פסקי דין על עיסא שחאדה | פסקי דין על ג'סאן שחאדה | פסקי דין על הקסטודיה דה טרה סנטה

1766/06 בשא     22/05/2006




בשא 1766/06 עיסא שחאדה, ג'סאן שחאדה נ' הקסטודיה דה טרה סנטה




בעניין:

1



בתי המשפט


בבית המשפט המחוזי בנצרת
בשא001766/06
בתיק עיקרי: א
001200/01

בפני
:
כב' השופטת אסתר הלמן
תאריך:
22/05/2006




בעניין
:
1. עיסא שחאדה

2. ג'סאן שחאדה





המבקשים



- נ ג ד -



הקסטודיה דה טרה סנטה





המשיב

החלטה


1
.
נגד המבקשים הגישה המשיבה תביעה כספית, נזקית בתאריך 19.6.01.
מסיבות שונות התעכב מועד תחילת שמיעת הראיות בתובענה זו, עד שביום 13.7.05 הוחלט כי הצדדים יקדימו ויגישו תצהירי עדות ראשית, בהתאם לתקנה 168 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2
.
תקנה 168 (ב) קובעת כי "לא הגיש בעל הדין תצהיר של עד כפי שנדרש על פי תקנה זו או על פי תקנה 143, לא יורשה להביא את העד או להוכיח את העובדה, אלא אם כן שוכנע בית המשפט, על פי בקשת בעל הדין הנתמכת בתצהירו, כי התצהיר לא הוגש מסיבות מוצדקות"

3
.
המועד להגשת תצהירי הנתבעים נקבע מלכתחילה ליום 1.10.05 והוארך (בהחלטה מיום

10.11.05) ל – 29.11.05.

4
.
ביום 3.4.06 הוגשה בקשה זו שבפני
לשמוע את עדותו של הנתבע מס' 1, מר עיסא שחאדה
מחוץ למושבו של בית המשפט.

אף שהבקשה הוכתרה בכותרת זו, היא עוסקת למעשה בבקשה להשמיע עדותו של הנתבע מס' 1, מבלי שהוגש קודם לכן תצהיר כנדרש.

5
.
המבקשים נימקו בקשתם לגבות עדותו של הנתבע בביתו, בגילו ומצבו הבריאותי הקשה, שבעטיו, תנועותיו מוגבלות ואינו שולט בצרכיו.

6
.
בסעיף 4 לבקשה, אשר לא נתמכה בתצהיר, נאמר "בגילוי לב יאמר עתה, כי מפאת מגבלותיו הפיזיות, הנפשיות כאחד של הנתבע מס' 1, לא ניתן היה להקדים את עדותו הראשית בהגשת תצהיר, ולו מן הטעמים של אחריות מקצועית גרידא, ועל דא, האישורים הרפואיים עצמם מדברים בעד עצמם ואין צורך להרחיב את הדיבור".

עוד נטען בבקשה כי מגבלותיו הרפואיות הפיזיות והנפשיות של הנתבע מס' 1, אין בהן כדי לפגום בכשרותו להעיד.

7
.
המשיבה טוענת בתגובתה כי דין הבקשה להדחות:
א
.
בשל שיהוי בהגשתה.
ב
.
בהיותה נסמכת על עובדות שאינן נתמכות בתצהיר.
ג
.
בהעדר חוות דעת רפואית התומכת בבקשה, כאשר התיעוד הרפואי הוא בשנים 2003 ו – 2004.
ד
.
מצבו הרפואי של הנתבע מס' 1, כמתואר בתעוד הרפואי, איננו תומך בטענות הבקשה. אין כל אסמכתא להעדר שליטה בצרכים, ומוגבלותו הפיזית של הנתבע יכולה לבוא על פתרונה ע"י הסתייעות בכיסא גלגלים.
ה
.
אין בבקשה הסבר מניח את הדעת לשאלה מדוע לא הוגש תצהיר.

8
.
בתגובה לטענות אלה, העלה ב"כ הנתבעים טענות קשות, בשפה שאיננה יאה, כלפי חברו למקצוע.

לגופו של עניין נטען בתגובת המבקשים כך:

א
.
באשר להעדר תצהיר תומך לבקשה – גם התובעת לא תמכה בקשתה לזימון עדים בתצהיר.
"שנית בסדר, אך לא בחשיבות: האם המשיבה סבורה – באמת ובתמים – שניתן למצוא פרקליט אחראי מכבד את מקצועו ואת עצמו, שניתן יהא לשכנעו להחתים אדם במצבו של המבקש מס' 1 – בחינת עיוור, אילם, חירש ולקוי בנפשו – על תצהיר עם כל המשתמע בדבר, לאו דווקא מכתב סתמא?!
הכצחקת!!!"

ב
.
באשר לשיהוי בהגשת הבקשה – נטען כי הדברים פורטו בהודעת המבקשים לבית המשפט מיום 7.12.05 והועלו גם במהלך הדיון.

9
.
לא מצאתי בתגובת המבקשים הסבר מניח את הדעת לכך שלא הגישו בקשה מנומקת ומפורטת זו כבר במועד שבו היה עליהם להגיש תצהיריהם.


צד המבקש לפטור אותו מהגשת תצהיר של מי מהעדים, נדרש להמציא
טעם סביר לכך, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בבעל דין, שלגביו, נדרש הסבר טוב ומשכנע מדוע לא יגיש תצהיר.


על אף טענות המבקשים כי הבקשה הועלתה לראשונה בהודעה לבית המשפט מיום 7.12.05 לא מצאתי כל איזכור בהודעה לעדותו של נתבע מס' 1. המבקשים הודיעו כי בכוונתם לזמן עדים שאינם בשליטתם (הדבר הודגש בהודעה), ואין ספק כי בכך לא התכוונו לבעל הדין עצמו.

10
.
הבקשה נסמכת על טענות עובדתיות לא מעטות. ככלל, על המבקש לסמוך בקשתו על טענות מסוג זה לצרף תצהיר, כפי שמורה תקנה 168(ב) מפורשות.
די היה בטענה זו כדי להביא לדחיית הבקשה.

הנסיון להשוות בין בקשה זו לבין בקשה להזמנת עדים שהוגשה על ידי המשיבה ללא תצהיר איננו במקום. המשיבה אכן ביקשה לזמן עדים שלא בשליטתה, ללא הגשת תצהיר המנמק את הבקשה. העניין בא על פתרונו במסגרת ישיבת תזכורת בה הצהיר ב"כ המשיבה כי מדובר בעדים שאינם בשליטה. על פניו, זהות העדים שהוזמנו הצביעה על כך שלא מדובר במי מעובדיה או נציגיה של המשיבה.

כאשר מדובר בפגם הניתן לתיקון, במקרה הצורך על ידי פסיקת הוצאות, מבלי שיגרם נזק לצד שכנגד, הנטיה היא לעשות כן. בעניינה של המבקשת, הפגם התגלה בישיבת התזכורת ונוכח ההצהרה הותר לה לזמן עדים שאינם בשליטתה.

במקרה הנדון כאן, מדובר בבעל דין, אשר לא הגיש תצהיר במועד, לא הגיש בקשה מנומקת לפטור אותו מהגשת התצהיר במועד, ובקשתו הרצופה טיעונים עובדתיים איננה נתמכת בתצהיר.

11
.
התעוד הרפואי שצורף לבקשה איננו עדכני, ואיננו משקף את הנטען באשר למצבו הרפואי של הנתבע מס' 1, למשל, בנוגע לאי שליטה על הסוגרים (ולהיפך אפילו ניתן למצוא בתיעוד אינדיקציה אחרת, בכל הנוגע למצבו של הנתבע בשנת 2003).

התעוד מאשר עם זאת, כי הנתבע סובל ממחלות רבות, ויכולת תנועתו מוגבלת. יתכן, שעל סמך התיעוד, וחרף היותו לא עדכני, הייתי נענית לבקשה לגבות עדותו מחוץ לבית המשפט, אלא שמיתר נימוקי הבקשה עולה כי אין טעם בכך, כפי שיפורט להלן.

12
.
סעיף 2 לפקודת הראיות התשל"א – 1971 (נוסח
משולב) אכן קובע כי כל אדם כשיר לעדות.

הלכה היא כי עדותו של הלוקה בשכלו איננה פסולה, והוא כשיר להעיד ככל אדם אחר, אלא שיש ללקות זו השלכה על משקלה של העדות ואופן הערכתה.

המבקשים אינם טוענים כי הנתבע סובל ממחלת נפש, אך מצבו הנפשי איננו מאפשר לגבות ממנו תצהיר, הוא איננו מבין את הנעשה, מתקשה לזכור ולא יכול להבין את משמעות האזהרה.

אם לא מדובר במגבלה פיזית, אלא מגבלה שכלית, נפשית השוללת (לפי גרסת המבקשים עצמם) את האפשרות לסמוך על דבריו של הנתבע מס' 1 או לקבל ממנו מידע כלשהו, שלא לומר מידע מהימן, מה ההבחנה שמבקשים הם לערוך בין מתן גרסתו בתצהיר ובין העדתו.

מכל האמור, שוכנעתי כי אם היתה למבקשים סיבה מוצדקת שלא להגיש תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע מס' 1, הרי מאותו טעם יש לדחות את בקשתם לקיים את שמיעת עדותו בתנאים שנתבקשו.

13.
הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה הוצאות הדיון בבקשה זו בסך 2,500 ₪ + מע"מ. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים העתק ההחלטה.
ניתנה היום, כ"ד באייר, תשס"ו (22 במאי 2006) בהעדר הצדדים.


הלמן אסתר -
שופטת








בשא בית משפט מחוזי 1766/06 עיסא שחאדה, ג'סאן שחאדה נ' הקסטודיה דה טרה סנטה (פורסם ב-ֽ 22/05/2006)