פסקי דין על קרן גמ"ח ע"ש צוקרמן שוורצבוים | פסקי דין על הרב שמואל ליפקה | פסקי דין על הרב משה ליפקה | פסקי דין על עיזבון המנוח ציון שמעון דהן ז"ל

5609/05 א     03/09/2007




א 5609/05 קרן גמ"ח ע"ש צוקרמן שוורצבוים, הרב שמואל ליפקה, הרב משה ליפקה נ' עיזבון המנוח ציון שמעון דהן ז"ל




1


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים
א 005609/05


לפני:
כבוד השופטת אנה שניידר

תאריך:
3/09/2007



בעניין:
1. קרן גמ"ח ע"ש צוקרמן שוורצבוים

2. הרב שמואל ליפקה

3. הרב משה ליפקה





התובעים

נ ג ד


עיזבון המנוח ציון שמעון דהן ז"ל
באמצעות מנהל העזבון עו"ד שרגא בודה





הנתבע

פסק דין


1. התובעת מס' 1 (להלן – קרן הגמ"ח), שמנוהלת על ידי התובעים מס' 2 ו-3, עוסקת במתן הלוואות ללא ריבית מתוך תרומות והלוואות של אנשים המעוניינים במתן עזרה לנזקקים, כמקובל בקרב הציבור החרדי.

עניינה של התובענה שלפנינו, הלוואה בסך של 170,000 $ שניתנה, לטענת קרן הגמ"ח, למר ציון דהן ז"ל (להלן – המנוח) ביום 18.9.02, זמן קצר לפני שנהרג בתאונת דרכים (להלן – ההלוואה).

2. בכתב התביעה טוענת קרן הגמ"ח, כי כנגד ההלוואה נתן המנוח 17 שיקים על סך 48,000 ₪ (שווה ערך ל-10,000$) כל אחד, וזאת לפרעון ההלוואה בתשלומים, החל בחודש נובמבר 2002.
לטענת קרן הגמ"ח, הספיק המנוח לפרוע במזומן שני תשלומים ראשונים, וניסיונות לגבות את יתרת ההלוואה מהעזבון לא צלחו, ומכאן התביעה.

3. עילות התביעה, כפי שהוגדרו על ידי התובעים הן – עילה שטרית ועילה חוזית.
לעניין העילה השטרית טוענת קרן הגמ"ח, כי בידיה שיקים של המנוח ועל כן היא זכאית לקבל את תמורתם מהנתבע, אלא אם כן יוכיח הנתבע כי בידיו טענת הגנה ראויה על פי דיני השטרות.

לענין העילה החוזית טענת קרן הגמ"ח, כי היא עמדה בנטל הוכחת קיומו של קשר חוזי עם המנוח, לפיו ניתנה למנוח ההלוואה והוא התחייב להחזירה בתשלומים, שמועד פרעונם וסכומם הוא כמצויין בשיקים שמשך לפקודת הקרן.

4. לטענת הנתבע בכתב ההגנה, המנוח מעולם לא קיבל את ההלואה. השיקים הינם מזוייפים, כאשר הכתב והחתימה עליהם נחזית כנסיון זיוף מגושם של חתימת המנוח. הנתבע טוען כי לאחיו של המנוח, שלום דהן, היתה גישה לפנקס השיקים של המנוח ולכספים שהיו למנוח, וככל הנראה הוא זה שלקח את השיקים ומסר אותם לקרן הגמ"ח, שכן הוא עבד אצל התובעים וקיבל מהם שכר חודשי.

עוד טוען הנתבע, כי אין זה סביר כי סכום כה גדול של 170,000 $ יועבר ללא כל רישום ואף ללא בטחונות מתאימים, ויש בכך כדי להוכיח שההלוואה לא ניתנה כלל.

5. השאלה שעומדת בפני
נו בתיק זה הינה עובדתית בעיקרה – האם אכן ניתנה ההלוואה למנוח על ידי קרן הגמ"ח, והאם השיקים שבידיה הינם בחתימת ידו של המנוח והיא זכאית להיפרע על פיהם מהנתבע.

6. תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים, וכן עדויותיהם בפני
של התובע מס' 3 ושל עד התביעה מר משה ברזילי מעוררים תהיות רבות לגבי אופן התנהלותה של קרן הגמ"ח.
תמוה הדבר שהקרן נותנת הלוואות ללא עדים, בניגוד להלכה, ואיננה מנהלת רישומים כלשהם כאשר, לטענתה, מדובר באלפי הלוואות אף כי ברובן בסכומים קטנים בהרבה מן הסכום נשוא התביעה.
תהיות אלה פורטו בהרחבה בסיכומי הנתבע.

יחד עם זאת, עלינו לזכור כי לא התנהלות כזו או אחרת של קרן הגמ"ח ושיקוליה למי ליתן הלוואות הם אלה שעומדים כאן למשפט. השאלה היא, כאמור, האם קרן הגמ"ח אכן נתנה את ההלוואה למנוח.

7. בכל השיקים שצורפו לכתב התביעה מופיעה חתימה הנחזית כחתימת המנוח. מעדותה של גרושת המנוח, הגב' יעל דהן (להלן – יעל) מיום 17.4.07 (פרוטוקול עמ' 16) עולה, כי היא ויתרה למעשה על טענתה בדבר זיוף חתימת המנוח על השיקים.
כמו כן, לא שוכנעתי מהסבריה של יעל, בסעיף 20 לתצהירה ובעדותה בפני
(פרוטוקול עמ' 15), כי השיקים ניתנו לקרן הגמ"ח על ידי אחיו של המנוח, ואם ניתנה הלוואה – הרי שהיא ניתנה לאחיו של המנוח ולא למנוח עצמו.

8. בעדותה של יעל התגלו סתירות רבות. התמונה שהצטיירה לנגד עיני היא, שהמנוח קיבל את ההלוואה לצורך עסקיו, שהיו בחלקם עלומים, ושגם יעל לא ידעה עליהם. כאמור, אין זה המקום להיכנס לשיקולי קרן הגמ"ח בנותנה את ההלוואה והשאלה היחידה היא אם ההלוואה אכן ניתנה.
לענין זה טוען הנתבע, בין היתר, כי אין זה סביר שהמנוח, שיחסיו עם יעל היו תקינים עד לגירושיהם על רקע התקרבותו לדת ואף לאחר גירושיהם חיו חיי שיתוף באותה דירה, והיא היתה מעורה בכל עסקיו - לא סיפר ליעל על ההלוואה ואף ביקש ממנה כסף טרם פטירתו. לטענתו, מעיד הדבר שההלוואה לא ניתנה למנוח מעולם.
נראה שדין טענה זו להידחות. יעל אמנם טענה בתצהיר עדות ראשית מטעמה כי היא היתה מעורה בענייני הכספים של המנוח, אך כפי שעולה מפרוטוקול הדיון בבקשה לביטול עיקול זמני מיום 3.7.05 (עמ' 7), הודתה יעל כי אין לה מושג מה היו העסקים של המנוח עם אחיו וגם לא ידעה כלל על קשריו של המנוח עם קרן הגמ"ח. לפיכך, אין בעובדה שיעל לא ידעה כלל על ההלוואה כדי להצביע על כך שההלוואה לא ניתנה כלל.

9. לאור האמור, לא שוכנעתי כי הנתבע הצליח להרים את הנטל המוטל עליו להוכחת טענתו כי ההלוואה לא ניתנה מעולם וכי חתימות המנוח על גבי השיקים זוייפו.

10. סעיף 29 (א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן – פקודת השטרות) קובע כי כל צד שחתימתו מצויה על השטר, חזקה לכאורה שנעשה צד לו בעד ערך.

סעיף 20 (ג) לפקודת השטרות קובע:

"שטר שיצא מהחזקתו של צד שחתם עליו בתור מושך או קבל
או מסב, חזקה שנמסר על ידיו מסירה כשרה וללא תנאי,
כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר".

הואיל וכאמור לעיל, במקרה דנן לא הוכח היפוכו של דבר – מכאן, שיש לראות את קרן הגמ"ח כאוחז כשורה כמשמעותו לפי סעיף 28 לפקודת השטרות.

11. אכן נכון כי השיקים לא הוצגו מעולם לפרעון, ולפי סעיף 44(א) לפקודת השטרות המושך והמסב מופטרים במקרה כזה.
יחד עם זאת, עלינו לזכור כי התביעה מושתתת גם, אם לא בעיקר, על העילה החוזית לפיה ניתנה למנוח הלוואה והוא התחייב להחזירה באמצעות השיקים.
סביר להניח שהמנוח לא היה נותן לקרן הגמ"ח 17 שיקים על סך 48,000 ₪ כל אחד אם לא היה מקבל ממנה את סכום ההלוואה, שאותה התחייב להחזיר באמצעות השיקים האמורים.

12. לאור כל האמור לעיל, ראיתי להעדיף את גירסת התובעים, לפיה ניתנה למנוח ההלוואה, על פני גירסת הנתבע, לפיה ההלוואה לא ניתנה מעולם.

לפיכך , אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבע לשלם לקרן הגמ"ח את סכום התביעה בסך 720,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה
(25.5.07) ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לקרן הגמ"ח הוצאות משפט בסך 35,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ' באלול, תשס"ז (3 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים


אנה שניידר
, שופטת













א בית משפט שלום 5609/05 קרן גמ"ח ע"ש צוקרמן שוורצבוים, הרב שמואל ליפקה, הרב משה ליפקה נ' עיזבון המנוח ציון שמעון דהן ז"ל (פורסם ב-ֽ 03/09/2007)