פסקי דין על ופא דאהר | פסקי דין על מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט | פסקי דין על שהירה חליחל |

1867/06 עב     24/07/2007




עב 1867/06 ופא דאהר נ' מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט , שהירה חליחל




1


בתי הדין לעבודה
בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב 001867/06
בש"א 002158/06

24/07/2007


בפני
: כב' השופטת עידית איצקוביץ

נציג ציבור (עובדים): מר יוסף לוי
נציג ציבור (מעבידים): מר יגאל כהן


בעניין:
ופא דאהר



ע"י ב"כ עוה"ד
מויס מרואן

התובעת


- נ ג ד -



1. מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט

באמצעות פרקליטות מחוז הצפון - אזרחי
2. שהירה חליחל



ע"י ב"כ עוה"ד
גסאן סמיר

הנתבעות

פסק דין


1. התובעת הינה תושבת כפר גוש חלב, גננת בהכשרתה (בוגרת המכללה להכשרת מורים ערבים בחיפה במחזור 1992). התובעת עובדת אצל נתבעת מס' 1 כגננת בגן חובה בכפר מג'דל כרום.
בתאריך 30.8.06 הגישה התובעת בקשה לצו מניעה זמני וצו עשה זמני בה ביקשה מבית הדין לאשר את העברתה בשנת הלימודים התשס"ז לאחד הגנים בכפר גוש חלב, ולמנוע את שיבוצן של גננות אחרות שהועברו לאותו כפר.

2. בדיון אשר התקיים בבקשה בתאריך 4.9.06 (יחד עם דיון בבקשות אחרות שהוגשו על ידי גננות אחרות שלאחר מכן נמחקו) הוחלט על איחוד הדיון בבקשה ובתובענה העיקרית. כן נקבע כי התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן ונקבעו מועדים מקוצרים לצורך זירוז ההליכים בתביעה.

3. לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן, מחיקת הליכים שאוחדו והליכים שנקטו חלק מן הנתבעות, נותרה התובענה שבפני
נו בין התובעת, המבקשת העברה ממקום העבודה הקבוע בכפר מג'דל כרום לגן במקום מגוריה, בכפר גוש חלב, לבין המעסיקה – מדינת ישראל (להלן:"נתבעת מס' 1") ולבין הגננת ששובצה באחד הגנים בכפר גוש חלב, גב' שהירה ח'ליחל (להלן: "נתבעת מס' 2").

4. ראיות שנשמעו בדיון:

בדיון נשמעו עדויות של התובעת, נתבעת מס' 2 ומטעם נתבעת מס' 1 העידה גב' כרמלה זילברברג, מנהלת ענף תקן כוח אדם גני ילדים במשרד החינוך מחוז צפון (להלן:"גב' זילברברג").
לאחר מכן, הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים, וכן סיכומי תשובה מטעם ב"כ התובעת, כאשר אלה הוגשו בתאריך 31.5.07, כחודש לפני סיום שנת הלימודים. בהתחשב בזמן שחלף מאז הגשת התובענה, ביקש ב"כ התובעת בסיכומיו לקבוע כי "הסעד האופרטיבי ייכנס לתוקפו בתחילת שנת הלימודים תשס"ח (הקרובה) ולא לאלתר".

5. התובעת הצהירה בתצהירה כי מזה מספר שנים היא נוהגת להגיש לנתבעת מס' 1 במועד טופס בקשה להעברה לכפר גוש חלב, לגן חובה או טרום חובה, ובמשך שנים בקשותיה לא אושרו. לקראת שנת הלימודים התשס"ז, הגישה התובעת בקשה להעברה בתאריך 22.1.06 וביום 1.3.06 נשלח אליה מכתב על ידי משרד החינוך שבו אושרה העברתה בהעברה מסויגת תוך המחוז. באותו מכתב נכתב כי "בדיקת אפשרות סדורך בעבודה באזור המבוקש תבדק ע"י ועדת שיבוץ, ואם תימצא משרה פנויה מתאימה תמסר לך הודעה על כך במהלך חופשת הקיץ".
התובעת הצהירה לגבי כישוריה והערכתה במסגרת עבודתה כגננת.

בכפר גוש חלב שני גנים טרום חובה, שבהם התפנתה משרה של גננת. באחד הגנים שובצה הגננת מארי סאדר, שאת שיבוצה התובעת אינה תוקפת, ובגן השני שובצה הנתבעת מס' 2שבעניינה תוקפת התובעת את הניקוד שניתן לה, בעיקר לגבי הוותק, בהתחשב בעובדה כי היא לא עבדה בכל השנים בגנים אלא בכיתות א' ו-ב'.

התובעת טענה כי קיימים פגמים בהחלטת הנתבעת מס' 1 לגבי שיבוצה של הנתבעת מס' 2 כגננת בכפר גוש חלב, המצדיקים את התערבותה של הערכאה השיפוטית בשיקול הדעת של הרשות המנהלית.
כמו-כן, התובעת מסתייגת לגבי הנוהל של "ניקוד" הקיים לצורך שיבוצים בהעברות של עובדי הוראה במגזר הערבי, כאשר לדעת ב"כ התובעת הנוהל הופעל ללא שיקול דעת ראוי, תוך התחשבות בשיקולים נוספים הנוגעים לעניין. כן תוקף ב"כ התובעת את הנוהל הקיים אך ורק במגזר הערבי (ולא במגזר היהודי והדרוזי), ללא כל טעם להבחנה בין המגזרים השונים, שמהווה נוהל מפלה.
לפי טענת התובעת, הנוהל שהופעל בענייננו, ולפיו הוענק לנתבעת מס' 2 ניקוד גבוה מזה של התובעת, מתעלם מקריטריונים רלוונטים לגבי וותק בהוראה בגנים – בשונה מבית הספר היסודי- מצבירת הכשרות והשתלמויות ספציפיות לגיל הרך, מהערות חיוביות או הצטיינות בעבודה. כן מסתייג ב"כ התובעת באשר למתן ניקוד לעובד הוראה בן המקום שכבר עובד באותו מקום.
בעקבות כל אלה, ביקשה התובעת לבטל את החלטת נתבעת מס' 1 לגבי שיבוצה של נתבעת מס' 2 בגן בגוש חלב (בשל חוסר סבירות הנוהל) ולהורות על מינויה של התובעת לאותה משרה.

עובר לתחילת שנת הלימודים הנוכחית (התשס"ז, 2007-2006), התפנו שתי משרות של גננות בשני גנים בכפר גוש חלב. משרד החינוך פעל לאיוש משרות אלה ע"י עובדי הוראה אשר הגישו בשנה זו בקשות העברה לכפר גוש חלב והכל בהתאם לכללי משרד החינוך, המעוגנים בנוהל לשנה הנוכחית.

6. השיקולים ליישום הנוהל לגבי עובד הוראה המבקש העברה באופן כללי וספציפית במקרה שבפני
נו, הועלו בכתב ההגנה שהוגש מטעם נתבעת מס' 1 ובתצהירה של גב' זילברברג, כפי שיפורט בהמשך:

"4.1 עובד הוראה המעוניין לעבור לבית ספר אחר עליו להגיש בקשה להעברה למנהל בית הספר בו הוא עובד, וזאת עד ליום ה- 15 לחודש פברואר לפני שנת הלימודים לגביה מוגשת בקשת ההעברה.

4.2 בקשת ההעברה נבחנת על ידי מנהל בית הספר ולאחר הוספת הערותיו מועברת בקשת ההעברה לעיון המפקח הכולל, אשר רושם הערכתו והמלצתו לגבי עובד ההוראה ומעביר את בקשת ההעברה לגף כוח אדם בהוראה במשרד החינוך במחוז. גף כוח האדם מרכז את נתוני עובד ההוראה ובוחן עמידתם בתנאי ההעברה המפורטים בנוהל ובוחן את הניקוד אשר נצבר לזכות עובד ההוראה. באין המלצות שליליות של מנהל בית הספר ושל המפקח הכולל ובמידה ועובד ההוראה עומד בתנאי הנוהל לעניין העברה, מועברת הבקשה לאישורה הסופי של ועדת שיבוץ.

4.3 עובדי ההוראה זוכים בניקוד לפי קריטריונים קבועים מראש המצוינים בנוהל, ובין היתר: מצב משפחתי, ותק, דרגת השכלה, מקום מגורים, מרחק בין מקום המגורים למקום העבודה, הצטיינות וכו'.

4.4 בשלב בו מועברות בקשות ההעברה לבדיקת ועדת השיבוץ, נשלחות לעובדי ההוראה "הודעה על אישור העברה מסויגת בתוך המחוז" (להלן:"הודעה על אישור העברה מסויגת"), אשר עיקרה מובא בזו הלשון:
"...בדיקת אפשרות סידורם בעבודה באזור המבוקש תיבחן ע"י ועדת שיבוץ, ואם תימצא משרה פנויה מתאימה תימסר לך הודעה מתאימה על כך במהלך חופשת הקיץ...
... מאחר ותהליך השיבוצים נמשך כל חופשת הקיץ ולעתים גם לאחר פתיחת שנת הלימודים, לא תשלחנה תשובות על אי הענות לבקשה..."

4.5 ועדת השיבוץ בוחנת את הבקשות לפי בתי הספר והישובים המבוקשים וככל שהתפנו בהם משרות הוראה, מאשרת את בקשת ההעברה של עובד ההוראה בעל הניקוד הגבוה ביותר.

4.6 עובדי הוראה אשר אושרה בקשת ההעברה שלהם ע"י ועדת השיבוץ מקבלים הודעה על כך בכתב. עובדי הוראה אשר לא אושרה בקשת ההעברה שלהם לא מקבלים תשובות שליליות בכתב, והכל מצוין בנוהל וב"הודעה על אישור העברה מסויגת".
כן, התייחסה גב' זילברברג לניקוד הספציפי שנצבר על ידי התובעת ועל ידי הנתבעת מס' 2 כדלקמן:

גב' ופא דאהר
(התובעת):

א. גב' דאהר הינה מורה וגננת מוסמכת בכירה בהכשרתה, נשואה ואמא לשני ילדים, גרה בגוש חלב, החלה עבודתה במשרד החינוך בשנת 1992, עבדה בשלוש השנים הראשונות בגן טרום חובה בכפר סכנין ומאז עובדת גב' דאהר בגן חובה בכפר מג'ד אלכרום (ותק של 14 שנים במשרד החינוך).
ב. ביום 21.1.06, הגישה גב' דאהר בקשת העברה לגן חובה או טרום חובה בכפר גוש חלב בשנת הלימודים הנוכחית.
ג. הניקוד שצברה גב' דאהר עד ליום 15.2.06, הגיע לכדי 43 נקודות, לפי הפירוט הבא: מצב משפחתי – 3, ותק – 28, דרגה – 3, מרחק – 3, תוספת ליעד בישוב מגורים – 6.

גב' שהירה ח'ליחל (נתבעת מס' 2):

א. גב' ח'ליחל הינה מורה וגננת מוסמכת בכירה בהכשרתה, נשואה ואמא לחמישה ילדים, גרה בגוש חלב, החלה עבודתה במשרד החינוך בשנת 1986, בין השנים 1986-1988 עבדה בבית ספר יסודי ברהט, בין השנים 1992-1988 עבדה בבית ספר יסודי בכפר עילוט, בין השנים 2000-1992 עבדה בגן טרום חובה בכפר טובא-זנגריה ובין השנים 2006-2000 עבדה בבית ספר יסודי בכפר גוש חלב (ותק של 20 במשרד החינוך).
ב. ביום 24.1.06, הגישה גב' ח'ליחל בקשת העברה לגן טרום חובה בכפר גוש חלב בשנת הלימודים הנוכחית.
ג. הניקוד שצברה גב' ח'ליחל עד ליום 15.2.06 הגיע לכדי 52 נקודות, לפי הפירוט הבא: מצב משפחתי – 3, ותק – 40, דרגה – 3, תוספת ליעד בישוב מגורים – 6.

התובעת ונתבעת מס' 2 קיבלו המלצות חיוביות להעברה הן ממנהלי בתי הספר בהם עבדו והן מהמפקח הכולל. הנתונים נבחנו על ידי גף כוח אדם בהוראה במחוז ולאחר שנמצא כי המועמדות עומדות בתנאי הנוהל הועברו הבקשות לאישור ועדת שיבוץ ובמקביל נשלחה לכל אחת מהן "הודעת על אישור העברה מסויגת".

בתחילת שנת הלימודים הנוכחית החליטה ועדת השיבוץ לאייש את המשרה הראשונה שהתפנתה בגן בכפר בגוש חלב על ידי גב' מארי סאדר בעלת ניקוד של 53 נקודות ולאייש את המשרה השנייה על ידי נתבעת מס' 2 בעלת ניקוד של 52 נקודות וזאת לעומת התובעת אשר צברה 43 נקודות.

לתצהירה של גב' זילברברג צורף נוהל "העברות, שיבוצים והשלמות משרה – הבהרות והנחיות למילוי טופס בקשה להעברה, שיבוץ והשלמת משרה בבתי הספר הערביים – תשס"ז".

7. הנתבעת מס' 2 הגישה כתב הגנה ותצהיר מטעמה ובהם פירטה את הכשרתה, את כישוריה ואת התמחותה, כאשר היא תומכת בהחלטתה של נתבעת מס' 1 לשבצה במשרה של גננת בכפר גוש חלב.

8. טענות כנגד נוהל השיבוץ:

לתובעת טענות כלפי הנוהל שהנתבעת מס' 1 מיישמת במגזר הערבי, בשונה ממגזרים האחרים.

על פי פסיקה עקבית של בית הדין הארצי אין בית הדין ממיר את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, כפי שנפסק :
"הלכה פסוקה היא, כי שעה שבית דין זה בוחן את פעילותה של רשות מינהלית, עומד לנגד עינינו הכלל לפיו חזקה על הרשות כי היא פועלת כדין.
בית הדין אינו מתערב בהחלטתה של רשות הפועלת בתחום ולמטרה שהוגדרו לה על פי דין, אלא אם לא הביאה בחשבון את השיקולים הרלוואנטיים או שהביאה בחשבון שיקולים בלתי רלוואנטיים.
בנוסף, בית הדין אינו מתערב בשיקולי הרשות, ואין הוא ממיר את שיקוליה בשיקוליו שלו, כל עוד פועלת הרשות ושוקלת את החלטתה באופן ענייני, בתום לב, בסבירות ובמסגרת הסמכויות אשר הוענקו לה על פי דין" (ע"ע 1238/01 ראמז לובאני – מדינת ישראל – נציבות שירות המדינה והנהלת בתי המשפט, מיום 18.3.02, כפי שצוטט ע"ע 428/06 מדינת ישראל – משרד התעשיה, המסחר ואח' – מרילין כהן - מרדכי, פסק הדין מיום 16.10.06, לא פורסם).

באשר לטענה לגבי נוהל מפלה, יש לציין כי נאמר בעדותה של גב' זילברברג, עדות שעשתה עלינו רושם מהימן ביותר ולא נסתרה כלל, כי מדובר בנוהל הקיים מזה כ-20 שנים (ראו ע' 11 לפרוטוקול הדיון), בהתחשב במאפיינים המיוחדים של אותו מגזר, שבו נוצרות מחלוקות ויש צורך בקריטריון אחיד, בשונה מהמגזר היהודי שבו, לפי ידיעתה של גב' זילברברג, לא הוגשו תביעות משפטיות כנגד שיבוצים, בתחום של גני הילדים (ע' 12, ש' 16-17).
אין מדובר בנהלים שונים שמופעלים כלפי מתמודדים שונים על אותן משרות, אלא בנוהל שקיים בתוך המגזר הערבי – באופן ייחודי אמנם - בין מועמדים ערבים בלבד. על כן, אין לקבל את הטענה כי מדובר בנוהל מפלה, עת טענת אפליה יכולה להישמע רק כאשר מגזרים או קבוצות שונות מקבלות יחס שונה.
אנו מקבלים את טענת נתבעת מס' 1 כי האבחנה שעושה משרד החינוך באה כדי להביא שוויון והגינות בשיבוצים בין עובדי ההוראה במגזר הערבי לבין עצמם ועל כן, אין לקבל טענה כללית כנגד יישום הנוהל.
למותר לציין כי שיטת הניקוד של עובדי הוראה הנהוגה במגזר הערבי והפרמטרים שנקבעו בה נבחנו על ידי בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (אב בית הדין כב' השופטת מרגלית פיקרסקי) בעב 3867/04 קיס חמאדה נ' מדינת ישראל, שם התובענה כנגד השיטה נדחתה (

פסק דין
מיום 11.1.07, לא פורסם).

9. טענות ספציפיות כנגד יישום שיטת הניקוד בענייננו:

בנוסף לטענות הכלליות, העלתה התובעת טענות באשר לניקוד שניתן לנתבעת מס' 2 לגבי ותק בהוראה ו"ניקוד לעו"ה בני המקום". כן, מסתייגת התובעת לגבי העדר התייחסות בניקוד לקריטריונים של "מצוינות" והערכות חיוביות או שליליות במהלך העבודה.
גב' זילברברג נשאלה לגבי הקריטריונים המקצועיים לאישור של בקשות ההעברה והסבירה כי ועדת השיבוצים מורכבת ממנהל כוח אדם בהוראה (שהיא למעשה אותה גב' זילברברג בתחום הגנים), מנהל האגף למגזר ערבי או מי מטעמו והמפקח הרלוונטי ליישוב שבו מדובר, כאשר ההחלטה מתקבלת לפי מקומות העבודה שהתפנו ובהתאם לניקוד אשר ניתן לפי הנוהל, כשהבחינה של הכישורים המקצועיים של עובדי ההוראה המבקשים העברה (השתלמויות, הערכות וכו') לא נעשית על ידה אלא מתבצעת בתחום הפדגוגי (ראו ע' 13-14 לפרוטוקול הדיון).

לא מן הדין להיכנס במסגרת הדיון שבפני
נו להערכות/לכישורים מקצועיים של המועמדות לשיבוץ, ולהשוואה ביניהם.

בדיון הוצגו הערות שהופנו על ידי המפקחת לתובעת, בשל אי השתתפותה בישיבות צוות (נ/1- נ/2). אולם, אין זה מתפקידו של בית הדין להשוות בין המועמדים בהיבט המקצועי, אין לו את הכלים המתאימים לכך, ואין עליו לשים את שיקול דעתו תחת זה של הרשות והוא לא יתערב בהחלטתה, אפילו אם הוא עצמו היה בוחר באפשרות אחרת מזו שבחרה בה הרשות, כל עוד מצויה אותה אפשרות במתחם הסבירות וכל עוד החלטת הרשות אינה בגדר החלטה שניתנה תוך חריגה מסמכות או תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או מתוך שיקולים זרים (ע"ע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים – צויזנר, פד"ע לו 438).

לגבי הטענה כי אין לחשב את כל שנות העבודה של נתבעת מס' 2 כוותק רלוונטי, בהתחשב כי היא עבדה בכיתות א', ב' ולא בגנים, בחלק ניכר מתקופת העבודה אצל נתבעת מס' 1, הנוהל קובע כי יינתנו שתי נקודות בגין כל שנת ותק בהוראה במוסדות החינוך הרשמיים (זאת, בנוסף ובאופן שונה לניקוד בגין דרגת השכלה, שניתן בנפרד).
ההבחנה שהתובעת מבקשת לעשות, בין ותק בכיתות א'-ב' של בית הספר היסודי לבין ותק בהוראה בגנים, מהווה גם היא שיקול מקצועי והתערבות בתוך נוהל שנקבע על ידי נתבעת מס' 1, תוך חריגה מהתחום שבו בית הדין מוסמך להתערב.

לגבי הניקוד שניתן לנתבעת בתור "בת המקום" הרי שזה הוקנה לפי קריטריון אובייקטיבי פשוט, האם המועמדת להעברה מתגוררת באותו יישוב שבו נמצא מקום העבודה (להבדיל ממי שאינו גר באותו יישוב). אין נפקא מינה אם מקום העבודה הנוכחי נמצא באותו יישוב – אם לאו (ראו עדותה של גב' זילברברג, ע' 15). התובעת וגם נתבעת מס' 2 קיבלו על כך 6 נקודות, כאשר לא ניתן לנתבעת מס' 2 תוספת ניקוד בגין "מרחק".

לאור כל האמור לעיל, אנו סבורים כי נתבעת מס' 1 הפעילה באופן סביר במקרה שבפני
נו את הנוהל לגבי העברה של עובדי ההוראה ואין פגם מהותי בהחלטה לפיה שיבצה את הנתבעת מס' 2 בגן בגוש חלב.

10. לאור זאת, אנו דוחים את תביעתה של התובעת.
על התובעת לשלם לכל אחת מהנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

11. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום ט' באב, תשס"ז (24 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

__________________ ________________ _________________
עידית איצקוביץ
-שופטת מר יוסף לוי מר יגאל כהן
נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

מירית








עב בית דין אזורי לעבודה 1867/06 ופא דאהר נ' מדינת ישראל משרד החינוך התרבות והספורט , שהירה חליחל (פורסם ב-ֽ 24/07/2007)