פסקי דין על ד"ר צאלי דורון | פסקי דין על בן ראובן חתוכה שחר | פסקי דין על בן ראובן חתוכה דורון |

17372/06 א     30/09/2007




א 17372/06 ד"ר צאלי דורון נ' בן ראובן חתוכה שחר, בן ראובן חתוכה דורון




1


מדינת ישראל
בתי המשפט
בית משפט השלום תל אביב-יפו
א 017372/06


בפני
:
כב' השופט קידר אליהו

תאריך:
30/09/2007



בעניין:
ד"ר צאלי דורון



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד טמיר יגאל

התובע

נ ג ד


1 . בן ראובן חתוכה שחר

2 . בן ראובן חתוכה דורון



ע"י ב"כ עו"ד
עו"ד טורס איתמר

הנתבעים

פסק דין


1. 1. זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף על פי פקודת הנזיקין.

2. 2. התובע הינו רופא, המשמש כגריאטר מחוזי של שירותי בריאות כללית בתל אביב.

לפי הנאמר בכתב התביעה, ביום 8.12.04 בשעה 13:00 איימו הנתבעים לתקוף את התובע בעת שמילא תפקידו כבקר-אשפוז בבית החולים "רעות". הנתבעים דרשו מהתובע כי יחזיר את אמם שאושפזה במחלקה לסעוד מורכב למחלקה שיקומית.
החלטת התובע נבעה מכך שנסיונות השיקום שנעשו בבית החולים לא צלחו. לטענת התובע, הנתבעים איימו עליו והודיעו לו כי אם לא ימלא בקשתם הם יאתרו את מקום עבודתו ומגוריו ויתנכלו לו. לאחר שהבהיר להם התובע כי הוא אינו מקבל את בקשתם תקפו אותו הנתבעים, חבלו בפני
ו ובחזהו ובגופו באגרופים, דחפו אותו לקיר, הטיחו ראשו בקיר ובמקלדת המחשב, תוך שהפילו אותו ארצה. גם כשהתובע היה על הרצפה המשיכו הנתבעים להכותו ולדרוך עליו.

הנתבעים תקפו רופאה נוספת אשר ניסתה להרחיקם מהתובע.

3. 3. התובע טוען כי כתוצאה מהאלימות נגדו נגרם לו זעזוע מח, שבר בעצם הלחי מתחת לעין ימין, נפיחות ושטפי דם בפני
ם, שברים בכף יד ימין, חבלה בחזה ופציעות בפני
ו ובשפתיו. כמו כן, גרמו לו פגיעה נפשית.
התובע הובהל לבית החולים איכילוב ולאחר טיפולים שוחרר לביתו עוד באותו יום.

4. 4. בעקבות הארוע דלעיל, הוגש נגד הנתבעים כתב אישום, לפיו הורשעו הנתבעים על פי הודאותיהם בעובדות שיוחסו להם, דהיינו, חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. נתבע 1 הורשע גם בעבירה של איומים ונתבע 2 – בעבירה של תקיפת עובד ציבור. הנתבעים הגישו ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש, אך לא על הכרעת הדין.

5. 5. בכתב הגנתם טוענים הנתבעים כי התובע התייחס אליהם ואל אמם בזלזול ולא בדק נכונה את בקשתם.
6. 6. הנתבעים מודים כי תקפו את התובע, אך לטענתם עשו זאת עקב העלבונות וכי התקיפה ערכה מספר שניות בלבד. הנתבעים מוסיפים כי תיאור התובע את אירוע התביעה מוגזם. הנתבעים כפרו בתוכן חוות הדעת הרפואיות שצירף התובע לכתב התביעה.

7. 7. הנתבעים טוענים עוד כי למרות ש

פסק דין
חלוט משמש כראיה לכאורה הם מתכוונים לעמוד על זכותם להתנגד לשימוש פסול בממצאים.

8. 8. יש להדגיש, כי הנאשמים הודו באמור בכתב האישום לגבי נכונות התקיפה.

9. 9. על פי כתב האישום, נאשם 1 הכה את התובע באגרופו בחזהו, דחפו לקיר והכה אותו באגרופו בפני
ו, בשלב זה הצטרף גם נאשם 2 והכה את התובע באגרופיו. עוד נאמר בכתב האישום, כי שני הנאשמים הפליאו מכותיהם בתובע, גרמו לכך שפגע בראשו בקיר ובמקלדת המחשב ונפל ארצה. לאחר נפילת התובע המשיכו הנאשמים לתקוף את התובע בבעיטות ובאגרופים.

כתב האישום מפרט את הנזקים שגרמו הנתבעים לתובע בכך שנגרמו לתובע חבלה חמורה, נגרמו לו שבר בעצם הלחי מתחת לעין ימין, נפיחות ניכרת ושטפי דם בפני
ם במיוחד באיזור ארובות ובקרקפת המטומה גדולה בגב שורש כף יד ימין, חבלה בחזה, פציעות פתוחות ומדממות בפני
ו ובשפתו וחשד למספר שברים בגב כף יד ימין.
הנתבעים הורשעו על פי הודאתם באמור בכתב האישום ובפרטי העבירה.
10. 10. טוענים הנתבעים בפני
כי בתצהירים פירטו אירוע של מספר שניות בלבד שלא יכול היה להביא לנזקים עליהם מצביע התובע, מאחר ולא נחקרו על תצהיריהם יש לקבל גירסתם.

אינני מקבל טענתם של הנתבעים.

סעיף 42 ג' לפקודת הראיות קובע כי:
"הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42 א', לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחוב הפסוק רשאי להביא ראיות לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין".

הנתבעים לא קיבלו אישור להביא ראיות נגד האמור בכתב האישום בו הורשעו. גם אם היו מבקשים להביא ראיות כאלה לא היה מקום להתיר הגשתן, שכן התובעים הודו באמור בכתב האישום ולכן לא נגרם להם כל עיוות דין.

11. 11. לנוכח האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעים אחראיים לתקיפת התובע.




הנזק

12. 12. התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת רפואיות של מומחה למחלות אף אוזן גרון, ד"ר ראובן בן-טובים.

בסיכום חוות דעתו ממליץ המומחה כדלקמן:
"1. עקב פגיעה במערכת הוסטיבולרית עם ממצאים אובייקטיביים כגון ניסטגמוס תנוחתי וכד' – סעיף 72(4) ב – 20% שניתנים לצמיתות.
2. עקב טינטון תמידי וללא הפחתה בשמיעה בתדרי הדיבור – סעיף 42(4) ד – 10% שניתנים לצמיתות.
3. עקב מוגבלות וכאבים בתנועות מפרקי הלסת [tmj] יותר מימין – בצורה קלה עם פגיעת מה במנשך הלסתות – סעיף 73 (2) – 5% שניתנים לצמיתות בהתאמה".

13. 13. התובע צירף לכתב התביעה חוות דעת פסיכיאטרית. בפרק הדיון והסיכום כותב המומחה ד"ר אליק יופה כי:
"החולה מטופל במרכז לבריאות הנפש ברמת חן ת"א. הוא מקבל פסיכותרפיה וטיפול תרופתי הרגעתי בכדורי לוריון לפי הצורך...בתחילת הטיפול קיבל המלצה לטיפול בכדורי קלונקס שהופסק לאחר תקופה קצרה.
החולה ממשיך להתלונן על זכרונות קשים מארוע הטראומתי, מתלונן על סחרחורות, זמזום באוזניים, נדודי שינה וחלומות מבעיתים.
החולה חזר לעבוד ב – 1.2.05. השתלבותו בעבודה היתה כרוכה במאמץ נפשי רב וגרמה להפסקת עבודה בשעות הנוספות. הוא צמצם את עבודתו המשרדית, עסק אך ורק בעניינים רפואיים. לדבריו הדבר נובע מעייפות יתירה, כאבי ראש ומצבים של אי שקט נפשי הפוקדים אותו לעתים קרובות. כמו כן, ד"ר צאלי חדל להפגש עם משפחות החולים בגלל התקפי חרדה המונעים לקבל פגישות כאלה. ד"ר צאלי דורון
לוקה בהפרעה פוסט טראומתית כתוצאה מאירוע תקיפה במהלך מילוי תפקידו בעבודתו כרופא.
אני קובע את נכותו הנפשית ל – 10% לצמיתות על פי תקנון ביטוח לאומי סעיף 34ב' ".

14. המומחים הרפואיים כלל לא נחקרו על האמור בחוות דעתם.

15. התובע בתצהיר עדותו הראשית הצהיר כי בעקבות הארוע אינו מסוגל לעבוד במתכונת עבודה בה עבד לפני הארוע. הוא נזקק ליותר שעות מנוחה.

16. בחקירתו הנגדית בבית המשפט השיב התובע כי הוא ממשיך לעבוד באותו תפקיד בו עבד לפני הארוע. הוא שב לעבודתו ביום 1.2.05 כחודשיים לאחר הארוע.

התובע העיד כי בעבר עשה שעות נוספות, אך ללא תשלום. הוא לא נפגע כלכלית בכל הקשור לעבודתו בקופת חולים כללית.
עם זאת הוסיף כי רצה לקבל תפקידים נוספים על עבודתו בקופת חולים, כגון: ניהול בית אבות, אך בעקבות הארוע הפסיק לחפש עבודה מסוג זה. בעבר
7-8 שנים לפני הארוע עבד בעבודה נוספת כמנהל רפואי בבתי אבות.

הנכות הרפואית

17. 17. כאמור, המומחה הרפואי בתחום אא"ג קבע נכות משוקללת בשעור 31.6%. המומחה בתחום הפסיכיאטרי – 10%.

18. 18. קודם לארוע לפחות 7 שנים, עבד התובע בעבודה אחת בלבד כגריאטר מחוזי של שירותי בריאות כללית בתל אביב.
התובע חזר לאחר כחודשיים לאותה עבודה. הוא לא הביא ראיות לכך שאמנם היה יכול לקבל עבודות נוספות אלמלא נפגע בארוע.

הנזק

19. 19. בגין כאב וסגל אני פוסק לתובע סך של 120,000 ₪.

20. 20. בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד בהתחשב בגילו של התובע [60 שנה] ובהתחשב בכך שחזר לעבודתו הרגילה – סך של 40,000 ₪.

21. 21. לא מצאתי כי הובאו ראיות לפיצויים בראשי נזקי נוספים.



סוף דבר
22. 22. לנוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 160,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

23. 23. עוד אני מחייב את הנתבעים ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הוצאות המשפט הכוללות אגרת בית משפט וכן שכר טרחתם של המומחים הרפואיים בגין חוות דעתם.
סכומים אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם על ידי התובע ועד לתשלום בפועל על ידי הנתבעים.

24. 24. עוד אני מחייב את הנתבעים בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ שישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

זכות ערעור תוך 45 יום.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, י"ח בתשרי, תשס"ח (30 בספטמבר 2007), בהעדר הצדדים.


א. קידר, ש ו פ ט
סגן נשיא
קלדנית: שרון








א בית משפט שלום 17372/06 ד"ר צאלי דורון נ' בן ראובן חתוכה שחר, בן ראובן חתוכה דורון (פורסם ב-ֽ 30/09/2007)