פסקי דין על שבי אהרון | פסקי דין על חברת משאבות מעוז בע"מ

2389/01 דמ     15/04/2002




דמ 2389/01 שבי אהרון נ' חברת משאבות מעוז בע"מ




בעניין:
1



בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
דמ 002389/01


בפני
:
כב' השופט
תיבון ארי
- אב"ד

נציג ציבור - מר עמית
נציג ציבור - מר שפיצר







בעניין:
שבי אהרון


ע"י ב"כ עו"ד
מרינה רובין

התובע

נ
ג
ד


חברת משאבות מעוז בע"מ


ע"י ב"כ עו"ד
בראון(בן עמי) יעל

הנתבעת



פסק דין

תביעה זו הוגשה מלכתחילה בשני ראשי תביעה. האחד, להפרשי פיצויי פיטורים בגין גמול שעות נוספות. השני, לפיצויי הלנה פיצויי פיטורים. ראש התביעה הראשון, נמחק לאחר שב"כ התובע השתכנעה כי אין לו בסיס. ונותר ראש התביעה השני.
מערכת העובדות בתיק זה, היא כלהלן:
יחסי עובד ומעביד בין התובע לנתבעת נותקו ביום 30.6.01.
לתובע שולמו פיצויי פיטורים בשני מועדים. ביום 10.9.01, שולם לו סכום של 30,558 ₪ ע"י חברת הביטוח "אריה" כפדיון הפוליסה שהתנהלה על-ידה. וביום 11.10.01, שולם לו הסכום של 40,618 ₪ ע"י הנתבעת.
התובע טען כי בגלל המועד המאוחר בו שולמו לו הפיצויים הוא זכאי לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
הנתבעת טענה, כי התובע לא פוטר. הוא בחר להתפטר והיא לאור מערכת היחסים הטובה ששררה בינו לבין מנהלי החברה, נענתה לבקשתו והסכימה לשלם לו פיצויי פיטורים וכן לתת לו מכתב כאילו פוטר על מנת שיהא זכאי לדמי אבטלה בעת שיהיה רשום בשירות התעסוקה כדורש עבודה.
התובע אישר כי את המכתב קיבל ביום השישי 28.6.01 והוא נכתב בנוכחותו באותו מעמד ע"י מנהל הנתבעת (למרות שהמכתב נושא את תאריך 15.6.01). וכי ביום ה-1.7.01, התייצב כבר בשירות התעסוקה.
מעדותו של התובע, הגענו למסקנה כי אכן קיבל התובע את פיצויי הפיטורים שלא מכח החוק אלא מכח הסכמת המעסיק לשלם לו פיצויים למרות שהתפטר.
חוק הגנת השכר קובע כי קיימים מועדים שונים לתשלום פיצויי פיטורים וזאת בהתאם ליום הפסקת יחסי עובד ומעביד או למועד שנקבע לתשלום פיצויי פיטורים עפ"י ההסכם הקיבוצי או עפ"י חוזה עבודה או הסכם אחר ואזי רואים את הפיצויים כמולנים אם לא שולמו בתוך 15 ימים מהמועד הקבוע לתשלומם, והעובד זכאי לפיצויי הלנה.
כזכור, טען המעסיק כי אין העובד (התובע) זכאי לפיצויי הלנה מאחר ולא פוטר ואין מועד לתשלום הפיצויים. מנגד, טענה ב"כ
התובע כי העובדה שלא התקבל עובד אחר במקום התובע, מראה שהיו אלה פיטורים ולא התפטרות בדין מפוטר. איננו מקבלים טענה זו, לאור עדותו של התובע עצמו. נשאלת השאלה: האם קיים מועד לתשלום פיצויים בעניננו.
סעיף 20ג לחוק הגנת השכר קובע, כי "מי שזכאי לפיצויי פיטורים שלא מכח הסעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963, לא יחול לגביו המועד לתשלום פיצויי פיטורים כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנמסרה למעביד קודם לכן דרישה בכתב לתשלום הפיצויים...".
ראינו שהתובע לא פוטר ושהמעביד לא נפטר, כך שאם קמה לתובע זכות לפיצויי פיטורים, היא לא קמה מכח סעיפים 1(א) או 5 לחוק פיצויי פיטורים והתובע את הפיצויים היה צריך להגיש דרישה בכתב - לא עלתה בפני
נו הטענה שדרישה כזאת בכתב הוגשה וברור שלא נוצר "מועד לתשלום". כך שגם לא קמה הלנה.
בדב"ע שנ/100-3, אנואר אבו גרבי'ה נ. מזנונים ומסעדות בתחנות בע"מ (לא פורסם) ודב"ע נה/ 123-3, דוד גולדברג נ. רבקה קליינבורט (לא פורסם). וכן בדב"ע נז/7-3 נחום לבון נ. מת.ת.מ. מבנה תעשיה ומלאכה בע"מ (פד"ע לב(584)). נפסק כי ההוראות בדבר מועד לתשלום פיצויי פיטורים חלות אף על פיצויי פיטורים מוסכמים שלא עפ"י חוק בין מבחינת הזכאות ובין מבחינת השיעור. לכאורה, נופלת כאן טענת הנתבעת שאין מועד קבוע לתשלום הפיצויים. מאידך, למדנו כי היתה כאן הסכמה על תשלום הפיצויים לתובע מתוך הצבירה בפוליסת הביטוח שעל שמו תוך השלמת הסכום לסכום לו הוא זכאי, עפ"י חישוב השכר האחרון במכפלת תקופת עבודתו.
דרך זו, ברור שהיא מותנית שכן שיש צורך לדעת מהו השכר האחרון, מהו הסכום הצבור בחברת הביטוח ומהו ההפרש ביניהם. כך שנראה לנו כנכון להסיק, שהיתה כאן הסכמה בין העובד למעסיקתו על תשלום פיצויי הפיטורים ועל שיעורם ולא היתה הסכמה על מועד התשלום אלא על הדרך לתשלום. בטבעה של דרך זו, המותנית בפעילותם של צדדים שלישיים, ברור שאין אפשרות לקבוע מועדים, ואכן לא שמענו מהתובע שהוסכם על מועד קונקרטי לתשלום הפיצויים.
בשולי הדברים, נציין כי ההסכמה לשלם סכום מוסכם, לפנים משורת הדין, שהיא מחייבת, בהתאם לפסיקה,
אינה בהכרח הסכמה לגבי המועד לביצוע התשלום ואין מקום לגזור מעצם ההסכמה כי המועד הוא מועד ניתוק יחסי עובד ומעביד.
המסקנה מכל אלו, היא כי היתה הסכמה מכללה בין הצדדים על דרך התשלום וממנה נבעו המועדים לתשלום.
נציין כאן, כי בסעיף 20ה לחוק הגנת השכר, הבחין המחוקק בין מי שמקבל תשלום ישירות מהמעביד לבין מי שזכאי לקבל את הפיצויים מקופת גמל בשלמות או בחלקה וחברת ביטוח היא בגדר קופת גמל. כאן, יוצא המעסיק פטור אם הודיע לקופת הגמל בתוך 15 ימים מהמועד לתשלום שהסכים לתשלומם של הפיצויים.
הן התובע והן הנתבעת, לא נחלקו בכך שרק עם תשלום המשכורת לחודש יוני 01', נעשה שכרו האחרון של התובע ידוע. משמע, שרק ב-10/07/01, היה ידוע שכרו האחרון ואז הועבר הנתון לרואה החשבון או מנהל החשבונות של הנתבעת לחישוב הפיצויים וכעולה מהטפסים שהוגשו לנו ומהעדויות הן של התובע והן של מנהל הנתבעת, כי ביום 29/07/01, הוכן חשבון הפיצויים (טופס 161) ואז הוזמן התובע לחתום על טופס השחרור מחברת הביטוח, והוא בא וחתם ב-07/08/01, ולמחרת נשלח החומר לחברת הביטוח.
השיק מחברת הביטוח הגיע ושולם לתובע ב-10.9.01, והנתבעת (כפי ששני הצדדים העידו) הציעה לשלם לתובע שני שיקים של יתרת הסכום עד שמנהל החשבונות יחזור מחופשת החגים שלו, אך הוא העדיף לקבל את כל הסכום בבת אחת וב-11.10.01, שולמה לו היתרה כולה.
כעולה מכאן, הפיצויים שלא היה להם מועד לתשלום שולמו חלקם מתוך כספי קופת הגמל, וזאת לאחר שהתובע חתם על הטפסים באיחור והמעביד מילא את הוראת החוק והעביר בתוך 15 ימים את ההוראה לחברת הביטוח.
שאר המשך ההליך של התשלום, היה מותנה בתשלום חברת הביטוח והנתבעת הציעה לתובע תשלומי ביניים אך הוא סרב ובכך יצאה ידי חובתה.

סופו של דבר, לא מצאנו כי הנתבעת חייבת בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, ואנו מניחים כי הצדדים בעצמם, כפי שהתרשמנו מהם ומבאי-כחם, היו עוסקים בתביעה מלכתחילה, היו מגיעים לאותה מסקנה על בסיס העובדות שנפרשו בפני
בית הדין.

בנסיבות אלו, התביעה נדחית ללא צו להוצאות.


ניתן היום__________ בהעדר הצדדים.






מר עמית
נציג ציבור




א. תיבון
שופט, אב"ד




מר שפיצר
נציג ציבור








דמ בית דין אזורי לעבודה 2389/01 שבי אהרון נ' חברת משאבות מעוז בע"מ (פורסם ב-ֽ 15/04/2002)