פסקי דין על אלברט בן ניסים | פסקי דין על ירון ממי | פסקי דין על לוי אריק |

1594/03 בש     06/07/2003




בש 1594/03 מדינת ישראל נ' אלברט בן ניסים,ירון ממי,לוי אריק




בעניין:

1



בתי המשפט


בית משפט מחוזי נצרת
בש 001594/03
בש 001592/03

בתיק עיקרי: פ
000179/03

בפני
:
כב' השופט יצחק כהן

תאריך:
06/07/2003



בעניין:
מדינת ישראל





המבקשת



נגד




1. אלברט בן ניסים

2. ירון ממי
3. לוי אריק




המשיבים

החלטה

1.
זו בקשה לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם במצוות סעיף 21 א' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ג – 1996 (להלן: "החוק").


על פי המיוחס

למשיבים בכתב האישום, קשרו משיב מספר 2 (להלן – ממי) ומשיב מספר 3 (להלן – לוי) קשר בניהם להחזיק בסם מסוכן מסוג חשיש במשקל של כ- 50 קילוגרם.

בתאריך 28/05/03 הגיעו הנאשמים ברכב מסוג רנו קנגו (להלן – הרנו) לצומת הכניסה לשדה אליעזר (להלן – הצומת), כאשר נאשם מספר 2 נוהג ונאשם מספר 1 יושב לצידו ועמם יושב אדם נוסף (להלן – האדם הנוסף). האדם הנוסף ירד מהרנו והמתין בתחנת האוטובוס בצומת.

כעבור שתי דקות נאסף האדם הנוסף למונית מסוג טרנספורטר (להלן – המונית) בה נהג נאשם מספר 1 אלברט אמסילי (להלן – אמסילי), עמו תאמו הנאשמים מראש כי יגיע לצומת.

שני כלי הרכב נסעו זה בעקבות זה אל הכניסה לאתר אחוזת דוברובין, שם עצרה המונית והרנו נעצרה במרחק מה ממקום עצירת המונית והמתינה.

האדם הנוסף ירד מן המונית, ניגש למקום מחבוא בצד הדרך והוציא משם שני תיקים גדולים אשר הכילו כ- 50 קילוגרם סם מסוכן מסוג חשיש (להלן – התיקים) והעמיס אותם בעזרתו של אמסילי לתוך תא המטען של המונית, כאשר אמסילי מכסה את התיקים בשמיכה, סוגר את תא המטען, נכנס למונית ונוסע מן המקום כשבעקבותיו מכונית הרנו. כיוון נסיעתם היה כיוון כללי דרום. כעבור זמן קצר נעצרה המונית במחסום משטרתי ובתא המטען שלה נמצאו התיקים ובהם הסם המסוכן ובסמוך לכך נעצרה גם הרנו במחסום. במהלך נסיונות השוטרים לעצור את לוי הלה לא נשמע להוראות השוטרים, סירב לצאת מן הרכב ולבסוף נאלצו השוטרים להפעיל כח סביר על מנת להשלים מלאכתם.

בכך עברו המשיבים ממי, לוי ואמסילי על פי המיוחס להם עבירות על סעיפים של החזקת סם שלא לשימוש עצמי – עבירה בניגוד לסעיף 7(א)(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג – 1973 והמשיבים ממי ולוי גם, בעבירת קשירת קשר לביצוע פשע – עבירה בניגוד לסעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן – חוק העונשין).

המשיב לוי מואשם גם בהכשלת שוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירה בניגוד לסעיף 275 לחוק העונשין הנ"ל.

2.
המבקשת עותרת כאמור, לעצור את המשיבים עד תום ההליכים נגדם, ופרסה בפני
ראיות לכאורה.

לעניין עילת המעצר, לטענתה קיימת חזקת מסוכנות על פי חוק,
הדברים נדונו בהרחבה בפסיקה ואף צירפה פסקי דין של העת האחרונה, אשר עניינים הצורך בהכבדה על סוחרי סמים.

3.
לעניין חלופות המעצר טוענת המבקשת, כי במקרה של סוחרי סמים נשקלות חלופות אלה רק במקרים חריגים ביותר, כאשר בעבירות סמים בכלל הנסיבות האישיות של העוסקים בעבירות האלו נדחות ובמיוחד כאשר מדובר בכמות סם גדולה בשווי מאות אלפי שקלים.



4.
מנגד, ב"כ המשיבים השיבו לטענות ב"כ המבקשת כמפורט לקמן:

עו"ד פלדמן - ב"כ של המשיב ממי, מציין - טוען כי אותו אדם נוסף המוזכר לעיל הינו דמות המפתח בפרשה והיא זו שלה התשובות מי ביקש ממנה להעמיס את הסם, לאיזה מטרה, מה הקשר, אם בכלל, בינה לבין המשיבים לוי וממי, האם יש קשר כזה, האם אלה האנשים שמכרו את הסם, שעמדו לקנות אותו, או שמה אין להם שום קשר לסם?

נציין כי המבקשת שומרת על חסיון זהותו של האדם הנוסף.
טענה נוספת בפי הסנגור והיא כי בניגוד לאימרתו של אמסילי המספר כי הוזמן לנסיעה מפלאפון שמספרו 801448-055 הוא אינו שייך למשיב ויותר מכך מפלט השיחות היוצאות של הפלאפון עולה, כי הוא ממשיך להיות פעיל באופן משמעותי גם לאחר מעצרו של ממי.
עוד מביא בפני
נו הסנגור מקרה דומה שנדון בבש"פ 10187/02 עבד אלרחמן נ. מ"י (בפני
כב' השופט מצא)
ושם שוחרר העורר בערובה ותנאים מגבילים, זאת על אף עבר מכביד בתחום הסמים.

עו"ד גוטמן – ב"כ של המשיב לוי – טוען כי לוי אינו קשור לעסקת סמים וכי כל רצונו היה לרכוש דובדבנים, וכי הסכום שנתפס ברנו (50,000 ₪) מתיישב יותר עם גרסתו של המשיב, שכן לשם ביצוע עסקת סמים בהיקף כזה נדרשים לפחות 200,000 ₪. לטענתו לא ברור מה היה תפקידם של המשיבים בעסקה אם בכלל, וכן טוען הוא גם לעניין מכשירי הפלאפון כנטען על ידי עו"ד פלדמן.

עו"ד בקר- ב"כ של אמסילי טוען כי, אמסילי נהג תמים שנקלע לסיטואציה מאוד מביכה, נענה ככל נהג מונית לנסיעה המוזמנת, פתח את תא המטען כדי לאפשר את הכנסת מטלטליו של הנוסע כפי שכל נהג מונית אחר היה עושה.

סתירותיו של אמסילי בהודעותיו, "קטנות" ונבעו מהיותו המום, שכן זוהי לו הפעם הראשונה שהוא במעצר. לטענתו העובדה שאמסילי לא "סגר" את מחיר הנסיעה לפני שנענה בחיוב, מעידה על תמימותו.


5.
ראיות לכאורה – הכלל:

על המבקשת הנטל להציג בביהמ"ש תשתית עובדתית על פי הראיות הלכאוריות הקושרת את המשיבים למיוחס להם.


הראיות הלכאוריות צריכות לקיים פוטנציאל גלום להרשעה, כפי ששנינו בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ. מדינת ישראל
, פד"י נ (2) 133.


בשלב זה, יש לבחון גם את גרסת המשיבים באותה אמת מידה בה בוחנים אנו את ראיות המבקשת, ביהמ"ש לדרגותיו חזר על כך פעם אחר פעם, ראה ב"ש 322/80 פ"די לה(1), 359, ראה עמ' 362 וראה ב"ש 765/84 פד"י מא(4), 396.


ביהמ"ש מצווה לבדיקה זהירה (ראה דרך משל, ב"ש 368/89 פד"י מג(2), 430) כדי בחינת הפוטנציאל הגלום כעולה מבש"פ 8087/95 הנ"ל (ראה שם, בעמ' 147).


יש לבחון את הראיות הלכאוריות גם כשאלה של מידה, אין עסקינן במשוואה אוטומטית לפיה שעה שיש ראיות לכאוריות פוטנציאליות המסקנה החד משמעית המתחייבת הינה כי בפני
נו ראיה על-פי סעיף 21(א) לחוק.


יש לבחון את דרגת הראיה ומידתה ככזו, גם בהיותה בעלת פוטנציאל ראייתי גלום להפוך לראיה מספקת על פי סעיף 21(א) לחוק.


יש לבחון איתנות ראיות הלכאורה ככאלה כשאלה של מידה, דרגה ועוצמה. (ראה למשל בש"פ 6786/95 כקביעת ביהמ"ש העליון לענין זה (לא פורסם), בו הקביעה כי בשלב המעצר אין בוחנים את התשתית הראייתית כ"חד משמעית").

ראה, ב"ש 2589/02 מחוזי נצרת (לא פורסם).


שעה שהבקשה בפני
הינה למעשה, שליחת אדם מאחורי סורג ובריח, בטרם הוכח אשמו מעבר לכל ספק סביר ובטרם ליבון ראייתי כהלכתו בבית המשפט, יש לנהוג משנה זהירות.

6.

ראיות לכאורה – אל הפרט
:


א.
פתח דבר:

עדויות הנאשמים ממי ואמסילי סותרות סתירה של ממש, כאשר לוי שמר על זכות השתיקה ובאופן עקבי כמעט לאורך כל החקירה סרב לשתף פעולה עם חוקריו, ולדבריו את אשר יש לו לומר יאמר בביהמ"ש.

כעולה מדברי ב"כ המשיבים ומחומר הראיות מעורבים בפרשה מספר מכשירי פלאפון, חלקם נתפסו על המשיבים בעת מעצרם, חלקם נתפסו במכונית הרנו, חלקם לא נתפסו כלל,ויתרה מכך הם המשיכו להיות פעילים אף לאחר מעצרם של המשיבים. בחלק מהמכשירים ישנו כרטיס
sim
, שאפשר להעבירו ממכשיר למכשיר.

אין בחומר החקירה תמליל של שיחות המעיד על תוכנן של פלטי השיחות ולא ניתן להקים או להמעיד על-פיהם בוודאי שלא בשלב בחינת הראיות כראיות לכאוריות.

ב.
הראיות לכאורה באשר לממי:

מדו"ח מס' 1 של היחידה המרכזית מיום 28.5.03, המסומן ד' בחומר החקירה עולה כי נצפה אדם הולך מכיוון איזור התעשייה חצור לכיוון תחנת הדלק "פז-מחניים". אותו אדם נוסף היה לבוש חולצה לבנה, מכנסי ג'ינס, חובש כובע רחב שוליים בצבע בז' והרכיב משקפי שמש.

אותו אדם גם מוזכר בדו"ח הפעולה מיום 28.5.03 שנערך ע"י רס"ר איתן פרץ שתצפת "לעבר כביש 90 צומת דוברובין". שם ראה אדם היורד מטרנספורטר לבנה (להלן: "המונית") שתאורו:

"לבוש חולצה לבנה, מכנס ג'ינס, חבוש כובע אפור ומשקפי שמש".

כך הוא גם מתואר בדו"ח פעולה מיום 28.5.03 שנערך על ידי רס"ר אבישי עמר, שתצפת לעבר כביש 90 צומת דוברובין:

"אני מזהה שיורד אדם מהטרנספורטר המונית לבוש חולצה לבנה מכנס ג'ינס כובע ומשקפי שמש".

השוני בין הדוח"ות בדבר צבע הכובע אינו מהותי שכן המרחק בין אפור בהיר למשל, לבין בז' אינו גדול בהתחשב במרחק התצפית מהאדם הנצפה.

התצפית מלמדת כי ממי נצפה
בתחנת הדלק "פז-מחניים", כך על פי הדו"ח "לבוש חולצה שחורה עם הדפס לבן בחזית ומכנסי ג'ינס", הולך ברחבת החנויות שבתחנת הדלק, מיד פגש באדם הנוסף והם שוחחו. בה בעת נכנסה מכונית הרנו
נהוגה בידי לוי וחנתה ברחבת תחנת הדלק. ממי והאדם הנוסף הלכו לחנויות שבסמוך, עצרו ליד מסעדה במקום ושוחחו. כשתי דקות לאחר מכן נכנסו לרנו הנהוגה ע"י לוי ועזבו את המקום לכיוון איזור תעשיה חצור, ופנו לכיוון יסוד המעלה, כאשר ממי יושב לצד לוי הנהג והאדם הנוסף מאחור.

האדם הנוסף ירד בתחנת אוטובוס בצומת יסוד המעלה. לאחר כשתי דקות נאסף האדם הנוסף ע"י המונית נהוגה ע"י אלברט אמסילי (להלן: "אמסילי"), לבוש בחולצה צהובה.

בהודעתו של ממי מיום 2.6.03
שעה 10:30 נשאל ע"י רס"ר מוניר סאבך:

"שאלה: אני אומר לך שיש בידנו ראיות שמצביעות על כך שאתה בתאריך 28/5/0 בשעה 14:40 הגעת לאיזור צומת מחניים תחנת הדלק פז ושם פגשת אדם נוסף ושוחחת איתו האם אתה מוכן לפרט את נסיבות המפגש?

תשובה: חשבתי שהבנאדם הזה סוחר דובדבנים.

תשובה:
(צריך להיות שאלה – י.כ.) למה חשבת שהבנאדם הזה דווקא מוכר דובדבנים?

תשובה:
כי אני לא יודע כי הוא בא אחרי.

שאלה:
האם אותו אדם כתוב לו על המצח או יש שלט על גופו שהוא מוכר דובדבנים?

תשובה:
הוא בא אלי אני לא באתי אליו.

שאלה:
מדוע הבנאדם הזה בא אליך דווקא?

תשובה:
תשאל אותו אני לא יודע.

שאלה:
האם אתה סוחר בדובדבנים או שאי פעם סחרת בדובדבנים?

תשובה:
לא.

שאלה:
הבנאדם הזה שאתה טוען שהוא בא אליך לאחר מכן מה הוא עשה?

תשובה:
הוא ביקש שנקח אותו לצומת שדה אליעזר.

שאלה:
אם כך הבנאדם הזה הוא לא חקלאי ולא מוכר דובדבנים.

תשובה:
פגשתי כמה אנשים שנראים לי דומים שמוכרים דובדבנים.

שאלה:
מקודם בטרם תחילת גביית הודעתך זו אתה אמרת לנו בשיחה בעל פה שאתה כאשר הגעת לצומת מחניים הבנת שמדובר בעסקת סמים ואתה שתקת מה תגובתך לכך?

תשובה:
אני אמרתי שקורה משהו מוזר ומרגע זה אני לא רוצה לענות יותר לשאלות.

שאלה:
אתה טוען שאתה לא אמרת: "אני הבנתי בצומת מחניים שמדובר בעיסקת סמים" אז מה כן אמרת בפני
נו?

תשובה:
אני אמרתי שהיה שם משהו מוזר, ואני פחדתי ולא דיברתי.

שאלה:
אתה במהלך אותה שיחה בעל פה אמרת שהמילה דובדבנים זה קוד למה התכוונת ולאיזה קוד?

תשובה:
אני שומר על זכות השתיקה ומה שיש לי להגיד אני אגיד בבית משפט".
(הודעה המסומנת 3 א', עמ' 4 שורות 21-28, ועמ' 5 שורות 1-24).

מילת הקוד "דובדבנים", כפי שהגדיר אותה ממי, נאמרה על-ידו במהלך שיחה עם איאד פרג' ומתועדת במזכר המסומן ע"ב בחומר החקירה.

גם במזכר הנ"ל וגם מזכר המסומן פ"ז, התקשה ממי להסביר את מקורם של מידעים שהזכיר בהם, שווי העסקה, וכן כי מקום מגוריו של הנהג אמסילי בשלומי. הוא ניסה לתלות מידעים אלו בחוקרים שאמרו לו דברים אלו, ואח"כ אמר כי על מקום מגוריו של אמסילי ידע מתוך כתבה במקומון של קרית-שמונה המצוי בתאו.

בהודעתו מיום 2.6.03, המסומנת 3 א', נשאל ממי ע"י רס"מ מוניר:

"שאלה:
האם ראית את המונית הזאת אי פעם בעבר.

תשובה:
לא (עמ' 3, שורות 12-13).

שאלה:
האם ראית שוב את נהג המונית או פגשת אותו מעבר לפגישה הזו?

תשובה:
לא יודע".
(עמ' 4, שורות 1-3).

מחומר החקירה עולה כי אמסילי וממי
נפגשו בעבר
וכך אמסילי בהודעתו מיום 28.5.03, המסומנת 4 בחומר החקירה, בפני
פקד איאד פרג':

"היום בערך בשעה 10:00 או 10:30 בעצם אני רוצה לתקן בשעה 11:00 או 11:30 התקשר אלי בחור לפלאפון שלי שמספרו 479945-052 ואמר לי מה נשמע מה שלומך את זוכר אותי בקרית שמונה לפני בערך שלושה שבועות חודש ואמר לי אני תקוע בשדה אליעזר תבוא תאסוף אותי משדה אליעזר. ואני זכרתי את הבחור ואני עכשיו זוכר שזה הבחור עם העיניים הכחולות שנעצר איתי עכשיו היום איתי שלבש שחור... לשאלתך אני לא יודע איך קוראים לבחור הנ"ל אבל אני זכרתי אותו כי אני לא נוסע כל יום לקרית שמונה".
(עמ' 1, שורות 11-19).

בהמשך הודעתו הנ"ל, קושר אמסילי את ממי כמי שהזמין אותו לאותה נסיעה. כך בהודעתו הנ"ל, לאחר שקיבל לידיו את מכשיר הטלפון שנתפס עליו בעת מעצרו:

"החשוד מדליק את מכשיר הפלאפון ומתחיל לדפדף בזכרון ואומר: המספר 801844-055 זה מספר הפלפון של הבחור שהתקשר אלי והזמין אותי היום לנסיעה לשדה אליעזר ומשם לקחת אותו לעכו... בכל הפעמים האלה שהבחור הזמין אותי זה אותו קול אותו בנאדם ואני מזהה את הקול במאה אחוז".
(עמ' 2, שורות 9-15).

לגבי מספר נוסף – 286892-053, אמסילי אינו בטוח אם ממי התקשר אליו גם ממספר זה (ראה עמ' 2, שורות 27-28).


בהודעתו הנ"ל אומר אמסילי:

"אני רוצה לתקן אני התחלתי היום לעבוד בשעה שתיים עשרה בצהריים והבחור התקשר אלי ב- 13:50 ולא כמו שסיפרתי לך בשעה אחד עשה וחצי ואת זה אני רואה מהזיכרון של הפלאפון שלי".

מפלט השיחות יוצאות של פלאפון מס' 801448-055 עולה כי יצאו שתי שיחות, האחת בשעה 13:05:28 והשניה בשעה 13:06:32, שתיהן למספר טלפון 479945-052 – הוא הנייד של אמסילי.

במזכר מיום 28.5.03 מאת רס"ר אילן אקסול, עולה כי ממי לא ידע מה מספר הפלאפון שברשותו אך זכר כי הוא מתחיל ב- 068 וביקש כי יתקשרו ממנו לפלאפון אחר כך יופיע על הצג של הפלאפון של מקבל את השיחה מספר הפלאפון שלו.

רס"ר
אקסול התקשר לפלאפון של סנ"צ יקי עובד והופיע על הצג
המספר 275314-068.

מפלט השיחות היוצאות של מספר זה עולה כי ביום 28.5.03 יצאו 5 שיחות למספר 479945-052, הוא
הנייד של אמסילי, בשעות 14:58, 14:57, 14:45,
14:44, 14:26.

השיחות יצאו דקות מספר לפני שהגיע אמסילי למקום המפגש עם האדם הנוסף, כעולה מדו"ח פעולה של רס"ר איתן פרץ המסומן ב' בחומר החקירה, כי בסביבות 15:06 נצפה האדם הנוסף יורד מהמונית.

שיחות אלו בסמוך לשעת המעשה בכזו תכיפות, היא נדבך נוסף הקושר את ממי לעסקה וללחץ בו היה נתון זמן קצר לפני ביצועה.

במספר הזדמנויות, כעולה ממזכרים המסומנים ס"ז ו- ע"ג, אמר ממי לחוקריו כי אם יתנו לו מעצר בית יספר הכל.

במזכר המסומן ע"ב (עמ' ראשון), אומר ממי לפקד איאד פרג':

"מה שהלך שם זה עסקת סמים".

כל האירועים דלעיל יש בהם ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות לממי בכתב האישום.

ג.
אריק לוי:

בדו"ח מספר 1 של היחידה המרכזית, מיום 28/5/03 נצפה לוי, כשהוא לבוש חולצה אפורה ומכנס ג'ינס בהיר, נוהג ברכב הרנו ונכנס לתחנת הדלק "פז- מחניים", ואוסף משם את ממי ואת האדם נוסף.

בהודעתו מיום 28/5/03 הודעה מספר 1 (עמוד 4, שורות 24-25) שנגבתה בתחנת המשטרה ראש פינה מיד לאחר מעצרו מאשר לוי כי אכן אלו הבגדים אותם הוא לובש.

מדו"ח הפעולה של רס"מ קובי מאיר מיום 28/5/03 עולה, כי לוי הוא שנהג ברנו בעת שנעצרו הוא וממי ולוי התנגד למעצרו.

בהודעתו הנ"ל עונה לוי לשאלתו של רס"מ באסם עזאם:

"שאלה:
האם אתה מכיר אדם העונה לשם ירון מומי מוריס ואם כן מה הקשר שלך אליו?

תשובה:
מכיר את מומי ירון ואין בינינו קשר ואני פגשתי אותו בשווקים אני עובד בפירות וחיפשתי דובדבנים והוא אמר לי שמכיר איפה מוכרים דובדבנים והוא ירון יסדר לי דובדבנים".
(עמוד 5 שורות 1-5).

מלבד זאת שמר לוי על שתיקה לאורך כל חקירתו כולל סירוב להגיע לחקירה כפי שעולה ממזכר מיום 30/5/03 שעה 13:13 בטענה כי עוד שעה נכנסת שבת ושהוא לא יוצא לשום חקירה יותר.

לכאורה, ממי מפנה את לוי לעסקת הסמים.

במזכר מיום 2/6/03 המסומן ע"ב בחומר החקירה, עונה
ממי לשאלת החוקר מוניר:

"ואז החוקר מוניר שאל- מי עשה את עסקת הסמים? ואז החשוד השיב "נראה לך שאריק יגיד לי מי" והחוקר מבקש מירון שינקוט בשמות, והחשוד משיב "מה הוא יגיד לי שמות, אריק יגיד לי שמות אתה חושב (במקור נרשם חובש) אריק יגיד לי שבנאדם מת"א הציע ½ מליון שקל".

כבר סמוך למעצרם, כך עולה מדו"ח הפעולה המסומן ו', שנערך ע"י רס"ר אלי חג'בי, שייך ממי את הכסף שנמצא ברנו ללוי:

"בתום המעצר שאלתי אותו למי שייך הכסף ומה סכומו ענה החשוד: הכסף של אריק הנהג ואני חושב שיש שם 50,000 ש"ח בשביל לקנות דובדבנים".

לענין היכרותם של ממי ולוי אומר ממי בהודעתו מיום 28/5/03 מסומנת 3, כי הם הכירו באמצעות אדם שלישי במרכז בנהריה בבית קפה (עמוד 3 שורות 5-6).

בעת מעצרו נתפס ברשות לוי פלא פון שמספרו 067347659 (זכ"ד מיום 2/6/03 מסומן ס"ד).

מפרוט השיחות היוצאות של מספר זה עולה כי, בתאריך 19/5/03 יצאו 8 שיחות למספר פלא פון 052479945 הוא מספר הטלפון של אמסילי (נהג המונית).

נאשם-משיב זה נסע עם ממי ולגביו יש כמבואר ראיות לכאורה.

התנהגותו ושתיקתו של לוי ניתנים לבחינה בשלב זה של קביעת ראיות לכאורה וזאת "כעזר" נגדו, כך גם כך, התנגדותו למעצר כמיוחס לו.

אך עדין, סקירת מכלול הראיות הלכאוריות באשר ללוי מלמדת כי מדובר בעוצמה ראייתית, בעייתית ובינונית למדי.

המסומן ע"ב אין בו אומנם אורחות תמימי דרך, ולכך יש להוסיף גם את דו"ח התצפית האמור לעיל המדובר בעד עצמו, המציג את השאלה "הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?", אך עדין אין
בכך בשלב בפני
כדי תשתית עובדתית אשר לגביה לא ניתן לומר כי בסופו של יום תהיה נקיה מספקות.

בשלב בו אנו מצויים, בוחנים כאמור ראיות לכאורה ככאלה בהן טמון בלשון בש"פ זדה הנ"ל פוטנציאל גלום להרשעה.

אמת נכון הדבר, עצם החזקה הנובעת מהנסיעה המשותפת עם ממי, סכום הכסף, הסם שנתפס במונית הנוסעת לפניהם, דו"ח התצפית ואף המסמך המסומן ע"ב, יש בהם משום ראיות לכאורה ואף חזקה כאמור הנובעת מעצם הנסיעה המשותפת, כאשר לכך יש להוסיף כנדבך גם את גרסתם התמוהה של המשיבים, ובהקשר כאן של המשיב לוי, באשר לסיפור רכישת הדובדבנים בעלות פנטסטית כאשר גם שם הקוד "דובדבנים" לא נעלם מעיני אך השאלה הינה אם די בכך.

לפנינו, אם כן,
הראיות לכאורה אך כמבואר בעוצמה בינונית.


ד.
אמסילי:

בהודעתו מיום 28.5.03 ציין אמסילי כי לא ירד מהמונית.

אך, שלא כמו בהודעתו הנ"ל מיום 28/5/03 המסומנת 4 (עמ' 3 שורות 22-25 וכן עמ' 4 שורות 13-16) בה אמר אמסילי כי לא ירד מהמונית כל זמן העמסת התיקים, עולה כי אמסילי כן ירד מהמונית, פתח את תא המטען כיסה את התיקים בשמיכה וסגר את תא המטען, כך בהודעתו מיום 8/6/03 המסומנת 4ב' (עמוד 1 שורות 20-21):

"אני רוצה לציין שבזמן ההעמסה אני פתחתי את דלת תא המטען וסגרתי אותו אחרי העמסת התיקים".

בהודעתו הנ"ל המסומנת 4 מודה אמסילי כי נראתה לו מוזרה כל השתלשלות העניינים, וכי בדיעבד הוא מטומטם, על שהסכים להסיע את התיקים והודה כי בשלוש השנים בהן הוא נהג מונית מעולם לא קרה לו דבר כזה, וכי רצה לברר עם הבחור שהזמין אותו (ממי) לפשר העניין לכשיגיע לצומת מחניים שם קבעו להיפגש.

אין לו הסבר מדוע הסיע תיקים מאדם שהוא אינו מכיר ואף אינו מצטרף אליו לנסיעה (עמוד 4 שורות 17-28 ועמ' 5 שורות 1-2)

אין לו גם הסבר מדוע חיפשו אותו לשם הנסיעה הזו במשך 3 שבועות ולא לקחו נהג אחר (הודעתו המסומנת 4א עמוד 3 שורו 6-12)

בדו"ח הפעולה המסומן ח' בחומר
החקירה (מיום 28/5/03) מציין יניב שמחון כי אמסילי סיפר לו בתחנת המשטרה בראש פינה כי הנוסע המזוקן אשר העמיס לו את התיקים הגיע איתו מנהריה, דבר שאינו נכון וגם
בהודעתו הראשונה של אמסילי, הוא לא ציין אמסילי גירסה זו.

חומר החקירה באשר לאמסילי מקיים ראיות לכאורה אך בעוצמה נמוכה ובוודאי שלשלב זה.

אמת נכון הדבר כי אורח פעולתו של אמסילי תמוה, חשוד ואף יותר מכך, אך אין לומר שבפני
נו לשלב זה, תשתית ראייתית מספקת לקשור נאשם זה בטרם ליבון ראייתי מעבר לכל ספק סביר למיוחס לו.

לנאשם זה אין עבר פלילי מסוג כלשהו, וגם אם מעשיו אינם מלמדים על תמימות בהקשר הראיות הלכאוריות עצמן, עדין אין בפני
נו מצב בו לא ניתן לשלול ספק בבחינת התמונה הכוללת ויודגש, בשלב זה.

6.
אין חולק כי קיימת מסוכנות ועילות מעצר, אך כפי שיפורט להלן, ענין לנו בשילוב עוצמת הראיות לכאורה ובחינת חלופה אפשרית במצב הראייתי הלכאורי.

כנגד כל המשיבים כולם , קיימות ראיות לכאורה, אם כי לא באותה עוצמה.

בכל הנוגע למשיבים, בית המשפט אינו קובע בשלב זה מהימנות, המעצר אינו מקדמה על חשבון עונש.

בשלב זה עומדת למשיבים חזקת החפות.

העתיד הראייתי לאחר ליבון מי ישורונו.

הראיות הלכאוריות כאן, עוצמתן בדרגה שונה לגבי כל אחד מהמשיבים, ניתן לומר בעוצמה בינונית משהו באשר לממי ולוי ובעוצמה נמוכה באשר לאמסילי.

7.
חלופות המעצר

א.
לאחר קביעתי לענין הראיות הלכאוריות השאלות שעדיין קיימות הן, האם התקיים בנאשמים, יסוד סביר לחשש ששחרורם או אי מעצרם יביא לשיבוש מהלכי משפט, התחמקות מלעמוד לדין או לרצות עונשם, להשפיע על עדים, לפגוע בראיות בדרך כלשהי וכן שהנאשמים יסכנו בטחונו של אדם או את בטחון הציבור (סעיף 21א.(1)(א)+(ב) לחוק) וכן, כי לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שחרור שפגיעתם בחירותם של הנאשמים, פחותה (סעיף 21(ב)(1) לחוק).

ב.
שעה שבית המשפט שוקל ובודק חלופה אפשרית למעצר עד תום ההליכים, מניח הוא על כפות המאזניים את הפגיעה בחירותו של הנאשם ומידתה והעובדה שטרם הורשע מול האנטרס הציבורי.

גם שעה שבמעצר עד תום ההליכים שמשמעו שלילת חירותו של נאשם נבדקים היסודות על פי מצוות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו אין לייתר את האנטרס הציבורי ושלום הציבור.

ג.
הראיות הלכאוריות נגד המשיבים הם ברמה פחותה (ואינני מתעלם מכמות הסם ככזו והחזקה הנוגעת), לממי עבירות שאינן בתחום הסמים, עברו של לוי אינו מכביד למרות שעבירה אחת לו בתחום הסמים, עברו של אמסילי נקי, לאף אחד מהמשיבים אין הרשעות בגין פגיעה בסדרי שלטון ומשפט, תקינות ההליך הפלילי ואין בפני
ולו ראשית בדל ראיה לחשש לענין זה, למעט החומרה, כמובן, הנובעת מעצם המיוחס למשיבים, וכמות הסם.

ד.
סיפור המעשה על פי הראיות לכאוריות בפני
הינו בפשטות ובתמצית כאמור להלן,


האדם האחר נצפה מגיע מאזור התעשיה חצור לכיוון צומת מחניים, לתחנת הדלק, ונפגש עם ממי הפונה אליו.


לאחר דקות מספר מגיע לוי נוהג ברנו וחונה ואחר, האחר וממי מצטרפים אליו והרנו נוסעת לכיוון צומת יסוד המעלה.


האחר יורד בצומת זו, בתחנת האוטובוס, הרנו בה נוהג לוי עם ממי ממשיכה בנסיעה, לאחר מספר דקות נאסף האחר על ידי המונית בה נוהג אמסילי והאחר ואמסילי מגיעים לצומת דוברובין שם אמסילי פותח את תא המטען של המונית, האחר מעמיס תיקים אותם הינו שולף ממקום מסתור בצמחייה, אמסילי מכסה את התיקים בתא המטען ואמסילי יוצא בנסיעה לכיוון דרום.


הרנו נוסעת אחר המונית ועד לתפיסתם במחסום בתל חצור בו מתגלים התיקים ובהם כמיוחס סם מסוג חשיש במשקל של כ- 50 ק"ג, סך 50,000 ₪, בין רגליו של ממי ברנו וכן פלאפונים, ספר טלפונים ופגיון.


לוי מתנגד למעצר, ממי מציין כי הכסף שייך ללוי ובגין קניית דובדבנים.


עד כאן בתמצית סיפור המעשה על פי הראיות הלכאוריות.


האמור לעיל מלמד, כי מעשה המרכבה של המבקשת חסר הינו בשל הגריעה נשוא הראיות החסרות ובהעדר כמשל, עדות האחר. (בלעדי התייחסות כלשהי כמובן לחומר אותה מבקשת המבקשת להחסות מטעמיה).

וכך, לוּז הראיות לקוי, כדי רווח והצלה למשיבים בהליך בפני
.

8.
סוף דבר, אני קובע כי במסכת התמונה הכוללת, ובהתחשב בדרגת הראיות הלכאוריות, יש תרופה למשיבים בחלופות שפגיעתם בחירות המשיבים תהא פחותה (סעיף 21(א)(1) לחוק), ובסופו של יום, אני דוחה את הבקשה באשר למשיבים ומורה כי ישוחררו בתנאים ובערבויות כמפורט:

א.
מעצר בית מלא בערבות ערב משמורן, אשר גם יחתום על ערבות על סך
50,000 ₪.

ב.
המשיבים ממי ולוי יפקידו סך 50,000 ₪ במזומן בקופת ביהמ"ש, המשיב אמסילי יפקיד סך 20,000 ₪ במזומן.

ג.
המשיבים יפקידו את דרכוניהם לאלתר במזכירות ביהמ"ש.

ד.
ניתן בזאת צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד המשיבים לתקופה של 9 חודשים מהיום או עד להחלטה מוסמכת אחרת.

ז.
המשטרה תהיה רשאית להיכנס בכל עת לבתיהם של הערבים המשמורנים ולחצריהם כדי לוודא קיום מעצר הבית.

ח.
המשיבים לא יהיו רשאים ליצור קשר כלשהו עם מי מהמעורבים במיוחס להם בכתב האישום ולא בינם לבין עצמם, ובדרך כלשהיא.

ט.
היה והמשיבים יפרו תנאי כלשהו מתנאי שחרורם, יעצרו לאלתר.

ניתנה היום ו' בתמוז, תשס"ג (6 ביולי 2003) במעמד ב"כ המבקשת, ב"כ המשיבים והמשיבים בעצמם.


יצחק כהן
– שופט


001594/03בש 054 טלי רוזין






בש בית משפט מחוזי 1594/03 מדינת ישראל נ' אלברט בן ניסים,ירון ממי,לוי אריק (פורסם ב-ֽ 06/07/2003)