פסקי דין על יונס אחמד חליל | פסקי דין על בנק הפועלים בע"מ

1/03 בשא     28/07/2003




בשא 1/03 יונס אחמד חליל נ' בנק הפועלים בע"מ




בעניין:

5



בתי המשפט


בית משפט השלום חדרה
בשא000001/03

בתיק עיקרי: א
001441/03

בפני
:
אבישי קאופמן
- רשם
תאריך:
28/07/2003




בעניין
:
יונס אחמד חליל





מבקש

נ ג ד


בנק הפועלים בע"מ





משיב

פסק דין

1. בפני
בקשת רשות להתגונן שהגיש המבקש, מר אחמד יונס, עו"ד במקצועו, כנגד תביעת המשיב, בנק הפועלים.

התביעה הוגשה בגין יתרת חובה בחשבונו, והמבקש אינו חולק על גובה החוב, אלא טוען כי הוא זכאי לקזז נזקים שונים שנגרמו לו עקב התנהגותו של הבנק.

2. הנזקים אותם הוא מבקש לקזז,
נגרמו לו, לטענתו, בארבעה אופנים:
א. הפרת חובת הסודיות של הבנק אשר מסר מידע על מצב חשבונו לעו"ד ויקטור מזרחי, מידע אשר גרם לביטול ההסכם שבין המבקש ומכללת "נווה הדרום";
ב. אי הסרת שיעבוד מרכבו של המבקש, אשר גרם לו להפסד סכום של 7,000 ש"ח;
ג. ייעוץ רשלני להשקעה בקרן נאמנות אשר גרם למבקש להפסדים;
ד. כיבוד שיקים שמשך המבקש, למרות שחשבונו היה ביתרת חובה.

3. באשר לשתי הטענות האחרונות, דינן להידחות על הסף. המדובר בטענות המוזכרות בתצהיר בצורה לאקונית ביותר, וגם אם הייתי מקבל שאפשר ויש בהן הגנה כלשהי למבקש, דבר המוטל בספק כשלעצמו, הרי יש לדחותן במקרה זה בהיעדר פירוט מינימלי.

4. גם את הטענה בדבר אי הסרת השעבוד במועד ראיתי לנכון לדחות.

המבקש טוען כי הובטח לו שהשעבוד על רכבו יוסר "מיידית", ובעניין זה מסר בתצהירו כי נאלץ לחכות "עד יום ראשון", למרות שהסכום הופקד על ידו ביום חמישי, אולם במסגרת החקירה הנגדית התברר כי השיעבוד הוסר באותו יום, כשעה לאחר הפקדת הסכום.

אולם גם אם אקבל את טענתו של המבקש, כי פקידת הבנק התחייבה להסיר את השעבוד "בתוך חמש דקות", עדיין לא ניתן לקבל טענתו כי נגרם לו כתוצאה מכך נזק בשיעור של 7,000 ש"ח.

הלכה פסוקה היא, כי טענת קיזוז יש לפרט כדרך שמפרטים כתב תביעה, ואין די באמירה כללית כי עקב איחור הבנק בהסרת השעבוד נגרם למבקש נזק בסך של 7,000 ש"ח. טענת קיזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא, ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת שעליה ניתן לבסס טענת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן.
ראו לעניין זה: דוד בר אופיר "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה ששית, עמוד 137.

המבקש משליך יהבו על ההלכות כי בשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן בית המשפט אינו נכנס לשאלה כיצד יוכיח המבקש את טענותיו, ולפיכך דומה כי סבור הוא שהוא "פטור בלא כלום", ואין עליו חובה להביא ראיה כלשהי.

לדעתי, שונה הדין באשר לטענות הגנה "רגילות" לעומת טענות כגון טענת קיזוז, אשר הינן למעשה טענות המבססות עילת תביעה נגדית, ואותן יש לפרט כדרך שמפרטים כתב תביעה.
כפי שעל המגיש תביעה חובה לצרף לתביעתו את המסמכים המהותיים עליהם היא נסמכת, כאמור בתקנה 75 לתקנות סדר הדין האזרחי, כך עליו לצרף לתצהירו בבקשת הרשות להתגונן את המסמכים המהותיים אשר מקימים לו את עילת הקיזוז.

5. האמור לעיל, מוביל אותי לטענתו האחרונה של המבקש, כי בשל הפרת חובת הסודיות של הבנק כלפיו, נגרם לו נזק עקב ביטול ההסכם בינו ובין המכללה.

לאחר ששקלתי טענה זו, החלטתי שגם אותה אין אני יכול לקבל.
אין חולק כי לבנק חובת סודיות כלפי לקוחותיו, ואין ספק כי הפרתה עשויה לזכות את הלקוח בפיצוי, ראו לדוגמא פסק דינו של כבוד השופט יצחק עמית בת.א 2483/97.

טענתו של המבקש בעניין זה הינה בלשון המעטה "בעייתית". מסירת המידע לא היתה לגורם זר, אלא לשותפו, עו"ד מזרחי. המידע שנמסר היה כי בחשבונו של המבקש הופקד שיק של המכללה אשר חזר, ובעקבות מידע זה פנה עו"ד מזרחי למכללה בטרוניה מדוע הועבר כסף לידי המבקש. לאחר אותה שיחה בין עו"ד מזרחי ומנהל המכללה, החליט מנהל המכללה להפסיק את ההתקשרות עם המבקש.

בחקירתו הסביר המבקש, כי עו"ד מזרחי היה שותפו רק בחלק מעסקיו, ומכל מקום משלא הוכח כי לעו"ד מזרחי היתה זכות כלשהי בחשבון הבנק של המבקש, או כי המבקש וויתר על סודיות לטובת עו"ד מזרחי חובה היה על הבנק לשמור על הסודיות, ולא למסור לעו"ד מזרחי פרטים על הנעשה בחשבון.

לטענת המבקש, כתוצאה מביטול ההסכם בינו ובין המכללה, נגרם לו הפסד כספי בשעור של 2,500 ש"ח לחודש. ובסך הכל הוא מעריך את הנזק ב - 42,500 ש"ח, לתקופה של 17 חודשים, לרבות לתקופת האופציה.

המבקש לא עמד בחובה המינימלית בכך שלא צירף את ההסכם שלו עם המכללה, ולא צירף ראיה כלשהי כי המכללה החליטה לבטל את ההסכם עמו. הנספחים היחידים שהמבקש צירף לתצהירו, היו מכתביו אל הבנק, מכתבים אשר אינם מחזקים את טענותיו, שכן כאמור כל שדרש בהם מהבנק היה התנצלות בלבד, ולא נרמז בהם על נזק חומרי כלשהו שנגרם לו עקב הפרת הסודיות כאמור.

יתרה מכך, במקרה דנן היה על המבקש להראות לא רק את קיומו של ההסכם עם המכללה ואת ביטולו, אלא אף לבסס את גרסתו כי אלמלא אותה הפרת סודיות היה זוכה להארכת החוזה בידי המכללה. אכן בשלב זה של בקשת רשות להתגונן אין צורך בבחינת הראיות לעומקן, אולם משלא צירף המבקש לתצהירו אפילו בדל ראיה, דין טענת הקיזוז שלו להידחות.

6. משהחלטתי לדחות את הבקשה, ניתן בזאת כנגד המבקש

פסק דין
על מלוא סכום התביעה, בצירוף שכ"ט עו"ד והחזר האגרה ששילם הבנק.
כמו כן יישא המבקש בהוצאות בקשה זו בסכום של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ג (28 ביולי 2003) בהעדר.

_______________

אבישי קאופמן
, רשם












בשא בית משפט שלום 1/03 יונס אחמד חליל נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם ב-ֽ 28/07/2003)