פסקי דין על "דרך כוכב בנייה ייזום וניהול פרויקטים " | פסקי דין על אלי אליהו | פסקי דין על אלישבע בר

6518/02 א     10/09/2007




א 6518/02 "דרך כוכב בנייה ייזום וניהול פרויקטים בע"מ", אלי אליהו נ' אלישבע בר




1


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
א 006518/02


בפני
:
כב' השופטת שירלי רנר


10/09/2007


בעניין:
1. "דרך כוכב בנייה ייזום וניהול פרויקטים בע"מ"

2. אלי אליהו



ע"י ב"כ עו"ד
צבי שילה

התובעים

נ ג ד


אלישבע בר



ע"י ב"כ עו"ד
אמנון וינר

הנתבעת

פסק דין


כתבי הטענות
1. על פי כתב התביעה נכרת הסכם בין התובעת לנתבעת לפיו תבצע התובעת עבודות שיפוצים ב-3 דירות עבור הנתבעת, כאשר הוסכם שתחילה יבוצעו עבודות השיפוץ בשתיים מתוכן, האחת תמורת 64,000 ₪ בתוספת מע"מ והשנייה תמורת 108,000 ₪ בתוספת מע"מ. התובעת ביצעה את השיפוצים בשתי הדירות ואף ביצעה עבודות נוספות לבקשת הנתבעת בעלות של 69,562 ₪ בתוספת מע"מ. הנתבעת שילמה לתובעת סך של 148,280 ₪ כשיתרת חובה מסתכמת בסך כולל של 131,999 ₪. בעקבות חילוקי הדעות הודיעה הנתבעת לתובעת כי אינה מעוניינת שתבצע את השיפוצים בדירה השלישית. מדובר בהפרת חוזה כשהנזק מוערך ב-25,000 ₪.

על פי כתב ההגנה יש למחוק על הסף את התביעה כי התובעת לא היתה כלל צד להסכם אלא אלי אליהו
. ההסכם נחתם תחת לחץ ובחיפזון עקב בעיות רפואיות של אם הנתבעת ואף שאליהו התחייב להשלים את שיפוץ שתי הדירות בתוך שבועיים התחייבות זו לא קיבלה ביטוי בהסכם. עוד נטען בכתב ההגנה כי העבודות לא בוצעו בהתאם לתקנות המחייבות וזאת בהתאם לחוות דעת שהוזמנו על ידי הנתבעת. העבודה גם רצופה ליקויים. דרישות הנתבעת לתיקון העבודה והשלמתה לא נענו. על פי כתב ההגנה העבודות הנוספות סוכמו בנסיבות העולות כדי כפייה ועושק עת ישבה הנתבעת שבעה על אימה כאשר אליהו הבטיח לממן את הוצאות הקבורה. לאחר השבעה הודיעה הנתבעת על בטול הסכמתה. עוד נאמר בכתב ההגנה כי בכל מקרה לא סוכם על מחיר ואם בוצעו עבודות נוספות הן בוצעו ללא ידיעת והסכמת הנתבעת. הנתבעת גם דרשה את השבת המצב לקדמותו והנתבע התחייב לכך. בכתב ההגנה גם נטען כי תנאי לביצוע השיפוץ בדירה השלישית היה כי יסתיים השיפוץ בשתי הדירות הראשונות ואולם תנאי זה לא התקיים ועל כן זכאית היתה הנתבעת לבטל את הביצוע בדירה השלישית בשל הביצוע הלקוי בשתי הדירות האחרות. לבסוף נטען בכתב ההגנה כי ניזקה של הנתבעת בגין אי השלמת העבודות וביצוען הלקוי עומד על הפסד שכירות בסך כולל של 9900$ ואם לא יתוקנו הליקויים ומצב הדירה לא יוחזר לקדמותו מוערך ניזקה של הנתבעת בסך של 30,000$ וכן עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪.

בהסכמת הצדדים צורף אלי אליהו
כתובע נוסף בתיק זה.

2. מטעם התובעים הוגש תצהירו של מר אלי אליהו
. מטעם הנתבעת הוגש תצהירה של הנתבעת וכן הוגשו חוות דעת המומחה מר יגאל ברגמן.

בישיבת קדם המשפט מיום 24.9.03 הגיעו ב"כ הצדדים לכלל הסכמה לפיה ימנה בית המשפט מומחה מטעמו "שיבדוק האם קיימים ליקויים ו/או אי התאמות למוסכם בין הצדדים בדירות הנתבעת בהן בוצעו עבודות השיפוצים על ידי התובעת, ומי אחראי לאי התאמות ו/או ליקויים אלו. כמו כן יבדוק המומחה האם בוצעו עבודות נוספות מעבר למוסכם בין הצדדים ויקבע את עלותן של עבודות אלו". לבקשת ב"כ הנתבעת הוסכם גם כי המומחה יחווה דעתו בשאלה "האם החומרים והאביזרים בהם נעשה שימוש על ידי התובעת במסגרת השיפוצים הם מאיכות גבוהה או לא". בהסכמת הצדדים מונה ביום 19.11.03 המהנדס מר אחי קליין כמומחה מטעם בית המשפט, וחוות דעתו הוגשה.

המצהירים נחקרו על תצהיריהם ולבקשת הנתבעת זומן גם המומחה המוסכם להיחקר על חוות דעתו. ב"כ התובעים ויתר על חקירתו של המומחה מטעם הנתבעת מאחר וסבר כי קביעותיו של המומחה המוסכם מחייבות את הצדדים (ר' עמ' 19 לפרוטוקול הדיון מיום 19.2.06, שורות 26-28). ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים
3. לטענת ב"כ התובעים בסיכומיו הוכיחו התובעים את תביעתם באמצעות עדותו של התובע 2, הצעת המחיר אותה מסר לנתבעת ביום 3.9.01, הסכם ההתקשרות שנערך בין הצדדים ביום 6.11.01, חשבונית המס בגין התשלומים ששילמה הנתבעת לתובעת 1 על חשבון ביצוע העבודה בסכום כולל של 148,280 ₪ כולל מע"מ והמסמך המשקף את נסיון הצדדים להגיע לפשרה. תמיכה לעדותו של התובע 2 מצויה בעדותו של המומחה המוסכם מר אחי קליין. לטענת ב"כ התובעים הוכח כי כל השנויים והתוספות נעשו לפי בקשתה ודרישתה של הנתבעת ובהסכמתה המלאה. עוד טוען ב"כ התובעים כי למומחה שמונה הוקנתה מכח הסכמת הצדדים סמכות של מומחה פוסק ומעמדה של חוות דעתו איתן יותר מחוות דעת רגילה ואם לא תופרך אזי יש לקבלה כהכרעה במחלוקות נשוא חוות הדעת. לטענת ב"כ התובעים מחוות הדעת עולה כי יש להוסיף לסכום התביעה סך של 20,575 ₪ כולל מע"מ ולנוכח ההלכות הקיימות בדבר מידת ההתערבות בחוות דעתו של מומחה מוסכם יש לאמץ את האמור בחוות דעתו. עוד טוען ב"כ התובעים כי יש לזקוף לחובתה של הנתבעת את הימנעותה מלהביא לעדות את מר בוקי מי שמונה על ידה לפקח מטעמה על ביצוע העבודות של התובעת 1. לבסוף טוען ב"כ התובעים כי עדותה של הנתבעת היתה בלתי מהימנה, וגירסתה אינה מתיישבת עם התשלום השני ששולם על ידה עם גמר ביצוע העבודות בשתי הדירות וגם לא עם העובדה שבמהלך העבודות לא פנתה בדרישות כלשהן לתובעים.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו תביעת התובעים נשענת על כך כי העבודות הנוספות שבוצעו על ידי התובעים בוצעו באישורו של מר בוקי, מי שנתמנה על ידי הנתבעת ומטעמה לפקח על ביצוע העבודות ואולם גירסת הנתבעת כי הסמכות שניתנה לבוקי היתה לפקח על ביצוע העבודות בלבד וכי לא ניתנה לו סמכות לאשר שינויים ו/או תוספות, לא נסתרה. משכך, פעולותיו של בוקי כלפי התובעים ככל שנעשו, נעשו בחוסר סמכות ואין בהן כדי לחייב את הנתבעת כשולחתו. במקרה זה התובעים אף התרשלו משלא בדקו אם אכן מוסמך בוקי לאשר את התוספות. לטענת ב"כ הנתבעת מאחר ונטל הראיה מוטל על התובעים היה עליהם לזמן את בוקי לעדות בעניין זה ומשלא עשו כן יש לזקוף זאת לחובתם. עוד טוען ב"כ הנתבעת כי נתגלו סתירות מהותיות בגירסת התובעים, וכי גירסת התובעים ככל הנוגע להיקף העבודות הנוספות שבוצעו על ידם לא הוכחה. לטענתו למומחה שמונה כלל לא הוענקו סמכויות של "מומחה פוסק" וחוות דעתו נערכה באופן החורג מסמכותו. גם על פי חוות הדעת אין התובעים זכאים לסכום הנתבע על ידם אלא לסך כולל של 15,876 ₪ בתוספת מע"מ. עוד טוען ב"כ הנתבעת בסיכומיו כי טענת הנתבעת ולפיה התובע התחייב להחזיר את המצב לקדמותו אם תוצאות התוספות ו/או השנויים לא ימצאו חן בעיני הנתבעת, נתמכת בקלטת ובתמליל שהוגשו מטעמה. לבסוף טוען ב"כ הנתבעת כי טענת התובעים בדבר זכותם לפצויים בגין הפרת ההסכם בשל אי ביצוע עבודות בדירה השלישית הינה טענה סתמית וחסרת בסיס עובדתי ומשפטי כאחד.

בסיכומי התגובה שהגיש ב"כ התובעים נטען כי על הנתבעת היה להביא את בוקי לעדות מאחר ועדותה ככל הנוגע לתפקידו של בוקי היא בבחינת הודאה והדחה. לטענתו מחוות הדעת עולה כי התובעים מצויים ביתרת זכות של 20,575 ₪ כולל מע"מ בגין התוספות מעבר לבסיס ההסכמה הראשונית שנערכה בין הצדדים ואילו הקלטת שנתבקשה הגשתה, אפילו כל האמור בה נכון, אין בו כדי להעלות או להוריד לתביעה הנוכחית.

דיון
העובדות
4. אין מחלוקת בין הצדדים כי על פי ההסכם שנחתם ביניהם בעקבות ההצעה שנתן התובע 2 לנתבעת, הוסכם כי התובעים או מי מהם יבצעו עבודות שיפוץ בשלוש דירות השייכות לנתבעת. האחת ברחוב הירקון בתל אביב תמורת 104,000₪ בתוספת מע"מ, השניה ברחוב נחשון בתל-אביב תמורת 64,000₪ בתוספת מע"מ והשלישית ברחוב אסיף ברמת גן תמורת 108,000 ₪ בתוספת מע"מ (ההסכם – נספח א' לתצהיר התובע). פירוט העבודות ניתן בהצעת מחיר שהעביר התובע לנתבעת (נספח ב' לתצהיר). עוד אין מחלוקת כי התובעים או מי מהם ביצע עבודות שיפוצים בשתיים מתוך 3 הדירות – ברחוב הירקון וברחוב נחשון והנתבעת שילמה עבור העבודות שבוצעו סך של 148,280 ₪.

5. המומחה המוסכם מר אחי קליין העריך בחוות דעתו בנוגע לכל אחת מהדירות בהן בוצעו השיפוצים – את ערך הליקויים, את ערכן של עבודות שלא בוצעו ואת ערכן של עבודות שבוצעו מעבר לאלו המופיעות בהסכמה המקורית. ככל הנוגע לדירה ברחוב הירקון אמד המומחה את הליקויים בסך של 16,680 ₪, את העבודות שלא בוצעו בסך של 11,740 ₪ ואילו את העבודות שבוצעו מעבר למוסכם בסך של 21,109 ₪. ככל הנוגע לדירה ברחוב נחשון אמד המומחה את הליקויים בסך של 3600 ₪, את ערך העבודות שלא בוצעו בסך של 3100 ₪ ואת ערך העבודות שבוצעו מעבר למוסכם כאמור בסך של 29,887 ₪.

ככל הנוגע לערך העבודות שבוצעו מעבר להסכמה המקורית וככל הנוגע לערך העבודות שהוסכם עליהם אך כלל לא בוצעו, חוות דעתו של המומחה היא למעשה הראייה היחידה שבתיק. המומחה גם לא נחקר על ידי ב"כ הנתבעת ככל הנוגע לאומדנים שנקב. בנסיבות אלו, אף בהתעלם מההלכות הקיימות ככל הנוגע למידת התערבותו של בית המשפט בחוות דעתו של מומחה מוסכם (ר' ע"א 3134/02 עיריית רחובות נ. בוטנרו אחזקה ופיתוח (1992) בע"מ, תק-על2003(2) 4019, פיסקה 8; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. מונטי רבי, תק-על 90(2) 532, פיסקה 4), איני רואה מקום לסטות מהאומדנים שנקב ולמעשה גם לא נתבקש דבר בעניין זה.

ההסכמה בשאלת העבודות הנוספות
6. גירסתו של התובע ולפיה בוצעו עבודות נוספות מעבר להסכמה המקורית לא נסתרה והיא נתמכת בחוות דעתו של המומחה המוסכם שנתבקש בין היתר לחוות דעתו בשאלה האם בוצעו עבודות מעבר להסכמה המקורית. עיקר המחלוקת היא בשאלה האם הוסכם על ביצוען של עבודות כאמור. לטענת ב"כ הנתבעת בשאלה זו, האמנם הוסכם על ביצוען של עבודות נוספות מעבר להסכמה המקורית, סמכות ההכרעה היא לבית המשפט ולא למומחה. סבורה אני כי צודק ב"כ הנתבעת בטענתו זו. האם הוסכם איפוא על ביצוען של עבודות נוספות ואלו?

7. בתצהירו מציין התובע כי בוצעו עבודות נוספות על פי בקשת הנתבעת (סעיף 6). עוד מצויין בתצהיר כי בוקי, מי שנתמנה על ידי הנתבעת ומטעמה לפקח על ביצוע העבודות שביצעה החברה בשתי הדירות (סעיף 8 לתצהיר) ואשר התובעת היתה נכונה לקבל את הכרעתו ככל הנוגע למחלקות בין הצדדים, ערך ביחד עם התובע 2 דף תחשיבים מתוך מטרה לסיים את המחלוקת מחוץ לכתלי בית המשפט (נספח ד' לתצהיר) אך הנתבעת סירבה לקבל את הכרעתו (סעיף 13 לתצהיר). הנתבעת מציינת בתצהירה כי עת ישבה שבעה על פטירת אימה פנה אליה התובע והציע עבודות נוספות – פרגודה בדירה אחת וקיר וחלון במטבח בדירה האחרת, הנתבעת הסכימה תחת לחץ ועושק לביצוע הפרגודה בלבד (סעיף 7 לתצהיר). יצויין כי בכתב ההגנה נאמר כי הנתבעת הסכימה גם לביצוע עבודת הקיר וחלון במטבח (סעיף 4 לכתב ההגנה). עוד מציינת הנתבעת בתצהירה כי "בתחילת ביצוע העבודות הייתי באבל. הבנתי שמר בוקי היה בדירות חלק מהזמן כדי לראות מה קורה. בניגוד לטענת אליהו מר בוקי לא היה מוסמך להכריע במחלוקות או לאשר תוספות" (סעיף 10 לתצהיר). על פי האמור בתצהירה של הנתבעת כשקמה מהשבעה גילתה שהתובע ביצע תוספות אותן לא ביקשה, התובע 2 אף הבטיח להחזיר את המצב לקדמותו לעניין העבודות הנוספות, אך בפועל לא עשה דבר (סעיף 11).

הן מעדותו של התובע והן מעדותה של הנתבעת עולה כי בוקי, שהינו חבר של בנה של הנתבעת המתגוררת בירושלים, פיקח מטעמה על ביצוע העבודות בשתי הדירות (ר' עדותו של התובע בעמ' 7, שורות 9-10, שורות 16-20, 23-31. עדותה של הנתבעת בעמ' 22, שורות 23-28; עמ' 23, שורות 25-28). אמנם לעדותה של הנתבעת לא היה בוקי אחראי על כל דבר ועניין (ר' עמ' 22, שורות 29-30; עמ' 23, שורות 15-16) ואולם הנתבעת הודתה כי שילמה לבוקי כסף בין היתר עבור פיקוח על העבודות ומתן הוראות לתובע (ר' עמ' 28, שורה 12 – 29, שורה 3). לשאלה "הוא טיפל בקבלת הצעות המחיר?" השיבה "כן. הוא היה איתי כשעשיתי סיבוב עם הקבלנים להגיד להם מה אני רוצה. כן. הוא היה איתי". (עמ' 23, שורות 5-7. ר' גם שורות 1-4). לעדותו של התובע בוקי נכח בדירות מדי יום (עמ' 7, שורות 23-24). הנתבעת לעדותה לא מינתה כל מפקח בנייה אחר (ר' עמ' 27, שורות 21-22). על פי עדותה היא עצמה ככל הנראה לא נכחה במקום במהלך ביצוע העבודות למעט פעם אחת, ופעם נוספת עם סיומן (ר' עמ' 27, שורה 23 – עמ' 28, שורה 11).

העולה מעדויות אלו הוא כי על פי התנהגותה של הנתבעת כלפי התובע הוסמך בוקי לאשר ביצוען של עבודות נוספות (ר' סעיף 3 לחוק שליחות, התשכ"ה – 1965. ליחס בין דוקטרינת השליחות הנחזית והוראות חוק השליחות, ר' א. ברק, חוק השליחות (חלק ראשון, 1996), בעמ' 619-629). אין המדובר ב"ויתור" במשמעות סעיף 5(א) לחוק השליחות כטענת ב"כ הנתבעת בסיכומיו. העובדה שבשלב אחד של תחילת העבודות נעשתה גם פנייה ישירה לנתבעת אין בה כדי לשנות ממסקנה זו. גם טענת הנתבעת כי הסכמות שניתנו על ידה בעקבות אותה פנייה ניתנו בנסיבות של עושק וכפייה כלכלית אין בה ממש באשר גם אם מתקבלת גירסתה כפשוטה, האלטרנטיבה הברורה שעמדה בפני
הנתבעת כל העת היתה פשוט לסרב להצעות שהוצעו לה. הנתבעת היא אישה בוגרת שכעולה מהדיונים שהתנהלו בתיק זה יודעת לעמוד על דעתה. העובדה שבנסיבות אישיות קשות ניתן היה לשכנעה בקלות לעשות כך או אחרת, אינה מצדיקה ביטול הסכמות שניתנו על ידה בעילת עושק וכפייה. מעבר לכך קיים כאמור פער בין היקף ההסכמה הנטענת בכתב ההגנה ובתצהיר.

8. כעולה מחוות דעת המומחה התובע כאמור ביצע עבודות נוספות מעבר להסכמה הראשונית. גירסת התובע כי מסמך התוספות, נספח ד' לתצהירו, נערך על ידו ועל ידי בוקי במטרה לסיים את המחלוקות לא נסתרה ואף הנתבעת בעדותה אישרה בעקיפין כי התובע ובוקי נפגשו לצורך סיכום כלשהוא בנוגע לתוספות (ר' עמ' 23, שורות 10-14. ר' גם עדותו של המומחה המוסכם בעמ' 36, שורות 1-17). המסמך נחזה על פניו לשקף אי הסכמות והסכמות ככול הנוגע לעצם ביצוע התוספות ועלותן. הנתבעת לא צירפה כל פנייה בכתב לתובעים במהלך העבודות ככל הנוגע לביצוע התוספות. לנוכח כל האמור מאזן ההסתברויות בשאלה האם ביצע התובע את העבודות על דעת עצמו או באישורו של בוקי הוא כזה שהנטל המשני להבאת הראיות עבר לנתבעת להראות כי התובע פעל על דעת עצמו. כשנשאלה הנתבעת מדוע לא זימנה לעדות את בוקי, האיש מטעמה, חברו של בנה, השיבה "אני לא צריכה אותו. אם אתה מסתמך עליו אתה יכול להביא אותו" (עמ' 23, שורה 18). אינני סבורה כן. לנוכח התשתית הראייתית כמפורט לעיל, היה על הנתבעת להביא את בוקי לעדות, ומשלא עשתה כן, יש לזקוף הימנעות זו לחובתה.

אשר לטענת הנתבעת ולפיה התחייב התובע להחזיר את המצב לקדמותו אם התוספות ו/או השנויים לא ימצאו חן בעיני הנתבעת. ככל שגירסא זו נשענת על תמליל הקלטת שהוגשה על ידי הנתבעת, הרי שאף בהתעלם משאלת קבילותה, אין באמור בה כדי לתמוך בגירסת הנתבעת. מהתמליל עולה כי לאחר שנתגלה סכסוך בין הצדדים, ולצורך גבוש הסכמות לסיום המחלוקות, יתכן ונכון היה התובע לפעול להחזרת המצב לקדמותו ככל הנוגע לחלק מצומצם מהעבודות. הסכמה כאמור לא נתגבשה ועל כן אף לא ההתחייבות במסגרתה, ואין זה סביר בעיני כי כל התחייבות אחרת ניתנה על ידי התובע קודם להשלמת העבודות.

9. כעולה מנספח ד' לתצהירו של התובע לא כל העבודות אושרו על ידי בוקי. ככל הנוגע לדירת ירקון לא אושרו ארון ושיש במטבח בעלות של 4,224 ₪ (ר' עמ' 29 לחוות דעתו של המומחה המוסכם). מאחר וההסכמות נשוא נספח ד' מהוות חלק משמעותי מהתשתית הראייתית הנדרשת להוכחת הטענה כי העבודות בוצעו על דעתו ובהסכמתו של בוקי, ככל הנוגע לעבודות אלו שלא אושרו על ידי בוקי לא הוכיח למעשה התובע תביעתו.

אין מחלוקת כאמור כי סוכם על ביצוע עבודות בדירות שברחוב הירקון וברחוב נחשון תמורת 172,000 ₪ (64,000 ₪ + 108,000 ₪) בתוספת מע"מ. סכום זה בתוספת העבודות הנוספות שסוכמו שסכומן כעולה מנספח ד' ומחוות דעת המומחה עומד על סך 47,772 ₪ בתוספת מע"מ ובנכוי סכומן של העבודות שלא בוצעו שכעולה מחוות דעת המומחה עומד על סך 14,840 ₪ בתוספת מע"מ, עומד על סך 204,932 ₪ בתוספת מע"מ. אין מחלוקת כי
הנתבעת שילמה לתובעים סך של 140,280 ₪. יתרת החוב עומדת איפוא על סך 64,652 ₪ בתוספת מע"מ.

אי ביצוע העבודות בדירה השלישית
10. לטענת התובע הודעת הנתבעת כי אינה מעוניינת כי יבצע עבודות השיפוצים בדירה השלישית עולה כדי הפרת חוזה ונזקו עקב כך מוערך ב- 25,000 ₪. חלק זה של תביעתו של התובע להידחות. כל שהובא לעניין הנזק הנטען הוא האמור בתצהירו של התובע כי "... בשל הפרת ההסכם מצידה של הגברת בר מעריכה החברה נזקיה בשל אי ביצוע עבודות השיפוצים בדירה שברחוב אסיף 7 ברמת גן, בסכום של 25,000₪". לא די בכך לשם הוכחת הנזק. לנוכח האמור אין לי צורך לדון בשאלה האם רשאית היתה הנתבעת לסרב לאפשר לתובע ביצוען של העבודות בדירה השלישית בין בשל הביצוע הלקוי בשתי הדירות הראשונות ובין בשל כך שלא הושלמו העבודות בשתי דירות אלו. למעלה מן הצורך יצויין כי כעולה מההסכם בין הצדדים (נספח ב' לכתב התביעה) הוסכם בשלב הראשוני על ביצוע עבודות השיפוצים בשתי הדירות בתל-אביב בלבד. מהמסמך עולה גם כי הסדרי התשלומים התייחסו לשתי דירות אלו בלבד ולכאורה יש ממש בטענת הנתבעת כי ההסכמה ככל הנוגע לדירה השלישית, ככל שנתגבשה, היתה תלויה באופן כזה או אחר בבצוע עבודות השיפוצים בשתי הדירות האחרות לשביעות רצון הנתבעת.

טענת קיזוז
11. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי אי השלמת העבודות וביצוען הלקוי מנע ממנה את האפשרות להשכיר את שתי הדירות ונזקה בגין אובדן דמי שכירות עומד על סך 9,900$ עבור החודשים ינואר-ספטמבר 2002. עוד נאמר בכתב ההגנה כי "בנוסף לכך ובמקרה שהתיקונים לא יתוקנו על ידי אליהו ו/או מצב הדירה לא יוחזר לקדמותו (לגבי העבודות הנוספות), נזקה של הנתבעת מוערך בסכום של 30,000$ ארה"ב, שהוא הסכום הדרוש לביצוע התיקונים/החזרת המצב. יתירה מזו, הנתבעת תתבע גם פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום זה 20,000 ₪" (סעיף 7 לכתב ההגנה). כך גם בתצהירה של הנתבעת נאמר "הפרתו היסודית של אליהו שולל ממנו את קבלת מלוא התמורה החוזית וגם מזכה אותי". הגם שדמי השכירות הראויים הנקובים שם נמוכים יותר מכתב ההגנה ואילו תקופת השכירות התארכה (סעיף 14 לתצהיר).

12. המומחה המוסכם התבקש כאמור לחוות דעתו בשאלת הליקויים והאחריות להיווצרותם ואמד את הליקויים ברחוב הירקון בסך 16,680₪ ואילו את הליקויים בדירה ברחוב נחשון בסך של 3,600 ₪. אמנם בעניין זה הוגשו מטעם הנתבעת חוות דעת נוספות וב"כ התובעים ויתר על חקירת המומחה שערך אותן, ואולם גם המומחה המוסכם לא נחקר על ידי ב"כ הנתבעת ככל הנוגע לאומדנים אותם נקב. מדובר במומחה מוסכם שמונה מטעם בית המשפט וככזה, בהיעדר ראייה אחרת, יש להניח כי הינו נייטרלי ביחס למחלוקת בין הצדדים. בנסיבות אלו סבורה אני כי יש להעדיף את האומדנים אותם נקב בחוות דעתו. ככל הנוגע לדירה ברחוב הירקון יש להוסיף לאומדן שקבע המומחה סך של 300₪ וזאת בשל תיקון קו ביוב שבוצע על ידי הנתבעת בגין ליקוי שבאחריות התובעים. אמנם בחוות דעתו מציין המומחה כי סוכם שהנתבעת תמציא קבלה בגין התיקון (עמ' 23 לחוות הדעת) וזו לא הומצאה ואולם בחקירתו העריך המומחה כי עלות שרברב לתיקון פשוט עומדת על סך 300 ₪. הוא הדין לגבי תיקון דליפה במטבח שבוצעה על ידי הנתבעת (ר' עמ' 23 לחוות הדעת). המומחה גם ציין בחוות דעתו כי בקיר המפריד בין המקלחת לסלון בוצעה דלת פתיחה רגילה והשלמת קיר במקום דלת הזזה על פי התכנון המקורי. עם זאת הוא מציין כי לא מצא בכך "לקוי או לחילופין נחיתות שימושית כלשהי, מה גם שלא נחסכה הוצאה כספית מהתובעת" (עמ' 12 לחוות הדעת). בתשובה לשאלת הבהרה בעניין זה העריך המומחה עלות דלת הזזה בכ-1000 ₪ (סעיף 7.2). בעדותו ציין כי אכן התקנת דלת הזזה לא היתה פוגעת בשימוש בנישה בקיר שהתקנת הדלת הרגילה מנעה את השימוש בה (ר' עמ' 42, שורות 13-24). בנסיבות האמורות סבורה אני כי זכאית הנתבעת לפצוי בסך של 1000 ₪ בגין אי ההתאמה. התוצאה היא שהנתבעת זכאית לקיזוז בגין הליקויים בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה המוסכם בסך כולל של 21,880 ₪ בתוספת מע"מ.

13. אשר לאובדן דמי השכירות הנטענים. המומחה המוסכם לא פירט בחוות דעתו מהו משך הזמן הנדרש לביצוע התיקונים וההשלמות. בחוות הדעת שצורפו על ידי הנתבעת לכתב ההגנה אמד המומחה מטעם הנתבעת את משך הזמן הדרוש לביצוע התיקונים בדירה ברחוב הירקון ב- 8 ימי עבודה (עמ' 9 לחוות הדעת) ואילו לגבי הדירה ברחוב נחשון לא ננקב כל זמן (ר' עמ' 7 לחוות הדעת). יצויין בהקשר זה כי היקף הליקויים בדירת נחשון קטן בהרבה מזה שברחוב הירקון הן על פי חוות דעת המומחה מטעם הנתבעת והן על פי חוות דעת המומחה המוסכם. מעדותו של התובע, שלא נסתרה בעניין זה עולה כי נכון היה לאחר גיבוש ההסכמות עם בוקי לבצע תיקונים שונים במסגרת ההסכמות שנתגבשו אלא שהנתבעת לא היתה נכונה לאפשר זאת (ר' עדותו של התובע בעמ' 12, שורות 1-9; שורות 18-19). הנתבעת גם לא המציאה כל ראייה בדבר שכר הדירה הנהוג לגבי דירות מהסוג נשוא התביעה. לנוכח כל האמור לא הוכיחה הנתבעת במידה הנדרשת את טענתה ככל הנוגע להפסד ההשתכרות שנגרם לה. גם איני רואה מקום בנסיבות העניין לפסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש.

התוצאה היא שאני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 42,772 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה. לנוכח קביעותיו של המומחה המוסכם בחוות דעת איני רואה מקום לפסיקת הוצאות חוות הדעת. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים יחד ולחוד הוצאות משפט בגובה החלק היחסי של האגרה בהתחשב בסכום פסק הדין וסכום התביעה כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום שולם וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתן היום כ"ז באלול, תשס"ז (10 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

שירלי רנר
, שופטת
















א בית משפט שלום 6518/02 "דרך כוכב בנייה ייזום וניהול פרויקטים בע"מ", אלי אליהו נ' אלישבע בר (פורסם ב-ֽ 10/09/2007)