פסקי דין על אסתר סינידובסקה | פסקי דין על האפוטרופוס הכללי | פסקי דין על יצחק אייזנשטיין |

660/74 עא     23/03/1975




עא 660/74 אסתר סינידובסקה נ' האפוטרופוס הכללי, יצחק אייזנשטיין




(פד"י כט (2) 81)

בבית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחים

ערעור אזרחי מס' 660/74
השופטים: כבוד השופט מני
,
כבוד השופט קיסטר
,
כבוד השופט י' כהן
המערערת: אסתר סינידובסקה

ע"י ב"כ עו"ד ש' רובינשטיין
נגד

המשיבים: 1. האפוטרופוס הכללי

ע"י ב"כ עו"ד מ' ד' גולדמן
, סגן בכיר לפרקליט המדינה
2. יצחק אייזנשטיין

ע"י ב"כ עו"ד י' פוקס

ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי, תל-אביב-יפו (שופט י' שילה), מיום 24.10.74, ב-תיע"ז 4228/73.
פסק דין
השופט י' כהן
: המנוחה רגינה רגירר (להלן – המורישה) הלכה לבית עולמה ביום 22.10.73 ולא השאירה אחריה בן-זוג או צאצאים. הוריה יצחק וחיה פרידלנדר נספו בשואה. המערערת היא אחות אם המורישה. אבי המורישה היה נשוי פעמיים, פעם ראשונה לאם המורישה ופעם שניה לאישה אחרת. המשיב השני הוא נכד של אבי המורישה (בן בתו מנשואיו השניים). לפי טענת המשיב הראשון נותרה בעת פטירת המורישה גם בת אחרת של אבי המורישה מנשואיו השניים ושמה מינדלה, אשר גרה בפולין. המערערת טענה בבית-המשפט המחוזי שהיא יורשת של מחצית עזבון המורישה. לפי טענת בא-כוחה יש לחלק את העזבון "חלוקה רעיונית" בין שני הורי המורישה ועל-כן זכאית המערערת למחצית העזבון כיורשת יחידה של אם המורישה. טענה זו נדחתה על-ידי השופט המלומד של בית המשפט המחוזי ומכאן הערעור שבפני
נו.

2. אין כל ספק, שהשופט המלומד הגיע למסקנה נכונה. סעיף 10(2) לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, קובע שלוש דרגות של יורשים על-פי דין מתוך קרובי המוריש והן – ילדי המוריש וצאצאיהם; הוריו וצאצאיהם; הורי הוריו וצאצאיהם. לפי סעיף 12 של החוק "ילדי המוריש קודמים להוריו, הוריו קודמים להורי הוריו". לפי סעיף 14 של החוק "ילדו של מוריש שמת לפניו והשאיר ילדים, הילדים יורשים במקומו ועל דרך זו יורשים ילדים של כל אחד מקרובי המוריש שמת לפניו". לפי הוראות אלה אם השאיר מוריש קרוב מדרגה ראשונה, אין לקרובים מדרגות אחרות כל זכות לירושה (פרט לזכות הורים לפי הסיפא של סעיף 12), ואם אין יורש מדרגה ראשונה, אך יש יורש מדרגה שניה אין כל זכות לירושה לקרובים מדרגה שלישית. מכיון שהמשיב השני הוא יורש מדרגה שניה (צאצא של אבי המורישה) ואילו המערערת היא קרוב מדרגה שלישית (צאצא של הורי הוריה של המורישה), קודמת זכות המשיב השני לזכות המערערת. הוא הדין בזכות היורשת שאותה מייצג המשיב הראשון, אם היא קיימת, שגם היא יורשת מדרגה שניה.

3. בא-כוח המערערת תומך יתדותיו בהוראת סעיף 13 של החוק לפיה, "ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכך חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם". הוראה זו לא באה לשלול או להגביל את "רעיון הפרנטלות", שעליו מבוססת החלוקה בין קרוב המוריש לפי חוק הירושה ושהיה נוהג גם לפי התוספת לפקודת הירושה (ע"א 83/68 עזבון המנוח משה זאב פינקלשטיין, ואח' נגד יהודית פינקלשטיין עצמון, ואח': פד"י, כרך כב (1) ע' 618, בע' 621; ע"א 237/68 אברהם צוקרמן נגד אתל הניה צוקרמן, ואח': פד"י, כרך כב (2), ע' 782, בע' 784). כפי שבצדק טוען בא-כוח המשיב הראשון, סעיף 13 מסדיר את החלוקה בין יורשים מאותה דרגה ואין הוא פוגע בעקרון שמצא את ביטויו ברישא של סעיף 12, שיורש מדרגה ראשונה, שנמצא בחיים בעת פטירת המוריש מוציא מכלל יורשים את הקרובים מדרגות אחרות, והוא הדין ביורש מדרגה שניה לגבי יורשים מדרגה שלישית.

"החלוקה הרעיונית" שאותה מציע בא-כוח המערערת נתקבלה אמנם בענין פינקלשטיין, בע"א 83/68, הנ"ל, כדי ליישב קשיים בפירוש הסעיף 11, אך בית-משפט זה סירב ללכת באותה הדרך, כשכל הקרובים כלולים בסעיף משנה אחד של סעיף 11 (ע"א 739/68 אברהם פחימה, ואח' נגד זוהרה פחימה, ואח': פד"י, כרך כג (1), ע' 630). על ההלכה בענין פינקלשטיין, נמתחה בקורת רצינית (יקהת, הרהורים נוגים סביב סעיף 11 (א) של חוק הירושה, כ"ו הפרקליט 334, שופט שילה, חוק הירושה, תשכ"ה-1965, בראי הפסיקה, ג' עיוני משפט, 34, 39-40), ואין אני רואה כל מקום להרחיבה ולהחילה על הוראות החוק, שאינן מעוררות קשיי פרשנות רציניים.

4. השאלה שעומדת לדין בערעור זה הועמדה לדיון במקרה דומה ב-תי"ר 200/66 חיפה - בקשת שרה רבינר: פי"ס מחוזיים, כרך נג, ע' 222, 225, ובפסק-הדין שניתן באותו ענין (כבוד השופט א' סלוצקי), פורשו הוראות חוק הירושה באותו אופן, כפי שפירש אותן השופט המלומד במקרה שלפנינו. באותו הענין טען האפוטרופוס הכללי
, שמכיון שבחוק הירושה, העתמאני, היתה הוראה מפורשת (בסעיף 3) שאם "מת אחד מההורים ואין לו צאצאים עובר חלקו לצאצאיו של השני מן ההורים", והוראה זו הושמטה מחוק הירושה, שמע מינה, שאין להעביר את חלקו של אחד ההורים לצאצאי ההורה השני. טענה זו נדחתה על-ידי בית-המשפט משני טעמים (בע' 225).

"ראשית, חוק הירושה החדש אינו חוק משולב, אלא מהווה מערכת משפטית שלמה לעניני ירושה, חוק מסוג של קודקס, ובפירוש של חוק כזה אין חשיבות לשינויים ביחס לחוק הקודם.

שנית, המחוקק שלנו העדיף בכלל ניסוח קצר של הוראות החוק בניגוד לצורה הארוכה והמלאה קזואיסטיקה, שהצטיין בה המחוקק העתמאני. גם בסוגיה הנדונה כאן מכיל החוק העתמאני ארבעה סעיפים ארוכים, שבמקומם בא הניסוח הקצר והמגובש של ההוראה שציטטתי לעיל מהחוק החדש".

לנימוקים אלה אני מסכים.

5. הערעור נדחה, על המערערת לשלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות ערעור זה בסך 500 ל"י.

ניתן היום, י"א בניסן תשל"ה (23.3.1975).









עא בית המשפט העליון 660/74 אסתר סינידובסקה נ' האפוטרופוס הכללי, יצחק אייזנשטיין, [ פ"ד: כט 2 81 ] (פורסם ב-ֽ 23/03/1975)