פסקי דין על לאה יהנה | פסקי דין על עיריית שדרות

1433/02 בשא     05/03/2002




בשא 1433/02 לאה יהנה נ' עיריית שדרות




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע
בשא001433/02

בתיק עיקרי: עב
001320/02

בפני
:
כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן
נציג ציבור : כהן אביתר.
נציג ציבור : אריה בודנהיימר.
תאריך:
05/03/02




בעניין
:
לאה יהנה






המבקש/ת


נגד



עיריית שדרות






המשיב/ה

נוכחים
:
המבקשת ובא כוחה - עוה"ד פנחס רוזנצוויג
בא כוח המשיבה עו"ד סעדון

החלטה

1.
מדובר בבקשה
למתן צו מניעה זמני בגין פיטוריה של המבקשת אשר אמורים להיכנס לתוקף ביום 07.03.02.

2.
מדובר בפיטורי המבקשת יחד עם 30 עובדים נוספים, שפוטרו במסגרת תוכנית הבראה, שעיקריה סוכמו בין מועצת פועלי שדרות וועד עובדי עיריית שדרות
לבין המשיבה ביום 05.10.00 (נספח ט' לבקשה). בהסכם זה נקבע
ביטול 55 משרות במשיבה כאשר הליכי הפיטורים לביטול המשרות בתפקידים השונים, ייעשו על פי הכלל "אחרון נכנס ראשון יוצא". כן נקבע כי רשימת המפוטרים תיקבע בהסכמה על ידי שני הצדדים וכי לא יפוטר עובד שלא בהסכמת וועד העובדים.

3.
ביום 29.08.01, התכנסה וועדה פריטטית והוחלט , לאחר דיון בפני
ה, כי יפוטרו 31 עובדים אשר הוסכם בין העירייה לבין וועד העובדים על פיטוריהם, על פי צורכי העבודה ורשימת העובדים פורטה בהחלטה (סעיף 6 להחלטה - נספח ה' לבקשה).

4.
לאחר החלטת הוועדה הפריטטית הנ"ל, הוצאו מכתבי פיטורים ל- 15 עובדים במקום ל- 31 עובדים אף כי נערך שימוע לכל העובדים. על כך הלין וועד העובדים וטען כי, פיטורי חלק העובדים בלבד, מביא למסקנה שמצבה של העירייה הוטב ואין צורך לבצע תוכנית הבראה כוללנית כפי שנקבע בוועדה הפריטטית.

וועד העובדים פנה לראש המשיבה, בהתאם לסעיף 82 לחוקת העבודה, וביקש להקפיא את כל מכתבי הפיטורים עד לכינוס וועדה פריטטית נוספת שכינוסה נקבע ליום 19.02.02. ( נספח ו' לבקשה).

5.
ביום 14.02.02 , התכנסה וועדה פריטטית נוספת שדנה ביישום תוכנית ההבראה ושמעה טענות המשיבה בדבר יישום חלקי של התוכנית ולאחר שהמשיבה הבהירה עמדתה וראש העיר הצהיר כי כל 31 העובדים יפוטרו בהקדם האפשרי, אישרה הוועדה את הצהרת ראש העיר ופסקה כי בכך מוצו כל תביעות הצדדים, במסגרת תוכנית ההבראה וזאת גם על דעת וועד העובדים (נספח ח' לבקשה).

6.
המבקשת קיבלה את מכתב הפיטורין ביום 07.02.02 לפיו פיטוריה אמורים להיכנס לתוקף החל מ- 07.03.02 (נספח ד' לבקשה). במכתב הפיטורין נטען, כי פיטוריה אושרו לאחר מימוש זכות השימוע של המבקשת בפני
וועדת הפיטורים מיום 02.12.01.

7.
תמצית טענות המבקשת :

א.
המבקשת הינה ילידת 1941 ועובדת קבועה במשיבה בתפקיד של מדריכה לחינוך לגיל הרך, מאז שנת 94, היינו מזה כ- 8 שנים.


ב.
המבקשת עבדה במשרה חלקית בשכר מינימום...


ג.
לטענתה, השימוע שנערך ביום 02.12.01, בפני
"וועדת השימוע" אינו כדין, שכן
לא
נכלל בהרכבה מי מנציגי העובדים, או נציג מטעם וועד העובדים. אין מדובר בזכות טיעון אמיתית שכן מדובר, למעשה, ב"מימוש" זכות שימוע לאחר שהמשיבה יחד עם וועד העובדים, החליטו על רשימת המפוטרים , עוד ב- 29.08.01 ולטענת המבקשת, על מנת שתינתן לה זכות טובה ואמיתית יש לערוך השימוע טרם קביעת רשימת
המועמדים ולא לאחר מכן.

ד.
מדובר בפיטורים מחמת שיקולים זרים . לטענת המבקשת, מהתנהגות המשיבה עולה, כי לא התכוונה מלכתחילה לפטר המבקשת, שכן ביקשה לפטר בשלב הראשון, 15 עובדים בלבד מבין רשימת המועמדים לפיטוריםשל המבקשת לא נכלל באותה רשימה, אולם בשל מהלכי וועד העובדים , כפי שמצאו ביטוי במכתבו של יושב ראש הוועד ומזכיר הסתדרות הפקידים, לאחר כינוס הוועדה הפריטטית מיום 29.08.01 (נספח ו' ונספח ח' לבקשה) אולצה המשיבה לפטר את כל 31 העובדים שברשימה.

ה.
לטענתה וועד העובדים ביקש להגן על מקורביו הביולוגיים והפוליטיים ובמסגרת צעדו זה, אף פגע בעיקרון של "אחרון נכנס ראשון יוצא", כאשר עובדים שונים במשיבה המקורבים לאנשי הוועד לא פוטרו למרות שהתקבלו לעבודה זמן רב לאחר המבקשת.

ו.
מדובר בפיטורים בניגוד להוראות החוקה , לרבות אי מתן משקל למצבה האישי, המשפחתי, גילה של המבקשת , וויתקה במקום העבודה וכושר עבודתה ובניגוד לסעיף 71 להוראות החוקה.

ז.
פיטוריה במועד זה, פוגעים בזכותה לקבלת פנסיה תקציבית שכן, אם היתה ממשיכה בעבודתה והיתה צוברת וותק של 10 שנות עבודה היתה זכאית לקבל הפנסיה ופיטוריה, אם ייכנסו פיטוריה לתוקף ירדו לטימיון 8 שנות צבירה של זכויות פנסיה ולטענתה, מדובר בעושק של זכויות פנסיוניות.

ח.
פיטוריה הינם בניגוד לסעיף 72 לחוקה , שכן המשיבה לא נתנה
משקל לאפשרות ניודה של המבקשת למשרה אחרת ולטענתה, יכולה היתה למלא תפקידים אחרים במשיבה , אך אלה לא הוצעו לה משיקולים זרים.

ט.
יתרה מזו, המבקשת פעלה להשגת תקציב לצרכי מימון שכרה, אולם המשיבה , לאור לחצי וועד העובדים ומשיקולים זרים, סירבה לקבל ההקצבה.

י.
יש להיעתר לבקשת המבקשת
בשל מצבה האישי, לרבות בשל מאזן הנוחות הפועל לטובתה, שכן הנזק שייגרם לה מאי מתן הצו הינו גבוה לאין שיעור מהנזק הכספי שייגרם למשיבה , אם תמשיך להעסיקתה, בשים לב לעובדה כי הינה המפרנסת העיקרית ושכרה הינו שכר מינימום בלבד ובכך גם תפסיד הסיכוי לקבלת פנסיה תקציבית.




8.
תמצית טענות המשיבה:

א.
פיטורי המבקשת נעשו כדין, על ידי ראש העירייה ובהתאם להוראות חוקת העבודה החלה על הצדדים. מדובר בפיטורי צמצום במסגרת תוכנית הבראה שאושרה על ידי נציגי העובדים והמשיבה לאחר הסכמת הצדדים בדבר רשימת מפוטרים מוסכמת.

ב.
המבקשת פוטרה לאחר שנערך לה שימוע כדין.

מדובר בשימוע ענייני. על פי הוראות החוקה, תחילה נקבעת רשימת המפוטרים בהסכמה שבין הצדדים, ורק לאחר מכן מוזמנים המועמדים לפיטורים לוועדת שימוע. במקרה הנדון, לאחר שנערך השימוע למבקשת החליטה וועדת הפיטורים להקפיא את פיטוריה עד לדיון בהנהלה (שימוע מיום 02.12.01) ורק לאחר שעניינה הובא לדיון פעם נוספת, אושרו פיטוריה. לפיכך מדובר בפיטורים כדין גם מטעם זה.

ג.
המבקשת פוטרה על ידי המשיבה במסגרת סמכותה ולא על ידי הוועדה הפרטטית ו/או ועדת הפיטורים.

ד.
אין רלוונטיות לטענת המבקשת בדבר "ראשון נכנס אחרון יוצא". לרבות, הטענה בדבר תקצוב שכרה ממקורות חיצוניים לעניין בחינת תכינות הליך הפיטורים במקרה הנדון.

ה.
זכויותיה הפנסיוניות אינן שיקול לביטול הפיטורים שכן , אין מסמכותה של וועדת הפיטורים לדון בזכאות זו.

ו.
מאזן הנוחות נוטה לטובתה של המשיבה שכן, כפיית המשיבה להמשיך ולהעסיק את המבקשת תיגרום לנזק בלתי הפיך לעירייה , שכן עלולה היא למנוע או לעכב סיוע של משרד הפנים לתקציב המשיבה, ואין כל סיכוי שיהיה בידי המבקשת כדי לפצות העירייה. מאידך, אם תתקבל תביעתה העיקרית של המבקשת ניתן יהיה לפצותה בפיצוי כספי.

9.
ב"כ המשיבה וויתר על חקירתה של המבקשת. יעקב עמר , מנהל כוח אדם במשיבה שהגיש תצהיר נגדי מטעמה נחקר על תצהירו. מחקירתו עולה כי, לאחר השימוע שנערך למבקשת ובטרם קבלת ההחלטה על פיטוריה , נידון עניינה פעם נוספת והוחלט לפטרה, אולם פרוטוקול
הוועדה, בין שמדובר בוועדת ההנהלה ובין שמדובר בוועדת הפיטורים , לא הוצג בבית הדין, על ידי המשיבה, (עמוד 1 לפרוטוקול).

המצהיר לא יכול היה לאשר כי משרד השיכון מוכן לממן, בסכום של 17,000 ₪ את המשך העסקתה של המבקשת. מחקירתו עולה כי, את מקומה של המבקשת ימלא עובד אחר במשיבה ולא יתקבל עובד חדש.

כן ניתן להסיק כי למבקשת לא הוצע תפקיד אחר טרם פיטוריה.

10.
לאחר עיון בטענות הצדדים ושקילת נסיבות העניין , להלן החלטתנו:

א.
הוכח בפני
נו כי מדובר בפיטורי צמצום לאור הסכם ההבראה שנחתם בין המשיבה לבין נציבות העובדים לרבות מועצת פועלי שדרות ובו הוחלט על פיטורי 31 עובדים.

ב.
רשימת המפוטרים הושהה בהחלטת הועדה הפרטטית מיום 29.8.01 אשר הליך הפיטורים הושלם ואושר בהחלטתה מיום 14.2.02.

ג.
פיטורי 31 העובדים במשיבה לרבות המבקשת התבצעו במסגרת הליך של פיטורי צמצום קיבוציים בהתאם להוראת פרק י"ד
לחוקת העבודה.

ד.
על פי סעיף 70 לחוקת
העבודה "פיטורי עובדים יעשו רק מסיבה מספקת ותוך הסכמה הדדית בין הרשות ובין ועד עובדים ומרכז הסתדרות הפקידים ובאין הסכמה עוברת ההכרעה לבוררות מוסכמת בהתאם לסעיף 84 " לחוקת העבודה.

ה.
ובמקרה שלפנינו, על פי סעיף 71 לחוקת העבודה נקבע כי העובדים יפוטרו בהתחשב בכושר העובד לעבודתו, שנות עבודתו ברשות ומצבו המשפחתי. על כל הצעת פיטורים של עובד שהרשות תציע יתקיים משא ומתן בין הרשות ובין ועד עובדי הרשות מצד שני ואם לא הוסכם הסכם בין שני הצדדים תקויים בוררות לפי סעיף 84 כמו כן נקבע כי בפיטורים מחמת צמצום בעבודה ינתן משקל גם לצורכי העבודה.

ו.
הנה כי כן, מקור הסמכות לסיום העסקת המבקשת הינו בהחלטת הועדה הפרטטית שכונסה בהתאם להוראת החוקה שצוטטו לעיל.

ז.
פיטורי המבקשת לא נעשו בהליך אישי אלא היו חלק מהליך קיבוצי בהסכמה מלאה עם נציבות העובדים כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטת הועדה הפרטטית.

ח.
משניתנה החלטה על ידי הועדה הפרטטית בתחום סמכותה, החלטה זו מחייבת. הרואה עצמו נפגע על ידי החלטתה רשאי לבקש את ביטולה על ידי פניה לערכאה השיפוטית המוסכמת אך אינו יכול לעשות דין לעצמו ולא לקיימה (דב"ע נ"א 4-8 ההסתדרות הכללית - מרכז השלטון המקומי ואח'; פד"ע כרך כ"ב עמ' 421).

ט.
טענת המבקשת כי לא ניתן
משקל לוותקה ולכושרה לעבוד, עובר להחלטה על פיטוריה לא הוכחה לכאורה בפני
נו. אומנם נפסק, כי שעה שמדובר בפיטורי צמצום ובמקום בו מדובר בפיטורים שאינם תלויים בנתונים של העובד הרלוונטי לעבודה נלקחים בחשבון נתונים אישיים כגון גיל, מצב משפחתי וסוציאלי לרבות סיכויו להשתלב שוב בשוק העבודה (עסק 1003/01 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אי.סי.אי טלקום בע"מ (לא פורסם)) במקרה שלפנינו ניתנה זכות שימוע למבקשת טרם החלטתה הסופית בדבר פיטוריה, ויש לשער כי ניצלה זכותה לפרט כל הנימוקים בגינם מתנגדת לפיטוריה. כמו כן
ברשימת המפוטרים נלקחו בחשבון גם צורכי העבודה כפי שעולה מהחלטת הועדה הפרטטית מיום 29.8.01 ובהתאם לנוסח הוראת סעיף 71 א' לחוקת העבודה. מר עמר בעדותו העיד, כי במקומה של המבקשת יוצב עובד המשיבה
ולא יתקבל עובד חדש אולם ב"כ המבקשת לא חזר על טיעון זה בסיכום טענותיו כדי לתמוך בגירסתו בדבר אי מתן משקל לנתונים האישיים של המבקשת עובר לפיטוריה הסופיים, אולם ממילא ובשלב זה המבקשת לא השכילה להוכיח ולו לכאורה, כי שיקול זה לא נלקח בחשבון ואם אכן היה נלקח בחשבון היו נמנעים פיטוריה.


בשלב זה, אין מקום להתערב בהחלטת הפיטורים מחמת נימוק זה.

י.
באשר לזכות השימוע הוכח בפני
נו, כי למבקשת ניתנה זכות השימוע בפני
ועדת הפיטורים של המשיבה ולאחר מכן הוקפאו פיטוריה (החלטה מיום 2.12.01), רק בשלב מאוחר יותר וביום 7.2.02 התקבלה החלטה סופית גם על פיטורי המבקשת.

יא.
המבקשת לא השכילה להוכיח, כי מדובר בזכות שימוע שאינה כנה ואמיתית , שכן גם לגרסתה נשמעו טיעוניה וכן ניתנה לה ההזדמנות לצרף מכתבים התומכים בעמדתה, הכל כפי שעולה מפרוטוקול וועדת השימוע. על פי הפסיקה: "השימוע חייב להיות שימוע אמיתי ונאות, שלא רק כדי לצאת ידי חובה ולפני מי שמוסמך להחליט על הפיטורים, אולם רשאי הגורם המכריע בשאלת הפיטורים להאציל את סמכות השימוע לאחר ובלבד שהסמכות להכריע בגורל העובד תישאר בידי בעל הזכות לפטר . סמכות זו נותרה בידי בעל הזכות לפטר , הרשאי לפרש את הממצאים הרלוונטיים לפי טעמו, כאשר מסקנות עורך השימוע הן בגדר המלצות בלבד" , (ספרו של השופט י. לובוצקי, "סיום יחסי עבודה", עמוד 105).[

כן נפסק, כי לא נפל פגם בהליך השימוע כאשר זה התקיים, בעוד מכתב הפיטורים היה תלוי ועומד וטרם נכנס לתוקפו.
טענת המבקשת, כי תחילה היה לערוך השימוע ורק לאחר מכן להגיע להסכמה בדבר רשימת המפוטרים, לא הוכחה, ועל פניה נוגדת הליך הפיטורים המפורט בחוקה החלה על הצדדים לרבות ההליך בדבר פיטורי צמצום.

יב.
בבחינת תקינות הליך הפיטורים בית הדין אינו שם שיקוליו במקום שיקולי הרשות
אלא במסגרת הביקורת השיפוטית על פעולות הרשות הציבורית ובוחן את תקינות ההליך לרבות בחינת הפעלת כוחה של הרשות מתוך שיקולים סבירים ובתום לב וכן בוחן בית הדין קיום כללי הצדק הטבעי והאם לא חרגה הרשות ממבחן הסבירות.

יג.
במכלול הנסיבות שפורטו לעיל לא הוכח ולא לכאורה, כי המשיבה פעלה בהליך הנדון שלא בתום לב ו/או בניגוד לכללי הצדק הטבעי והוכח לכאורה, כי הליך פיטורי המבקשת נעשה בהתאם להוראות החוקה בדבר פיטורי צמצום.

יד.
למבקשת טענות בדבר התנהגות וועד העובדים בקביעת רשימת המפוטרים אולם, אין בטענותיה אלה כדי להיעתר לבקשתה למניעת פיטוריה ולהמשך העסקתה שכן וועד העובדים לא צורף כצד להליך ולמבקשת תינתן ההזדמנות, אם תימצא לנכון, להוכיח טענותיה כראוי במסגרת תביעתה העיקרית. אין די בהעלאת הטענות בבקשה כדי למנוע פיטוריה בשל עילה זו, ואם תשכיל להוכיח תביעתה יכול ותהיה זכאית לפיצוי כספי.

11.
מקום שעובד מבקש סעד זמני נגד פיטורים ובית הדין מוצא, כי מדובר בפיטורים שניתן לבטלם ולעובד סיכוי לכאורה לזכות בתביעה זו שוקל בית הדין את הבקשה לפי אמות המידה של "איזון אינטרסים" דהיינו למנוע מצב שבו מחד, ירוקנו מתוכן את ההליך העיקרי כך שאם נזקי העובד לא תהא משמעות לזכייה, ומאידך - למנוע מצב שבו הרשות הציבורית כמעבידה לא תוכל לפעול באופן סדיר (דב"ע נ"א 69-3 יגאל אנושי נ' עיריית חולון פד"ע כ"ב 371).


ככלל, פיטורים ברשות מקומית בטלים רק אם לא נעשו בדרך שנקבעה לכך בפקודת העיריות, או בצווים מכוח פקודת הרשויות המקומיות, תוך הקפדה על כללי הצדק הטבעי. אם התמלאו אלה, תוך אי קיום הוראותיו של הסכם קיבוצי - תרופתו היחידה של העובד היא פיצויים על הפרת חוזה (דב"ע מ"ז 132-3 מלכה אנגלסמן נ' אורי עמית ועירית רמת גן פד"ע י"ט 225).


המבקשת בטיעוניה בפני
נו טענה כי אין זה מסמכות
ועדת הפיטורים לפטר את המבקשת אולם, טענה זו לא הוכחה ולו לכאורה בפני
נו ולדעת המשיבה ראש העיר במסגרת סמכותו הוציא
לפועל את החלטת הפיטורים אשר ממילא אושרה במסגרת החלטת הועדה הפרטטית. אין כך, כדי לבטל החלטת הפיטורים בשלב זה ולו לכאורה.

12.
לאחר ששקלנו מכלול נסיבות המקרה הנדון לרבות שקילת מאזן הנוחות ובשים לב לפסיקת בית הדין בדבר המקרים בהם יעתר בית הדין למתן סעד זמני למניעת פיטורי עובד מסקנתינו, כי לא נמצא כל נימוק ולו לכאורה שיש בו כדי להעתר לבקשה.

13.
לפיכך דין הבקשה להידחות. בנסיבות המקרה ובשל פיטורי המבקשת לא מצאנו כל מקום לחייבה בהוצאות ושכ"ט עו"ד ואלה ילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין בתביעתה בתיק העיקרי.

14.
המשיבה תגיש כתב הגנה תוך 30 יום והתיק יועבר לקיום הליכיים מקדמיים על פי הנוהל.

15.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים באמצעות הפקסימילה.


ניתנה היום כ"א באדר, תשס"ב (5 במרץ 2002) בהעדר הצדדים


י.גלטנר-הופמן
, שופטת




_____________________
______________________
נציג ציבור - אביתר כהן
נציג ציבור - אריה בודנהיימר






בשא בית דין אזורי לעבודה 1433/02 לאה יהנה נ' עיריית שדרות (פורסם ב-ֽ 05/03/2002)