פסקי דין על נוזהה פיומי | פסקי דין על המוסד לביטוח לאומי

4574/06 בל     30/07/2007




בל 4574/06 נוזהה פיומי נ' המוסד לביטוח לאומי




1


בתי הדין לעבודה
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו
בל 004574/06


בפני
:
כב' השופטת אפרת לקסר

תאריך:
30/7/07



בעניין:
נוזהה פיומי





המערערת

נ ג ד



המוסד לביטוח לאומי





המשיב




פסק דין


1. לפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (ביטוח נכות), מיום 4/4/06, (להלן: "הועדה לעררים"), אשר קבעה למערערת 36% נכות רפואית משוקללת.

הועדה לעררים העניקה למערערת את אחוזי הנכות הרפואיים כאמור בגין הליקויים הבאים:
א. א. דחיפות ותכיפות שתן – 10%.
ב. ב. lbp ע"ש מתני - 10%.
ג. ג. מחושים בצוואר + ברכיים – אין נכות.
ד. ד. הפרעות אישיות ומצב גבולי שבין פיגור ללא – 20%.
2. עיקרי טענות המערערת
א. א. טעתה הועדה לעררים כאשר לא התייחסה לכל התעוד הרפואי שהובא לעיונה באשר למכלול נכויותיה של המערערת ולעובדה שחלה החמרה משמעותית במצבה הגופני והנפשי. המערערת הדגישה בערעורה את הליקויים הרבים מהם היא סובלת וציינה כי בתאריך 15.8.01 היא היתה מעורבת בתאונת דרכים בה נחבלה בכל גופה ובעטיה החלה לסבול מליקויים רבים. לדידה, ממועד התאונה ובעקבותיה, נכרת חלק מרחמה והיא סובלת מהשלכות תפקודיות במישור הגניקולוגי, האורטופדי, הנוירולוגי והפסיכיאטרי.
לטענת בא כוחה, היה על הועדה לעררים להעניק למערערת אחוזי נכות בגין דלקת כרונית של שלפוחית השתן, דלקת כרונית של אבר המין ודימומים חזקים, הגבלות תנועה בצוואר ובגב, בעמוד השדרה הגבי ובכיפוף ברך שמאל, פגיעות נפשיות, כריתת חלק מהרחם ופיגור גבולי.
ב. ב. טעתה הועדה לעררים כאשר לא נימקה את החלטתה היטב וכאשר לא ביצעה למערערת מבחנים ובדיקות קליניות בהתייחסות לכל תלונותיה.

3. לטענת ב"כ המשיב, לא נפל כל פגם בהחלטת הועדה לעררים ולפיכך יש לדחות את הערעור.

4. ביום 4/4/06 התכנסה הועדה לעררים כדי לדון בעניינה של המערערת. הועדה לעררים ציינה את פרטי הליקויים מפי המערערת כדלקמן:
"כאבים במפרקים, בברכיים, כאבי ראש צוואר, לא מחזיקה מעמד ודולף לה השתן. נוטלת תרופה שלא יברח. נוטלת פרימוניל זה רק מעכב ובהשפעה טובה".

5. לאחר שערכה למערערת בדיקה קלינית ועיינה במסמכים הרפואיים שהובאו בפני
ה, ציינה הועדה לעררים בהחלטתה כדלקמן:
"תכיפות ודחיפות בהטלת שתן. סונר כליות ב.מ.פ.
נוטלת פרימוניל ההשפעה טובה.
נכותה מדרג ראשון מתאימה. הועדה דוחה את הערעור.
פסיכיאטרי – הועדה עיינה במספר מסמכים פסיכיאטריים, ד"ר מורגנשטרן פסיכיאטרית, 14/7/04, 1/12/04, ד"ר בשארה אורולוג 10/9/05 ופסיכולוג ד"ר חסן עמאר 1/6/05 ודו"ח מבחנים פסיכודיאגנוסטיים (בשפה ערבית) 5/1/06.
תלונותיה אינן ספיציפיות. בעיקר חולשה וכאבים סומאטיים. בבדיקה: נראית מוזרה, מצומצמת בדבור מוגבל וקונקרטי. הועדה מקבלת הערר 20% 34ג מעל 3 ש', עקב הפרעות אישיות ומצב גבולי שבין פיגור ללא.
אורטופד: הליכה תקינה. לא נעזרת בתמיכה כלשהי לשלד. רגישות בע"ש צוואר, מתני, ברכיים, תפקוד שמור. לא נצפתה חולשה מוטורית בגפיים עליונות ותחתונות, לסג שלילי.
החזרים שווים אין תפיחות אין נוזל חופשי בברכיים.
ברכיים יציבות. עיון במסמכים הרפואיים בתיק ושהובאו ע"י התובעת - מבחינה אורטופדית הועדה דוחה הערר בגין ע"ש מתני. מחושים בצוואר + ברכיים: אין נכות".

6. הביקורת השיפוטית של בתי הדין לעבודה על פעילות והחלטות הועדות הרפואיות לעררים מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד דוגמת טעות שבחוק, פגם משפטי, חריגה מסמכות, הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת (עב"ל 10014/98, יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי
, פד"ע לד' 213).

לעניין חובת הנימוק של ועדות רפואיות לעררים, כבר נפסק, כי הנמקה צריך שתהיה כזאת שממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטת הועדה, אלא שגם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון בעקבות ההנמקה, האם הועדה הרפואית פעלה כדין, (דב"ע מג/1356-01, מדרכי לביא נ' המוסד, פד"ע יז' 130).

7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי יש לקבל את הערעור ולו מן הספק ולצורך הבהרה בלבד.
הועדה לעררים התייחסה בהחלטתה רק לליקויים הרפואיים שלגביהם נרשמו תלונות המערערת, כפי שצויינו על ידה בלבד ועשתה כן באופן לאקוני וחסר. הועדה לעררים לא פרטה בהחלטתה באופן ברור ומקיף מהם המסמכים שעיינה בהם ומהם הממצאים הרפואיים העולים ממסמכים אלו.
למעשה, לא קיים כל פירוט לגבי המסמכים שהובאו לעיונה. העדר פירוט כאמור יש בו משום פגם משפטי.

בפרק ו' לחוות דעתה לגבי המסמכים וחוות הדעת העומדים לרשות הועדה, ציינה הועדה באופן כללי וערטילאי: "תיק הנכות על מסמכיו הרפואיים". לא ברור לגבי אלו ליקויים קיימת התייחסות במסמכים הרפואיים, האם רק לגבי הליקויים שנטענו על ידי המערערת ולגביהם התלוננה בערעורה או שמא קיימים מסמכים רפואיים לגבי ליקויים נוספים כגון בתחום הגניקולוגי.
יש לזכור כי מדובר במערערת שיש לה הפרעה באישיות ומצבה הנפשי גבולי בין פיגור ללא פיגור.
בנסיבות אלו, גם אם היא הגיעה לדיון בפני
הועדה עם קרוב משפחתה, יש מקום לבחון את ליקוייה בהתייחסות למסמכים שהוצגו בפני
הועדה ולא רק להתייחס לתלונות שהביעה.

8. לאור כל האמור לעיל שוכנעתי, כי יש לקבל את הערעור. החלטת הועדה מיום 4.4.06 תבוטל. עניינה של המערערת יוחזר לדיון בפני
הועדה לעררים על מנת שתתייחס לכל הליקויים מהם סובלת המערערת כפי שעולה מתלונותיה ומהמסמכים הרפואיים שבפני
הועדה.
הועדה לעררים תפרט במידת האפשר את המסמכים הרפואיים אשר יובאו לעיונה ותנמק את החלטתה כדין.

9. סוף דבר. הערעור מתקבל. המשיב ישא בהוצאות המערערת בסך 500ש"ח ובשכר טרחת עורך דינה בסך 1,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום ט"ו באב, תשס"ז (30 ביולי 2007) בהעדר הצדדים.

א. לקסר, שופטת

ק/רוניתע/








בל בית דין אזורי לעבודה 4574/06 נוזהה פיומי נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם ב-ֽ 30/07/2007)