פסקי דין על עידו כהן | פסקי דין על אחים לוינסון מהנדסים בע"מ

10469/96 א     29/09/2002




א 10469/96 עידו כהן נ' אחים לוינסון מהנדסים בע"מ




התובע
עידו כהן

בעניין:
- נ ג ד -
הנתבעות
1. אחים לוינסון מהנדסים בע"מ

2. מובילים וויט קמינס בע"מ
3. הפניקס חברה לביטוח בע"מ
4. אבנר איגוד חברות ביטוח
- נ ג ד -
צדדים שלישיים
אברהם כהן
מצפה גיתה
ב"כ התובע: עו"ד גוהר
- ניתן

פסק דין

ב"כ נתבעים 1-3: עו"ד שפרבר

ב"כ נתבעת 4: עו"ד שגיא
ב"כ צד ג': עו"ד שפרבר

פסק דין
1. רקע:
תביעת נזיקין אותה הגיש התובע, עידו כהן
, כנגד הנתבעות או מי מהן.

2. עובדות:
א. התובע, קטין יליד שנת 1993, נפגע ביום 3.5.96, בשעה ששהה במוסך השייך לנתבעת מס' 2. הוא שהה שם יחד עם אביו וסבו, שעבד שם כאחראי על מחסן לחלקי חילוף. הסבא ביקש להראות לנכדו "מיני טרקטור". תוך כדי כך נגע באקראי "בידיות הטרקטור", ואלה גרמו לשחרור כף הטרקטור, שנפלה ופגעה בתובע.

ב. כתוצאה מנפילה זו של כף הטרקטור, נחבל התובע בחלקי גוף שונים. התובע שותק
בגפה הימנית, שבר את אגנו, סבל מחוסר תנועה וחוסר תחושה ברגל שמאל, צלקות בחלקי גוף שונים ועוד. כן נקטעו אצבעות ביד ימין.
ג. בית המשפט מינה את ד"ר משה רופמן, אורטופד, להיות מומחה רפואי מוסכם.
המומחה בדק את התובע וקבע לו נכות צמיתה, אורטופדית, בשעור בן 40% וכן נכות צמיתה, פלסטית, בשעור בן 10%.

3. א. ביום 7.11.99 הוסכם בין התובע לבין הנתבעות כי הנתבעות תשלמנה לתובע, לסילוק
מלוא תביעותיו, בסך הכל 800,000 ש"ח. סכום הפיצויים שולם, כתשלום ביניים
שווה, ע"י נתבעת 3 במסגרת פוליסת החבויות וע"י נתבעת 4 במסגרת ביטוח החובה.

ב. וזה נוסח הסכם הפשרה בחלקים הצריכים לענייננו, בשלב זה של ההליך השיפוטי.

"הצדדים מודיעים כי הגיעו להסכם פשרה כדלקמן:

1. לסילוק מלא וסופי של כל תביעות התובעים בגין הארוע נשוא התביעה ישולם לתובעים, באמצעות בא כוחם עו"ד גוהר
, סך כולל סופי ומוחלט של 800,000 ש"ח, מתוכו יופקד סך של 156,000 ש"ח בחשבון נאמנות שינוהל ע"י ב"כ התובעים, ע"פ המפורט להלן.

סכום זה כולל בתוכו את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד ולמעט יתרת האגרה אשר תשולם ע"י הנתבעים.

2. ...

3. הסכומים ישולמו ע"י הנתבעים במימון ביניים על פי החלוקה
הבאה:

א. ...

ב. ...

ג. הסכומים ישולמו לתובע במימון ביניים, מבלי שאף אחד מן
הנתבעים מודה בחבותו כלפי התובעים או כלפי צד שלישי
אחר.

4. ...

5. בית המשפט ישמע הוכחות בשאלה האם התאונה בה נפגע התובע
הינה תאונת דרכים. אם ובמידה שיקבע כי התאונה הינה תאונת דרכים, תשפה הנתבעת מס' 4 במסגרת פוליסת החובה את הנתבעת מס' 3 במסגרת פוליסת חבות מעבידים בסכום של 400,000 ש"ח, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל. אם יקבע שהתאונה אינה תאונת דרכים, כי אז תשפה הנתבעת מס' 3 במסגרת פוליסת חבות מעבידים את הנתבעת מס' 4 בחובה בסכום של 400,000 ש"ח, כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד המועד התשלום בפועל.

6. ביהמ"ש מתבקש ליתן תוקף של

פסק דין
חלקי להסכם הפשרה,
לקבוע שההסכם הינו לטובת הקטין ולקבוע מועד לדיון בשאלת החבות בין הנתבעים.

7. מוסכם כי הודעת צד ג' נגד אברהם כהן תידחה ללא צו להוצאות.

8. ...".
4. בית המשפט בחן הסכם זה שפורט, קבע כי תנאיו הינם לטובת הקטין ועמד ונתן להסכם זה תוקף של

פסק דין
חלקי.

5. א. נותרה איפא להכרעה המחלוקת שבין הנתבעות בינן לבין עצמן. לאמור: מה "טיבה"
של תאונה זו, שפגעה בתובע והסבה לו נזקים. האם ב"תאונת דרכים" הכתוב מדבר, כטענת הנתבעות 1 עד 3, או שמא ב"תאונה סתם", כטענת הנתבעת מס' 4.

ב. ונפקא לן לענין התשובה לשאלה מי ישא בסכום הפיצויים בסך 800,000 ש"ח שהוסכם לשלמם לתובע על פי הסכם זה שפורט. אם יקבע כי התאונה נשוא התביעה הנה "תאונת דרכים", כי אז ורק אז תשא נתבעת מס' 4 [אבנר בע"מ] במלוא החיוב הכספי. בכל מקרה אחר ישאו בתשלום זה שפורט, נתבעות 1 עד 3. הכל - כמפורט בסעיף 5 להסכם שביניהן, שצוטט לעיל.

6. ועד שאני בא לקבוע את אותן עובדות, שעיקרן אינו שנוי במחלוקת בין הנתבעות, אצטט תחילה מתוך חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה1975- [להלן: "חוק הפיצויים"], את הנוסח של כמה ממונחי היסוד הצריכים לענייננו, כפי שהיו בתוקף ביום קרות התאונה.

"1. בחוק זה -
'תאונת דרכים' - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גופני עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את יעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

'שימוש ברכב מנועי' - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טיפול דרך או תיקון רכב בדרך, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הידרדרות או התהפכות של הרכב או הינתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה, וכן הינתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד;

'רכב מנועי' או 'רכב' - רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".

7. א. המיני טרקטורון כשמו כן הוא. סוג של טרקטור קטן מדגם case, בעל צמד
זרועות, אליהן ניתן לחבר כלי עבודה שונים, כגון: כף של טרקטור, מקדח, מטאטא,
שואב אבק, שיניים למלגזה ועוד.

ב. המיני טרקטורון, נשוא התביעה דידן, הובא על ידי יבואן והעבר לסככת כלים במוסך הנתבעות 1 עד 3. במוסך זה היו מעוכבים להרכבה, להתקנה או לתיקון, כלי עבודה הממתינים לחלקי חילוף. במקום זה נשאר גם המיני טרקטורון מעוכב, לפי גירסה אחת כשבוע ולפי גירסה אחרת כחודש, בשל חלקים שהיו חסרים בו, וביניהם המצבר שפורק, ואשר בלעדיהם לא ניתן היה להפעיל את הטרקטורון. ואשר בלעדיהם אין ניתן לסיים את מלאכת ההרכבה של הטרקטורון.

8. א. פרקליטם המלומד של הנתבעות 1 עד 3 טוען בסיכומיו כי על פי הלכת זיאד חמדה
[ע"א 5757/97, תק-על 99(3) 248], מבטח שהוציא תעודת חובה לכלי גם אם אינו
"רכב", כהגדרתו בחוק, רואים אותו כמסכים להחיל על חוזה הביטוח שבינו לבין
המבוטח, את הוראות החוק על דרך האינקורפורציה. זהו חוזה בין המבטח למבוטח, המחייב את המבטח להחיל על מערכת היחסים שביניהם את הוראות החוק. ובהיות הנתבעות "מבוטח" של "אבנר", שהוציאה באמצעות "הפניקס" תעודת חובה, הם זכאים לשיפוי על תביעתם.

ב. בכל הענוה הראויה, הלכת זיאד חמדה קשה לי. הלכה אשר כזו מעמידה את המבטח מול המבוטח בדרגה של "אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי" [ברכות דף ס"א עמ' א]. כלי המוטל בספק אם "רכב" הוא אם לאו, או שלא נפסק בו עדין אם יש בו משום "שמוש ברכב מנועי" או משום "תאונת דרכים", כלי אשר כזה חובה לבטח בביטוח חובה בכל מקרה. אם ימנע מלבטח כלי אשר כזה כי אז הסיכון שהבעלים של אותו כלי נוטל על עצמו, כבד מנשוא. הוא עלול למצוא עצמו "נוהג ברכב בלא ביטוח", על כל הנפקות העולה, אף שהאמין בתום לב כי אותו כלי פטור מביטוח חובה או שכזו היתה ההלכה עד לאותה עת ושונתה. אם יבטח את אותו כלי ולו רק על מנת להסיר כל ספק אפשרי, כי אז יאמרו לו כי משהוציא תעודת חובה לכלי, גם אם אינו "רכב", רואים אותו כמסכים להחיל על חוזה הביטוח שבינו לבין המבוטח, את הוראות החוק, על דרך האינקורפורציה.

ג. לא ארחיב שכן בעניננו אין אני צריך לכל אלה. כאן אנו דנים אך ורק במחלוקת שבין הנתבעות, בינן לבין עצמן בנושא, על פי כללים ואבני יסוד שקבעו לעצמם. הכל - כמפורט לעיל.

9. בעניננו אין כל נפקות לשאלה אם הטרקטורון היה מבוטח אותה עת ב"בטוח חובה" כדין אם לאו. אין גם כל נפקות לשאלה אם לסבא היה אותה עת רשיון נהיגה בהתיחס לטרקטורון אם לאו. העדרם של שני אלה או מי מבין שני אלה, אם בכלל, אינם יכולים לגרוע וגם או לפגוע במהות המושגים שפורטו, גם לא בזכותו של הנפגע לפיצויים, אלא אם נקבע על פי כל דין אחרת.

ובלשון שונה אך באותה מהות - בסופה של מחלוקת מה לי נתבע שלא היה לו רשיון נהיגה כלל לזה שהיה לו רשיון נהיגה מתאים, אלא מאי שתוקפו פג. כך גם לגבי ביטוח חובה. התובע-הנפגע יקבל פיצויים על סבלו בכל מקרה. למעט זה שהמחוקק קבע בגינו מפורשות אחרת.

10. א. "תאונת דרכים", כך פתח המחוקק וקבע, הינה מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב
שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. כשהתיחס למונח "שימוש ברכב מנועי" רשם
- "נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול
דרך או תיקון בדרך, שנעשה בידי המשתמש...". בהמשך, בשעה שהתיחס למונח
"רכב מנועי או רכב", עמד ורשם - "רכב הנע בכח מכני על פני הקרקע ועיקר יעודו
לשמש לתחבורה יבשתית...".

ב. ואף שאותם פסוקים צריכים להבהרה, גבולות ומסגרת, ניתן לומר בהם "דברה תורה כלשון בני אדם". [ברכות דף ל"א עמ' 2]. לאמור: בלשון שהציבור רגיל בה. ואם אין די באותה הבהרה אומרים לו: "... פוק חזי מה עמא דבר" [ברכות דף מ"ה עמ' 1]. לאמור צר וראה כיצד הצבור נוהג. מכאן לפרשנות רחבה יותר, מלאה יותר, נכונה יותר ומדוייקת יותר, גם לתקופה בה נרשמו אותם פסוקים הצריכים פירוש, וגם בתקופה בה באים אותם פסוקים לקבל את הפרשנות הראויה.

ג. דא עקא, שלא כך תמיד. לא כך דבר יום ביומו. לעיתים, ואלה אינם מועטים, אנו מוצאים את המחוקק נוקט לשון "כלל", ובהמשך יוצא או יוצאים מן הכלל. "כלל" ובהמשך פרט או פרטים וגם אלה אינם מועטים. אותם יוצאים מן הכלל, אותם פרטים, לא תמיד הם מבהירים, לא תמיד הם מתיחסים למשפחת "הכלל". ובמקובץ. ביקשו להבהיר ולקבוע גבולות ומסגרת ונמצאו פורצים כל גדר, כל גבול ומסגרת.

הנה כי כן, בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים שאנו דנים בו, אנו מוצאים בהגדרת המונח "תאונת דרכים":

"יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב...".

או בהמשך:

"מאורע שנגרם עקב ניצול הכח המיכני של הרכב...".
ובהתייחס למונח: "שימוש ברכב מנועי":
"דחיפתו או גרירתו... התנתקות או נפילה כאמור, מרכב עומד או חונה... ולמעט טענתו של מטען או פריקתו כשהרכב עומד".


ובהתיחס למונח "רכב מנועי" או "רכב" אנו מוצאים:

"... ולמעט כסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות".
11. ולא רשמתי את כל אלה עד הנה, אלא כדי להבהיר את עמדתי לפיה מקום בו "דברה תורה כלשון בני אדם", יבוא ברב מקרים פירוש מרחיב, אם הנסיבות יצריכו או יצדיקו זאת. מאידך גיסא, כל מקום אחר, ובו פרט או פרטים בצידו של כלל או יוצא או יוצאים מן הכלל בצידו של הכלל, יבוא, ברב מקרים, פירוש מצמצם של הפרט או היוצא מן הכלל.

12. אשוב למקום שהתחלנו בו.

א. ענין לנו בכלי המכונה "מיני טרקטורון" שיובא לישראל על ידי יבואן בשם החברה הישראלית למנועים וטריילרים בע"מ. הטרקטורון הועבר על ידי היבואן למוסך בו עבד סבו של התובע לצורך תיקונים שונים. בעת הארוע עמד הטרקטורון מזה זמן "בסככת חדר התיקונים", כך לשון ב"כ הנתבע 4 בסיכומיו, בהמתנה לתיקון ולחלפים. אותה עת, כך בהמשך, הטרקטורון "לא היה בשימוש. המצבר היה מנותק ולא נעשה בו כל שימוש מזה זמן רב".

ב. התובע נפגע בנסיבות שאין עליהן מחלוקת. סבו של התובע ביקש להראות את הטרקטורון לנכדו. מתברר כי אותה עת הטרקטורון עמד כאשר המשבת היה מורד כלפי מטה אך זרועות הטרקטורון היו מונפות אל על. הסב ניגש אל הטרקטורון ואגב כך נגע בידיות הטרקטורון. אלה גרמו לשחרור הכף ולנפילתה על הקטין-התובע.

ג. למעלה מן הצורך יודגש. הפרקליטים המלומדים התיחסו בסיכומיהם למשא שנותק מן הרכב ונפל מחוצה לו. בעניננו לא כך הדבר, לא משא מן הרכב נפל, אלא חלק מן הרכב נותק ונפל. ואינו דומה זה לזה.
ד. אין חולק כי כף הטרקטורון נותקה מיד לאחר שהסב נגע בידיות. אין גם חולק כי לו היה המשבת מורם כלפי מעלה, לא היה בכוחה של כל נגיעה להפיל את הכף. עוד עולה כי הכף התנתקה מן הזרועות, השתחררה ונפלה ארצה. הזרועות עצמן נשארו באותה זוית, אך מנגנון הכף נטה כלפי מטה.

13. אותו מיני טרקטורון, שני חלקים עיקריים יש בו. החלק האחד הינו זה שנע גם יכול לנוע בכוחו שלו. ולא רק לנוע אלא גם לפעול ולהפעיל בכוחו המיכני, כלי עבודה שונים, כל כלי למטרתיו שלו. החלק האחר, וליתר דיוק החלקים האחרים, הם משלהם אין בהם כל כח מכני. הם מופעלים על ידי הטרקטורון מכוחו שלו. וכאן אני מכוון לכף של הטרקטורון, למקדח, למטאטא, לשואב האבק וכל כיוצא באלה. חלקים אלה בשעה שהם נפרדים מהטרקטורון, הם אינם בחזקת "רכב". לא כן בשעה שהם מחוברים אל הטרקטורון על מנת שיהיו מופעלים על ידו או בשעה שהם מופעלים על ידו בפועל. כל אותה עת, שני חלקים עיקריים אלה אחד הם.

14. מתוך חומר הראיות שבא בפני
אני למד, כי עובר לארוע נשוא התביעה, הכף של הטרקטורון היתה מחוברת אל הטרקטורון, ושניהם יחידה אחת היו. הסב נגע בחלקים שנגע, יכול אפילו בהסח הדעת בלבד, מכל מקום נגיעה זו היא שהפעילה את המנגנון שגרם לתאונה. אותה שעה הכף לא היתה נפרדת מן הטרקטורון, אלא מחוברת אליו ומהווה חלק בלתי נפרד הימנו.

15. בנסיבות אלה כפי שפורטו, אין לי אלא לקבוע כי אותה תאונה "תאונת דרכים" היא על כל הנפקות העולה. ומכאן למוסכם בין המתדיינים כמפורט בסעיף 5 להסכם שנחתם ביניהם, כפי שצוטט לעיל.

ניתן היום כ"ג בתשרי תשס"ג, 29 בספטמבר 2002 בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.
ש. פינקלמן
- שופט
סגן נשיא
/ d01046996a.1
1
בתי המשפט
תא 010469/96

בבית המשפט המחוזי בחיפה
כב' השופט: ש. פינקלמן
- ס. נשיא

בפני









א בית משפט מחוזי 10469/96 עידו כהן נ' אחים לוינסון מהנדסים בע"מ (פורסם ב-ֽ 29/09/2002)