהן, כלל חברה לביטוח בע"מ (פורסם ב-ֽ 06/08/2007)