Google

מדינת ישראל – באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ - חברת רמי רז המזרח התיכון בע"מ, נביל סרוג'י, רימון אבו חדרה

פסקי דין על מדינת ישראל – באמצעות פרקליטות מחוז חיפה | פסקי דין על מדינת ישראל | פסקי דין על אגף המכס והמע"מ | פסקי דין על חברת רמי רז המזרח התיכון | פסקי דין על נביל סרוג'י | פסקי דין על רימון אבו חדרה |

1946/06 פ     18/09/2007




פ 1946/06 מדינת ישראל – באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ נ' חברת רמי רז המזרח התיכון בע"מ, נביל סרוג'י, רימון אבו חדרה




בעניין:
1. מדינת ישראל
– באמצעות פרקליטות מחוז חיפה
2. מדינת ישראל
, אגף המכס והמע"מ
– באמצעות המחלקה המשפטית מחוז צפון
המאשימה
- נ ג ד -
1. חברת רמי רז המזרח התיכון בע"מ

2. נביל סרוג'י

3. רימון אבו חדרה

הנאשמים
ב"כ המאשימה - עו"ד גב' מיה חזן
, פרקליטות מחוז חיפה

ב"כ הנאשמים - עו"ד אחמד מסאלחה

הנאשמים 2-3 - בעצמם

גזר - דין

האישומים

1. הנאשמת 1 שימשה בזמן הרלבנטי לאישומים, כחברה לעמילות מכס ושליחות סחורות, והנאשמים 2-3 היו מנהליה הפעילים ובעלי המניות, יחד עם אחר, של נאשמת 1, ושימשו בתקופה הרלבנטית לאישומים כפקידי רישוי מוסמכים. לקוחותיה של נאשמת 1 היו יבואנים ישראליים ומהרשות הפלסטינאית, ותפקידה היה שחרור מכולות שהגיעו לארץ, לרבות טיפול מול רשויות המיסים ואגף המכס.

2. בתקופה הרלבנטית לאישומים, עבדו אמיר אברמוביץ' (להלן: "אמיר") ואורן בגדדי (להלן: "אורן") כבודקים באגף המכס והמע"מ
, ומתוקף כך היו "עובדי ציבור" במשרת אימון. במסגרת תפקידם בדקו אורן ואמיר, בדיקות בטחוניות ופיזיות, מכולות שהגיעו לנמל חיפה ושלוחותיו. באותה תקופה, שימש ניר אדרי (להלן:"ניר") כעובד של נאשמת 1, והוא נכח מטעמה בבדיקות שבוצעו למכולות שהוזמנו ע"י יבואנים לשחרור באמצעות נאשמת זו.
3. במהלך שנת 2004 קשרו הנאשמים 2 ו- 3 וניר, קשר עם אמיר, שיכונה להלן "הקשר הראשון", לפיו יקבל אמיר שוחד מיבואנים מהשטחים בתמורה להעלמת עין מטובים מוברחים מסוגים שונים, ולשם כך הצהירו הנאשמים 2-3 הצהרות כוזבות ברשימונים אותם הגישו לרשויות המכס, ויבואני השטחים העבירו לנאשמים הנ"ל מאות אלפי ₪ בעשרות הזדמנויות בכדי לתת שוחד בעד העלמת עין מטובין שהוברחו.
4. במהלך קיץ 2004 קשר ניר קשר עם אורן לפיו יקבל אורן שוחד מיבואנים מהשטחים בתמורה לכך שיעלים עין מטובין מוברחים מסוגים שונים. קשר זה יכונה להלן "הקשר השני". במסגרת קשר זה, ולשם קידומו, הצהירו הנאשמים 2 ו-3 הצהרות כוזבות ברשימונים אותם הגישו לרשויות המכס, בכך שלא כללו טובין מוברחים ו/או טובין שייבואם אסור. יבואני השטחים העבירו לנאשמים 2 ו-3 במחצית השניה של שנת 2004 סכומים כסף שונים, ב-4 עד 5 הזדמנויות, על מנת לתת שוחד בעד העלמת עין מהטובין המוברחים.
5. המאשימה פרטה את הארועים בשישה אישומים, כדלקמן:

(א) האישום הראשון : בהסתמך על "הקשר הראשון" העבירו נאשמים 2-3 לאמיר, בעשרות מקרים, באמצעות ניר, מחצית מכספי השוחד שקיבלו ושעמד על כ- 200,000 ₪, ואילו ביתרת הסכום הם התחלקו ביניהם באופן שווה. אישום זה ייחס לשלושת הנאשמים עבירה של הברחה בנסיבות מחמירות - עבירה על סעיף 211(א1) + סעיף 218 לפקודת המכס (עשרות מקרים), ועבירה של הגשת רשימון כוזב – עבירה על סעיף 212(א)(4) + סעיף 218 לפקודת המכס (עשרות מקרים). ובנוגע לנאשמים 2-3, ייחס האישום שתי עבירות נוספות – קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה על סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), ותיווך בשוחד – עבירה על סעיף 295(א) + 29(ב) לחוק העונשין (עשרות מקרים).
(ב) האישום השני: בסוף שנת 2004 הודיע היבואן הישראלי, מר מחמוד אטלנטה, לנאשם 2 כי בשתי מכולות שהזמין יש 100 קרטונים של מסטיקים שאינם מוצהרים, והנאשמים הגישו את הרשימון ללא אזכור הטובין המוברחים. בסמוך ליום 11.1.05 עדכן נאשם 2 את ניר אודות הנ"ל, וניר עדכן את אמיר וביקשו להעלים עין מהטובין המוברחים וזאת בתמורה לסך של 1,500 ₪, שלא הועברו בשל חשיפת הפרשה ביום 11.1.05. אמיר מילא טופס שלכאורה הבדיקות בוצעו כנדרש, והוא הורה לניר לגשת לאתר הקישון ולהחליף סגר למכולה השניה במטרה ליצור מצג שווא לפיו המכולה נבדקה. אישום זה ייחס לכל הנאשמים עבירות של נסיון להברחה בנסיבות מחמירות, הגשת רשימון כוזב, ולנאשמים 2-3 ייחס עבירה נוספת של הצעת שוחד – עבירה על סעיף 294(ב) + 29(ב) לחוק העונשין.

(ג) האישום השלישי : בסוף שנת 2004, ובהתאם לקשר הראשון, הודיע מר ראמי בקרון, שהוא יבואן מהשטחים, לנאשם 2 כי מכולה שהוזמנה על ידו מכילה קרטונים מוברחים של סיגריות וטבק, זאת על אף שהוצהר לגביה שהיא מכילה ניר טואלט בלבד. הנאשם 2 יידע את ניר ואת אמיר אודות הנ"ל, ובתמורה הציע לאמיר סכום הנע בין 5,000 ₪ ועד 10,000 ₪, ואמיר הסכים לעשות כן. בעקבות חשיפת הפרשה נתפסה המכולה והתברר שהכילה 100 קרטונים של סיגריות, 49 קרטונים של טבק ו-258 קרטונים של מוצרי מתיקה. אישום זה ייחס לנאשמים עבירות של נסיון להברחה בנסיבות מחמירות והגשת רשימון כוזב. לנאשמים 2-3 יוחסה עבירה נוספת של הצעת שוחד.

(ד) האישום הרביעי : בסוף שנת 2004, ובשתי הזדמנויות שונות, הודיע מר בקרון לנאשם 2 כי מכולות שהוזמנו על ידו מכילות כ- 50 קרטונים מוברחים של סיגריות, והנאשמים הגישו למאשימה את הרשימונים ובהם הוצהר שהמכולות מכילות נייר טואלט וגלילי נייר. נאשם 2 הודיע לניר אודות הנ"ל, בכדי לשחרר את המכולות ודווח לו היכן מוקמו הסיגריות במכולות. מר בקרון העביר לנאשם 2 סך של 40,000 ₪ במזומן ככספי שוחד, והנאשמים 2-3 וניר התחלקו בכסף באופן שווה. כל הנאשמים הואשמו בהברחה בנסיבות מחמירות והגשת רשימון כוזב, והנאשמים 2-3 הואשמו בעבירה נוספת של תיווך בשוחד.
(ה) האישום החמישי : בהסתמך על הקשר השני, העבירו הנאשמים 2-3 לאורן, ב-4-5 הזדמנויות, באמצעות ניר, חלק מכספי השוחד שקיבלו, כאשר חלקו של אורן נע בין 1,000-1,500 ₪ בגין כל מכולה, וביתרה התחלקו נאשמים 2-3 וניר באופן שווה. סה"כ עמדו כספי השוחד ע"ס כ- 20,000 ₪. הנאשמים הואשמו בעבירות של הברחה בנסיבות מחמירות והגשת רשימון כוזב, והנאשמים 2-3 הואשמו באישום נוסף של תיווך בשוחד.

(ו) האישום השישי : בסמוך ליום 24.8.04 הגיעה מכולה, שהוזמנה ע"י היבואן הישראלי מר אברהים עבד אל-רחמן, לאתר הקישון, ובה טובין מוברחים המפרים קניין רוחני. הנאשמים הגישו למאשימה 2 את הרשימון ובו הוצהר כי במכולה ישנם עטים וקישוטים, תוך העלמת קיום הטובין המוברחים. בסמוך למועד הנ"ל קשרו אורן וניר קשר לפיו יקבל אורן שוחד בתמורה להעלמת עין מהטובין המוברחים, וכך נעשה. ניר ואורן אף נסעו למקום עסקו של אברהים בכפר כאבול, שם מסר הנ"ל לניר סך של 4,000 ₪ במזומן, מתוכם מסר ניר לאורן סך של 1,000 ₪, וביתרה התחלק עם הנאשמים 2-3. אישום זה ייחס לנאשמים עבירות של הברחה בנסיבות מחמירות, הגשת רשימון כוזב, ולנאשמים 2-3 יוחס עבירה נוספת של מתן שוחד.

(ז) הנאשמים הודו והורשעו בכל המיוחס להם בכתב האישום, זאת לאחר שנשמעו חלק מהראיות בתיק במסגרת משפט הזוטא.
טיעוני ב"כ המאשימה לעונש

6. ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת מעשיהם של הנאשמים, כפי שזו מתבטאת בנוסח כתב האישום שבו הודו והורשעו. לטענתה, הנאשמים 2-3 הוכשרו ע"י אגף המכס וקיבלו רשיון לעבוד מול גורמי המכס. בהיות הנאשמים 2-3 פקידי רישוי, ובמסגרת ניהולם את הנאשמת 1, קשרו קשר עם עובד שטח שלהם, ובאמצעותו חברו לשני עובדי מכס בכדי שהנ"ל יעלימו עין במהלך בדיקת מכולות שהוזמנו ע"י הנאשמים עבור לקוחותיהם היבואנים. בתמורה לפעילות הנ"ל העבירו הנאשמים מלקוחותיהם כסף מזומן לעובדי המכס, כאשר אמיר קיבל כ- 60,000 ₪ ואורן קיבל כ- 7,000 ₪.
7. הנאשמים פעלו, כך נטען, כמכונה משומנת היטב, ובמקרים מסוימים תכננו נוכחות עובד מכס מסוים שיתאים לאנטרסים שלהם. בעוקפם את דרישות אגף המכס, פעלו הנאשמים בצורה שיטתית, מתוכננת, מאורגנת תוך ביצוע חלוקת תפקידים ברורה, ובכך השחיתו הנאשמים את עובדי המכס עבור לקוחותיהם, באופן שפגע באוצר המדינה.

8. הנאשמים שימשו כמתווכים במנגנון השוחד, והם אלה שהניעו את הגלגל וקיבלו נתח מכובד עבור מעשיהם. אין מדובר במעידה חד פעמית, אלא בהתנהלות מאורגנת לאורך זמן. כל אחד מהנאשמים קיבל עבור תיווכו בשוחד סך של כ- 76,000 ₪ בפרק זמן של פחות משנה.

9. ב"כ המאשימה התייחסה לתסקירי שירות המבחן בנוגע לנאשמים 2-3, בציינה שאין המלצה קונקרטית לגבי מי מהם. עוד התייחסה לבעיה הנפשית שנטענה ע"י הנאשם 3, באומרה שהמדובר בבעיה נקודתית ולא קיצונית, וכי הכדורים בהם הוא מטופל ניתנים לסיפוק בכלא.

10. ב"כ המאשימה הגישה אוסף פסיקה, ואף התייחסה בטיעוניה בע"פ לחלק מפסקי הדין. לטעמה, גישת בתי המשפט היא שהעונש הראוי למבצעי מעשים כגון אלה הוא מאסר בפועל ולתקופה ארוכה, תוך שהדגישה את הצורך בהרתעה בכל הנוגע לשחיתות הציבורית. בסיום דבריה ביקשה ב"כ המאשימה להשית על כל אחד מהנאשמים עונש של מאסר בפועל ממושך, מאסר מותנה ממושך וקנס הגבוה פי 4 מטובת ההנאה שניתנה להם.
טיעוני ב"כ הנאשמים לעונש

11. ב"כ הנאשמים הדגיש בפתח דבריו את הצער והבושה שחשים מרשיו, וטען שהם מקבלים אחריות מלאה על מעשיהם. לדבריו, חרגה ב"כ המאשימה בטיעוניה מעבר למיוחס למרשיו בכתב האישום, והוסיף שעובד מטעם הנאשמים בשם ניר הוא זה שהכיר להם את עובדי המכס ויצר עימם את הקשר, והם זרמו עימו. הסכומים שהועברו לפקידי המכס הם סכומים קטנים, דבר המעיד על כך שהסחורה שיצאה מהמכס לא היתה עתירת מכס, כדברי הסנגור.

12. הסנגור הדגיש, שמרשיו נטולי עבר פלילי, למעט הרשעה אחת של הנאשם 2 בעבירה על חוק התכנון והבניה.

13. בנוגע לנאשם 2 נטען, שהוא אב לילדים, וכי בתו בת ה-5 חולה במחלה נדירה, ואף הוגש תיעוד רפואי בעניינה. הוריה משקיעים ממון רב בטיפול בה. ילדה זו מאושפזת באשפוז יום במסגרת טיפול חודשי, ונוכחות שני הוריה בצידה היא חיונית. בנוסף, ילדה זו עוברת אנהילציה מדי יום, והיא מאבדת נוזלים מהגוף. בנוגע למצבו הכלכלי נטען שהוא קשה, וכי ניתן נגדו

פסק דין
המחייבו לשלם סכום של 60,000 ₪. הסנגור הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, ולדבריו מדובר בתסקיר חיובי הגם שאין בו המלצה טיפולית. נטען ששליחת נאשם זה לכלא תסב לבתו ולמשפחתו נזק רב.

14. בנוגע לנאשם 3 נטען, שהוא נשוי ואב לשני ילדים בגילאים 20 ו- 25 שנים, וכי מצבו הכלכלי קשה. עוד נטען שלנאשם זה היו מחשבות אובדניות בעבר, והוגש לבית המשפט מכתב מטעם ד"ר ווייטסון, שהוא פסיכולוג קליני וחינוכי, וכן מכתב מטעם ד"ר פרחאת, המצביעים, לטענת הסנגור, על בעיה פסיכיאטרית ופסיכולוגית. לדברי הסנגור, שליחתו של נאשם זה אל מאחורי סורג ובריח תגרום לו נזק קשה. עוד נטען שגם התסקיר בעניינו הוא חיובי.

15. הסנגור התייחס לפסיקה שהוגשה ע"י ב"כ המאשימה, וביקש לאבחנה ממקרה זה, ואף הוגשה פסיקה מטעמו. בסוף דבריו ביקשה הסנגור שלא להחמיר מעבר ל-6 חודשים עם שני מרשיו, וביקש שהנאשם 3 יבצע את עונשו במסגרת עבודות שירות. עוד ביקש הסנגור להתחשב בעובדה שהמדובר בהברחות צנועות ולהקל בגובה הקנס שיוטל.
דברי הנאשמים

16. הנאשם 2 ביקש להצטער על מעשיו, תוך שהדגיש את הקשיים הפוקדים אותו בפרנסתו, את העינוי שנגרם לו מאז חשיפת הפרשה וכי בינתיים הוא יישר קווים, באומרו: "... ואני לא מוכן אפילו אם יתלו אותי על חבל היום לקחת שקל אחד הביתה באופן לא חוקי". עוד ציין את מצבו הכלכלי הקשה, את דאגתו לבתו החולה, והביע חרטה על מעשיו.

17. הנאשם 3 הצטער והתחרט אף הוא על מעשיו, וטען שהארועים הסבו נזק למשפחתו, וכי בתו נאלצה לנטוש את לימודיה המתוכננים בעמק יזרעאל. לדבריו, במגזר ממנו הגיע יקשה על בתו להתחתן בשל מעצר אביה. בסוף דבריו ביקש הנאשם 3 להתחשב במצבו הבריאותי.
תסקיר שירות המבחן בעניין הנאשם 2

18. קצין המבחן פירט את מצבו האישי והמשפחתי של נאשם 2, וכן את מצבה הרפואי של בתו הקטינה. לדבריו, מאז הארועים נשוא כתב האישום עזב הנאשם את עבודתו והוא מתקיים מעמלה הניתנת לו מחברות אחרות לעמילות מכס, אליהם הוא ניתב את לקוחותיו.

19. בנוגע לעבירה, נכתב בתסקיר שהנאשם לוקח אחריות על מעשיו, כאשר לדברי הנאשם הוא לא עמד בפיתוי שהוביל לביצוען, והיה לו קושי להפסיק את המעשים הפליליים מיוזמתו. את מעשיו הפליליים תיאר הנאשם ככשלון אישי ושיקול דעת מוטעה. לדעת קצין המבחן, דחף שאפתני זה של הנאשם הביא לטשטוש גבולות ההתנהגות הנורמטיביים ואפשר רציונליזציה מחשבתית של העבירה.

20. במישור הרגשי נכתב שהנאשם התקשה לערוך התבוננות מעמיקה יותר בקשייו, ככל הנראה ממקום הגנתי שמקורו בחרדה מביקורת וחשיפה אישית.

21. שירות המבחן התלבט בנוגע להמלצתו, בשל הצבת חומרת העבירה אל מול החרטה וההשלכות מבחינה אישית וחברתית. קצין המבחן, בסוף תסקירו, המליץ להטיל על הנאשם עונש שיתחשב במכלול נסיבותיו.
תסקיר שירות המבחן בעניין הנאשם 3

22. קצין המבחן פירט את נסיבותיו האישיות והמשפחתיות של נאשם 3, את העובדה שמזה כ- 30 שנה שהוא עוסק בעמילות מכס, תחילה כשכיר והחל משנת 2002 כעצמאי יחד עם הנאשם 2. גם נאשם זה הפסיק את עבודתו מאז חשיפת הפרשה, והוא מתפרנס מאחוזים הניתנים לו ע"י חברות אחרות לעמילות מכס אליהם ניתב את לקוחותיו.

23. הנאשם 3 טופל בשנת 1999 ע"י פסיכיאטר, בשל "דכאון מיג'ורי", וקיבל נוגדי חרדה ודכאון. מאז חשיפת הפרשה נשוא תיק זה עבר הנאשם התקף דכאוני חריף וקשה, ממנו הוא ממשיך לסבול.

24. לדברי קצין המבחן, עלו אצל הנאשם 3 מחשבות אובדניות, אך כיום אין לו תכניות קונקרטיות. הוא מודע למעשיו ולקח אחריות עליהם, ובמקביל התקשה להתבונן בדפוסי אישיותו וחשיבתו הבעייתיים העומדים בבסיס העבירות. הוא מצוי כיום בטיפול תרופתי אצל רופא פסיכיאטר, וכן בטיפול שיחות אצל פסיכולוג. לדברי קצין המבחן, נאשם זה זקוק למסגרת טיפולית נוספת כגון שירות המבחן.

25. בנוגע להמלצת שירות המבחן, נכתב שקיימת התלבטות בעניינו של הנאשם 3 – מחד עומדת חומרת העבירה, ומאידך – מצבו הנפשי. קצין המבחן המליץ להטיל על הנאשם 3 עונש שיתחשב במכלול נסיבותיו.
דיון

26. הנאשמים מעלו באימון שניתן להם עת שימשו כפקידי רישוי מוסמכים. הם הבריחו טובין מיובאים למדינת ישראל
תוך הגשת רשימונים כוזבים, שלא שיקפו את המוצר שיובא בפועל, וזאת בכדי לסייע ליבואנים להתחמק מלשלם את המס המגיע על פי חוק, תוך שתיווכו, הציעו ואף נתנו שוחד לעובדי מכס, שהם עובדי ציבור.
27. חומרת מעשי הנאשמים נלמדת מפירוט האישומים בהם הורשעו, והמעידים על תכנון מדוייק לעקיפת חוקי המדינה, בשל בצע כסף. פעילותם הבלתי חוקית של הנאשמים נמשכה חודשים ארוכים, והיא הופסקה בשל חשיפת הפרשה ולא בשל פעילות יזומה כלשהי של מי מהנאשמים. מכאן ניתן להסיק, שאלמלא נתפסו, היו הנאשמים ממשיכים במעשיהם תוך הסבת נזקים כלכליים למדינה, והתעשרותם בדרכי מרמה ושוחד.

28. חוק העונשין קבע עונש מקסימלי של 7 שנות מאסר לעובד הציבור המורשע בלקיחת שוחד בגין פעולה הקשורה בתפקידו. החוק לא הבדיל בין עונשו של לוקח השוחד ועונשו של המתווך בשוחד, זאת שעה שקבע שהעונש שיוטל על נותן השוחד ומציע השוחד יהא עד מחצית מהעונש הקבוע בגין לקיחת השוחד. האבחנות שעשה המחוקק אינן רלבנטיות עבור נאשמים 2-3 מאחר ואלה הורשעו בכל מגוון עבירות השוחד שפירטתי לעיל, למעט לקיחתו.

29. בטיעוני הצדדים לעונש נפלה מחלוקת אודות סכום המס שלא שולם עבור הסחורות המוברחות, והסנגור הטעים שסכום השוחד הזעום ששולם מעיד על סכום המס הקטן. מחלוקת זו אינה כה מהותית, וסכום השוחד שהוצע וניתן, גם אם הוא משקף את היקף ההברחה, עדיין אין הוא רלבנטי כלל לחומרת העבירה. עובד ציבור שמקבל שוחד, בין אם מדובר בשקל אחד או בסכומי עתק, מפר הוא את האימון שהציבור נותן במערכות ציבוריות ושלטוניות, וגורם לנזק בלתי הפיך לתדמית המדינה בעיני העם. כך הוא לגבי כל החוליות הקשורות במקבלי השוחד, כדוגמת הנאשמים, שהביאו להטיית תפקיד בעד בצע כסף, תוך מעילה באימון שניתן בעובדי הציבור.

30. העבירות בהן הורשעו הנאשמים פגעו גם ביתר עמילי המכס, ביבואנים ובסוחרים, שפעלו עפ"י חוק, בכך שיצרו תחרות בלתי הוגנת בשוק, בשל החשש להוזלת מחירי המוצרים אל מתחת לסכום שסוחרים אחרים יכלו להפחית בשל העלות הגבוהה יותר, לאור תשלום המס החוקי. אלמלא חשיפת הארועים היינו עלולים להגיע למצב של מעין תוהו ובוהו בשוק החופשי, בשל התחרות הבלתי הוגנת, המפירה את האיזון הנכון בין שחקני השוק המקיימים עד תום את הוראות החוק.
31. עיינתי היטב בתסקירי שירות המבחן, ושוכנעתי שהרקע להחלטת הנאשמים למעול בתפקידם היה בצע כסף, על כן לא מצאתי כל סיבה שהיתה מביאה את הנאשמים להפסקת פעילותם הבלתי חוקית אלמלא נתפסו. עברם הנקי, למעט הרשעה אחת בעבירה על חוקי התכנון והבניה של נאשם 2, מהווה שיקול לקולא, וכך גם הודייתם המיידית וחרטתם שאני מקבלה ככנה ואמיתית. התחשבתי גם במצבם הכלכלי של שני הנאשמים, ובכל יתר הנימוקים שהעולו ע"י הסנגור, ושיש בהם כדי להקל עם מרשיו.

32. הנאשמים ביקשו מבית המשפט להיות יותר כתולי מהאפיפיור, ולהתחשב בנתונים שהם עצמם לא התחשבו בהם עת החליטו לעבור על החוק. מצב בריאותה של בתו של נאשם 2, ומצב בריאותו של נאשם 3, הן אכן נסיבות לקולא שיש בהן כדי להקל במידת מה עם הנאשמים, אך ההקלה אינה אמורה להיות כה משמעותית, מאחר והמדובר במצבים שהיו קיימים עוד טרם ביצעו הנאשמים את עבירותיהם.

33. צר לי על המשפחות, שייתכן והפרשה השפיעה עליהם יותר משהשפיעה על הנאשמים עצמם, אך כך המצב כמעט בכל תיק, ואל לנאשמים להלין אלא על עצמם. יחד עם זאת, החלטתי ליתן למחלת הנאשם 3 משקל שיצדיק אבחנה בין עונש המאסר בפועל שיוטל עליו ובין זה שיוטל על נאשם 2.

34. שמעתי וקראתי בתסקיר, שלנאשם 3 היו מחשבות אובדניות. תשומת לב שירות בתי הסוהר לנתון זה, ויש לנקוט בכל אמצעי הזהירות המתבקשים לבל יבצע הנאשם את שעלה במוחו.

35. נפסק לא אחת, שהעונש הראוי בגין שחיתות ציבורית הוא מאסר בפועל, ועונש זה בלבד. זו גם דעתי, והיא קיבלה אישור עקרוני של ערכאת הערעור. בתיק זה לא מצאתי כל עילה או הצדק לחריגה ממדיניות הענישה הראויה, עד כדי הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות בנוגע למי מהנאשמים.

36. סוף דבר, ולאחר שהתחשבתי במכלול נתוני התיק והנאשמים, ולאחר שנתתי את דעתי לכל המסמכים שהוצגו בפני
י, ולכל השיקולים לחומרא ולקולא, ובהתחשב בפסיקת בתי המשפט השונים, החלטתי לגזור על הנאשמים עונשים אלה:
הנאשמת 1
קנס ע"ס 20,000 ₪ שישולמו תוך 30 ימים מהיום.

הנאשם 2
(א) מאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 12/1/05 ועד ליום 16/1/05.
(ב) 6 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מיום שחרורו, אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
(ג) קנס ע"ס 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ע"ס 2,500 ₪ כל אחד, החל מיום 1/11/07 ובכל 1 לכל חודש אחריו.

הנאשם 3
(א) מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו מיום 12/1/05 ועד ליום 16/1/05.
(ב) 6 חודשי מאסר על תנאי אשר יופעלו אם יעבור הנאשם תוך 3 שנים מיום שחרורו, אחת או יותר מהעבירות בהן הורשע בתיק זה.
(ג) קנס ע"ס 20,000 ₪ או 4 חודשי מאסר תמורתם. הקנס ישולם ב-8 תשלומים חודשיים שווים ע"ס 2,500 ₪ כל אחד, החל מיום 1/11/07 ובכל 1 לכל חודש אחריו.

הנאשמים 2-3 יתייצבו לתחילת ריצוי עונש המאסר, במזכירות בית משפט השלום בחיפה, ביום 16/10/07 שעה 08:00. עד להתייצבותם אני מורה על עיכוב יציאתם לחו"ל, ועליהם להפקיד את דרכוניהם עד מחר שעה 12:00 במזכירות בית המשפט.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

ניתנה היום ו' בתשרי, תשס"ח (18 בספטמבר 2007) במעמד הצדדים.


פלאח זאיד
, שופט

1
בתי המשפט

בית משפט השלום חיפה
פ 001946/06
בפני
:
כב' השופט פלאח זאיד

תאריך:
18/09/2007









פ בית משפט שלום 1946/06 מדינת ישראל – באמצעות פרקליטות מחוז חיפה, מדינת ישראל, אגף המכס והמע"מ נ' חברת רמי רז המזרח התיכון בע"מ, נביל סרוג'י, רימון אבו חדרה (פורסם ב-ֽ 18/09/2007)














מידע

© 2024 Informer.co.il    אינפורמר       צור קשר       תקנון       חיפוש אנשים