פסקי דין על בנק ירושלים בע"מ | פסקי דין על עליזה אלון-חג'ז

324/07 ברע     17/06/2007




ברע 324/07 בנק ירושלים בע"מ נ' עליזה אלון-חג'ז






בית הדין הארצי לעבודה


ברע000324/07
17/06/2007


המבקש
בנק ירושלים בע"מ

בעניין:

-

המשיבה
עליזה אלון-חג'ז





משיב פורמלי
עו"ד עוזיאל חזן


בפני
השופטת ורדה וירט - ליבנה


ה ח ל ט ה

1. 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (השופט אייל אברהמי; בשא 1329/07, עב 2017/03) מיום 23.04.2007 בה התיר בית הדין האזורי למשיבה, היא התובעת בבית הדין האזורי, לתקן את כתב תביעתה.
2. 2. ואלה העובדות לכאורה, הצריכות לענייננו, כעולה מהחומר שבפני
:
לפני כארבע שנים הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת, היא הנתבעת בבית הדין האזורי, בה עתרה לקבלת סעד הצהרתי וצו עשה זמני וקבוע להחזרתה לעבודה.
בחודש מרץ 2007, לאחר שבית הדין האזורי דחה את בקשתה לחזרה לעבודה, הגישה המשיבה בקשה לתקן את תביעתה ולתבוע סעדים כספיים במקום הסעדים הזמניים אותם ביקשה בכתב התביעה המקורי.
המבקש, התנגד לתיקון כתב התביעה בשלב כה מאוחר, ובנוסף טען כי אין להתיר תיקון כתב התביעה לגבי עילות תביעה וסעדים שהתיישנו.
בהחלטתו מיום 23 באפריל 2007, התיר בית הדין האזורי את תיקון כתב התביעה וזאת על מנת שתהא מונחת בפני
ו המחלוקת האמיתית במלוא היקפה.
במסגרת בקשת רשות הערעור, טוען המבקש כנגד החלטת בית הדין האזורי להתיר את תיקונו של כתב התביעה אף באשר לעילות ולסעדים אשר לטענתו התיישנו במועד הגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. זאת מבלי שבית הדין האזורי התייחס לטענת המבקש באשר להתיישנות חלק מהעילות והסעדים.
בתגובתה לבקשת רשות הערעור טוענת המשיבה כי עמדה על זכויותיה כבר בעת הגשת כתב התביעה המקורי, כאשר ביקשה לקבל את שכרה וזכויותיה כעובדת המבקשת. לגישתה, ראוי שטענת ההתיישנות אשר הועלתה על ידי המבקשת, תיבחן על ידי בית הדין האזורי, במסגרת התביעה העיקרית באופן שיתאפשר למשיבה להציג ראיותיה וטענותיה.
3. 3. לאחר שעיינתי בכלל החומר שהובא בפני
במסגרת בקשת רשות הערעור, לרבות תשובת המשיבה, אני מחליטה שלא להיעתר לבקשה ולא ליתן רשות ערעור.
4. 4. בית-דין זה, כערכאת ערעור, אינו מתערב דרך כלל בהחלטות בית הדין האזורי, הערכאה הדיונית, באשר לאופן ניהול ההליך, לרבות לעניין תיקון כתבי טענות. בית הדין האזורי, בפני
ו מתברר ההליך, הוא אשר מכריע כעניין שבשגרה, האם יהא בתיקון כתב התביעה, כדי לקדם בירור כלל המחלוקות שבין הצדדים להליך (ראו: עא"ח 1011/00 באדר – אבנשפנגר, פד"ע לו 385; דב"ע נד/16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פד"ע כז 255; דב"ע נז/102-3 פיקל – ריכטר, פד"ע לב 460). לא מצאתי כי החלטת בית הדין האזורי במקרה דנא מצדיקה חריגה מן הכלל האמור.

5. 5. אשר לטענת התיישנות חלק מן הסעדים שאוזכרו בכתב התביעה המתוקן, במועד תיקון כתב התביעה: במקרה דנא, טען המבקש על פני הדברים טענת התיישנות, רק ביחס לחלק מן הסעדים שפורטו בכתב התביעה המתוקן. בנסיבות אלו, ניתן לאשר את תיקון כתב התביעה "...מתוך הצבת סייג שכל עילה שהתיישנה ביום התיקון, יראו את התובענה בקשר אליה כאילו הוגשה ביום התיקון, ולא ביום הגשת התובענה העיקרית" (י' לובוצקי, סדר הדין בבית הדין לעבודה, פרק 9, עמוד 109-110). לאור האמור, יבחן בית הדין קמא, אם לא ראוי לסייג את ההיתר לתיקון כתב התביעה כאמור לעיל, באופן שהמבקש יהא רשאי, במהלך בירור התובענה, לטעון טענות התיישנות ביחס לחלק מן השנים בגינן נתבעת משכורת - 13.
ככל שעל פי קביעת בי הדין האזורי, התביעה למשכורת 13, לא אוזכרה בדרך זו או אחרת בכתב התביעה המקורי או אינה נובעת הימנו, יבחן בית הדין את טענות ההתיישנות באשר לסעד זה, ויקבע האם יש לראות את התובענה בעניין זה כאילו הוגשה ביום תיקון כתב התביעה, ולא ביום הגשת כתב התביעה המקורי.

6. 6. סוף דבר – בכפוף לאמור בסיפא לסעיף 5 לעיל, נדחית בזאת בקשת רשות הערעור. בנסיבות העניין, לא מצאתי לעשות צו להוצאות.


ניתנה בהעדר הצדדים היום, א' תמוז, תשס"ז (17 ביוני 2007), ותישלח לצדדים.

ורדה וירט-ליבנה, שופטת










ברע בית הדין הארצי לעבודה 324/07 בנק ירושלים בע"מ נ' עליזה אלון-חג'ז (פורסם ב-ֽ 17/06/2007)