פסקי דין על ילנה ארנוביץ | פסקי דין על אירין אברהמיין (בית האבות "נוף כנרת")

2318/05 עב     25/09/2007




עב 2318/05 ילנה ארנוביץ נ' אירין אברהמיין (בית האבות "נוף כנרת")




1



בית הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת
עב' 2318/05






בפני

השופט: חיים ארמון

נציג ציבור (עובדים): מר אברהים בויראת
נציג ציבור (מעבידים): מר אילן גבריאלי



25/09/2007
בענין:
ילנה ארנוביץ



ע"י עו"ד מחמוד דראושה

התובעת


נ ג ד



אירין אברהמיין (בית האבות "נוף כנרת")



ע"י מר משה פרנג'י
הנתבעת







פ ס ק ד י ן


1. בכתב התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה פיצויי פיטורים ופיצוי בגין הלנתם. בבסיס התביעה עמדה טענת התובעת שהתפטרותה מעבודתה אצל הנתבעת, היתה לשם הגנה על בריאותה, עקב התפשטות מחלת ה-scabies בבית האבות שבו עבדה. לכן, לטענת התובעת, מדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים.

2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי התובעת חיפשה דרך להתפטר מעבודתה ולמרות זאת לקבל פיצויי פיטורים. הנתבעת הכחישה קשר בין מחלת ה-scabies לבין התפטרותה של התובעת.

3. בעת הדיון המוקדם נעשה נדיון להביא את הצדדים לידי פשרה, אך הנסיון נכשל. גובשו המוסכמות והפלוגתאות, והתיק נקבע להוכחות.

4. למעשה, כפי שהוברר כבר בדיון המוקדם, המחלוקת העובדתית בין הצדדים התייחסה רק ליסוד הנפשי שהיה אצל התובעת. כלומר - האם היה קשר בין התפשטות ה-scabies במקום העבודה, לבין החלטתה של התובעת להתפטר מהעבודה.


אלה העובדות

5. הנתבעת מפעילה בית אבות בטבריה, בשם "נוף כנרת". בית האבות מנוהל על ידי מר משה פרנג'י, אשר ייצג את הנתבעת בדיון בפני
נו וגם על ידי מר הרצל אלמגור (שייצג את הנתבעת בדיון המוקדם).

6. התובעת היא אחות. בעבר, היא היתה אחות מעשית, בלתי מוסמכת.

7. התובעת החלה לעבוד בבית האבות של הנתבעת, כאחות, ביום 15/9/00, בהיות אחות בלתי מוסמכת. במקביל לעבודתה, התובעת גם למדה לשם קבלת הסמכה כאחות מוסמכת. ביום 5/9/05 עברה התובעת מבחן לצורך ההסמכה. תוצאת המבחן נודעה לתובעת ביום 10/10/05 (התובעת אכן עברה את המבחן).

8. בחלק מתקופת העבודה בוטחה התובעת בקרן "מבטחים החדשה". המועדים המדוייקים של הביטוח - לא הובררו.

9. התובעת השתכרה שכר שחושב לפי שעה. תעריף שעת העבודה השתנה בהתאם לסוג המשמרת שבה התובעת עבדה (היו תעריפים שונים לבוקר, לערב, ללילה, לשבתות וכד'). בעת הדיון המוקדם, הסכימו הצדדים כי השכר הקובע יחושב על פי מכפלת התעריף הבסיסי של "שעות בוקר" (27.53 ₪) בממוצע שעות העבודה בחודש, ממוצע שייבדק על פי 12 החודשים האחרונים.

אולם, למרות זאת, לא טרחו הצדדים להגיש את תלושי המשכורת של 12 החודשים האחרונים, כך שאין לנו אפשרות לקבוע את השכר הקובע על פי ההסכמה, ואין לנו ברירה אלא לקבוע אותו על פי התלושים שהוגשו (תלושי המשכורת לחודשים יוני, יולי וספטמבר 2005).

ממוצע שעות העבודה לחודש בחודשים שלגביהם הוגשו לנו תלושים (לרבות שעות מחלה וחופשה), היה 148.21. לפיכך, השכר הקובע של התובעת הוא בסך 4,080.22 ₪.

10. במהלך חודש יולי 2005, נדבקו דיירים בבית האבות וגם אנשי צוות, בטפיל ה-scabies. טפיל זה גורם לגרד בעור, במקומות שונים בגוף. הטיפול הנכון כנגדו כולל טיפול מניעתי (שימוש בכפפות, שימוש בחלוקים בעלי שרוול ארוך, רחיצת ידיים, כביסות רבות) וכן טיפול במשחות שונות ואף בתרופות לנטילה דרך הפה.

11. התובעת גרסה כי גם היא נדבקה בטפיל ה-scabies. הנתבעת הכחישה זאת.

לדעתנו, ברור שיש לקבל את גרסתה של התובעת. הגרסה נתמכת לא רק במסמכים הרפואיים שהתובעת הגישה ואשר מלמדים בבירור שהיתה אצלה אבחנה של scabies, אלא גם בעדותו של מר פרנג'י, שהעיד, בין השאר, כך:
"אני לא זוכר מתי היא התלוננה בפני
לראשונה על הסאקביס. היא התלוננה, אבל אני לא זוכר מתי היתה הפעם הראשונה. לא רלוונטי כמה פעמים היא התלוננה, היתה בעיה וטיפלנו בה.
נכון שהיא התלוננה גם בפני
הרצל. היא לא היתה צריכה להתלונן, זו היתה עובדה.".

לפיכך נראה לנו שהכחשת התדבקותה של התובעת ב-scabies לא נעשתה על ידי הנתבעת בתום לב. הנתבעת היתה מודעת היטב לכך שגם התובעת נדבקה, ועצם ההכחשה מעלה תהיות באשר לגרסת הנתבעת על סיבות ההתפטרות של התובעת.

12. התובעת דיווחה לממונים עליה כי היא נדבקה ב -scabies ואף פנתה לטיפול רפואי במרפאת קופת החולים שלה. התובעת טופלה במשחות שונות. היא שקלה לעזוב את העבודה עקב ההתדבקות, אך העדיפה להישאר בעבודה, בשל צרכי הפרנסה.

13. הטיפולים שהתובעת עברה, הועילו, התובעת נפטרה מטפיל ה-scabies, אך לאחר זמן מה, היא שוב נדבקה, שוב טופלה וחוזר חלילה.

14. לאחר מספר שבועות, התובעת נדבקה שוב ב-scabies. ולא רק זאת, אלא שגם בנה ובתה של התובעת נדבקו. הילדים סבלו מגרד חמור בעור. התובעת טיפלה בהם באמצעות משחות, אך הם המשיכו לסבול. בנה של התובעת לא רצה ללכת לביה"ס. בתה של התובעת סבלה גם מזיהום שנגרם עקב הגירוד. הדבר השפיע רבות על החיים בבית, הפריע לשנת הלילה, גרם לשימוש במשחות בעלות ריח רע, גרם לצורך בכביסות רבות. בעלה של התובעת חשש להידבק ממנה ולא הסכים להתקרב אליה.

15. נוכח ההתדבקות החוזרת ונשנית, ונוכח המצב המחמיר בבית התובעת, החליטה התובעת להתפטר מהעבודה. היא הודיעה על כך לנציגי הנתבעת ביום 2/10/05, והפסיקה את עבודתה ביום 15/10/05.

בקביעה האמורה בסעיף זה לעיל, קיבלנו את גרסת התובעת על הסיבות להתפטרותה. כשעשינו זאת הבאנו בחשבון, בין השאר, את האמור להלן:

א. לנתבעת לא יכול להיות מידע ישיר על הסיבה שהביאה את התובעת להחליט על התפטרותה. כל שהנתבעת יכולה לעשות בענין זה הוא להסיק מסקנות, והנתבעת לא הביאה ראיות שתתמוכנה במסקנות הנתבעת, עד כדי שמשקלן יגבר על משקל עדותה הישירה והסבירה של התובעת.

ב. סביר בעינינו שההתדבקות ב-scabies, אשר חזרה על עצמה שוב ושוב, והביאה אף להתדבקות הילדים ולבעיות משפחתיות קשות - תביא את התובעת לרצון להפסיק את העבודה.

ג. טענת הנתבעת על כך שהתובעת התפטרה מאחר שהיא כבר היתה אחות מוסמכת ורצתה לשפר את מעמדה - אינה מתיישבת עם העובדה שביום 2/10/05 התובעת עוד לא ידעה את תוצאות מבחן ההסמכה. אף אם התובעת ידעה שהיא צפויה לעבור את המבחן, ואף אם הביאה גם את הענין הזה בחשבון שיקוליה, אין בכך כדי לשלול את המשקל המכריע שהיה להתדבקות החוזרת בטפיל ה-scabies במסגרת שיקולי התובעת בעת שהחליטה להתפטר.

ד. כאמור לעיל, העובדה שהנתבעת הכחישה, שלא בתום לב, את גרסת התובעת על עצם העובדה שהיא נדבקה ב-scabies, מחלישה את משקל גרסת הנתבעת ומחזקת את גרסת התובעת.

ה. טענתה של הנתבעת שלפיה התובעת העדיפה לעבוד במהלך תקופת ההודעה המוקדמת (מיום 3/10/05 עד ליום 15/10/05), אינה יכולה ללמד שהסיבה להתפטרות לא היתה המצב הרפואי. גם כאשר מצב הבריאות מצדיק את ההתפטרות, אין הכרח בכך שהוא ימנע מהעובד כל אפשרות להמשיך בעבודתו, גם לא למשך תקופה קצרה נוספת. (במאמר מוסגר נעיר כי גם הטענה שלפיה התובעת ביקשה באותה עת להרוויח יותר, בשל תשלום השכר הגבוה יותר בחגים שהיו באותה עת, אינה מביאה לגריעה מגרסת הנתבעת, וזאת הן בשל כך שאין מניעה לשקול גם שיקולים כלכליים בקביעת עיתוי ההתפטרות והן בשל כך שאילו השיקול הכלכלי היה המכריע, סביר להניח שהתובעת היתה מעדיפה לקבוע את מועד פיטוריה לא לפני יום 25/10/05, שבו חל חג שמחת תורה באותה שנה. כשהתובעת קבעה את התפטרותה ביום 15/10/05, היא למעשה הפסידה את האפשרות להשתכר יותר בסוכות ובשמחת תורה).

16. אשר על כן, כאמור, במחלוקת העובדתית העיקרית בין הצדדים, היא המחלוקת בדבר היסוד הנפשי שהביא את התובעת להחלטה על התפטרותה - אנו מקבלים את גרסת התובעת וקובעים כי להתדבקות החוזרת ונשנית בטפיל ה-scabies היה משקל מכריע בהחלטתה של התובעת להתפטר.


זכאות התובעת לפיצויי פיטורים

17. בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 נאמר:
"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות הענין היתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לענין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים."

18. לדעתנו, התפטרותה של התובעת, שנעשתה - כאמור לעיל - הן בעקבות מצב הבריאות שלה והן בשל מצב הבריאות של בני משפחתה שנדבקו ממנה, היתה בדיוק בנסיבות שאמורות בסעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים.

על כן, התובעת זכאית לפיצויי פיטורים.


סכום פיצויי הפיטורים

19. התובעת עבדה אצל הנתבעת 5 שנים וחודש אחד. שכרה הקובע היה, כאמור לעיל, בסך 4,080.22 ₪. לפיכך, פיצויי הפיטורים שהיא היתה זכאית להם עם התפטרותה, היו בסך 20,741.12 ₪.


פיצוי הלנת פיצויי פיטורים

20. הגם שלא קיבלנו לא את עמדתה של הנתבעת, אנו סבורים שלא ניתן לשלול את ממשותם של חלוקי הדעות בין הצדדים על עצם הזכאות לפיצויי פיטורים ואת העובדה שייתכן שהנתבעת סברה בכנות שהתובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

אמנם, ייחסנו לנתבעת חוסר תום לב, אך ענין זה היה רק בהכחשת עצם ההתדבקות בטפיל ה-scabies, ולא בשאלת כנותה של הנתבעת בהעלאת טענת העדר הזכאות לפיצויי הפיטורים. הנתבעת טענה כי היא פעלה למיגור הטפיל וכי מרבית העובדים לא התפטרו עקב כך. הנתבעת לא היתה ועדיין אינה מיוצגת על ידי עו"ד, כך שסביר להניח שהיא סברה בכנות שהתובעת אינה זכאית לפיצויי פיטורים.

לפיכך, לדעתנו, נכון יהיה שלא לחייב את הנתבעת בפיצוי הלנת פיצויי פיטורים.


לסיכום

21. אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך 20,741.12 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/10/05 ועד התשלום בפועל.

22. על הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/11/07 אם לא ישולמו לפני כן.

23. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על

פסק דין
זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו.


ניתן היום, י"ג בתשרי תשס"ח, 25 בספטמבר 2007, בהעדר הצדדים.


_______________ ________________ _________________
חיים ארמון
- שופט נציג ציבור (עובדים) נציג ציבור (מעבידים)

רונית








עב בית דין אזורי לעבודה 2318/05 ילנה ארנוביץ נ' אירין אברהמיין (בית האבות "נוף כנרת") (פורסם ב-ֽ 25/09/2007)