פסקי דין על רומן בן ולדימיר אדמוביץ'

40349/07 פ     18/05/2008




פ 40349/07 מדינת ישראל נ' רומן בן ולדימיר אדמוביץ'




1


בתי-המשפט
בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו
ת.פ. 040349/07
בפני
כב' השופטת ד"ר עדנה קפלן-הגלר
, ס"נ
תאריך:
18.05.2008


המאשימה:
מדינת ישראל

על-ידי באת-כוחה - הפרקליטה גב' לילך כץ


נ ג ד

הנאשם:
רומן בן ולדימיר אדמוביץ'
, ת.ז. 323252940
על-ידי באת-כוחו - עו"ד גב' מירב בן-שבת




גזר-דין
ביום 13.1.08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון על פיו יודה הנאשם בעובדות כתב האישום כלשונו – ויורשע. הוסכם, כי טרם טיעונים לעונש, יישלח הנאשם לתסקיר. עוד הודע לבית המשפט, כי התביעה תהא רשאית לעתור לשנת מאסר, מאסר על תנאי וקנס.

בהודיית הנאשם והרשעתו בשני אישומים בעבירות שוד לפי סעיף 402 (א) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. טיעון לעונש בעניינוֹ נדחה ליום 4.5.08.


ביום 4.5.08 טענו הצדדים לעונשו של הנאשם – כל צד, על פי מידותיו.

התובעת המלומדת, הגב' קורן, בטיעון מסודר ומוקפד, מסרה, כי הנאשם, יליד 1977, הגיע לישראל בשנת 2000 והינו ללא עבר פלילי.
בדבריה, כי בפרק זמן של חצי שנה, ביצע הנאשם שני מעשי שוד בנק באותה דרך ובאותה שיטה, וזאת – לשם בצע כסף. במשטרה, מסר כי עשה זאת בשל הפסד כספים בהימורים. סך כל שללו – 31,000 ₪, כספים, אשר לא הוחזרו.

הסכימה התביעה להסדר, על פיו יוגבל העונש לשנת מאסר אחת בפועל, מאסר על תנאי וקנס וזאת – לאחר ונלקחו בחשבון כל נסיבות לקולא, לאמור: נאשם ללא עבר פלילי, נורמטיבי, הודה במשטרה וסיפר מיוזמתו על ביצוע שוד קודם באותו בנק, כחצי שנה קודם לכן.
שקלו זאת גם בכפוף לתסקיר חיובי בעניינו, כזה אשר המליץ על מאסר בעבודות שירות תוך ציון חרטתו של הנאשם.

ביקשה תביעה מלומדת להוסיף, כי כל הנסיבות לקולא, אינן יכולות להשפיע על טיב הענישה וכי הנאשם צריך לרצות מאסר בפועל. הנסיבות לקולא - יכולות להשפיע על אורך המאסר בלבד. זאת - כבקשת התביעה, כי יהא הקנס בגובה 30,000 ₪ - הוא גובה כספי השוד.
(וראה פסיקה תע/1).

הסניגורית המלומדת, הגב' בן שבת, טענה לנאשם כל שניתן לטעון לטובתו.
בראשית טיעונה, ביקשה מבית המשפט לאמץ המלצת שירות מבחן ולהשית על הנאשם עונש אשר ירוצה בעבודות שירות בלבד.
הפנתה היא לעובדת היות הנאשם איש צעיר, מי אשר טרם אירועי כתב האישום, חי חיים נורמטיביים. ארבע וחצי שנים עבד בהיי-טק, נשא הוא בכל הנטל הכלכלי של משפחתו. לבני הזוג – ילד קטן. תפיסת עולמו היא כי נטל פרנסת המשפחה – עליו. זהו הרקע, כך לדברי הסניגורית, לביצוע העבירות.

הנאשם – עצור היה חודשיים. כיום – באיזוק אלקטרוני, בפיקוח אישתו. המעצר השפיע מאוד על הנאשם ועל תפיסת עולמו. לצורך פרנסתם - נעזרים הנאשם ואשתו במשפחה המורחבת.
בבקשת סניגורית מלומדת, כי אף אם ישית בית המשפט קנס על הנאשם, יהיה זה לא גבוה ובפריסת תשלומים.

הודה הנאשם מיוזמתו בפרטי האישום השני ואף מסר על האישום הראשון – כי היה הוא מי אשר ביצע את השוד בחודש מאי. באירוע השני – כמעט ולא נלקח כסף. הכסף מהאישום הראשון שימש לצרכי המשפחה. אין לנאשם כסף להחזירו. מונחת בפני
שופט תורן בקשה, כי יוכל לצאת לעבודה. כיום במעצר בית מלא.

הודה הנאשם, הביע חרטה. משפחתו צריכה אותו - והלקח נלמד. לא יינזק אינטרס הציבור באם ירצה הוא את עונשו בעבודות שירות, דבר אשר יהווה עונש מהותי וגם יאפשר לנאשם לשקם את חייו, לעבוד בעבודה לילית ולשקם את משפחתו.

ביקשה הסניגורית המלומדת לציין, כי מבלי להקל ראש בחומרת העבירות - הרי לא נעברו הן באלימות. מדובר היה בפתק אשר הגיש לפקידות הבנק.

היה הנאשם עצור מיום 8.11.07 ועד 1.1.08. מאז – כאמור, במעצר בית מלא.

ובסיפא יום, מסר הנאשם, כי מצטער הוא מאוד מאוד על מעשיו. כי עשה טעות חמורה. לא היה קרוב לעולם העברייני ולא חשב כי יהיה זה נפשית כל כך קשה. הגיע למצב, עד כי לא ישן בלילה. בפעם השניה – לא חשב בכלל. לא עבד חודש ונכנס למינוס בבנק. למד הוא את טעותו. במקצועו – טכנאי מערכות אלקטרוניות וצייר.

וייאמר:
עובדות כתב האישום, כמפורט וכנמנה שם, מעלות, כי ביום 2.5.07, בסביבות השעה 14:00, הגיע הנאשם לבנק דיסקונט, סניף הרצליה פיתוח. הנאשם, מוסווה – לראשו כיסוי ראש, לעיניו משקפי שמש כהות, ניגש לאחת הפקידות והגיש לה פתק אשר הכין מבעוד מועד: "תשימי את הכסף בתיק". מתחת הכיתוב - צייר הנאשם ציור של אקדח וזאת במטרה להפחיד ולאיים עליה.
לאחר מכן - נתן הנאשם שקית בידי הפקידה, על מנת ותמלא בה כסף מן הקופה. הנאשם האיץ בפקידת הבנק ואמר לה למלא השקית במהירות. סך כל הכסף אשר שמה הפקידה בשקית היה 28,400 ₪.
הנאשם לקח השקית וברח מהמקום.
כחצי שנה לאחר מכן, חזר הנאשם על מעשיו הרעים באותו סניף בנק. אלא, והפעם - בפתק אשר מסר לפקידה – מתחת הכיתוב "כסף בתיק", היה מצויר סכין ולא אקדח. גם הפעם מסר לה הנאשם שקית למלא – וסך שללו הפעם היה 2,920 ₪.
הנאשם לקח השקית ונמלט, אך הפעם, נתפס על ידי מאבטח הבנק .

ויודגש
אכן, לא באלימות פיזית שדד הנאשם את פקידות הבנק. אך בהפחדתן, בהטלת אימה עליהן. אל יקל ראש במעשי הנאשם, מי אשר מגיע ופניו מוסוות, מושיט הוא פתק ובלשון מצווה דורש הכסף, כאשר רומז הוא להימצאות אקדח, או סכין.

אל יקל ראש בנאשם, אשר לא פעם אחת עושה המעשה, אלא פעמיים. בחזרתו על מעשיו הרעים – באותה זירת פשע.
מי אשר חזר בביטחון אל אותו מקום. מי אשר נעצר במנוסתו. לא מרצונו, לא מחרטתו, אשר באה מאוחר יותר. אלא מי אשר שדד, וחזר ושדד.

אכן, שלא בשימוש באקדח או בסכין, אך בציורם של אלה. ציור - אך ציור מפחיד עד מאוד, כאשר מתלווה אליו מה הרשום בפתק "לשים את הכסף בתיק", מעל.
הנאשם גם ביקש והאיץ - בפקידת הבנק למלא את השקית בכסף. זאת - בפעם הראשונה, כאשר בפעם השניה - מסר לאותה פקידה אחרת שקית על מנת ותמלא בא, ברח, ונתפס.

ומן הצד השני
הנימוק החשוב העומד לזכותו של הנאשם, הינו כי גילה את עובדת היותו השודד בשוד הראשון; בעובדה, כי הוא אשר למעשה כרך את חבל הרשעתו סביב צווארו, באותו אישום.
לכך, מתווספת גם הודאתו המיידית במשטרה, כמו גם בבית המשפט, בבקשת סליחה ובהבעת חרטה כאן, כמו גם בפני
שלטונות המבחן.

ועדיין – אין ביכולת בית המשפט לקבל בקשת סניגוריה מלומדת להסתפק בעונש של עבודות שירות, המלצה הנשמעת גם מפי רשויות מבחן.
שני מעשי שוד ביצע הנאשם. הקורבנות - נמצאו בבעתה ומסרו את הכסף מתוך וחשבו כי הנאשם מזויין בנשק, בין תרצי לומר אקדח ובין תרצי לומר סכין.

בשוד הראשון - נלקחו מהבנק כ- 30,000 ₪ אשר לא הוחזרו, וכך גם לא הוחזר שלל השוד השני.

מוסר הנאשם על מצוקותיו, התנאים הכלכליים הקשים – ועדיין, אין זו סיבה, כלל ועיקר לביצוע מעשי פשע, מעשי פשע חמור באופן נשנה וחוזר, כאשר הפעם הראשונה עניינה כמחצית השנה קודם לפעם השניה, באותו בנק, באותה דרך.

בושה וחרפה היא לאדם צעיר, נורמטיבי, נשוי ואב לילדה קטנה, כי עשה את אשר עשה.
כל הסבר – נדחה; כל הסבר – אינו מקבל כל תהודה לביצוע מעשים מתוכננים, חוזרים, באותה תעוזה – אם כי שלא באלימות של ממש – כלפי עובדת בנק.
עונש מאסר בפועל שלא לריצוי בעבודות שירות צריך להיגזר על נאשם אשר כזה, חרף כל הנאמר לטובתו, לרבות מפי תביעה.
התקרה המוצעת על ידי תביעה מלומדת בהסדר טיעון אינה גבוהה כלל ועיקר, ואם ראיתי להוריד מעט ממנה, ראיתי לעשות זאת מפאת ועתיד הדבר להיות מאסרו הראשון של הנאשם; עקב המצב הכלכלי הקשה בה נתונה המשפחה ובהתחשב בהודייתו, ובמיוחד בכריכת חבל הרשעה בשוד הראשון מפיו הוא כשיקול חרטה, ניקוי שולחן ופתיחת דף חדש.
ראיתי גם להביא בחשבון שיקולי מעצרו של הנאשם עד לשחרורו באיזוק אלקטרוני לביתו, במעצר בית.

במכלול שיקולים, רואה בית-המשפט להדגיש בפני
הנאשם, כי עונש זה נגזר על פי מידותיו של הנאשם ומהווה הוא ענישה מיוחדת, אשר אין להשוותה לענישה אחרת. אלמלא העובדה, כמפורט בתסקיר וכמפורט גם כאן, כי הנאשם הוא אשר הביא לגילוי המעשה הראשון, המעשה החמור יותר, ושם גם נלקח הסכום הגדול - היה מוטל על הנאשם העונש המלא, כבקשת תביעה מלומדת.

סוף דבר - בקבלת הסדר הטיעון ובהיותו ראוי, ובהטלת העונש, כדלקמן:

1. עונש מאסר בפועל של 8 חודשים בניכוי תקופת מעצרו, מ-8.11.2007 עד 1.1.2008.

2. מאסר על תנאי של שנה למשך שנתיים מיום שחרורו ממאסר, והתנאי הוא כי לא יעבור עבירה מסוג פשע או נסיון לעבור עבירה כזו.

3. קנס בסך 500 ₪ או חודש מאסר תמורתו.

4. הנאשם יפצה את הבנק בסך 30,000 ₪. הפיצוי יהא בתשלומים של 1,000 ₪ לחודש, בשבוע הראשון של כל חודש, באופן עוקב למן החודש משחרורו ממאסרו.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתנה והוּדעה בפומבי היום, י"ג באייר התשס"ח, 18 במאי 2008, במעמד הנאשם ובאות-כוח הצדדים.


ד"ר עדנה קפלן-הגלר

שופטת, סג"נ









פ בית משפט מחוזי 40349/07 מדינת ישראל נ' רומן בן ולדימיר אדמוביץ' (פורסם ב-ֽ 18/05/2008)