פסקי דין על סמי בן פדל חמד

1015/06 פ     03/08/2006




פ 1015/06 מדינת ישראל נ' סמי בן פדל חמד




בעניין:

17



בתי המשפט



בבית המשפט המחוזי בנצרת
פ
001015/06



בפני
:
כב' השופטת אסתר הלמן
תאריך:
03/08/2006




בעניין
:
מדינת ישראל




המאשימה



- נ ג ד -



סמי בן פדל חמד





הנאשם

נוכחים
:
בשם המאשימה עו"ד וייל
.
בשם הנאשם עו"ד סוהאד אגא (סניגוריה ציבורית)
.
הנאשם בעצמו. {הובא על ידי הליווי}.

גזר דין

1
.
הנאשם הורשע, על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, התעללות בקטין או בחסר ישע (מקרים רבים) עבירה לפי סעיף 368ג' סיפא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977, (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה חבלנית בנסיבות מחמירות (מקרים רבים) עבירה לפי סעיפים 380+382(ג) לחוק העונשין, תקיפה בנסיבות מחמירות (מקרים רבים) עבירה לפי סעיף 379+382(ב) לחוק העונשין ואיומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2
.
העבירות בוצעו כלפי בת זוגו של הנאשם (להלן: "המתלוננת"), לה הוא נשוי כ – 15 שנה, וילדיהם הקטינים, במהלך השנתיים האחרונות, ובמספר רב של מקרים.

3
.
הנאשם הודה כי במהלך תקופה זו נהג לתקוף את אשתו להכותה ולקללה, לעיתים לנגד עיני ילדיהם הקטינים.


כתב האישום מפרט מס' הזדמנויות בהן נקט הנאשם באלימות כלפי בני משפחתו:

א
.
ביום 24.1.06, כאשר חזר הנאשם מעבודתו, זעם על בנו הקטין ב.ח. כבן 10, וניסה לתקוף אותו באמצעות צלחת מזכוכית שזרק לעברו. הקטין ברח מן הבית וכששב לביתו התנפל עליו הנאשם, תקף אותו בידיו, דחף אותו והפילו ארצה, ובהיותו שכוב על הרצפה בעט בו במותנו.

אשתו של הנאשם, שניסתה להגן על בנה זכתה למכת אגרוף בפני
ה. הנאשם תקף אותה, סטר על פניה, וגרר אותה בשערותיה לנגד עיני בנם הקטין בן ה – 9, פ.ח.

הקטין פ.ח. צעק על הנאשם שיפסיק ואז רדף אחריו הנאשם לחדרו והיכה אותו, אמו של הקטין שניסתה לבוא להגנתו, הותקפה שוב ע"י הנאשם, אשר גרר אותה לסלון והיכה אותה שוב בפני
ה ובראשה.

הקטין ב.ח. ניסה להגן על המתלוננת וכתוצאה מכך, תקף אותו הנאשם ונשך אותו ברגלו וגרם לו לחבלה. המתלוננת הותקפה שוב, תוך נסיונה להגן על הקטין וגם אותה נשך הנאשם וגרם לה לחבלה חמורה בבוהן יד ימין.

בעקבות אירועי האלימות הקשים הנ"ל, ברחו שני הקטינים מן הבית, ואותרו ע"י המתלוננת רק כעבור זמן מה, אחד מהם כשהוא משוטט ברחוב והשני לאחר שמצא מקלט בבית סבתו.

בהמשך לאירועים אלה, המתלוננת והקטינים הסתתרו בביתם מפחד מפני הנאשם, והמתלוננת סירבה לפתוח לו את הדלת. בתגובה, שבר הנאשם שמשת זכוכית, צעק קילל ואיים על המתלוננת בפגיעה בחייה.

ב
.
כשבוע עובר לארועי האלימות שפורטו לעיל, כעס הנאשם על הקטין א.ח. בן ה – 12 על כך שביקש לפטור אותו מללכת עימו לעבודה, והיכה אותו בראשו, וכתוצאה מכך נגרמו לו סימני חבלה ונפיחות בראש.

ג
.
במהלך חודש נובמבר 2005, כעס הנאשם על המתלוננת, בשל סיבה של מה בכך, ותקף אותה באמצעות בקבוק פלסטיק, היכה בפני
ה וגרם לה לשטף דם וסימנים כחולים סביב עין ימין.

ד
.
במועד נוסף, הצליף הנאשם בקטין ב.ח. באמצעות חגורה בידיו, רגליו, בראשו ובכל חלקי גופו. הוא תקף את המתלוננת שניסתה להגן על בנה והמשיך לסטור לקטין על פניו וראשו. כתוצאה ממעשים אלה, נגרמו לקטין סימני חבלה על פניו, וכאבים עזים בגופו.

4
.
מעשיו של הנאשם הם המשכה של התנהגות אלימה, שאפיינה את מערכת יחסיו עם המתלוננת במהלך שנות נישואיהם.


בעבר הורשע הנאשם במספר עבירות אלימות.

עבירות האלימות האחרונות שביצע, אף שלא הורשע בגינן כדי שלא לפגוע בהליך שיקומו, הן עבירות אלימות במשפחה, שכוונו כנגד אשתו.

5
.
על פי כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם ביום 5.1.02 (ת.פ. 1637/02 שלום נצרת) ואשר הוא הודה בעובדותיו, תקף הנאשם את אשתו במהלך 11 שנות נישואיהם (נכון לאותו מועד) מספר פעמים, בכך שהיכה בגבה ובידיה.

הנאשם הודה בשתי הזדמנויות ספציפיות שפרטיהן הובאו באותו כתב אישום, בכך שסטר למתלוננת על פניה, בעט בה, היכה אותה באגרופים על פניה והיכה בפני
ה באמצעות נעל.

בית משפט השלום בנצרת, נעתר לבקשת הנאשם ונמנע מהרשעתו, לאחר שהתרשם כי הנאשם החל בתהליך טיפולי לגמילה מאלכוהול, והכיר בצורך לשנות את אורחות חייו. באמצו את המלצות שרות המבחן, ראה בית המשפט לנכון להסתפק בתקופת מבחן של 18 חודשים, ללא הרשעה.

6
.
שרות המבחן לא בא הפעם, על רקע לקחי העבר, בהמלצה טיפולית.

בפגישה הראשונה שקיים שרות המבחן עם הנאשם, אישר הנאשם כי הוא נהג להכות את אשתו וילדיו, אך טען כי עשה כן תחת השפעת האלכוהול. הנאשם שלל נטייה לאלימות, וטען כי הפיק לקחים ממעצרו הנוכחי והטיפול שעבר לפני כשלוש שנים בעמותת אפש"ר.

את הנסיבות שהביאו את הנאשם לחזור להרגלי השתייה שלו מוצא הנאשם במצבו הכלכלי, וביחסה של המשפחה כלפיו.
בפני
קצינת המבחן טען הנאשם כי אשתו וילדיו התייחסו אליו רוב הזמן בחשדנות, מצב שלדבריו, פגע בו קשות והיווה אחת הסיבות לחזרתו לשתייה.

שרות המבחן התרשם כי למרות ההזדמנות שניתנה לו בעבר, והתהליך הטיפולי הממושך שעבר, לא יוכל הנאשם להפיק תועלת אמיתית מקשר טיפולי, ולהיפך, ישנה הסלמה בדפוסי התנהגותו.

הנאשם אף הכחיש התמכרותו לשתייה, חרף התנהגותו והרגלי השתייה שלו.
הנאשם לא ביטא כל נזקקות וציין כי גמל בדעתו להתגרש מאשתו ולתכנן מסלול חיים חדש, ולהגמל בכוחות עצמו מהרגלי השתייה.

7
.
ב"כ הנאשם ביקשה בעקבות תסקיר זה ליתן לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני
שרות המבחן. ציינה כי בפני
ה הוא מביע נזקקות טיפולית, וכי התקשה להיפתח בפני
קצינת המבחן, בהיותה אשה.
חרף ההנמקה המקוממת, נעתרתי לבקשת הנאשם לקבל תסקיר מעודכן, בפרט נוכח הטענה כי חל שינוי בעמדתה של המתלוננת כלפי מערכת יחסיה עם הנאשם.

בפגישתו השניה עם קצינת המבחן, טען הנאשם כי היה לחוץ נוכח התנהגותו ומעשיו כלפי אשתו וילדיו, וזו סיבה שבגללה נמנע מלהיפתח ולהחשף בפני
שרות המבחן.

במעמד זה הביע הנאשם רצון להשתלב במסגרת טיפולית אינטנסיבית שתסייע לו להגמל מאלכוהול, והביע חשש מפני ריצוי מאסר בין כתלי הכלא.

הנאשם גם שינה דעתו באשר לקשריו עם המתלוננת, וטען כי בני הזוג הגיעו להסכמה לקיים את המערכת הזוגית ולא להפרד, והנאשם הביע רצונו כתוצאה מכך לשקם את עצמו ולעבור תהליך טיפולי רציני כדי לחזור לחיק המשפחה ולתפקד כאדם נורמטיבי.

בתסקיר פירט שרות המבחן בהרחבה את עמדתה האביוולנטית של המתלוננת, נוכח הבעת נכונותו של הנאשם בבית הדין השרעי, לשקם את יחסיהם.

בסיכומו של דבר, נותר שרות המבחן בדעתו כי הנאשם מתקשה להתבונן ברבדים רגישים פנימיים, דבר המונע ממנו לערוך שינוי באורח חייו, מסיבה זו גם התדרדר חזרה להתמכרותו לאלכוהול וקיים סיכוי גבוה להשנות של התנהגות אלימה בעתיד. עקב כך, ההערכה היא כי הנאשם איננו מתאים למסגרת טיפולית אמבולטורית, בעלת גבולות גמישים.

8
.
ב"כ המאשימה מדגישה כי כפי העולה גם מתסקיר שרות המבחן, מדובר בתסמונת "האשה המוכה", מצביעה על המלכוד שבו נתונה האשה, והאמביוולנטיות שבעמדתה, ומבקשת להטיל על הנאשם עונשים מרתיעים, שיהלמו את חומרת מעשיו ועברו ואשר יכללו תקופת מאסר ממושכת, מאסר על תנאי, קנס ופיצוי למתלוננת.

9
.
ב"כ הנאשם מבקשת שלא למצות עם הנאשם את הדין, ולאפשר לו להשתלב בהליך טיפולי, נוכח רצונו לשקם את דרכיו ולשמור על התא המשפחתי. עוד טוענת ב"כ הנאשם כי לא נבחנה האפשרות לשלב את הנאשם במסגרת קהילה סגורה, שזו המסגרת המתאימה לו.

10
.
מעשיו של הנאשם מלמדים כי במשך שנים רבות הוא נוהג באלימות כלפי בני משפחתו, מטיל אימה ופחד בתוך ביתו, ולא הפיק דבר מהליכים משפטיים קודמים, שבהם ניתנה לו ההזדמנות לשנות את דרכיו.


בית המשפט עשה עם הנאשם חסד כאשר הסתפק בעבר בהטלת צו מבחן ללא הרשעה, בהתרשמו מכוונתו הרצינית של הנאשם להגמל מן האלכוהול ומתוך הנחה כי זהו המקור והרקע להתנהגותו.

ראשית, יאמר, כי אף שהנטייה היא לחשוב שכך המצב, אין בפני
כל אינדיקציה לכך שמעשיו החמורים של הנאשם נעשו תחת השפעת האלכוהול, פרט לטענה שהעלה הנאשם עצמו, בפני
שרות המבחן, באותה הזדמנות בה נטה להאשים אחרים בהרגלי השתייה שלו. מכל מקום, אין סיבה להנחה כי הרגלי השתיה של הנאשם הינם הסיבה היחידה להתנהגותו האלימה. דווקא, ניסיון העבר, חזרתו של הנאשם להרגלי השתיה, למרות תהליך טיפולי ארוך, הוא שמלמד כי הנאשם נזקק היה לערוך שינוי מחשבתי עמוק ולהפנים את הצורך בשינוי כזה, נוכח ההשפעה הקשה וההרסנית שיש לאורחות חייו על בני משפחתו.

כאמור, בעבר, בהיותו נתון להשגחת שרות המבחן על פי צו מבחן, עבר הנאשם תהליך טיפולי ארוך, לשם גמילה מאלכוהול. זמן לא רב לאחר שסיים הנאשם את תקופת המבחן הוא שב לסורו, חזר לשתות אלכוהול, ולהכות את בני משפחתו, והפעם חלה הסלמה באלימותו, כאשר הוא איננו נרתע מלהכות את אשתו לנגד עיני ילדיהם הרכים בשנים, וגם איננו נרתע מלהכות את ילדיו, כשאלה נחלצים לעזרת אימם.

מדובר בהתנהגות המעוררת חלחלה, ושאט נפש, שעל בתי המשפט להוקיעה ע"י ענישה הולמת ומרתיעה.

11
.
לא מצאתי בהתייחסותו של הנאשם למעשיו את האמפטיה המתבקשת כלפי קורבנותיו המעידה על לקיחת אחריות ממשית למעשיו.
מתסקירי שרות המבחן עולה כי הנאשם לא הפנים את חומרת מעשיו, איננו לוקח אחריות מלאה להתנהגותו, וסבור כי האחריות לכך שחזר להרגלי השתיה שלו נעוצה, בין היתר, בהתנהגות המתלוננת וילדיו הקטינים.

לא שוכנעתי מעמדותיו המשופרות בפני
שרות המבחן, והן מעוררות תהיה באשר להתנהגותו המניפולטיבית.

12
.
עמדת המתלוננת, תואמת, כפי שהתרשם שרות המבחן, את תסמונת ה"אשה המוכה", אשר בראשית הדרך ביקש הנאשם להתגרש ממנה, ולהתחיל חיים חדשים, ובהמשך לקראת התסקיר הנוסף, הודיע לה כי הוא מבקש לשקם את חייהם המשותפים.

13
.
הנאשם סבור גם כעת כי איננו אדם אלים ואיננו נזקק לטיפול בהיבט זה. הוא גם סבור כי איננו מכור לאלכוהול. כך מסר לשרות המבחן בהזדמנות הראשונה, ובאת כוחו אף חזרה על עמדתו בטיעוניה לעונש ביום 25.6.06 (עמ' 9 שורות 21-19).

בנסיבות אלה, התרשם שרות המבחן כי הנאשם איננו מביע נזקקות טיפולית, ואם בחר להביע עמדה שונה בפני
שרות המבחן בשלב מאוחר יותר, אינני רואה כיצד ניתן לייחס לה משמעות רבה, כאשר בהעדר הכרה בבעיותיו סיכוייו של הליך טיפולי הינם קלושים.

14
.
לזכותו של הנאשם יאמר כי הודה מראשית ההליך, חסך את עדותה של המתלוננת, וכן כל מעורבות נוספת של הקטינים בהליך השיפוטי.

כמו כן, למרות ההסתייגויות, בשלב הנוכחי לא נואשו בני הזוג משיקום התא המשפחתי, ובגזירת עונשו של הנאשם יש ליתן מקום גם לשיקול זה, בכדי שלא לסגור את הדלת בפני
ו.

15.
מכל האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.
30 חודשי מאסר בפועל, אשר ימנו מיום מעצרו – 24.1.06.

ב.
12 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שלא יעבור במשך תקופה זו כל עבירת אלימות מסוג פשע.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום.

ניתן והודע היום, ט' באב, תשס"ו (3 באוגוסט 2006) במעמד הנוכחים.


הלמן אסתר -
שופטת

חנה








פ בית משפט מחוזי 1015/06 מדינת ישראל נ' סמי בן פדל חמד (פורסם ב-ֽ 03/08/2006)