פסקי דין על נאסר אחמד | פסקי דין על בן שימול אשר (מסעוד)

1826/05 עב     03/07/2007




עב 1826/05 נאסר אחמד נ' בן שימול אשר (מסעוד)




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב 001826/05



03/07/2007


בפני
:
כב' כב' השופטת אורית יעקבס

נציג ציבור (עובדים):מר לוי יוסף
נציג ציבור (מעבידים): מר ברט שמריהו


בעניין:
נאסר אחמד



ע"י ב"כ עוה"ד
סעב חאתם

התובע


- נגד -



בן שימול אשר (מסעוד)



ע"י ב"כ עוה"ד
נשיא יניב

הנתבע


פסק דין


1. לפנינו תביעה (מתוקנת) במסגרתה ביקש התובע לחייב את הנתבע לשלם לו את הסכומים הבאים:

א. סכום של 3,275 ₪ בגין פדיון חופשה שנתית.

ב. סכום של 7,500 ₪ בגין הוצאות נסיעה (מרכיב זה חזר בו התובע במסגרת הדיון המוקדם שהתקיים ביום 29/3/06 - עמ' 5 שורות 24-23 לפרוטוקול).

ג. סכום של 7,125 ₪ בגין דמי הבראה (רכיב זה הופחת לסכום של 3,420 ₪ - עמ' 6 שורות 15-14 לפרוטוקול).

ד. סכום של 2,990 ₪ בגין הודעה מוקדמת.

ה. סכום של 6,500 ₪ בגין פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנה.

ו. סכום של 22,500 ₪ בגין שעות נוספות.

כל זאת בגין יחסי עובד מעביד שהתקיימו בין הצדדים מיום 13/5/02 ועד לחודש 11/04.

התובע טען כי ביום 15/11/04 וללא כל הודעה מוקדמת הודיע לו הנתבע (בעל פה) על הפסקת עבודתו "באופן זמני", החל מאותו יום.

2. במסגרת כתב הגנתו הכחיש הנתבע את שנטען כנגדו.

הנתבע טען כי התובע עבד עד ליום 17/11/04 עת הודיע כי הוא מתפטר בשל נסיבות אישיות הקשורות במשפחתו ועובר לגור במרכז.

הנתבע טען כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת והפנה למכתב עליו חתם התובע המבסס גרסתו לענין נסיבות סיום יחסי העבודה (נספח א' לכתב ההגנה).

הנתבע העלה טענת קיזוז לנוכח העובדה שהתובע לא נתן לו הודעה מוקדמת לפני שהתפטר.

הנתבע טען כי התובע קיבל את כל ימי החופשה המגיעים לו לפי דין ואף למעלה מכך וכן טען כי התובע קיבל דמי הבראה.

3. יש לציין כי מדובר בתיק משנת 2005 במסגרתו הוגשו בקשות רבות (רובן על ידי ב"כ הנתבע אשר התרעם על אופן התנהלותו של התובע בהליך זה שכן לטענתו התובע לא עמד בזמנים שקצב לו בית הדין, לא קיים החלטות, לא דאג להעביר לו כל בקשה או הודעה שהגיש לבית הדין, הגיש בקשה לדחיית ישיבת הוכחות סמוך מאוד למועד בו הייתה אמורה להתקיים ועוד ובכלל סרבל מאוד את הדיון באופן שהנתבע מצא עצמו נדרש להגיש בקשות רבות כדי לשמור על זכויותיו).
בהתחשב באמור לעיל, מצא עצמו בית הדין חוזר וקובע כי התנהלות התובע תילקח בחשבון לעניין הוצאות במסגרת פסק הדין.

מנגד יש לציין כי התובע ביקש הוצאות בשל כך שהנתבע לא התייצב לדיון מוקדם ראשון שהיה קבוע בתיק.

4. בסופו של דבר ולאחר הגשת תצהירי עדות ראשית, התקבלה גם הסכמת הנתבע לכך שפסק הדין שלא יהיה מנומק יינתן לפי סעיף 79 א. לחוק בתי המשפט, על סמך כל החומר שבתיק ועל סמך סיכומים, בצירוף מסמכים שיורשו הצדדים להגיש (הסכמה דומה נתן התובע כבר במעמד הדיון המוקדם שהתקיים ביום 29/3/06).

5. בהתחשב בכתבי הטענות על נספחיהם ובהתחשב בתצהירים אשר הוגשו לתיק, הרינו מורים על דחיית התביעה ללא צו להוצאות.
ויובהר, אנו מקבלים את גרסת הנתבע באשר לנסיבות סיום יחסי העבודה שבין הצדדים לנוכח העובדה שהיא הייתה עקבית לכל אורך הדרך ונתמכה במסמכים וזאת בניגוד לגרסתו המשתנה של התובע.

עוד יובהר כי מצאנו שהסכומים בהם היה מקום לחייב את הנתבע (חלק מרכיב דמי ההבראה, חלק מרכיב החופשה השנתית וחלק קטן מרכיב השעות הנוספות) מתקזזים אל מול הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בהם היה מקום לחייב את התובע לאור התנהלותו בתיק (וזאת גם לאחר התחשבות בהוצאות אשר נגרמו לו בשל אי התייצבות הנתבע לדיון המוקדם שהיה קבוע ליום 8/3/06).

עוד נציין כי בכל הקשור להודעה מוקדמת, הגם שקיבלנו את טענת הנתבע להתפטרות התובע וחרף טענות הקיזוז שהעלה הנתבע בעניין זה, הרי שלא מצאנו שיש לקבל טענה זו וזאת גם לאור האמור בסיפא של נספח א' לכתב ההגנה.

6. כל צד רשאי להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.


ניתן היום י"ז בתמוז, תשס"ז (3 ביולי, 2007) בהעדר הצדדים.



אורית יעקבס
- שופטת

נציג ציבור (עובדים)

נציג ציבור (מעבידים)


רונית בר אור









עב בית דין אזורי לעבודה 1826/05 נאסר אחמד נ' בן שימול אשר (מסעוד) (פורסם ב-ֽ 03/07/2007)