פסקי דין על ציפורה פוקס | פסקי דין על בטוח לאומי-סניף ירושלים

2478/01 בל     18/02/2002




בל 2478/01 ציפורה פוקס נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים




בעניין:

1



בתי המשפט


בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
בל 002478/01


בפני
:
כב' השופטת דיתה פרוז'ינין


18/02/02




בעניין:
ציפורה פוקס



ע"י חתנה של התובעת
שמעון שרביט

התובעת

נ
ג
ד


בטוח לאומי-סניף ירושלים



ע"י ב"כ עו"ד
א. בלום

הנתבע


פסק דין

1.
התובעת הגישה לבית-הדין תביעה לתשלום גמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 150% מקצבת יחיד מלאה. זאת, בעקבות מכתב פקיד התביעות, שנשלח את התובעת ביום 12/8/01, ובו הודע לה כי נקבעה לה זכאות כמי שתלוי בעזרת הזולת במידה רבה ברוב פעילות היום-יום, היינו שהיא זכאית לגמלה כאמור בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה.

2.
ואלה העובדות בתיק זה, כעולה מן התיק:
א.
התובעת היא ילידת 1918.
ב.
ביום 18/7/01 נערכה לתובעת בדיקת הערכת תלות, ונקבע כי היא זכאית לגמלה בשיעור של גמלת יחיד מלאה.

3.
וזו לשון סעיף 224 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק):
”(א)
בכפוף להוראות סעיף קטן (ג) וסעיף 225 -
(1)
מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה;
(2)
מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל- 150% מקיצבת יחיד מלאה”

(ההדגשות הוספו ד.פ).



לגבי המלים "תלוי לחלוטין" קבע בית-הדין הארצי לעבודה:
”שללא עזרת הזולת יישאר הנכה כל היום במיטתו לא יאכל, לא יתלבש, לא יתרחץ ושם גם יעשה את צרכיו... ללא עזרת הזולת הנכה אינו מתפקד כלל כבן אדם” (דב"ע מב/ 128-0 רפאל שוקר נ' המוסד פד"ע יד 278; דב"ע נז/308-05 לאה קלמר נ' המוסד לא פורסם).

4.
מדו"ח הערכת התלות שהוצג בפני
נו עולה בבירור כי התובעת אכן תלויה בעזרת הזולת "במידה רבה", אך לא "לחלוטין". הגב' קוסמה, שהעידה בבית-הדין, עשתה עלינו רושם אמין ומשכנע, ולא נמצא כי נפל פגם כלשהו בדו"ח. גם חתנה של התובעת, שטען בשמה, לא הצביע על פגם כלשהו בדו"ח הערכת התלות. המסמך הרפואי שהוגש לבית-הדין (ת/1) אינו רלבנטי כלל לענייננו, שכן הוא מתאר את מצבה של התובעת בימים אלה, היינו למעלה מחצי שנה לאחר שנערך הדו"ח. יתר על כן, במסמך עצמו מצויין כי יש החמרה של מצב קוגניטיבי.

5.
הגב' קוסמה התייחסה בעדותה למצבה הקוגניטיבי של התובעת ואמרה כי:
”אני חייבת להגיד שאחת מהאבחנות הרפואיות של הרופאה שאני קיבלתי מראש לגבי התובעת הייתה ירידה בזיכרון, לכן היה חשוב שאחד מבני המשפחה יהיה נוכח. ישנם מקרים שאם בביקור בית לא נוכח בן בית, אפילו אם יש אבחנה של ירידה מנטלית אני יכולה להחליט על פי שיקול דעת אם אני יכולה לערוך את הביקור או לא, יש מצבים שאני מחליטה שאני לא יכולה ואני מפסיקה את הביקור והולכת ויוצרת קשר עם המשפחה.
במקרה הספציפי הזה לא התרשמתי בשיחה שקיים בלבול חריג, או שהתובעת לא מתמצאת בחדרה, בבית שלה, היא ידעה למסור לי פרטים אישיים ושל בני משפחה, כלליים מאוד ועל פי זה החלטתי להמשיך את הביקור, אם הייתי רואה שהיא מאוד מבולבלת או מדברת לא לעניין הייתי מפסיקה” (ע' 3 ש' 29-24, ע' 4 ש' 4-1).


מדברים אלה עולה כי גב' קוסמה היתה ערה לבעיותיה של התובעת, ומסקנותיה מעוגנות בממצאים שמצאה. לפיכך, יש לדחות אף את טענות חתנה של התובעת כי משך הבדיקה אינו מספיק כדי לעמוד על מצבה של התובעת. האחות הייתה ערה לבעיותיה של התובעת, התייחסה אליהן, וקבעה כי אין בהן כדי להפוך את התובעת למי שתלוייה לחלוטין בעזרת הזולת. גם מחלקיו האחרים של הדו"ח מתקבלת מסקנה דומה.

6.
מכל האמור לעיל עולה כי בעת שנבדקה התובעת היא הייתה תלויה בעזרת הזולת במידה רבה, ולפיכך דין התביעה להידחות. כפי שהובהר לחתנה של התובעת אף בעת הדין אם חלה החמרה במצבה של התובעת, היא רשאית לפנות אל הנתבע ולבקש בדיקה מחדש של מצבה.


אין צו להוצאות.

ניתן היום ו' באדר, תשס"ב (18 בפברואר 2002) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.


דיתה פרוז'ינין
, שופטת

002478/01בל 730 אילנית ג'והרי






בל בית דין אזורי לעבודה 2478/01 ציפורה פוקס נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים (פורסם ב-ֽ 18/02/2002)